החוק העותומני על האגודות ¹, ², ³, 4

אגודה היא קבוץ המורכב ממספר אנשים המצרפים לזמן מתמיד את ידיעותיהם או מרצם, לשם השגת איזו מטרה שאינה מכוונת להשגת רווחים.

יצירת אגודה איננה קשורה בהשגת רשיון למפרע, אלא שכל אגודה מחויבת, בהתאם לסעיף 6, להודיע על דבר יצירתה לרשות.

אסורות בקיום, האגודות הנוסדות על בסיס בלתי חוקי, המתנגדות לחוק ולמוסר, או שמטרתן לפגוע בסדר הצבורי או בשלמות הארץ, או לשנות את אופן הרכבת הממשלה הקיימת, או להשפיע על התבדלות מדינית בין הגזעים השונים אשר במדינה.

אסורות בקיום, האגודות המדיניות שנוסדו על יסוד עיקרים או תארים של לאום וגזע.

צעירים שגילם הוא פחות מעשרים שנה, וכן אנשים שנדונו על פשעים או שהם משוללי זכויות אזרחיות, אינם יכולים להיות חברים באגודה.

אסור הוא בהחלט, יסוד אגודה חשאית. ולכן, מיד בהווסד איזו אגודה, חייבים מיסדיה לשלוח למשרד הפנים, הודעה חתומה בחתימותיהם ובחותמותיהם של המיסדים, שתכיל: את שם האגודה ומטרתה, את מקום מרכז הנהלתה, את שמות מנהליה, את תארם ומקום מגורם. ותמסר להם כנגדה קבלה.

שתי העתקות מתקנות האגודה, שתשאנה עליהם את חותמה הרשמי, תצורפנה להודעה.

אחרי מסירת הקבלה, תודע בפומבי מהות האגודה, ע"י מיסדיה.

חובה מוטלת על כל אגודה להודיע מיד למשרד הפנים על דבר כל תקונים ושנויים שיוכלו לחול בתקנותיה היסודיות או בהרכבת ועד הנהלתה, או במקום מושבו.

שנויים ותקונים כאלה לא תהיה להם כל השפעה כלפי כל צד שלישי, אלא מיום הודעתם לממשלה. והם צריכים להרשם בפנקס מיוחד שחייבים למסרו בכל פעם שתדרשנו הרשות המשפטית או המנהלית.

צריך להיות בכל מרכז אגודה, ועד מנהל המורכב מלא פחות משני חברים ואם יש לה סניפים, צריך שלכל סניף יהיה ועד מנהל הקשור בוועד המרכזי.

חייב כל ועד להחזיק שלשה פנקסים:

בראשון, ירשמו שמות חברי האגודה ותאריהם, ותאריך כניסתם אליה, בשני, החלטות הוועד, חליפות המכתבים וההודעות, ובשלישי, חשבון מפורט מכל ההכנסות וההוצאות של האגודה.

הפנקסים האלה יוצגו לפי כל דרישה מצד הרשות המשפטית או המנהלית.

כל אגודה שמסרה הודעה כנזכר בסעיף 6, תהיה לה הזכות בהתאם למה שנזכר לקמן בסעיף 9, להופיע במשפט בתור תובעת או נתבעת באמצעות בא-כח, וכמו כן לרכוש ולנהל, בהתאם לחוק, - חוץ מתמיכות שהממשלה תוכל להעניק לה בעת הצורך, - את:

א. המסים המורמים מאת חבריה, שלא יוכלו להיות יותר מ-24 לירות עבור כל אחד מהם.

ב. המקום המיועד למושב הנהלת החברה ולאסיפות חבריה.

ג. נכסי דלא ניידי הנחוצים להגשמת המטרה שקבעה לה בהתאם לתקנותיה המיוחדות, ואולם אין האגודה יכולה לרכוש נכסי דלא ניידי אחרים.

הודעות או בקשות המוגשות בשם האגודה לפקידי הממשלה, לבתי המשפט, או למקומות רשמיים בענינים הנוגעים לאגודה, לא תוכלנה להיות מוגשות אלא ע"י מכתב בקשה נושא בולים כחוק, וחתום בחתימתו ובחותמו המיוחד של המנהל או המזכיר הכללי.

