חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ד-2014 1 |
| 1. |
| 2. (תיקון התשע"ו) בחוק זה - הגדרות "בעל חיים" - כל יצור חי, למעט אדם ומיקרואורגניזם; "היתר" - היתר שניתן לפי סעיף 3; "הוועדה המקצועית המייעצת" - הוועדה שמונתה לפי סעיף 31(א); "זיהום" - זיהום של מזון לבעלי חיים באחד מאלה: (1) חומר מזיק, בשיעור העולה על השיעור המרבי המותר; (2) מחולל מחלה לאדם או לבעל חיים; (3) עצם זר או גוף זר, למעט עצם או גוף כאמור מסוג ובכמות שלא ניתן למנוע את הימצאותם במזון לבעלי חיים באמצעי זהירות סבירים; (4) חומר רעיל או חומר אחר העלול להזיק, למעט תכשיר כהגדרתו לפי חוק הגנת הצומח שנעשה בו שימוש כדין או תכשיר כהגדרתו בפקודת הרוקחים המעורב כדין במזון לבעלי חיים; (תיקון התשע"ו) |
| 10. לא יזהם אדם מזון לבעלי חיים, לא ייצר מזון מזוהם לבעלי חיים, לא ישווקו ולא ישתמש בו להזנת בעלי חיים. |
| 11. לא ישתמש אדם במים לייצור מזון לבעלי חיים, אלא אם כן הם מי שתייה כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940, שמתקיימים בהם התנאים התברואתיים שנקבעו לפי חלק ה1 לפקודה האמורה; הוראות סעיף זה לא יחולו על גידול צמח המשמש להזנת בעלי חיים, ואולם אין באמור כדי לגרוע מהוראות לפי פקודת בריאות העם, 1940. |
| 14. סעיפים 12(ד) ו–13 לא יחולו לגבי מזון לבעלי חיים שניתן היתר לייצורו, שלא לצורך שיווק, או שייצורו אינו טעון היתר. |
| 18. אדם ימסור למנהל, לפי דרישתו, מידע, מסמכים ודוגמאות של מזון לבעלי חיים, שלדעת המנהל יש במסירתם כדי לסייע בקבלת החלטה לצורך הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה; בפרק זה, |
| 20. (א) המנהל רשאי להורות על מניעת שיווק של מזון לבעלי חיים, על החזרתו מהשוק ועל מניעת השימוש בו, וכן לתת הוראות לעניין החזקתו, הובלתו והטיפול בו, אם מצא שהדבר דרוש למניעת פגיעה, נזק לבריאותו, לגופו או לחייו של אדם או של בעל חיים, ושיש חשד סביר שמתקיימת בו נסיבה מהנסיבות האלה: (1) הוא מזוהם או מכיל חומר מזיק בשיעור העולה על השיעור המרבי המותר או מכיל תכשיר כהגדרתו בפקודת הרוקחים שאינו תכשיר רשום לפי אותה פקודה או שאינו בהתאם לרישום; (2) הוא חומר גלם אסור או שיוצר מחומר גלם אסור; (3) הוא יוצר או שווק בלא היתר, בניגוד לתנאי היתר או בניגוד להוראות לפי חוק זה; (4) נפל פגם או ליקוי בתהליך הייצור, השיווק, ההובלה או האחסון שלו; (5) הוא אינו מסומן בסימון מאושר; (6) הוא אינו ראוי להזנת בעלי חיים מסיבה אחרת שאינה מנויה בפסקאות (1) עד (5). (ב) המנהל רשאי להורות על פרסום הודעה לציבור הנוגע לעניין בדבר הוראות שנתן לפי סעיף קטן (א). (ג) היה לאדם יסוד סביר להניח שהתקיימה נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף קטן (א) או קיבל הוראה בעניין מהמנהל, לא ישווק את המזון לבעלי חיים ולא ישתמש בו עד לקבלת הודעה אחרת מהמנהל. |
