תאריך תצוגה: 23/04/2026

תוכן עניינים

טיוטת צו 2

א. שם הצו המוצע. 2

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו. 2

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:. 3

טיוטת הוראות הבלו על דלק (הכנסה והוצאה של דלק לאזור או לשטחי עזה ויריחו) , התשפ"ו-2026. 4

1. הגדרות.. 4

2. מקומות בהם תותר הכנסה והוצאה של דלק.. 4

3. אישור על הכנסה או הוצאה של הדלק.. 5

דברי הסבר. 5


 

טיוטת צו

 

א. שם הצו המוצע

הוראות הבלו על דלק (הכנסה והוצאה של דלק לאזור או לשטחי עזה ויריחו) , התשפ"ו-2026

 

 

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

סעיף 22א לחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958 (להלן- חוק הבלו) קובע כי "לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון, להורות על מקומות שבהם תותר הכנסה של דלק לאזור ולשטחי עזה ויריחו והוצאתו מהם... וכן להורות כי יידרש אישור מאת המנהל, בדרך שיקבע, על כך שהדלק הוכנס או הוצא בהתאם להוראות כאמור".

על מנת להגביר את הפיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק הבלו, וכחלק מהמאבק בהון השחור בישראל, מוצע בהוראות אלה לקבוע כי יותר מעבר דלק שנמכר לחייב במס הרשום ברשות הפלסטינאית לאזור ולשטחי עזה ויריחו ומעבר דלק שנמכר מחייב במס הרשום ברשות הפלסטינאית אל חייב במס הרשום בישראל רק במעברי הסחורות המותרים.

בעניין זה יצוין כי עוסקים ישראלים מוציאים חשבוניות מס בגין מכירת דלק המיועד לרשות הפלסטינאית. מנגד, העוסקים הפלסטינאים דורשים את ניכוי התשומות בגין רכישת הדלק מישראל, וכספי התשומות מוחזרים להם במסגרת הליך ההתחשבנות הקיים בין ישראל לרשות הפלסטינאית. יחד עם זאת, ללא פיקוח ובקרה על מעבר הדלק בפועל, קיים חשש כי הדלק יוותר בשטח ישראל ויימכר בשוק המקומי, ללא תשלום מס. התנהלות זו תסב נזק לקופת אוצר המדינה ותגביר צבירת הון שחור ושימוש בחשבוניות מס פיקטיביות על ידי עוסקים אלה ועל ידי אחרים.

בנוסף, ישנם מקרים בהם דלק מועבר מישראל לרשות הפלסטינאית במטרה להשיבו באופן סיבובי לשטח ישראל ולמכור אותו ללא מס כשהליך הוצאת הסחורות נעשה ללא כל דיווח, פיקוח או בקרה. לאור האמור, במטרה לבצע בקרה על דלק היוצא משטח ישראל לרשות הפלסטינאית וחזרה, נדרש המנגנון המוצע. יודגש כי הבקרה הנדרשת בהצעה זו הנה ביחס לדלק המדווח כיוצא ונכנס לשטח ישראל כשהבקרה המוצעת  תסייע, בין היתר, ל"סגירת מעגל" ביחס לדלק כאמור ומניעת האפשרות להונות את רשויות המס כאמור.

יצוין, כי ביום 14 באוגוסט 2016 חתם ראש המינהל האזרחי לאזור יהודה והשומרון על הודעה בדבר ייחוד נקודות מעבר טובין (יהודה והשומרון), התשע"ו-2016  (להלן- ההודעה), וזאת מכוח סמכותו לפי הצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודת מעבר (יהודה והשומרון) (מס' 1665), התשע"א-2010. בהתאם להודעה, הבאת טובין בכמות מסחרית מישראל לאזור תיעשה דרך המעברים המפורטים בתוספת השנייה להודעה בלבד, וכוללים את נקודות המעבר תרקומיא, הבקעה, הגלבוע, ביתוניא ושער אפרים. עוד יצוין כי מעבר כרם שלום הוא מעבר הסחורות היחיד הקיים לרצועת עזה.

על מנת להותיר גמישות מסוימת, מוצע להסמיך את המנהל לאפשר העברת דלק בנקודות מעבר נוספות לתקופה מסוימת או בתנאים מסוימים.

