תאריך תצוגה: 06/05/2026

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)(תיקון), התשפ"ו-2026

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

פעולת גירום בשר בהמות היא הכנסת עצמות בהמות למכונה שמסירה מהן את הבשר שנשאר עליהן לאחר פירוק ידני של נתחי הבשר. התוצר המתקבל, בהתאם לסוג המכונה בה משתמשים, דומה במרקמו למשחה (ידוע בכינוי "פסטה") או לבשר טחון דק. בשר זה מיועד לשימוש כרכיב במוצרים מעובדים כגון נקניקיות, ופסטרמה.

בשר מגורם הוא מוצר רגיש, שכן פעולת הגירום מגדילה באופן משמעותי את שטח הפנים החשוף לזיהומים שונים המהווה מצע נוח להתרבות חיידקים.

הוראות בעניין גירום בשר עוגנו בתקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ"ד-1984. כיום, בהתאם לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, גירום בשר נכנס תחת ההגדרה "פעילות טיפול בתוצרת חקלאית". מדובר בפעילות המתבצעת במפעלים לבשר גולמי, המפוקחים על-ידי משרד החקלאות וביטחון המזון. מטעם זה, ולנוכח העובדה שבשר מגורם הוא מוצר רגיש במיוחד, מוצע לתקן את תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד–1964, ולהוסיף הוראות העוסקות בהכנת בשר מגורם בבתי מטבחיים, במטרה למזער את הסיכון לבטיחות המוצר.

כפי שהוסבר בדוח השפעות הרגולציה המצורף לפרסום טיוטת התקנות, האסדרה המוצעת מבוססת על האסדרה באיחוד האירופי (853/2004) בשינויים המחויבים, בהתאמה לחקיקה הישראלית ולמאפיינים הייחודיים למדינת ישראל ככל שהדבר נוגע לגורם הסיכון המיקרוביולוגי בבשר.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות וביטחון המזון:

טיוטת תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)(תיקון), התשפ"ו-2026

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22(א)(5א) ו-(16) ו-28(א1)(1) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985[1], ולעניין תקנה 2 – לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021[2], ולאחר התייעצות עם שר הבריאות, אני מתקין תקנות אלה:

הוספת תקנה 64א

1.

בתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964[3], אחרי תקנה 64 יבוא:

 

 

"גירום בשר

64א.

(א)  גירום בשר יבוצע בהתאם לכל אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) הגירום יבוצע במקום בו נשחטה הבהמה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) הבהמה נשחטה עד 7 ימים לפני הגירום;

 

 

 

 

 

 

 

(3) הגירום יבוצע בתהליך רציף מיד לאחר פירוק הבשר;

 

 

 

 

 

 

 

(4) לא יוכנסו למכונת הגירום עצמות הראש, הזנב, הרגליים והטלפיים של בהמה;

 

 

 

 

 

 

 

(5) טמפרטורת הבשר בזמן הגירום לא תעלה על 7 מעלות צלסיוס;

 

 

 

 

 

 

 

(6) מיד בסיום הגירום בשר מגורם יצונן לטמפרטורה פנימית שאינה עולה על 2 מעלות צלזיוס או שיוקפא לטמפרטורה פנימית שאינה עולה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס בתהליך המבטיח את הטמפרטורה האמורה בתוך 6 שעות מהמועד ההכנסה להקפאה; צונן בשר מגורם כאמור – ניתן להקפיאו בהתאם לאמור אם לא חלפו 12 שעות מסיום הגירום.

 

 

 

 

 

 

(ב) בשר מגורם שהופשר לא יוקפא.

 

 

 

 

 

 

(ג)  בשר מגורם בתהליך גירום בלחץ נמוך לא יכיל סידן בכמות העולה על 0.1%.

 

 

 

 

 

 

(ד) לא יועבר בשר מגורם מבית מטבחיים אלא למפעל בעל רישיון ייצור לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 או בעל היתר הפעלה לפי הפקודה.

 

 

 

 

 

 

(ה)  לא יוצא בשר מגורם מבית מטבחיים אלא אם הוא ארוז, ועל אריזתו מודפסים בצורה ברורה וקריאה כל אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) "בשר מגורם"; ואם בוצע גירום בלחץ נמוך – "בשר מגורם בלחץ נמוך";

 

 

 

 

 

 

 

(2) סוג הבהמה;

 

 

 

 

 

 

 

(3) תאריך הגירום;

 

 

 

 

 

 

 

(4) "מיועד לטיפול תרמי במפעל בלבד".