| 23. (א) בלי לגרוע מהוראות סימן זה, המנהל רשאי להורות על מניעת שיווק מזון מיובא לבעלי חיים ולתת הוראות לעניין אופן החזקתו והטיפול בו, ובכלל זה להורות על החזרתו למקום שממנו יובא או על השמדתו, אם יש חשד סביר שלא מתקיימים במזון המיובא לבעלי חיים תנאי ההיתר שניתן לייבואו לפי סעיף 3 או הוראות אחרות לפי חוק זה, או שהמנהל מצא שהדבר דרוש באופן סביר למניעת סיכון לבריאותו, לגופו או לחייו של אדם או של בעל חיים. (ב) על הוראה לאסור שיווק מזון מיובא לבעלי חיים, להחזירו למקום שממנו יובא או להשמידו, יחולו הוראת סעיף 22 בשינויים המחויבים. (ג) על אף האמור בכל דין, הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) וההוראות לפי סעיף 36(ב)(14) יחולו על הבאה או גרם הבאה של מזון לבעלי חיים, מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית לישראל, למעט אם הוא יוצר כדין ביישוב הנתון לפיקוח המנהל ומצוי בשטח יישוב כאמור עד להבאתו לישראל. (ד) בסעיף זה, |
| 26. (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף קטן (ה) - (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו; (3) לערוך בדיקות או מדידות וליטול דגימות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דגימות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת; (4) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שיש בו מזון לבעלי חיים או שנמצאים בו בעלי חיים, לרבות לכלי טיס או לכלי רכב כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. (ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח - (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו–3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים; (2) לתפוס מזון לבעלי חיים, בעלי חיים, מסמכים וחפצים הקשורים לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבעו לגביה הוראות לפי סעיף 36(ב)(21); (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו–45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים. (ג) סירב אדם להיענות לדרישות מפקח, על פי סמכויותיו הנתונות לו לפי חוק זה, וקיים חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי מפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו–(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים. (ד) אין בסמכויות מפקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין אחר. (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: (1) הוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה המנהל הכללי של המשרד לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) יש בידו תעודה החתומה על ידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. |
| 27. (א) מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים שבסעיף זה. (ב) על אף הוראות סעיף 26, לא יפעיל מי שהוסמך לכך לפי חוק זה את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך. (ג) השר, בהסכמת השר הממונה, יקבע בנהלים תנאים לשימוש בסמכויות לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון. (ד) בסעיף זה - |
| 28. (א) על אף האמור בסעיף 26 (ב)(2), בעל חיים שנתפס לפי חוק זה יועבר למקום שעליו יורה המנהל או רופא וטרינר ממשלתי כהגדרתו בפקודת מחלות בעלי חיים. (ב) המנהל רשאי להורות על ביצוע בדיקה בבעל חיים שנתפס כאמור, ובכלל זה להורות על נטילת דגימות מגופו או מתוצרתו, אם מצא שהדבר נחוץ לשם גילוי ליקויים במזון לבעלי חיים או לשם פיקוח על קיום הוראות לפי חוק זה. (ג) בעל חיים שנתפס לפי חוק זה לא יוחזר לרשות בעליו או מחזיקו, אלא באישור המנהל, לאחר שקבע שאין בהחזרתו כדי לסכן את בריאות הציבור. |
