חדשות

שלושה נשיאי ביהמ"ש העליון בעבר ובהווה השתתפו אמש בהשקת המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. הנשיאה מרים נאור: "שיח שישמיע את הקולות השונים וימצא את המשותף והמאחד בערכים היהודים והדמוקרטים עשוי לאחות את הקרעים בחברה הישראלית"

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, בירכה אמש (ב', 28.12) על הקמת המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן. בדברי ברכה לבאי כנס ההשקה של המרכז אמרה הנשיאה נאור כי "יש הטוענים שערכיה של המדינה היהודית וערכיה של המדינה הדמוקרטית אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. אינני סבורה כך, וזו אינה עמדת בית המשפט העליון לאורך השנים. יהדות ודמוקרטיה הם מושגים עשירים הטומנים בחובם עולם ומלואו".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הנשיאה נאור שיתפה את מאות המשפטנים שנכחו בכנס כי "האזנתי לדוברים השונים ואני נפעמת מכך שהפקולטה למשפטים בבר אילן כינסה דוברים בעלי דעות שונות, פלורליסטיות. אני חושבת שדברי הביקורת הנוקבים ששמענו מחלק מהמרצים היא חלק מגדולתו של הכנס הזה ותהיה גם חלק מהמרכז לשמו התכנסנו".

בהמשך אמרה השופטת נאור כי "בכך חשיבותו של המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי – בקידומו של שיח שישמיע את הקולות השונים הקיימים בחברה הישראלית, למצוא את המשותף והמאחד בערכים היהודים והדמוקרטיים. השיח הזה, שעליו ישקוד המרכז עשוי לאחות את הקרעים בחברה הישראלית תוך מתן ביטוי לעמדות השונות, לדתיות ולחילוניות. אם יעלה בידכם להשיג את המטרות האלה יהיה זה שכרנו של כולנו".

פרופ' שחר ליפשיץ, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, אמר בפתח הכינוס כי "המרכז נועד לספק לחברה הישראלית פלטפורמה לדיאלוג בין קבוצות שונות בחברה וכן לפתח שיח משפטי חדש יהודי ודמוקרטי".

בכנס המשפטי הציגו הנואמים תפיסות שונות בנוגע להיותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. במושב הראשון של הכנס בהנחיית ד"ר אורי אהרונסון מהפקולטה למשפטים הוצגו תפיסות הפוכות לגבי הגדרת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הנשיא בדימוס פרופ' אהרן ברק אמר כי "כשופט אני לוקח את הביטוי יהודית ודמוקרטית כנתון ועלי לפרשו". השופט ברק הגיב לדבריה של שרת המשפטים איילת שקד בפורום ארוחת הבוקר של הפקולטה למשפטים וקבע "עמדתי לגבי פרשנות יהודית ודמוקרטית לא השתנתה".

פרופ' מני מאוטנר מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב קרא לשלב בהגדרת המדינה לא את היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית אלא גם את מעמדו של המיעוט הערבי. ואילו פרופ' אמאל גמאל מאוניברסיטת תל אביב סבר כי קיימת סתירה מובנית בביטוי מדינה יהודית ודמוקרטית.  

את המושב השני בכינוס על יהדות ודמוקרטיה שעסק בניסיונות חוקתיים שנערכו בישראל, הנחה  פרופ' ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן; סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בכנס אמרה הנשיאה לשעבר השופטת דורית ביניש כי "המחלוקת בוויכוח על משמעותה היהודית של המדינה לא תוכרע בבית המשפט". השופטת ביניש הצטרפה למברכי המרכז החדש והצביע על קיומו של "האתגר הקשה מאוד. ואני רוצה לדבר בזהירות. הוויכוח לא החל בקום המדינה. כבר התנועה הציונית דנה בכך. מה שנקבע הוא שמדינת הלאום שתקום אינה מדינת הלכה. הרבנים הראשיים אפילו לא הגיעו לטקס הפתיחה של בית המשפט העליון. נפלה הכרעה שמשמעותה היא כי יהודיותה של המדינה לא מוטלת בספק. אנחנו חברה מפולגת שחייבת למצוא שפה משותפת. אי אפשר להכריע בוויכוח הזה  רק בתחום המשפט. בית המשפט לא יפתור את הבעיה".

פרופ' אמנון רובינשטיין, מבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה אמר כי המילה "יהודית" נותנת למושג "יהודית ודמוקרטית" משמעות לאומית חברתית תרבותית ולא הלכתית. "קראתי שהמושג יהודי ודמוקרטי נולד מתוך פשרה ביני לבין נציג המפד"ל, הרב לוי. זה נכון באופן טכני. מבחינתי, זו לא הייתה פשרה. אני חושב ששני מושגי היסוד כבר כלולים בהכרזת העצמאות. ו' החיבור מצדיקה את פרשנות בית המשפט העליון, אך זו אינה פשרה".

ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון לאסטרטגיה ציונית, שיבח את אוניברסיטת בר אילן על הקמת המרכז. "הצורך בהקמת המרכז מבטא צורך למתן ביטוי חדש ושונה לנוסחה יהודית ודמוקרטית כפי שזו התפרשה ב-25 השנים האחרונות בבית המשפט העליון, באקדמיה ובתקשורת. הנוכחות המשמעותית של אנשי בית המשפט העליון היום ובעבר מוכיחה כי גם השופטים חשים שבנוסחה כפי שהובילה אותה ברבע המאה האחרונה הגיע זמן לתיקון ואיזון. עד עכשיו האוניברסיטה פעלה באופן אפולוגטי ועתה הגיעה שעתה. הקמת המרכז מעידה שהאוניברסיטה הגיעה לנקודת איזון".

נשיא אוניברסיטת בר אילן פרופ' הרב דניאל הרשקוביץ שפתח את הכנס אמר כי לדעתו, אין מתח  ואין סתירה בין ההגדרה של מדינת ישראל כיהודית לבין הגדרתה כדמוקרטית. פרופ' הרשקוביץ מציע אף למחוק את ו' החיבור בין שתי ההגדרות. "מדינת ישראל יהודית-דמוקרטית, כאשר הדמוקרטיה והיהדות שלובות זו בזו בזהותה של המדינה", אמר.

פרופסור מרים פאוסט, רקטור אוניברסיטת בר אילן, אמרה כי "האתגר הוא לעשות חיבור חדש ולא מוכר". לדבריה, "האוניברסיטה היא המקום לעשות בו חיבורים כמו יהודי ודמוקרטי ולראות איך הם משתלבים יחד. כזה הוא החיבור הנעשה בבר אילן בין מורשת ישראל ומדע".

פרופ' פאוסט הוסיפה כי המקום שבו צריך לקום מרכז יהודי דמוקרטי הוא הפקולטה למשפטים בבר אילן ושיבחה את פרופ' ליפשיץ על הקמת המרכז.

לקריאה נוספת, ראו:

בג"ץ: איננו הכתובת לשחיקת מהותה ואופייה של ישראל כמדינה יהודית

שרת המשפטים: "נהיה מדינה דמוקרטית יותר ככל שנעמיק את זהותה היהודית"

"יהודית ודמוקרטית": כיצד פרופ' רות גביזון תנסח את הביטוי החוקתי?

פרופ' רות גביזון: "הצהרות וחוקי יסוד אינם דרך טובה להתמודד עם מחלוקות"