 

 

 

 

 

 

(ו)  לעניין תקנה זו –

 

 

 

 

 

 

 

"בהמות" – למעט בקר;

 

 

 

 

 

 

 

"גירום" – הפרדת בשר מעצמות בעזרת מכונה המיועדת לכך;

 

 

 

 

 

 

 

"גירום בלחץ נמוך" - גירום באמצעות מכונה הפועלת בלחץ נמוך השומר על מבנה סיב השריר.

 

 

 

 

 

 

(ז)  על אף האמור בסעיף 28(א) לפקודה, הפרת הוראות תקנה זו אינה עבירה.".

בחינה תקופתית

2.

בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה, לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדה, תתבצע בתום חמש שנים מיום תחילתן.

 

___ ב________ התשפ"ו (___ ב________ ____20)

(חמ _____-3)

__________________

אבי דיכטר

שר החקלאות וביטחון המזון

 

דברי הסבר

 

כללי

פעולת גירום בשר בהמות היא הכנסת עצמות בהמות למכונה שמסירה מהן את הבשר שנשאר עליהן לאחר פירוק ידני של נתחי הבשר. התוצר המתקבל, בהתאם לסוג המכונה בה משתמשים, דומה במרקמו למשחה (ידוע בכינוי "פסטה") או לבשר טחון דק. בשר זה מיועד לשימוש כרכיב במוצרים מעובדים כגון נקניקיות, ופסטרמה.

בשר מגורם הוא מוצר רגיש, שכן פעולת הגירום מגדילה באופן משמעותי את שטח הפנים החשוף לזיהומים שונים המהווה מצע נוח להתרבות חיידקים.

הוראות בעניין גירום בשר עוגנו בתקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ"ד-1984. כיום, בהתאם לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, גירום בשר נכנס תחת ההגדרה "פעילות טיפול בתוצרת חקלאית". מדובר בפעילות המתבצעת במפעלים לבשר גולמי, המפוקחים על-ידי משרד החקלאות וביטחון המזון. מטעם זה, ולנוכח העובדה שבשר מגורם הוא מוצר רגיש במיוחד, מוצע לתקן את תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד–1964 (להלן – התקנות העיקריות), ולהוסיף הוראות העוסקות בהכנת בשר מגורם בבתי מטבחיים, במטרה למזער את הסיכון לבטיחות המוצר.

כפי שהוסבר בדוח השפעות הרגולציה המצורף לפרסום טיוטת התקנות, האסדרה המוצעת מבוססת על האסדרה באיחוד האירופי (853/2004) בשינויים המחויבים, בהתאמה לחקיקה הישראלית ולמאפיינים הייחודיים למדינת ישראל ככל שהדבר נוגע לגורם הסיכון המיקרוביולוגי בבשר.

 

לתקנה 1

תקנה 64א(א) לתקנות העיקריות בהתאם לנוסח המוצע

תקנת משנה (א) עוסקת בתנאים להכנת בשר מגורם בבית מטבחיים.

מוצע לקבוע כי הגירום יבוצע רק במקום בו מבוצעת שחיטה, ולהגביל את פרק הזמן משחיטת הבהמה ועד הגירום, בכדי לצמצם ככל שניתן התרבות חיידקים על גבי הבשר. כמו כן, מוצע לקבוע שתהליך הגירום יהיה רציף ויחל מיד לאחר פירוק הבהמה השחוטה, וכן שהבשר המגורם יוכנס לצינון או להקפאה במהירות האפשרית. עוד מוצע לקבוע שלא יוכנסו למכונת הגירום חלקי בהמה העלולים לשאת עליהם זיהומים ברמה גבוהה, כגון: עצמות הראש, הזנב, הרגליים והטלפיים. כן מוצע להגביל את טמפרטורת הבשר בזמן הגירום ל-7 מעלות צלסיוס בדומה לרגולציה האירופאית.

נוסף על האמור, מוצע, בדומה לרגולציה האירופית, לקבוע כי עם יציאת הבשר המגורם ממכונת הגירום יש לצננו או להקפיאו. צינון יעשה לטמפרטורה פנימית של עד 2 מעלות צלסיוס, ועל הקפאה להביא את הבשר המגורם לטמפרטורה פנימית של עד מינוס 18 מעלות צלסיוס תוך לא יותר משש שעות מכניסתו להקפאה. עוד מוצע לאפשר הקפאה של בשר בהמות מגורם שצונן מיד עם הוצאתו ממכונת הגירום, ובלבד שלא חלפו יותר מ-12 שעות ממועד הגירום.

