(ב) הבחירות למועצה הארצית ולראש הלשכה ייערכו לא יאוחר מתום 2 שישים ימים מיום ההחלטה כאמור.

(ג) המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת רוב חבריה ואלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; בדיון כאמור תינתן לראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיו, בעצמו או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; המועצה הארצית תקבע את הנוהל לעניין זה.

(ד) (בוטל).

(ה) דיוני המועצה הארצית לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; על מועד הישיבה הראשונה תימסר לכל חברי המועצה הארצית הודעה בכתב, לפחות עשרה ימים מראש.

(ח) לא תופסק כהונתו של המבקר הפנימי לפי סעיף 12(א)(3) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 (בסעיף זה - חוק הביקורת הפנימית), אלא לפי המלצת ועדת המינויים.

(ט) הוראות חוק הביקורת הפנימית יחולו, בשינויים המחויבים, על המבקר הפנימי של הלשכה, ככל שאין הוראה אחרת בחוק זה.

(י) המבקר הפנימי ישמש כנציב פניות הציבור של הלשכה.

(יא) המבקר הפנימי רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי; המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

(יב) (1) המבקר הפנימי יהיה נוכח בישיבה שבה תחליט המועצה הארצית על מינוי רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי; המועצה הארצית תודיע למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

(2) מצא המבקר הפנימי ליקוי מהותי במינוי של רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי, יודיע על כך, בלא דיחוי, לשר המשפטים, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית.

הרשם כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע"ז-2017;

רשם סימני המסחר;

פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס-הכנסה;

המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, התש"ט-1949;

מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, התש"ט-1949;

(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;

(4) ייעוץ וחיווי-דעת משפטיים.

(3) ייצוג לפני בית-משפט, בית-דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס-הכנסה;

(4) סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938;

(5) זכותם של רואי-חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין;

(6) ייצוג של ארגון עובדים או מעבידים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם-עבודה;

(7) חיווי-דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך-דין או על ידי רשות מרשויות המדינה;

(8) ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.

אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת-עם, התש"י-1950 או לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י-1950 או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך-דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת-דין בחוץ-לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך-דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין - בהסכמת בית-המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור - בטל מינויו של הסניגור.

(1) בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

(2) בוגר בלימודי-משפט במוסד בחוץ-לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי הממונה שמונה לפי סעיף 25ו(ב) כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת הממונה האמור ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה בהתאם לאמות המידה כאמור;

(2א) בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי סעיף 25ד או לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2).

(3) מי שהוסמך בחוץ-לארץ לעריכת-דין ושימש בחוץ-לארץ לפחות שנתיים עורך-דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ-לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו;

(4) מי שסיים לימודיו במכללה למשפטים שהוכרה לעניין זה על-פי האמור בסעיף 25ב.

(1) עובד בכיר במשרד המשפטים - והוא יהיה היושב ראש;

(2) נציג הלשכה שימונה בהתייעצות עם המועצה הארצית;

(3) חבר הסגל האקדמי של מוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שתחום התמחותו הוא משפטים.

(ב) השר ימנה עובד מקרב עובדי משרדו כממונה לעניין הכרה לפי סעיף 25(2).

(ג) הוועדה תדון בהשגות על החלטות הממונה לפי סעיף 25(2) ועל החלטות הלשכה לפי סעיף 25ז.

(2א) שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(3) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(3א) רשם כהגדרתו בסעיף 52א(ב) שהוותק שלו כחבר הלשכה וכרשם יחד אינו פחות מחמש שנים;

(4) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על-ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;

(5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק שנקבעו לענין הוראה זו על-ידי שר המשפטים בצו.

(ב) מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו-(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.

(ב) מי שהוסמך בחוץ-לארץ לעריכת-דין ושימש בחוץ-לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין ארבע שנים לפחות, בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים - רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.

(ג) בטל.

(3) שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שתחום התמחותם הוא משפטים.