לצורך טיוב הפיקוח על מעבר דלק לאזור, מוצע לקבוע כי בעת מעבר דלק דרך מעברי הסחורות המוסדרים, המנהל יאשר כי הם הועברו במעבר סחורות מוסדר והייתה עמם חשבונית או תעודת משלוח. יובהר, כי אישור כאמור יכול שיינתן באופן דיגיטלי וכי המנהל רשאי לאצול את סמכותו לעובד רשות המסים.

יצויין עוד כי ביום 2 בינואר 2025 נכנסו לתוקף תקנות המכס (תיקון), התשפ"ה-2025 במסגרתן נקבע כי תותר הכנסה של טובין מיובאים לאזור או לשטחי עזה ויריחו, או הוצאה של טובין מהאזור או משטחי עזה ויריחו לשם ייצואם, רק במעברי הסחורות המוסדרים כהגדרתם בהוראות אלה ותוך מתן אישור של עובד רשות המסים, במנגנון זהה למנגנון המוצע בתקנות אלה. בנוסף, במקביל לקידומן של הוראות אלה מקודמות הוראות דומות מכוח חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

 

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:


 

טיוטת הוראות מטעם משרד האוצר:

טיוטת הוראות הבלו על דלק (הכנסה והוצאה של דלק לאזור או לשטחי עזה ויריחו) , התשפ"ו-2026

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 22א לחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958[1], ולאחר התייעצות עם שר הביטחון, אני קובע הוראות אלה:

 

 

 

הגדרות

1.  

"חשבונית או תעודת משלוח"- כהגדרתם בסעיף 129(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[2];

 

 

"מעברי הסחורות המוסדרים"- כל אחד מהמעברים המפורטים להלן כמשמעותם בצו יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה) (נקודות בדיקה), התשס"ח-2008[3]-

 

 

 

(1) מעבר תרקומיא;

 

 

 

(2) מעבר הגלבוע (ג'למה);

 

 

 

(3) מעבר עופר (ביתוניא);

 

 

 

(4) מעבר שער אפרים.

 

 

 

(5) מעבר כרם שלום.

מקומות בהם תותר הכנסה והוצאה של דלק

2.  

(א)  הכנסת דלק לאזור או לשטחי עזה ויריחו אשר נמכרו לעוסק או למלכ"ר או למוסד כספי  הרשום לפי הדין המקביל לחוק החל שם או הוצאתם מהאזור או משטחי עזה ויריחו מעוסק או מלכ"ר או מוסד כספי הרשום לפי הדין המקביל לחוק החל שם לעוסק או מלכ"ר או מוסד כספי שאינו רשום כאמור (להלן- העברת דלק) תיעשה במעברי הסחורות המוסדרים.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא המנהל כי קיים או צפוי קושי בהעברת דלק במעבר סחורות מוסדר או כי קיים עומס חריג במעבר כאמור, רשאי המנהל, לאשר מעבר טובין במעבר אחר לתקופה מוגבלת; לעניין זה, "מעבר אחר" -  מעבר שאינו מעבר סחורות מוסדר והוא משמש על פי רוב למעבר של כלי רכב.

אישור על הכנסה או הוצאה של הדלק

3.  

העברת דלק תותנה באישור המנהל כי הטובין מועברים  במקום אשר אושר לכך לפי הוראה 2, וכי הייתה עמם חשבונית או תעודת משלוח.

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

 (חמ _____-3)

 

__________________

בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר

דברי הסבר

סעיף 22א לחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958 (להלן- חוק הבלו) קובע כי "לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון, להורות על מקומות שבהם תותר הכנסה של דלק לאזור ולשטחי עזה ויריחו והוצאתו מהם... וכן להורות כי יידרש אישור מאת המנהל, בדרך שיקבע, על כך שהדלק הוכנס או הוצא בהתאם להוראות כאמור".

על מנת להגביר את הפיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק הבלו, וכחלק מהמאבק בהון השחור בישראל, מוצע בהוראות אלה לקבוע כי יותר מעבר דלק שנמכר לחייב במס הרשום ברשות הפלסטינאית לאזור ולשטחי עזה ויריחו ומעבר דלק שנמכר מחייב במס הרשום ברשות הפלסטינאית אל חייב במס הרשום בישראל רק במעברי הסחורות המותרים.

