"בית משפט" - לרבות בית דין לשכירות לפי חוק הגנת הדייר, ולרבות שופט או רשם של בית משפט, כשאין הענין מחייב אחרת;

(ה) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנה 5 לתקנות סדרי הדין (סעד מיידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), התשל"א-1971.

(ו) נזקק בית המשפט להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך.

(ז) דרישה לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (ו) דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.

(ח) בעד הפעולות המפורטות בתוספת תשולם אגרה ויחולו הוראות התקנות, בשינויים המחויבים.

(4) בקשה לפירוק חברה המוגשת לבית המשפט לפי חלק שמיני א' לחוק החברות;

(5) בקשה לצו לפתיחת הליכים ובקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו המוגשות לבית המשפט לפי חוק חדלות פירעון, ובקשה לאכיפת זכויותיהם של בעלי איגרות חוב לפי סעיף 194 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983;

(6) ביטול פסק בוררות, לרבות בקשה לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, וכל בקשה שבמסגרתה מתנגד בעל דין לפסק הבוררות מהטעם שהוא אינו פסק בוררות;

(7) אכיפת פסק חוץ;

(8) תביעה בגין נטילת זכויות במקרקעין או שלילת הנאה מזכויות במקרקעין, על פי סמכות לפי דין, או תביעה בגין נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין, והכל למעט תביעה בנזיקין בגין אלה;

(9) תביעה בענין פסיקת דמי שכירות בדירה או בבית עסק לפי חוק הגנת הדייר;

(10) הנהלת נכס עזוב לפי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978 (להלן - חוק האפוטרופוס הכללי);

(11) מתן הוראות בקשר לניהול נכס עזוב לפי חוק האפוטרופוס הכללי;

(12) שינוי החלטה של פקיד מסדר או ביטולה;

(13) הליך בענין הקדש;

(14) קובלנה פרטית;

(15) בקשה לסעד בדרך של טען ביניים.

(1) הוגשה התנגדות לביצוע שטר לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק ההוצאה לפועל), ובית המשפט קיבל את ההתנגדות. הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לביצוע שטר, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת;

(2) הוגשה התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל, ובית המשפט קיבל את ההתנגדות. הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב כאמור, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת;

(3) התביעה שצורפה לבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, הועברה לבית המשפט לפי סעיף 81א1(ו) לחוק ההוצאה לפועל והמבקש הודיע על רצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט.

(1) עם הבאת הליך לבית משפט, לרבות הליך שהסעד המבוקש בו הוא פסיקת תשלום תכוף לפי חוק הפיצויים, ישלם התובע סכום כנקוב בפרטים 34 או 35 בתוספת, לפי הענין. הוגשה בקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום והוגשה לאחר מכן תביעה בשל אותה תאונה לבית המשפט המחוזי, יודיע על כך התובע לבית המשפט וישלים את האגרה לסכום הנקוב בפרט 35 שבתוספת;

(2) בעל דין יהיה פטור מתשלום יתרת סכום האגרה האמורה בתקנת משנה (א), בהתקיים אחד מאלה ולפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בהליך:

(א) ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;

(ב) ההליך הסתיים בפשרה;

(ג) הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;

(ד) הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור;

(3) בוטל, נמחק או נדחה ההליך לפני שהחל הדיון בו, כאשר לא חלה בענין פסקה (2), ישלם התובע שליש מסכום האגרה החלה כאמור בתקנת משנה (א), בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) בתוספת הפרשי הצמדה למדד;

(4) הסתיים ההליך באחת מהדרכים המפורטות בפסקה (2)(ב) עד (ד) לפני שהחל הדיון בו ולא חלה בענין פסקה (2), ישלם הנתבע שליש מסכום האגרה החלה, בניכוי הסכום ששילם התובע לפי פסקה (1) בתוספת הפרשי הצמדה, וישפה את התובע על סכום האגרה ששילם בתוספת הפרשי הצמדה למדד;

(5) הסתיים ההליך בפסק דין לחובת הנתבע או באחת מהדרכים המפורטות בפסקה (2)(ב) עד (ד), שלא כאמור בפסקה (4) ישלם הנתבע את האגרה החלה, בניכוי הסכום ששילם התובע לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה על היתרה וישפה את התובע על סכום האגרה ששילם בתוספת הפרשי הצמדה למדד;

(6) על אף האמור בפסקאות (4) ו–(5), הסתיים הליך בגישור או הועבר להכרעה בבוררות, ולא חלה בענין פסקה (2), רשאי בית המשפט להורות כי לא תשולם יתרת סכום האגרה האמורה בתקנת משנה (א), ובלבד שלא יוחזר סכום האגרה ששולם כאמור בפסקה (1);

(7) נדחה ההליך או נמחק בפסק דין, ישלם התובע את האגרה החלה בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה למדד.

