טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא זרעים) (תיקון), התשפ"ו-2026

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, התשי"ד-1954 בא להבטיח את רמת התוצרת החקלאית המיועדת לייצוא ואת שמה הטוב בשווקי העולם. מכוח סעיף 6 לחוק, עוגנו בתקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא זרעים), התשל"ד-1954 הוראות בעניין פיקוח על זרעים ליצוא.

בעקבות הניסיון שנצבר ביישום החוק בשנים האחרונות ובמטרה להקל על יצואני הזרעים בישראל, מוצע להפחית בדרישות הפיקוח על זרעים ליצוא, לפי המלצת גורמי המקצוע לגבי דרישות שאינן נדרשות עוד. בהתאם, מוצע לבטל הוראות הנוגעות לדרישת עמידה בתקן הנביטה, ולצמצם את הדרישות לבדיקות ניקיון. עוד מוצע לתקן בתקנות הוראות הקשורות בעבודת הפיקוח על יצוא זרעים באופן שישקף את פעולות הפיקוח הנדרשות.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות וביטחון המזון:

טיוטת תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא זרעים) (תיקון), התשפ"ו-2026

 

___ ב________ התשפ"ו (___ ב________ 2026)

(חמ 3-5211)

__________________

אבי דיכטר

שר החקלאות וביטחון המזון

 

דברי הסבר

א.  כללי

תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא זרעים), התשל"ד-1954 (להלן – התקנות העיקריות) מסדירות את דרישות הפיקוח של השירותים להגנת הצומח ולביקורת על יצוא זרעים מישראל. טיוטת התקנות מתבססת על התכנית ל"הפחתת נטל רגולטורי – פיקוח זרעים 2017", שנכתבה ע"י תחום מדיניות רגולציה בשיתוף היחידה המקצועית. זאת, במסגרת החלטת ממשלה מספר 2118 מיום 22.10.2014 בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי. לקישור לתכנית:

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/netel_zraim/he/netel_zraim.pdf

מטרת התיקון המוצע הינה הפחתת דרישות בעת הפיקוח על יצוא הזרעים, שגורמי המקצוע מצאו כי אינן הכרחיות, ואשר יש בהפחתתן כדי להקל על יצואני הזרעים בישראל.

כאמור, תיקון זה מבוצע כחלק מיישום מדיניות הממשלה לשיפור הרגולציה והפחתת הנטל הבירוקרטי על המשק ("תוכנית הפחתת נטל"). במסגרת התוכנית, נבחנו דרישות רגולטוריות קיימות במטרה לוודא כי הן נחוצות להשגת תכליתן המקצועית וכי הפגיעה הכלכלית הכרוכה בהן מידתית. הצורך המקורי שעלה במסגרת תוכנית זו- הקלה על בעלי העניין במסחר והורדת יוקר הייצור- עומד בעינו ומהווה את הבסיס המרכזי לתיקון הנוכחי.

דברי הסבר מפורטים

נוסח התקנות היום מחייב בדיקה ועמידה של זרעים לייצוא בשתי דרישות – עמידה בתקן נביטה ועמידה בתקן ניקיון. תקן הנביטה הינו דרישת "איכות", להבדיל מדרישת הניקיון שהינה דרישת בריאות. במסגרת התכנית להפחתת נטל, נמצא שאין צורך להחיל על יצואני הזרעים רגולציה מחייבת של עמידה בתקן הנביטה, וכן יש לצמצם את הדרישות לבדיקות ניקיון לכדי המקרים הבודדים בהם זה נחוץ. בנוסף, כולל התיקון המוצע מחיקה והתאמה של סעיפים שאינם מתאימים לעבודת הפיקוח על יצוא זרעים הנעשית כיום.

ויוסבר; נכון להיום, חלה חובה רגולטורית על חברות הזרעים בישראל לבצע בדיקות נביטה כתנאי מקדים לשיווק זרעים, יבוא וייצוא שלהם. מחברות הזרעים עלה כי דרישה זו משיתה עליהן עלויות כבדות, הכוללות עלויות מעבדה, לוגיסטיקה ועיכובים בשרשרת האספקה.

מתוך רצון לייעל את תהליכי הפיקוח, השירותים להגנת הצומח ולביקורת החלו בבחינה מקצועית ומחודשת של הנושא, אשר העלתה כי אין לדרישת הנביטה היבטים פיטוסניטרים. הגנה פיטוסניטרית נועדה למנוע חדירה והתפשטות של נגעים ומחלות צמחים, ואילו בדיקת נביטה עוסקת אך ורק בהיבטי איכות המוצר (הסיכוי של הזרע לנבוט).