| 29. (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס בסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין): (1) מייצר או משווק מזון לבעלי חיים בלא היתר מאת המנהל או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 3(א); (2) מייצר או משווק מזון לבעלי חיים המכיל חומר מזיק בשיעור העולה על השיעור המרבי המותר או משתמש במזון כאמור להזנת בעלי חיים, בניגוד להוראות סעיף 7; (3) מייצר או משווק מזון לבעלי חיים שהוא חומר גלם אסור או שיוצר מחומר גלם אסור או מזין בעל חיים המשמש לייצור מזון במזון כאמור, בניגוד להוראות סעיף 8; (4) מייצר או משווק תוסף שאינו תוסף רשום או משתמש בו להזנת בעל חיים המשמש לייצור מזון, בניגוד להוראות סעיף 9(ג) או (ד); (5) מזהם מזון לבעלי חיים או מייצר או משווק מזון מזוהם לבעלי חיים או משתמש בו להזנת בעל חיים, בניגוד להוראות סעיף 10; (6) משתמש במים שאינם מי שתייה לייצור מזון לבעלי חיים, בניגוד להוראות סעיף 11. (1) מייצר מזון לבעלי חיים לשם שיווקו ולא מסמן אותו בסימון מאושר, בניגוד להוראות סעיף 12(א); (2) מסמן מזון לבעלי חיים בסימון שאינו מתאר נכונה את תכולתו, הרכבו או נתונים אחרים בקשר אליו, בניגוד להוראות לפי סעיף 12(ב); (3) משווק מזון לבעלי חיים שאינו מסומן בסימון מאושר המתאר נכונה את הנתונים בקשר אליו, בניגוד להוראות סעיף 12(ג); (4) משתמש במזון לבעלי חיים שאינו מסומן בסימון מאושר להזנת בעל חיים המשמש לייצור מזון, בניגוד להוראות סעיף 12(ד); (5) משתמש במזון לבעלי חיים להזנת בעל חיים המשמש לייצור מזון, שלא בהתאם להוראות השימוש המפורטות בסימון המאושר, בניגוד להוראות סעיף 13(א); (6) מאחסן או מוביל מזון לבעלי חיים לשם שיווקו, או מאחסן או מוביל מזון לבעלי חיים לשם הזנת בעל חיים המשמש לייצור מזון, שלא בהתאם להוראות המפורטות בסימון המאושר, בניגוד להוראות סעיף 13(ב) או (ג); (7) לא נוקט את כל האמצעים הנדרשים לשם מניעת השיווק של מזון לבעלי חיים או לשם החזרתו מהשוק, או שלא מחזיקו במקום שבשליטתו הבלעדית, בניגוד להוראות סעיף 17(א); (8) לא מודיע לציבור הלקוחות שלו סיפק מזון לבעלי חיים, על הנסיבות המחייבות את החזרתו מהשוק, בניגוד להוראות סעיף 17(ב); (9) אינו מקיים הוראה של המנהל - (א) לעניין בדיקת מזון לבעלי חיים, בניגוד להוראות סעיף 19(א) או (ב); (ב) לעניין החזרה מהשוק, החזקה, הובלה או טיפול במזון לבעלי חיים או לעניין מניעת שיווקו או שימוש בו, בניגוד להוראות סעיף 20; (ג) לעניין השמדה של מזון לבעלי חיים, בניגוד להוראות סעיף 21; (ד) לעניין מניעת שיווק של מזון מיובא לבעלי חיים, החזרתו למקום שממנו יובא או השמדתו, בניגוד להוראות סעיף 23(א). (1) לא דיווח למנהל בהתאם להוראות לפי סעיף 36(ב)(17), בניגוד להוראות סעיפים 16 או 17(א); (2) לא מסר למנהל מידע, מסמכים או דוגמאות, בניגוד להוראות לפי סעיף 18. |
| 30. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 29, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 29 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. |