 

תקנה 64א(ב) לתקנות העיקריות בהתאם לנוסח המוצע

מוצע לקבוע איסור להקפאה חוזרת של בשר בהמות מגורם שהופשר. תהליך ההפשרה מגביר תנאים המתאימים להתרבות חיידקים כגון טמפרטורה ומים זמינים, וכדי לצמצם את הסיכון ממוצר זה מוצע לאסור על הקפאתו בשנית לאחר ההפשרה.

 

תקנה 64א(ג) לתקנות העיקריות בהתאם לנוסח המוצע

גירום בשר יכול להתבצע בלחץ גבוה או בלחץ נמוך, כאשר גירום בלחץ נמוך שומר על מבנה סיב השריר של הבהמה. בדומה לאירופה, מוצע לקבוע מגבלה לכמות הסידן המותרת לבשר מגורם המיוצר בלחץ נמוך שתעמוד על 0.1%. כמות הסידן מושפעת מכמות מוצקי העצם במוצר וככל שמדד זה נמוך יותר כמות הבשר גבוהה יותר. לא תיקבע מגבלה דומה לבשר מגורם המיוצר בלחץ גבוה.

 

תקנות 64א(ד) ו-(ה) לתקנות העיקריות בהתאם לנוסח המוצע

בשל הסיכון הקיים בישראל, וכמפורט בדוח השפעות הרגולציה, מוצע לקבוע כי בשר בהמות מגורם, בין אם בלחץ גבוה ובין אם בלחץ נמוך, ישווק לשימוש בתעשייה בלבד, קרי למפעלי מזון שבפיקוח משרד הבריאות או משרד החקלאות, ויסומן כמיועד לשימוש במוצרים העוברים טיפול בחום. הטיפול בחום חיוני להשמדת חיידקים העלולים להימצא בבשר המגורם הגולמי.

עוד מוצע כי בשר מגורם לא יוצא מבית המטבחיים אלא אם סומן באופן ברור שמדובר בבשר מגורם, תאריך הכנתו, סוג הבהמה ממנו יוצר הבשר המגורם, ושהוא מיועד לעבור טיפול בחום במפעל בלבד. זאת לנוכח הסיכונים הייחודיים לישראל. כמו כן, בכדי שניתן יהיה להבחין בין סוגי הבשר המגורם (בלחץ גובה או נמוך) מוצע לקבוע שבשר מגורם המיוצר בלחץ נמוך יסומן ככזה. יובהר כי, על בשר מגורם בלחץ נמוך חלות כל הוראות התקנה, וההבדל בינו לבין בשר מגורם בלחץ גבוה הוא אחוז הסידן המותר בבשר המגורם ואופן הסימון.

בנוסף, בשל סיכון גבוה לזיהום המוצר עם מחלה, ובהתאם לחקיקה בארצות הברית, מוצע להחריג בקר מההגדרה "בהמות" לעניין תקנה זו.

 

תקנה 64א(ז) לתקנות העיקריות בנוסח המוצע

סעיף 28(א) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 קובע כי עבירה על הוראה שנקבעה בתקנות מכוח הפקודה היא עבירה פלילית שדינה מאסר שנה. סעיף 28(א1) מסמיך את שר החקלאות לקבוע שהפרת הוראה שנקבעה בתקנות לא תהווה עבירה פלילית.

מוצע לקבוע כי הוראת העוסקות בגירום בשר לא יהוו עבירה פלילית ויאכפו ברמה המינהלית. בהקשר זה יועבר כי בתי מטבחיים נדרשים להיתר הפעלה, אשר ניתן לקבוע בו תנאים. כמו כן מתקיים בבתי המטבחיים  פיקוח וטרינרי צמוד, ולא יאושר שיווק בשר מגורם שלא יוצר בהתאם לתקנה 64א לתקנות העיקריות בנוסח המוצע. 

 

לתקנה 2

בהתאם להוראות חוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, מוצע לקבוע כי בחינה תקופתית ראשונה של תיקון זה תתבצע בתום 5 שנים מיום התחילה.



[1] ס"ח התשמ"ה, עמ' 84.

[2] ס"ח התשפ"ב, עמ' 125.

[3] ק"ת התשכ"ד, עמ' 837.