בעניין זה נציין כי עוסקים ישראלים מוציאים חשבוניות מס בגין מכירת דלק המיועד לרשות הפלסטינאית. מנגד, העוסקים הפלסטינאים דורשים את ניכוי התשומות בגין רכישת הדלק מישראל, וכספי התשומות מוחזרים להם במסגרת הליך ההתחשבנות הקיים בין ישראל לרשות הפלסטינאית. יחד עם זאת, ללא פיקוח ובקרה על מעבר הדלק בפועל, קיים חשש כי הדלק יוותר בשטח ישראל ויימכר בשוק המקומי, ללא תשלום מס. התנהלות זו תסב נזק לקופת אוצר המדינה ותגביר צבירת הון שחור ושימוש בחשבוניות מס פיקטיביות על ידי עוסקים אלה ועל ידי אחרים.

בנוסף, ישנם מקרים בהם דלק מועבר מישראל לרשות הפלסטינאית במטרה להשיבו באופן סיבובי לשטח ישראל ולמכור אותו ללא מס כשהליך הוצאת הסחורות נעשה ללא כל דיווח, פיקוח או בקרה. לאור האמור, במטרה לבצע בקרה על דלק היוצא משטח ישראל לרשות הפלסטינאית וחזרה, נדרש המנגנון המוצע. יודגש כי הבקרה הנדרשת בהצעה זו הנה ביחס לדלק המדווח כיוצא ונכנס לשטח ישראל כשהבקרה המוצעת  תסייע, בין היתר, ל"סגירת מעגל" ביחס לדלק כאמור ומניעת האפשרות להונות את רשויות המס כאמור.

יצוין, כי ביום 14 באוגוסט 2016 חתם ראש המינהל האזרחי לאזור יהודה והשומרון על הודעה בדבר ייחוד נקודות מעבר טובין (יהודה והשומרון), התשע"ו-2016  (להלן- ההודעה), וזאת מכוח סמכותו לפי הצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודת מעבר (יהודה והשומרון) (מס' 1665), התשע"א-2010. בהתאם להודעה, הבאת טובין בכמות מסחרית מישראל לאזור תיעשה דרך המעברים המפורטים בתוספת השנייה להודעה בלבד, וכוללים את נקודות המעבר תרקומיא, הבקעה, הגלבוע, ביתוניא ושער אפרים. עוד יצוין כי מעבר כרם שלום הוא מעבר הסחורות היחיד הקיים לרצועת עזה.

על מנת להותיר גמישות מסוימת, מוצע להסמיך את המנהל לאפשר העברת דלק בנקודות מעבר נוספות לתקופה מסוימת או בתנאים מסוימים.

לצורך טיוב הפיקוח על מעבר דלק לאזור, מוצע לקבוע כי בעת מעבר דלק דרך מעברי הסחורות המוסדרים, המנהל יאשר כי הם הועברו במעבר סחורות מוסדר והייתה עמם חשבונית או תעודת משלוח. יובהר, כי אישור כאמור יכול שיינתן באופן דיגיטלי וכי המנהל רשאי לאצול את סמכותו לעובד רשות המסים.

יצויין כי ביום 2 בינואר 2025 נכנסו לתוקף תקנות המכס (תיקון), התשפ"ה-2025 במסגרתן נקבע כי תותר הכנסה של טובין מיובאים לאזור או לשטחי עזה ויריחו, או הוצאה של טובין מהאזור או משטחי עזה ויריחו לשם ייצואם, רק במעברי הסחורות המוסדרים כהגדרתם בהוראות אלה ותוך מתן אישור של עובד רשות המסים, במנגנון זהה למנגנון המוצע בתקנות אלה. בנוסף, במקביל לקידומן של הוראות אלה מקודמות הוראות דומות מכוח חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

תחילתן של הוראות אלה יהיה מיום פרסומן ברשומות.

 

 



[1] ס"ח התשי"ח, עמ' 160.

[2] ס"ח התשל"ו, עמ' 52.

[3] ק"ת התשס"ח, עמ' 686.