(ג) התנהל ההליך בבית משפט מחוזי, וסכום הפיצוי שנפסק או שבעלי הדין התפשרו עליו נמוך משישים אחוזים מתחום סמכות בית משפט השלום ביום הבאת ההליך, ישלם הנתבע, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(4) או (5), את האגרה כשיעורה בבית משפט שלום, והתובע ישלים את האגרה החלה בבית המשפט המחוזי.

בתביעה הנגררת להרשעה בפלילים בעבירות מין לפי סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין או בתביעה שהגיש הנפגע נגד מי שביצע מעשה המהווה עבירת מין בשל עבירות מין שנעברו כלפיו לפי סימן ה' האמור או בתביעה לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, תשולם אגרה לפי פרט 2א או 9א שבתוספת, לפי העניין.

בעל דין המבקש סעד זמני או צו לפני הגשת תובענה לפי הוראות פרק כ"ח בתקנות סדר הדין האזרחי, ישלם במועד הגשת הבקשה את האגרה בעד התובענה, בהתאם לסכום התובענה ולמהותה.

(א) בתובענה ייצוגית שאינה נגד רשות לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשולם אגרה לפי פרט 4א או 11א בתוספת, לפי העניין, בשני שיעורים, כמפורט להלן:

(1) עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ישלם המבקש את הסכום הנקוב בפרט 4ב או 11ב בתוספת, לפי העניין (להלן - חלקה הראשון של האגרה);

(2) ניתן פסק דין הדוחה את התובענה, ישלם המבקש את יתרת סכום האגרה (להלן - חלקה השני של האגרה);

(3) ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה או פסק דין המאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, ישלם המשיב את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד; על אף האמור, רשאי בית המשפט לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו;

(4) ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט -

(א) להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד;

(ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב) בתובענה ייצוגית נגד רשות לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות תשולם אגרה לפי פרט 22א, ויחולו ההוראות ששלהלן:

(1) ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה, או המאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשפה הרשות את המבקש על סכום האגרה ששילם במועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בתוספת הפרשי הצמדה למדד;

(2) ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט להורות כי הרשות תשפה את המבקש על סכום האגרה ששילם במועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בתוספת הפרשי הצמדה למדד;

(3) במקרים שבהם הודיעה רשות כי היא תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור, בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, ינוכה מן האגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום הנקוב בפרט 33 בתוספת, כערכו במועד התשלום, ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה, כאמור בתקנה 17.

(ג) סכום האגרה כאמור בתקנה זו, יחול גם על הגשת הודעה לצד שלישי וישולם במלואו, בלא חלוקה לשני שיעורים, עם הגשת ההודעה.

(ד) בתקנה זו -

(ה) בפתח הבקשה לאישור התובענה הייצוגית יציין המבקש אם הוא פטור או חייב באגרה לפי תקנות אלה, ואם פטור יציין את מספר התקנה שמכוחה הוא פטור.

(א1)3 (בוטלה);

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל דין החייב בתשלום אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, רשאי להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, לא יאוחר מחמישה עשר ימים מהמועד שנקבע לתשלום האגרה לפי תקנה 5, ובתביעה נגזרת רשאית החברה שבשמה מוגשת התביעה הנגזרת, להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה לא יאוחר מחמישה עשר ימים ממועד אישור התביעה כתביעה נגזרת.

(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד ואולם לעניין בקשה לפטור מתשלום אגרה בעד בקשה בכתב בהליך אזרחי בית המשפט לא יידרש לשאלה האם הבקשה בכתב מגלה עילה.

(ד) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה;

(1) החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל;

(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן - פקודת פשיטת הרגל);

(4) מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד לפי חלק ג' לחוק חדלות פירעון; אם חלפו שנתיים ממתן צו כאמור, ראיה שיציג היחיד ולפיה הוא עודנו בהליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק האמור.

(ה) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג).

(ו) לדיון בבקשה, רשאי בית משפט להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, ואולם רשאי בית משפט לדון בבקשה אף בלא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יכול, במקום להתייצב לדיון, לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט.

(ז) דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ח) פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.

(ט) ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה.

(י) ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה כספית לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק.

נסתיים הדיון בעתירת אסיר או עציר לפי סעיף 25 לחוק שחרור על–תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן - חוק שחרור ממאסר) או לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן - פקודת בתי הסוהר), או בבקשת רשות ערעור לפי סעיף 62ג לפקודה האמורה, לפי בקשת מגיש הבקשה או המערער, לפי הענין, ולפני יום שמיעת הבקשה או הערעור לגופם במעמד הצדדים, רשאי בית משפט לצוות על החזרת האגרה.