(ג) מינוי חברי הוועדה הבוחנת בכתב המנויים בסעיף קטן (ב)(2) ו–(3), יהיה לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

(ד) שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה הבוחנת בכתב, מבין חברי הוועדה שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1).

(ה) חברי הוועדה הבוחנת בכתב ימונו לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות.

(ו) לשם ביצוע תפקידה לפי סעיף זה, תמנה הוועדה הבוחנת בכתב או ועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה, חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן; הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים תיקבע בתקנות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תלונה של מתמחה אצל שופט או של מתמחה לשעבר אצל שופט, ותלונה של הנציב על התנהגות שופט תוגש לנציב תלונות הציבור על שופטים כהגדרתו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, ותבורר בידו בהתאם להוראות החוק האמור; בסעיף זה, "שופט" - שופט או רשם כאמור בסעיף 29(א)(1) עד (3א).

(ד) לשם מילוי תפקידיו יסתייע הנציב, ככל הנדרש, בעובדי הלשכה שיפעלו בהתאם להוראותיו.

(ה) לשם מילוי תפקידיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע לפעולת הפיקוח או לבירור התלונה, לפי העניין.

(ו) מצא הנציב ליקויים בתפקודו של מאמן, רשאי הוא, לאחר שנתן למאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגדו או לפעול לתיקון הליקויים שמצא, וכן רשאי הוא להורות, לעניין מאמן שאינו שופט, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, כי הוא לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע ולא תעלה על 18 חודשים; הנציב יקבע את מועד תחילתה של תקופה כאמור, והוא רשאי לקצר את התקופה אם הוכח להנחת דעתו כי תוקנו הליקויים; הנציב יודיע ללשכה על החלטה לפי סעיף קטן זה.

(ז) הנציב יגיש לשר המשפטים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת וללשכה, דין וחשבון שנתי על פעולותיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ו).

(ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות להגיש תלונה לפי סעיף 30 או מהסמכות להגיש קובלנה נגד מאמן לפי סעיף 63 או לפי כל דין.

(ט) תקופת כהונתו של הנציב תהיה ארבע שנים מיום מינויו, וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(י) שכרו של הנציב ימומן מתקציב הלשכה.

(יא) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר סמכויות הנציב, דרכי פעולתו ותנאי כהונתו.

(1) שופט כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

(ב) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, "רשם" -

(ג) הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

(ד) חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

(ה) בסעיף זה, "הורשע" , בעבירה פלילית - לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.

(1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה;

(2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;

(3) כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים כהגדרתם בסעיף 98א.

(ב) לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.

לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.

(3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005;

(4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;

(5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין;

(6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל;

(7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי;

(8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט;

(9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון.

(ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.

(ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו.

(ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים.

(ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך.

(ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.

(א) סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1969, יחולו בשינויים המחוייבים בבית-הדין המשמעתי כאילו היה ועדת חקירה; אולם -

(1) דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לפי סעיף 27(ב) האמור ישולמו מקופת הלשכה;

(2) הקנסות שיטיל בית-הדין המשמעתי לפי סעיף 11 האמור, יכול שיהיו בסכום שלא יעלה על 300 שקלים; הקנסות ישולמו לקופת הלשכה.

(ב) מי שלא התייצב בפני בית-הדין המשמעתי אף-על-פי שהוזמן כדין, ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את הדעת, רשאי בית-הדין, בנוסף לכל אמצעי אחר שינקוט על פי סעיף זה, לחייבו בתשלום ההוצאות בסכום שיקבע, אם נגרמו הוצאות עקב אי-התייצבותו או כפיית התייצבותו.

ציווה בית-משפט או מי שנתונה בידיו סמכות שפיטה לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: השפיטה, על יושב-ראש בית-דין משמעתי להמציא תיק בית-הדין או כל מסמך המצוי בו, ימציאם היושב-ראש בצירוף הודעה בדבר סודיות הדיון.