| 31. (א) המנהל ימנה ועדה מקצועית מייעצת, שחבריה הם: (1) ארבעה נציגים מקרב עובדי המשרד, והם: טוקסיקולוג קליני, רופא וטרינר ושני עובדים בעלי ידע בתזונת בעלי חיים, שאחד מהם לכל הפחות הוא בעל תואר אקדמי שני לפחות בהזנת בעלי חיים; אחד מהנציגים המנויים בפסקה זו שהוא בעל תואר אקדמי שני לפחות בתחום הזנת בעלי חיים יהיה היושב ראש, כפי שיקבע המנהל; (2) נציג שר הבריאות, מבין עובדי משרדו; (3) נציג השר להגנת הסביבה, מבין עובדי משרדו; (4) נציג מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, בעל תואר אקדמי שני לפחות בהזנת בעלי חיים. (ב) נציג של ארגון יצרנים ומשווקים של מזון לבעלי חיים המשמשים לייצור מזון ונציג של ארגון הפועל לקידום בריאות הציבור, ובכלל זה ארגון צרכנים כאמור, שהוכרו על ידי השר, ישמשו משקיפים בוועדה ויוזמנו להשתתף בדיוניה. (ג) הוועדה רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה לעניין חומרי גלם, חומרים מזיקים ותוספים. (ד) נוהלי עבודת הוועדה וסדרי דיוניה ייקבעו בהוראות לפי סעיף 36(ב)(7), החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים - יכריע יושב ראש הוועדה. (ה) הוועדה רשאית לזמן לדיוניה מומחים ובעלי ידע בנושאים מקצועיים או לבקש מהם חוות דעת, אם ראתה שהדבר דרוש לשם גיבוש עמדתה. (ו) רוב חברי הוועדה ובהם היושב ראש הם מניין חוקי בישיבותיה; לא נכח מניין חוקי בישיבה כעבור שעתיים לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים הישיבה בכל מספר משתתפים שהוא, ובלבד שכל חברי הוועדה הוזמנו לישיבה לפחות שלושה ימים מראש; אין בהיעדרות המשקיפים כאמור בסעיף קטן (ב) מהישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה וסמכויותיה של הוועדה. (ז) המנהל יפרסם את סדר היום של הוועדה, עיקרי דיוניה והחלטותיה באתר האינטרנט של המשרד; החלטות הוועדה ועיקרי דיוניה יפורסמו כאמור בתוך שלושים ימים מיום שהתקבלו או התקיימו, לפי העניין. |
| 34. (א) המנהל רשאי להכיר במעבדות בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 36(ב)(20), לביצוע בדיקות למזון לבעלי חיים לפי חוק זה. (ב) המנהל רשאי להסתמך בהחלטותיו לעניין ההכרה במעבדות לפי סעיף קטן (א), על המלצות הרשות להסמכת מעבדות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997, ועל הכרה במעבדות על ידי הגורם המוסמך לכך במשרד הבריאות לעניין זה. (ג) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את רשימת המעבדות שהוכרו לפי סעיף קטן (א) ואת דרכי ההתקשרות עמן. |
| 35. המנהל רשאי לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים בתחום המזון לבעלי חיים, לבריאותם, לגופם או לחייהם של בני אדם ובעלי חיים, לשם תכנון פעולות הפיקוח, האכיפה והפעלת הסמכויות לפי חוק זה. |
| 38. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה הוראות לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, לפי פקודת מחלות בעלי חיים, לפי פקודת הרוקחים לרבות לעניין מזון לבעלי חיים המכיל תכשיר כהגדרתו בפקודת הרוקחים, ולפי חוק העונשין. |
| 39. 40 - 41. חוק זה יחול על המדינה. (תיקונים עקיפים. התיקונים שולבו בחוקים השונים). |
| 43. (א) תקנות ראשונות לפי סעיף 36(ב)(1), (3) עד (6), (8) עד (11), (13) ו–(14), יותקנו לא יאוחר משישה חודשים לפני יום התחילה. (ב) כל עוד לא נקבעו תקנות לפי סעיף 36(ב) לחוק זה בעניינים המנויים בסעיפים 9 עד 22, 25 ו–26 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), התשל"א-1971, יראו סעיפים אלה לצו כאילו הותקנו מכוחו של סעיף 36(ב) לחוק זה לאותם עניינים ויראו היתר עסקה לפי הצו האמור כהיתר לפי חוק זה עד לפקיעת תוקפו, ויחולו עליו הוראות סעיפים 3 עד 6 לחוק זה.
|