(2) המוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

(3) האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי;

(4) עובד סוציאלי של רשות מקומית כשהוא מביא הליך מכוח תפקידו;

(5) האפוטרופוס לנכסי נפקדים כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 או האפוטרופוס לנכסי גרמנים כמשמעותו בחוק נכסי גרמנים, התש"י-1950, אם הגיש יחד עם הבאת הליך הצהרה כי ברכושו של אדם שהוא מנהל או המוקנה לו, ואשר לגביו הובא או נדרש ההליך, אין כספים לתשלום האגרה;

(6) בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו, של אדם שנפטר בנסיבות כמפורט להלן, בקשר לכל הליך הנוגע להצהרת מוות של אותו נפטר, לעיזבונו של הנפטר או למתן צו ירושה בקשר אליו, לאפוטרופסות או להחזקת ילדים עקב הפטירה או לערעור על החלטה בהליך כאמור:

(א) נפטר עקב פעולות מלחמה אחרי ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל -1970 (להלן - חוק נפגעי איבה), זולת אם הנפטר כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נפגעי איבהחוק נפגעי איבה, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;

(ב) נפטר בשירות צבאי כמשמעותו בסעיף 14(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (להלן - חוק החזרה לעבודה), או בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 (להלן - חוק שירות המילואים), או חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;

(6א) בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו של אדם שנפגע כמפורט להלן, בקשר לכל הליך הנוגע למינוי אפוטרופוס לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בהליך כאמור:

(א) נפגע עקב פעולות מלחמה אחרי יום ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו בחוק נפגעי איבה, זולת אם הנפגע כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;

(ב) נפגע בשירות צבאי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק החזרה לעבודה, או בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים;

(7) בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו;

(8) בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי, בענינים ובהיקף שנקבעו בה;

(9) (נמחקה).

(ב) אלה פטורים מחובת תשלום אגרה לפי תקנה 7א:

(1) ארגון, כהגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות, שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית והרשום במרשם רשם העמותות או רשם ההקדשות;

(2) המועצה הישראלית לצרכנות, כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008;

(3) שוכר דירה ציבורית התובע חברה לדיור ציבורי; לעניין זה, "דירה ציבורית" ו"חברה לדיור ציבורי" - כהגדרתם בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998;

(7) הליך לשחרור מי שאסור או שעצור וכן הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;

(8) בקשה או ענין במשפט פלילי, וכן ערעור פלילי ובקשה לדיון נוסף בענין פלילי, למעט פתיחת הליך של קובלנה פרטית וערעור על פסק דין בקובלנה פרטית שמגיש הקובל;

(9) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב];

(10) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;

(11) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985;

(12) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957;

(13) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954;

(14) ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991;

(15) בקשה לניהול רכושם של נעדרים או שבויים עקב פעולות מלחמה או איבה, וכן בקשה למתן הוראות בענינים האמורים וערעור על החלטה בהם;

(16) ערעור ובקשת רשות לערער על פסק דין שניתן בערעורים לפי פסקאות (9) עד (14);

(17)4 (בוטלה).

(18) ערעור על החלטת בית דין למשמעת;

(19) כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי–דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית המשפט בקשר להליך ששולמה אגרה בעת הבאתו, או שהיו פטורים ממנה;

(20) בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתובענה או להסדר גישור או לאישור פסק בוררות;

(21) עתירה מינהלית של יחיד בענין דיור ציבורי לפי פרט 13 בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים;

(22) הליכים לפי פקודת בזיון בית משפט;

(23) בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית משפט החזיר לבורר, מסיבה כלשהי, פסק קודם;

(24) ערעור לבית המשפט העליון על החלטת לשכת עורכי הדין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961;

(25) ערעור על החלטת בית משפט מחוזי או בית משפט לענינים מינהליים בעתירת אסיר או עציר, לאחר קבלת רשות ערעור;

(26) ערעור על החלטת ביניים של בית משפט שלום, לאחר קבלת רשות ערעור מבית משפט מחוזי;

(27) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל או הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון לאחר קבלת רשות ערעור;

(28) ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות לאחר קבלת רשות ערעור;

(29) ערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי לאחר קבלת רשות ערעור;

(30) תובענה או ערעור לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, או לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;

(30א)5 (בוטלה);

(31) תובענה ייצוגית לפי פרטים 6, 7 ו–9 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות;

(32) תביעה לפיצוי לדוגמה או תביעת נזיקין למעט תביעה בשל נזק רכוש או נזק כלכלי טהור, בשל פעולת טרור או מעשה איבה ובכלל זה תביעה לפי חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ד-2024; לעניין פרט זה, "תביעה" - למעט תביעה כאמור שחלק מנתבעיה הם מדינת ישראל או רשות מרשויותיה.

(33) - (50) (בוטלו)6 .

(1) תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987;

(2) תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (אגרות), התשס"א-2000.