תאריך תצוגה: 09/07/2026

טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

טיוטת תקנות בית הדין לעבודה (הוראת שעה מס' ...), התשפ"ו-2026

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מוצע לתקן את תקנה 129 בהוראת שעה לתקופה של שנתיים ולקבוע כי על תביעות לסעד הצהרתי לפי סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026 (להלן – החוק), אשר נידונות בבית הדין לעבודה, יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 בעניין סדר דין מהיר.  לפי החוק האמור, נקבע כי במסגרת הסכמי שכר טרחה שנכרתו אחרי השבעה באוקטובר 2023, בין לקוח שהוא נפגע פעולות איבה, לבין עורך דין או חברה למימוש זכויות (להלן – מטפל בתביעה), לא יגבה שכר נוסף אם הוא גבוה ב-140% מהסכום הקבוע בסעיף 28(ו) לחוק, אותו ייראו כסכום מופרז (להלן – סכום מופרז). בנוסף, נקבע כי אם כבר נגבו הסכומים, הנכה או הנפגע רשאים לפנות לגורם המטפל ולבקש השבת הסכום המופרז שנגבה (סעיפים 28(ד) ו-(ח) בהתאמה).

מטפל בתביעה רשאי, בתוך שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות על נכות קבועה, אשר מאפשרת לבצע את חישוב בדבר הסכום המפורז, או מיום התחילה אם נקבעה כבר נכות כאמור, לפנות לבית הדין לעבודה, לפי העניין בבקשה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו, התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז (סעיף 28(ד) לחוק). בית הדין רשאי לקבוע כי בנסיבות שלפניו, ככל שהשתכנע מהנימוקים שהובאו בפניו, המטפל רשאי לגבות את הסכום המופרז או סכום אחר כפי שיקבע.

בנוסף, הוגשה למטפל בתביעה פניה בכתב מהנפגע להשבת הסכום המופרז שכבר נגבה, עליו להשיב את הסכום למבקש בתוך שישה חודשים, אלא אם הוא קיזז את הסכום המופרז כנגד סכומים אחרים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו, או אם פנה לבית הדין לעבודה לפי העניין, לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה. פנה המטפל בתביעה כאמור, רשאי בית הדין לעבודה, ככל שהשתכנע מהנימוקים שהובאו בפניו, כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין (סעיף 28(ח) לחוק).

מכיוון שמדובר בהליכים לסעד הצהרתי, שהמחלוקת היא נקודתית, וכי יש חשיבות שההליכים לא ימשכו מעבר לנדרש, מוצע לקבוע כי תביעה לסעד הצהרתי לפי סעיף 28 לחוק תידון בסדר דין מהיר כהגדרתו בתקנות סד"א.

תיקון תקנות סדרי דין בבתי הדין לעבודה  נועד לקבוע כי תביעות בעניין שכר טרחה בין מטפל בתביעה, לנפגע פעולות איבה, אשר נקבע בחוק כי לבית הדין לעבודה הסמכות לדון בהן, יידונו לפי אותם סדרי דין אשר נקבעו לעניין זה בבית המשפט בשינויים המחויבים. לצורך כך מוצע לתקן את תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב - 1991, המונה הליכים אשר יחולו בעניינם תקנות סד"א המפורטות בסעיף, ולהוסיף בהוראת שעה את תקנה 129(8) אשר תקבע כי פרק סדר הדין המהיר של תקנות סד"א יחול לעניין הליכים לפי סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה. 

משמעות הדבר שמטפל בתביעה, המגיש את התובענה, צריך לצרף לכתב הטענות תצהיר מטעמו לאימות העובדות, רשימה של מסמכים הנוגעים לעניין הנדון, ובמידת הצורך גם רשימת עדים שהוא היה מעוניין להזמין לעדות (תקנה 79 לתקנות סד"א). כתב ההגנה יוגש בתוך 45 ימים, ומוצע לקבוע כי בהליכים לפי החוק ניתן יהיה לקיים דיון הוכחות ללא קיום קדם משפט, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. בית המשפט יקבע דיון לא יאוחר משישה חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה. פסק דין יינתן ככלל, בתוך ארבעה-עשר ימים ממועד הדיון (תקנות  80 ו-82 לתקנות סד"א). יובהר כי במקרים המתאימים, לבית המשפט סמכות להורות בכל עת, כי התביעה תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר (תקנה  78(ג) לתקנות סד"א).

