(א) נמצא בבדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים כאמור בתקנה 2 כי היא יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, ינקוט הבעלים את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ויבצע בדיקת יעילות אנרגטית נוספת לא יאוחר מ–3 חודשים ממועד הבדיקה הקודמת (בתקנה זו - בדיקה חוזרת).
(ב) לא בוצעה בדיקה חוזרת ליחידת קירור מים או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שיחידת קירור המים שמחזיק הבעלים לא יעילה מבחינה אנרגטית, ישבית הבעלים את אותה יחידה ולא יפעילה מחדש עד שיימצא לפי בדיקה חוזרת כי יחידת קירור המים חדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית;
ההשבתה לא תחול על ביצוע הבדיקה החוזרת.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), הממונה רשאי להתיר הפעלת יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית אם הבעלים יצהירו לממונה כי מתקיים אחד מאלה לפחות:
(1) היחידה משמשת כיחידה רזרבית ולא פועלת יותר מ–200 שעות לשנה;
(2) הבעלים הזמינו יחידת קירור מים חדשה כהגדרתה בתקנות מקורות אנרגיה (יעילות מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע”ג-2013, אשר תותקן בתוך 180 ימים ממועד ביצוע בדיקת היעילות האנרגטית שבתקנה 2;
(3) קיימות נסיבות מיוחדות שפורטו לפני הממונה ואשר מצדיקות את הפעלת היחידה; התיר הממונה הפעלה של יחידת קירור מים לפי תקנת משנה זו, יתפרסמו הנימוקים באתר האינטרנט של המשרד.