לפיכך, מוצע לבטל את חובת ביצוע בדיקות הנביטה כדרישה רגולטורית מחייבת מטעם השירותים להגנת הצומח ולביקורת. ההנחה העומדת בבסיס התיקון היא כי נושא הנביטה, המהווה מדד לאיכות חקלאית ומסחרית, צריך להיות מוסדר במערכת היחסים החוזית שבין חברות הזרעים ללקוחותיהן (החקלאים), כנהוג בפרמטרים איכותיים אחרים. תיקון זה יאזן נכונה בין הגנה על החקלאות לבין חופש העיסוק והפחתת עלויות למשק.

 

 

 

השפעות צפויות

א.  הפחתת נטל כלכלי:  התיקון צפוי להוביל לחיסכון משמעותי בעלויות הישירות והעקיפות עבור חברות הזרעים, דבר שעשוי לתרום לכושר התחרות שלהן בשוק המקומי והבינלאומי.

ב.  ייעול תהליכים: ביטול הדרישה יאפשר זרימה מהירה יותר של סחורה בשווקים ללא צורך בהמתנה לתוצאות בדיקות שאינן רלוונטיות לבריאות הצמח.

ג.  מיקוד רגולטורי: השירותים להגנת הצומח ולביקורת יוכלו למקד את משאבי האכיפה והפיקוח בסיכונים פיטוסניטרים ממשיים, בהתאם לליבת תפקידם.

לתקנה 1 – תיקון תקנה 1 לתקנות העיקריות

מחיקת הגדרת "אחוז נביטה"- מבוקש להסיר את הרגולציה המחייבת של עמידה בתקן נביטה ולכן אין צורך בהגדה המתייחסת לתקן זה.

תיקון הגדרת "זרעים זרים" – התאמת ההגדרה להגדרה מעודכנת שתוקנה בשנת 2021 בתקנות הזרעים (מכירה), התשכ"ה-1964.

מחיקת הגדרת "זרעים קשים" – מדובר באות מתה שלא נעשה בה שימוש בתקנות.

תיקון הגדרת "המנהל" – התאמת הגדרת המנהל להגדרה העדכנית של התפקיד.

לתקנה 2 – תיקון תקנה 3 לתקנות העיקריות

החרגת זרעי ירקות ממשפחת הדלועים והסולניים מדרישות הביקורת, גם לגבי ניקיון –בהתאם לעמדת גורמי המקצוע, לפיה ההסתברות לממצאי ניקיון במשפחות זרעים אלו שיפסלו את הבדיקה הינה מזערית, אין צורך לערוך בדיקה לעמידה בתקן ניקיון.

הפניה לתקן ניקיון - בנוסח התקנות הנוכחי, נדרשת עמידה של הזרעים בתקן שנקבע בתוספות הרלבנטיות לתקנות המכירה. התקן שבתקנות מורכב הן מדרישת נביטה והן מדרישת ניקיון. אולם, כפי שפורט לעיל, עמדת גורמי המקצוע היא כי יש להסתפק בעת הפיקוח על יצוא זרעים, כדרישה מחייבת, רק בבדיקת ניקיון ולא בבדיקת הנביטה שעניינה איכות הזרעים. לפיכך, מוצע להוסיף את המילים "לעניין ניקיון" באופן שיפנה רק לתקן הניקיון שבתקנות המכירה.

מחיקת הדרישה לחתימה בחותם השירות – עמדת גורמי המקצוע היא כי בעידן הנוכחי אין צורך בהליך זה.

לתקנה 3 – תיקון תקנה 4 לתקנות העיקריות

הפנייה לתקן ניקיון ומחיקת דרישת הנביטה – כאמור לעיל בדברי ההסבר בנוגע לתקנה 2.

הוספת טופס הצהרה באתר- לצורך הנגשת השירות. 

לתקנה 4 – מחיקת תקנות 5 ו-6 לתקנות העיקריות

מחיקת תקנה 5 לתקנות העיקריות - נוכח העמדה המקצועית לפיה אין צורך בחובת החתימה בחותם השירות, גם אין צורך בסעיף הפטור מחובה זו בנסיבות מסוימות.

מחיקת תקנה 6 לתקנות העיקריות - התקנה הנוכחית מתייחסת לאפשרות של ביצוע בדיקות טוהר הזן, לבקשת יצואן. מדובר בבדיקת איכות, שאינה מבוצעת הלכה למעשה ע"י המעבדה הרשמית מזה מספר שנים וגם לא נתקבלו דרישות לבצעה מצד יצואנים. ישנם מקרים, במסגרת הפיקוח שנעשה על זרעים מושבחים בהתאם לתקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם), התש"ך-1960, שיש צורך בביצוע הבדיקה, אשר מבוצעת ע"י מעבדה של השירותים להגנת הצומח ולביקורת. 