(א) הלשכה תעמיד לעיון הציבור כל פסק דין של בית דין משמעתי, בציון שמו של הנאשם, ותאפשר לכל המעוניין בכך לקבל העתק מפסק הדין; נערך הדיון בבית דין משמעתי, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות או שהחליט בית הדין המשמעתי על איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט, יורה בית הדין בדבר התנאים, לרבות שינויים והשמטת פרטים, שבהם יועמד פסק הדין לעיון הציבור, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי פסק הדין כולו לא יועמד לעיון הציבור.

(ב) המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע בכללים את משך הזמן, המקום והאופן שבהם תעמיד הלשכה פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) לעיון הציבור, ורשאית היא לקבוע בכללים כאמור אגרה או תשלום בעבור קבלת העתק מפסק הדין.

"אבטחת מידע" - כהגדרתה בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות;

(ב) עורך הדין ישמור על חומר ארכיוני למשך שבע שנים מיום סיום טיפולו בעניין שמסר לו הלקוח או מיום סיום ההליכים המשפטיים שבהם ייצג את הלקוח, לפי העניין (להלן - תקופת השמירה).

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), עורך הדין ולקוחו רשאים להסכים בכתב על תקופת שמירה אחרת.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), עורך דין ישמור על חומר ארכיוני שהוא מסמך המפורט בטור א' לתוספת השנייה לתקופה כמפורט בטור ב' לתוספת האמורה, ובהתאם למפורט בו; שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה, ובכלל זה להוסיף סוגי מסמכים שלגביהם יקבע תקופת שמירה שונה.

(ה) היה החומר הארכיוני מסמך שאינו מסר אלקטרוני, רשאי עורך הדין לסרוק אותו ולבער את המסמך המקורי גם בתקופת השמירה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) המסמך נסרק ונשמר בהתאם להוראות לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, שעניינן השימוש כראיה בהליכים משפטיים של מסמך סרוק שבוער מקורו, ובהתאם להוראות סעיף קטן (ו);

(2) המסמך אינו מסוג המסמכים שניתן להשתמש בהם בצורת מקור בלבד, לפי כל דין;

(3) המסמך אינו מסמך שלפי הוראת הלקוח, בכתב, על עורך הדין לשמור אותו במקורו.

(ו) על שמירה של חומר ארכיוני שהוא מסר אלקטרוני, ובכלל זה העתק סרוק של מסמך שמקורו בוער כאמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות סעיף זה והוראות אלה:

(1) עורך הדין ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את שמירת המסר האלקטרוני בצורה הנאמנה למקור;

(2) בלי לגרוע מההוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, עורך הדין ינקוט אמצעים מקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי החומר הארכיוני, לשם שמירה על אבטחת המידע, בשים לב לחלופות הטכנולוגיות הקיימות.

(ז) בתום תקופת השמירה יהיה עורך הדין רשאי לבער את החומר הארכיוני.

(ח) ביעור חומר ארכיוני כאמור בסעיף זה ייעשה באמצעים המקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי החומר הארכיוני, תוך שמירה על אבטחת מידע ופרטיות הלקוח, בהתאם להוראות לפי חוק הגנת הפרטיות.

(ט) לקוח רשאי לבקש מעורך הדין לקבל לידיו את החומר הארכיוני בתקופת השמירה.

(י) פורקה שותפות עורכי דין, יחולו הוראות סעיף זה, ממועד פירוקה ואילך, רק על עורך הדין שלידיו נמסר החומר הארכיוני אגב הפירוק.

(יא) הוראות סעיף זה יחולו גם על הממונה על ענייניו המקצועיים של עורך דין כמשמעותו בסעיף 89א(א).

(יב) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:

(1) מסמכים שנמסרו לעורך הדין למשמרת, על פי הסכם מפורש, בשביל הלקוח או בשביל אחר;

(2) חומר ארכיוני שחלה לגביו חובת שמירה לפי חיקוק אחר.

מי שאינו עורך-דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי-דין, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(א) מי שמתחזה כעורך-דין, ועורך-דין העושה בתקופת-השעייתו פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי-דין, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.

עורך דין זר המקבל כספים בנאמנות יפקידם בחשבון שיתנהל בישראל, בתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.