שמות האנשים הרשאים לפעול בשם האגודה, צריכים להיות נזכרים בתקנות האגודה היסודיות.

כל חבר אגודה יוכל בכל שעה שירצה, ולמרות כל תקנה נגדית הרשומה בתקנות, להיפרד מן האגודה אחרי סלקו את המסים שחל זמן פרעונם עליו, במחזור אותה שנה.

אסור להכניס ולשמור במקום האסיפות, כל מין נשק חם או קר. מועדונים של ציד ואמון-בסיף, יוכלו לבדם, להחזיק בידיעת המשטרה את הנשק הנחוץ להם לפעולותיהם, כמידת צרכם.

אגודות שלא תודיענה על דבר הווסדם לרשות, ע"י מסירת הודעה בהתאם לסעיפים 2 ו-6 יאסר קיומן ע"י הרשות.

המיסדים, הועד המנהל, ובעלי המקום המיועד לאסיפות או השוכרים אותו יענשו בקנס מ-5 ועד 25 לירות, אם במקרה נוסדה האגודה באחת המטרות המזיקות והאסורות עפ"י סעיף 3 לעיל, או עפ"י חוק העונשין, יענשו גם בענשים הנזכרים בחוק הנ"ל.

כל העובר על הוראות הסעיפים 4, 5, 7, ו-9. וכל העובר על הוראות הסעיף 6, חוץ מהענינים הקשורים בהודעה ופרסום, יענש בקנס מ-2 ועד-10 לירות, ובהישנות העבירה יוכפל הקנס.

כל המקיים, או מחדש, או מנהל, בעברו על החוק הזה, אגודה שנאסר קיומה לפי סעיף 12, יענש בקנס מ-10 ועד-50 לירות, ובמאסר משני חדשים עד לשנה, עונש זה יוטל גם על הנותן מקום לאסיפות חברי אגודה אסורה בקיום.

בכל מה שנוגע לרכוש אגודה שקיומה נאסר ע"י הרשות או שנתפרקה בהסכמת חבריה ורצונם, או עפ"י תקנותיה הפנימיות, נוהגים בהתאם לתקנות האגודה אם הן מכילות סעיף מיוחד הדן על מקרה של ביטול, ואם אין סעיף כזה, נוהגים על פי החלטת האסיפה הכללית של האגודה.

אגודה שנאסרה בקיום, אם היתה אגודה שנוסדה לשם מטרה מזיקה או בלתי חוקית, כמבואר בסעיף 3, יוחרם רכושה ויילקח ע"י הממשלה.

המועדונים נכללים בסוג האגודות הנזכרות בפרק זה.

האגודות הקיימות כיום, עליהן להגיש את ההודעה הנדרשת ולמלא אחרי תנאי הפרסום כנזכר בסעיפים 2 ו-5, בתוך 2 חדשים מיום פרסום חוק זה, והן חייבות כמו כן להיכנע ליתר הוראות החוק הזה.

אין אגודה נחשבת כאגודה לתועלת הצבור אלא אחרי אישור משרד הפנים. אגודה כזאת יכולה לעשות כל פעולה אזרחית שאינה מתנגדת לתקנותיה היסודיות. מניות ונירות ערך שהאגודה רוכשת אותם צריכים להרשם על שם האגודה אם הם כתובים "למוכ"ז".

אגודה אינה יכולה לקבל מתנה או צוואה מבלי רשיון מיוחד מצד משרד הפנים, אם המתנה או הצוואה הם מסוג נכסי דלא ניידי שאין לאגודה בהתאם לתפקידיה שום נחיצות בו, ימכרו הנכסים, ובתוך ההחלטה המרשה את קבלת הנכסים הללו יוצהר בפירוש הזמן אשר בו ימכרו הנכסים.

הכנסות המכירה תהיינה לטובת קופת האגודה.

הרשות למשטרה להשגיח על האגודות והמועדונים, ופקידיה יוכלו להכנס למקומות אספותיהם בכל זמן, אלא, כדי להוכיח שבקורם נשען על צורך אמיתי, יוכרחו להגיש נייר-רשמי המכיל פקודה או רשות כניסה למקום.

שרי הפנים והמשפטים מצווים בהוצאת חוק זה לפועל.

(סוף החוק)

1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.

1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.

מפת מסמך