לתקנה 5 - החלפת תקנה 7 לתקנות העיקריות

עמדת גורמי המקצוע היא כי ניתן להסתפק בחיוב דרישות סימון מצומצמות, אשר נחוצות לזיהוי מכסת הזרעים ולהתאמה למסמכים דוגמת בדיקות מעבדה. כמו כן, מוצע לאחד את הסעיפים המתייחסים לדרישות סימון, כך שלא יהיו דרישות שונות לסימון המיכל ולסימון התווית, אלא חובת סימון אחת באמצעות תווית. לכן, חלק מן הדרישות לסימון שהיו קבועות בתקנה 11 לתקנות שעניינה תווית יצואן, שולבו בתיקון המוצע בתקנה זו. כמו כן, נוכח ההחלטה למחוק את תקנה 12 לתקנות העיקריות שאסרה באופן גורף על סימון או תווית שלא בהתאם לתקנות, ובהינתן עקרון חוקיות המנהל, מתייתר הצורך בתקנה 7(ב), הקובעת מה רשאי יצואן לציין בסימון הזרעים. 

לתקנה 6– מחיקת תקנות 11 עד 12א לתקנות העיקריות

מחיקת תקנה 11 לתקנות העיקריות  - התקנה הסדירה את הסימון שייכלל בתווית היצואן. כאמור לעיל, דרישות סימון התווית וסימון המיכל אוחדו במסגרת התיקון לתקנה 7 לתקנות העיקריות.

מחיקת תקנה 12 לתקנות העיקריות - תקנה 12 לתקנות העיקריות קבעה איסור סימון נוסף על זה שאושר בתקנות או על ידי המנהל. העמדה העדכנית של גורמי המקצוע כיום היא כי אין מניעה שיצואן יסמן על גבי התווית פרטים נוספים, כל עוד יעמוד בדרישות הסימון שנקבעו בתקנות. לפיכך, הוחלט למחוק את האיסור שהיה קבוע בתקנה 12.

מחיקת תקנה 12א לתקנות העיקריות - תקנה 12א עניינה בפטור מיוחד מדרישות סימון הזרעים. כיוון שכאמור צומצמו מאוד הדרישות ונשארו פרטים המחויבים מבחינה מקצועית, אין צורך בפטור זה.

לתקנה 7 - הוספת תקנה 13א

הוספת תקנה שעניינה "ניתוח סיכונים". תקנה בנוסח זהה הוספה לתקנות הכלליות בתיקון שבוצע בחודש נובמבר 2017 ((תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו (תיקון), התשע"ח-2017, ק"ת תשע"ח, עמ' 247)), ועניינה סמכות המנהל לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים בתחום ייצוא התוצרת לבריאות הצומח במדינות היעד ולעמידה בהתחייבויות בין-לאומיות, לשם תכנון פעולות הפיקוח על קיום הוראות התקנות. תכליתה של ההוראה המוצעת, היא לעגן את הפרקטיקה של פיקוח על יצוא תוצרת צמחית באופן שבו יוכלו מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת לתכנן את תהליכי הפיקוח המבוצעים מכוח התקנות עפ"י מתודולוגיה של ניהול סיכונים.

משמעות הדבר היא כי המפקחים יוכלו לבצע ניתוח של הסיכונים של כל משלוח לייצוא בהתאם לפרמטרים כגון: סוג התוצרת, זהות בית האריזה שאורז את התוצרת, היסטוריית היצואן, המדינה אליה מיוצא המשלוח ועוד. בהתאם לניתוח סיכונים זה יסווגו המשלוחים השונים עפ"י רמות סיכון.

בהתאם לרמת הסיכון שנקבעה יוכלו השירותים להגנת הצומח ולביקורת לקבוע את תדירות הבדיקות של כל משלוח ואת אופן בדיקתו, ולמקד את משאבי הפיקוח במשלוחים בעלי רמת סיכון גבוהה יחסית.

יובהר כי הוראה בנוסח דומה מופיעה בדברי חקיקה נוספים, לרבות בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו – 2015, בחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ד – 2014 בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, ובתקנות שונות, ובהן כאמור התקנות הכלליות.

לתקנה 8 – תיקון תקנה 14 לתקנות העיקריות

מטרת התיקון המוצע היא לאפשר למנהל לאשר משלוחים כניסיוניים ללא תלות במשקלם.

מוצע להעניק למנהל גמישות לאשר משלוחים למטרות מחקר, פיתוח וניסוי ללא הגבלת משקל קשיחה. צעד זה נועד לתמוך בחדשנות ובמו"פ של חברות הזרעים הישראליות, המהוות חוד חנית טכנולוגי בתחום.