 

בנוסף, מוצע לתקן לתקופה של שנתיים גם את תקנה 3 ולהוסיף בה הוראה שתקבע כי תובענות שיגיש עורך דין לפי החוק, יוגשו לבית הדין האזורי שבו נמצאים מגורי הנפגע. זאת על מנת להקל על נפגעים אשר מוגשת על ידי עורך דינם תביעה בעניין הטיפול בהם ומתוך הנחה כי הנטל על נפגע שיידרש להגיע למקום שיפוט רחוק מאזור מגוריו יהיה כבד יותר מהנטל שיוטל על עורך הדין אשר סביר כי נגישותו לבתי המשפט באזורים גאוגרפים שונים רבה יותר.

 

מוצע לקבוע את התקנות בהוראת שעה מכיוון שניתן יהיה להגיש תביעות לפי סעיף 28 לחוק רק בתוך תקופה מוגבלת. החוק קובע כי תביעה לפי סעיף 28(ד) לחוק תוגש בתוך שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות בדבר התגמול להם הנכה או הנפגע זכאי או מיום תחילתו של החוק, לפי המאוחר ותביעה לפי סעיף 28(ח) לחוק תוגש בתוך שישה חודשים מיום קבלת בקשה להחזר על סכום מופרז שנגבה, אותה יש להגיש בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה. לכן, מוצע לקבוע הוראת שעה בעניין סדרי הדין בתקופה בה מוערך כי יתנהלו כלל ההליכים האמורים.

 

להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות בית הדין לעבודה (הוראת שעה מס'...), התשפ"ו-2026

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 43(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ולאחר התייעצות עם שר העבודה אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

הוראת שעה

1.  

בתקופה שעד תום שנתיים מיום תחילתן של תקנות אלה יראו כאילו בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991[1] -

 

 

(1)  

בתקנה 129 לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (10) יבוא:

"(11) פרק י"ב לעניין תביעה לקבלת סעד הצהרתי שעילתו לפי סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026."

 

 

(2)  

בתקנה 3, לאחר סעיף 11 יבוא"

 "(ז) תובענה לקבלת סעד הצהרתי שעילתו לפי סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026, תוגש לבית הדין האזורי, אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגורי הנפגע."

 

 

 

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________

יריב לוין

שר המשפטים

 

דברי הסבר

 

מוצע לתקן את תקנה 129 בהוראת שעה לתקופה של שנתיים ולקבוע כי על תביעות לסעד הצהרתי לפי סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026 (להלן – החוק), אשר נידונות בבית הדין לעבודה, יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 בעניין סדר דין מהיר.  לפי החוק האמור, נקבע כי במסגרת הסכמי שכר טרחה שנכרתו אחרי השבעה באוקטובר 2023, בין לקוח שהוא נפגע פעולות איבה, לבין עורך דין או חברה למימוש זכויות (להלן – מטפל בתביעה), לא יגבה שכר נוסף אם הוא גבוה ב-140% מהסכום הקבוע בסעיף 28(ו) לחוק, אותו ייראו כסכום מופרז (להלן – סכום מופרז). בנוסף, נקבע כי אם כבר נגבו הסכומים, הנכה או הנפגע רשאים לפנות לגורם המטפל ולבקש השבת הסכום המופרז שנגבה (סעיפים 28(ד) ו-(ח) בהתאמה).

מטפל בתביעה רשאי, בתוך שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות על נכות קבועה, אשר מאפשרת לבצע את חישוב בדבר הסכום המפורז, או מיום התחילה אם נקבעה כבר נכות כאמור, לפנות לבית הדין לעבודה, לפי העניין בבקשה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו, התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז (סעיף 28(ד) לחוק). בית הדין רשאי לקבוע כי בנסיבות שלפניו, ככל שהשתכנע מהנימוקים שהובאו בפניו, המטפל רשאי לגבות את הסכום המופרז או סכום אחר כפי שיקבע.

