(א) הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
(1) המפר לא הפר הוראה מהוראות החוק או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה — 20 אחוזים;
(2) המפר הפר הוראה מהוראות החוק או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה, ואולם בשנתיים שקדמו להפרה, לא הפר את ההוראה שבשלה הוטל העיצום ולא הפר הוראה אחרת יותר מפעם אחת — 10 אחוזים;
(3) המפר הפסיק את ההפרה, הודיע על כך לממונה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, להנחת דעת הממונה -
(א) לפני פנייה מטעם הממונה, אליו או לאחר, באותו עניין — 30 אחוזים;
(ב) לאחר פנייה מטעם הממונה, אליו או לאחר, באותו עניין, בלי שקיבל הוראה או הנחיה מהממונה לפעול כאמור ברישה — 10 אחוזים;
(4) המפר הוא יחיד והממונה שוכנע כי ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר — 15 אחוזים.
(ב) התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 50% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה.