טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן:

מוצע לקבוע בתקנות הגנה מפני נקיטת הליכי גבייה מסוימים במערכת ההוצאה לפועל לאוכלוסיות המוגדרות בתקנות אשר נפגעו בגופן או ברכושן מהמצב הביטחוני השורר בישראל מיום 28.2.26. זאת באופן דומה להגנות שנקבעו לאחר תום מבצע "עם כלביא", במסגרת תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ה-2025. התקנות שלהלן מוצעות כהוראת שעה שתחול עד יום ט"ו בסיון התשפ"ו (31 במאי 2026).

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026

		בתוקף סמכותי לפי סעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967[1] (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות	1.	בתקנות אלה –
		"התקפה" – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, על שטח מדינת ישראל;
		"זכאי להגנה" – מי שבמהלך התקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026) אירע לגביו אחד מאלה ובלבד שהוגשה הודעה ללשכה לפי תקנה 2(1):
			(1) מי שנהרג בתקופה האמורה כתוצאה מהתקפה, או מי שהוא בן זוג, הורה או ילד של מי שנהרג כתוצאה מהתקפה כאמור;
			(2) מי שביתו ניזוק בתקופה האמורה כתוצאה מהתקפה ובשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בו;
			(3) מי שאושפז בבית חולים לתקופה של שלושה ימים לפחות בשל פציעה שנגרמה לו בתקופה האמורה כתוצאה מהתקפה;
		"חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951^{^[2]};
		"לשכה" – לשכת הוצאה לפועל כהגדרתה בחוק;
		התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום ט"ו בסיון התשפ"ו (31 במאי 2026); "תקנות מצב חירום מיוחד" - תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991^{^[3]}.
הקלות לזכאים להגנה	2.	בתקופה הקובעת –
		(1) לא יינקטו ההליכים והפעולות המפורטים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד נגד חייב שהוא זכאי להגנה שהודיע ללשכה שמתקיים לגביו האמור וצירף אסמכתא על זכאותו; לעניין זה אסמכתא היא תעודת פטירה, אישור בית החולים שבו אושפז החייב או הצהרה מנומקת של החייב על פגיעה בביתו באופן שאינו מאפשר מגורים, לפי העניין; יראו לעניין פסקה זו חייב שהודיע ללשכה כי הוא זכאי להגנה, ככזה, כל עוד לא הוכח אחרת;
		(2) ההגנה הקבועה בפסקה (1) לא תחול על חייב בתיק לגביית חוב מזונות לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972[4];
		(3) ננקט בתקופה הקובעת הליך מההליכים המנויים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד נגד חייב שהוא זכאי להגנה, אף לפני שמסר ללשכה הודעה כאמור בפסקה (1), והגיש החייב בקשה לרשם ההוצאה לפועל לביטול ההליך, יבטל רשם ההוצאה לפועל את ההליך שננקט בתקופה הקובעת, אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין מוצדק להורות אחרת;
		(4) הגיש חייב שהוא זכאי להגנה בקשה לביטול הליך שננקט נגדו טרם התקופה הקובעת, ישקול רשם ההוצאה לפועל את הנסיבות של כלל המעורבים בהליך ואת עובדת היות החייב זכאי להגנה;
		(5) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(3), רשם הוצאה לפועל רשאי, לבקשת זוכה, להחליט אחרת מטעמים מיוחדים.

(חמ 3-7024)

_____ ב____ התשפ"ו (___ ב___ 2026)

__________________

יריב לוין

שר המשפטים

דברי הסבר

כללי ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), בעקבות פתיחת המערכה מול איראן, בהתאם לסמכות הקבועה בתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן – תקנות מצב חירום מיוחד), הודיע שר המשפטים על תחולת התקנות האמורות על בתי המשפט ועל לשכות ההוצאה לפועל, בכל הארץ, בשל מצב חירום מיוחד כהגדרתו בתקנות האמורות. ההודעה על תחולת התקנות האמורות הוארכה מעת לעת ונכון למועד זה, תחולתה על לשכות ההוצאה לפועל עומדת בתוקף עד יום כ"ד בניסן התשפ"ו (11 באפריל 2026).

בהתאם לתקנות מצב חירום מיוחד, במהלך התקופה שנקבעה בהודעת שר המשפטים ככלל לא ניתן לבקש לפתוח תיקים במערכת ההוצאה לפועל, למעט לגבי שלושה סוגי תיקים המנויים בתקנה 3(א1)(1) לתקנות מצב חירום מיוחד; ובנוסף ככלל לא ניתן לבקש לנקוט הליכים מסוימים המנויים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד, למעט במקרים דחופים באישור רשם ההוצאה לפועל. ההליכים האמורים הם:

א. בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים נגד חייב; לעניין זה, הליכים מבצעיים הם: עיקול ותפיסת מיטלטלין, תפיסת רכב, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר ולמעט רישום עיקול על רכב או מקרקעין.

ב. בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי;

ג. הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל;

ד. הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל;

ה. הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז' סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל.

בתקנות אלה מוצע להסדיר במסגרת הוראת שעה את מתכונת הפעילות במערכת ההוצאה לפועל החל מתום תקופת מצב החירום המיוחד ובמהלך התקופה שלאחר מכן, עד יום ט"ו בסיון התשפ"ו (31 במאי 2026); זאת באופן דומה לזה שנקבע לאחר תום מבצע "עם כלביא", במסגרת תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ה-2025.

בהתאם לתקנות המוצעות, בתום תקופת מצב החירום המיוחד, לשכות ההוצאה לפועל יחזרו למתכונת עבודה כבימי שגרה. עם זאת, לנוכח המצב יינתנו לחייבים מסוימים, שנפגעו מהמצב הביטחוני השורר בישראל מיום 28.2.26, חלק מן ההגנות המפורטות בתקנות מצב חירום מיוחד.

לתקנה 1 בתקנה זו מוצע להגדיר את האוכלוסיות שנפגעו באופן ממשי כתוצאה מהמצב הביטחוני וזאת על מנת להעניק להן הגנה מיוחדת. האוכלוסיות שייכללו בהגדרת "זכאי להגנה" יכללו את מי שבמהלך התקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026) אירע לגביו אחד מאלה: מי שנהרג בתקופה האמורה כתוצאה מההתקפה על שטח מדינת ישראל כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית (להלן – התקפה), או מי שהוא בן זוג, הורה או ילד של מי שנהרג כתוצאה מהתקפה כאמור; מי שביתו ניזוק בתקופה האמורה כתוצאה מהתקפה כאמור באופן שאינו מאפשר להתגורר בו; ומי שאושפז בבית חולים לתקופה של שלושה ימים לפחות בשל פציעה שנגרמה לו בתקופה האמורה כתוצאה מהתקפה כאמור.

מוצע לקבוע כי ההגנה לחייבים תינתן רק לאחר שהחייב הודיע ללשכת ההוצאה לפועל, בצירוף אסמכתא מתאימה כמפורט בתקנה 2(1), כי מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בתקנות והוא נכנס להגדרת "זכאי להגנה".

כמו כן מוצע להגדיר את "התקופה הקובעת" שבמהלכה יינתנו לחייבים הזכאים להגנה כמוגדר בתקנות, ההקלות הקבועות בתקנה 2 לתקנות המוצעות. מוצע כי תחילת התקופה תהיה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) וסופה ביום ט"ו בסיון התשפ"ו (31 במאי 2026).

לתקנה 2

תקנת משנה 2(1) מוצע כי במהלך התקופה הקובעת כהגדרתה לעיל יינתנו לחייבים הזכאים להגנה ההגנות לחייבים בהוצאה לפועל המנויות בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד. לפיכך ההליכים אותם לא ניתן יהיה לנקוט כלפיהם במהלך התקופה הקובעת הם –

1. בקשה לנקוט נגד החייב הליכים מבצעיים, הכוללים עיקול ותפיסת מיטלטלין, תפיסת רכב, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר ולמעט רישום עיקול על רכב או מקרקעין;

2. בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי;

3. הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל;

4. הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל;

5. הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז' סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל.

מוצע כי ההליכים האמורים לא יינקטו נגד חייב שהוא זכאי להגנה בכפוף לכך שהחייב הודיע ללשכת ההוצאה לפועל שהוא נכנס להגדרת "זכאי להגנה" וצירף אסמכתא על זכאותו. מוצע לקבוע כי אסמכתא לעניין זה תהיה תעודת פטירה, אישור בית החולים שבו אושפז החייב או הצהרה מנומקת של החייב על פגיעה בביתו באופן שאינו מאפשר מגורים, לפי העניין. כן מוצע לקבוע חזקה הניתנת לסתירה לעניין חייב שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להגנה לפי ההוראות שבתקנת משנה 2(1), כך שיראו אותו כזכאי להגנה כל עוד לא הוכח אחרת.

תקנת משנה 2(2) בשל הדחיפות והחשיבות שבגביית חוב מזונות לזוכה פרטי, שאינו המוסד לביטוח לאומי, מוצע להחריג תיקים אלה כך שבמסגרתם, בניגוד ליתר התיקים בהוצאה לפועל, ניתן יהיה לנקוט הליכים נגד חייב גם אם הוא חייב הנכנס להגדרת "זכאי להגנה".

תקנת משנה 2(3) מוצע לקבוע כי במקרה בו במהלך התקופה הקובעת, טרם הגשת הודעה של החייב על היותו "זכאי להגנה", ננקט נגדו איזה מההליכים הקבועים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד, אם החייב יגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביטול ההליכים האמורים – אזי הרשם יבטל את ההליכים שננקטו נגד החייב במהלך התקופה הקובעת. לצד זאת מוצע לקבוע כי רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להחליט שלא לבטל את ההליכים שננקטו אם מצא הצדקה להורות כך.

תקנת משנה 2(4) מוצע לקבוע כי אם בתקופה שקדמה לתקופה הקובעת ננקט איזה מההליכים המפורטים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד נגד חייב שהוא "זכאי להגנה" כהגדרתו בתקנות המוצעות, והחייב הגיש בקשה לביטול ההליך שננקט נגדו טרם התקופה הקובעת כאמור, אזי רשם ההוצאה לפועל ישקול את הנסיבות של כלל המעורבים בהליך, את הפגיעה בחייב כתוצאה מהמצב הביטחוני השורר בישראל מיום 28.2.26 ואת היות החייב "זכאי להגנה" לפי תקנות אלה.

תקנת משנה 2(5) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(3) לפיהן אין לנקוט הליכים המפורטים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד נגד חייב שהוא "זכאי להגנה", מוצע לקבוע כי יהיה בסמכות רשם הוצאה לפועל להחליט אחרת ולאפשר את נקיטת ההליכים האמורים וזאת לבקשת הזוכה ומטעמים מיוחדים.