בנוסף, הוגשה למטפל בתביעה פניה בכתב מהנפגע להשבת הסכום המופרז שכבר נגבה, עליו להשיב את הסכום למבקש בתוך שישה חודשים, אלא אם הוא קיזז את הסכום המופרז כנגד סכומים אחרים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו, או אם פנה לבית הדין לעבודה לפי העניין, לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה. פנה המטפל בתביעה כאמור, רשאי בית הדין לעבודה, ככל שהשתכנע מהנימוקים שהובאו בפניו, כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין (סעיף 28(ח) לחוק).

מכיוון שמדובר בהליכים לסעד הצהרתי, שהמחלוקת היא נקודתית, וכי יש חשיבות שההליכים לא ימשכו מעבר לנדרש, מוצע לקבוע כי תביעה לסעד הצהרתי לפי סעיף 28 לחוק תידון בסדר דין מהיר כהגדרתו בתקנות סד"א.

תיקון תקנות סדרי דין בבתי הדין לעבודה  נועד לקבוע כי תביעות בעניין שכר טרחה בין מטפל בתביעה, לנפגע פעולות איבה, אשר נקבע בחוק כי לבית הדין לעבודה הסמכות לדון בהן, יידונו לפי אותם סדרי דין אשר נקבעו לעניין זה בבית המשפט בשינויים המחויבים. לצורך כך מוצע לתקן את תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב - 1991, המונה הליכים אשר יחולו בעניינם תקנות סד"א המפורטות בסעיף, ולהוסיף בהוראת שעה את תקנה 129(8) אשר תקבע כי פרק סדר הדין המהיר של תקנות סד"א יחול לעניין הליכים לפי סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה. 

משמעות הדבר שמטפל בתביעה, המגיש את התובענה, צריך לצרף לכתב הטענות תצהיר מטעמו לאימות העובדות, רשימה של מסמכים הנוגעים לעניין הנדון, ובמידת הצורך גם רשימת עדים שהוא היה מעוניין להזמין לעדות (תקנה 79 לתקנות סד"א). כתב ההגנה יוגש בתוך 45 ימים, ומוצע לקבוע כי בהליכים לפי החוק ניתן יהיה לקיים דיון הוכחות ללא קיום קדם משפט, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. בית המשפט יקבע דיון לא יאוחר משישה חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה. פסק דין יינתן ככלל, בתוך ארבעה-עשר ימים ממועד הדיון (תקנות  80 ו-82 לתקנות סד"א). יובהר כי במקרים המתאימים, לבית המשפט סמכות להורות בכל עת, כי התביעה תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר (תקנה  78(ג) לתקנות סד"א).

 

בנוסף, מוצע לתקן לתקופה של שנתיים גם את תקנה 3 ולהוסיף בה הוראה שתקבע כי תובענות שיגיש עורך דין לפי החוק, יוגשו לבית הדין האזורי שבו נמצאים מגורי הנפגע. זאת על מנת להקל על נפגעים אשר מוגשת על ידי עורך דינם תביעה בעניין הטיפול בהם ומתוך הנחה כי הנטל על נפגע שיידרש להגיע למקום שיפוט רחוק מאזור מגוריו יהיה כבד יותר מהנטל שיוטל על עורך הדין אשר סביר כי נגישותו לבתי המשפט באזורים גאוגרפים שונים רבה יותר.

מוצע לקבוע את התקנות בהוראת שעה מכיוון שניתן יהיה להגיש תביעות לפי סעיף 28 לחוק רק בתוך תקופה מוגבלת. החוק קובע כי תביעה לפי סעיף 28(ד) לחוק תוגש בתוך שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות בדבר התגמול להם הנכה או הנפגע זכאי או מיום תחילתו של החוק, לפי המאוחר ותביעה לפי סעיף 28(ח) לחוק תוגש בתוך שישה חודשים מיום קבלת בקשה להחזר על סכום מופרז שנגבה, אותה יש להגיש בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה. לכן, מוצע לקבוע הוראת שעה בעניין סדרי הדין בתקופה בה מוערך כי יתנהלו כלל ההליכים האמורים.

 



[1] ק"ת התשנ"ב, עמ' 345.