תוכן עניינים

תזכיר חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – שאגת הארי), התשפ"ו-2026. 2

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים.. 2

העלות התקציבית המוערכת היא 300 מיליון ש"ח והיא תוקצה מתוך סכומים שיועדו לכך בסעיף 1(ד) בהחלטת ממשלה מס' 3970 מיום 10 במרץ 2026. 3

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע. 3

תזכיר חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – שאגת הארי), התשפ"ו–2026. 3

1. תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה. 4

"סימן ט': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה – מבצע שאגת הארי 2026. 4

2. שיפוי המוסד לביטוח לאומי. 5

3. תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה, תיקון מס' 259. 6

4. תיקון חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים) 6

5. תשלומים ראשונים.. 7

6. תיקון חוק עבודת נשים – הוראת שעה. 7

7. שמירת דינים.. 8

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – שאגת הארי), התשפ"ו-2026

ב. עיקרי החוק המוצע ומטרותיו

ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), החלה המערכה מול איראן, מבצע "שאגת הארי". בעקבות היציאה למבצע, מדינת ישראל התמודדה עם ירי טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה.

בשל האמור, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, שחל החל מיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) בשעה 08:10 למשך 48 שעות, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. ביום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) הוארך המצב המיוחד בעורף עד ליום כ"ג באדר התשפ"ו (12 במרץ 2026) ובהמשך הוארך עד ליום ח' בניסן התשפ"ו (26 במרץ 2026). בהתאם לסעיף 9ג(א)(6) לאותו חוק, החליטה הממשלה באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שניתן ביום י"ג באדר התשפ"ו (2 במרץ 2026), לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל.

בהמשך לכך, ונוכח האיומים שנוצרו בעקבות היציאה למבצע, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל כולה, אשר כללו איסור על התקהלויות בשטח פתוח ומתן שירותים, איסור פעילות במקומות עבודה למעט משק חיוני ואיסור על פעילויות חינוכיות. בהמשך, עדכן פיקוד העורף את הנחיותיו אך הותיר מגבלות משמעותיות על התקהלויות ומתן שירותים וכן על מסגרות חינוך. בשל הנחיות אלו, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק באופן משמעותי, והוגבלה הנגישות לאזורים שונים במדינת ישראל.

הממשלה פועלת במגוון דרכים כדי לסייע לתושבים המושפעים מן הלחימה באופן ישיר ועקיף, ובין השאר, פועלת כדי לתת פיצוי לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב המיוחד.

על רקע זה, ובדומה למתווה שניתן בתחילת מלחמת חרבות ברזל ובמבצע "עם כלביא", מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), כך שיקבעו התאמות, לשם מתן הקלות והטבות בעניין זכאות לדמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום בעקבות מבצע "שאגת הארי". כן, מוצע לערוך תיקונים נוספים בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן - חוק עבודת נשים), ובחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף-2020.

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו החוקים הבאים:

1. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

2. חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954;

3. חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף-2020.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי

העלות התקציבית המוערכת היא 300 מיליון ש"ח והיא תוקצה מתוך סכומים שיועדו לכך בסעיף 1(ד) בהחלטת ממשלה מס' 3970 מיום 10 במרץ 2026.

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע

תזכיר חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – שאגת הארי), התשפ"ו–2026

תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה		בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"א באדר התשפ"ז (28 בפברואר 2027) (בסעיף זה ובסעיף 6 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995[1] (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך:
		(1) לפני כותרת פרק ח' יבוא:
		"סימן ט': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה – מבצע שאגת הארי 2026
		הגדרות – סימן ט'			179כח.			בסימן זה –
									"הפסקת העסקה", של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
										(1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
										(2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים בסעיף 177א, אולם לעניין זה יקראו את פסקה (1) של הסעיף האמור כך שבמקום "30" יבוא "14";
									"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026);
		הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה			179כט.			(א) על אף האמור בפרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור בסעיף 161, אך צבר תקופת אכשרה כאמור באותו סעיף בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171.
								(ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות.
										(1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה "קצבת נכה" שבהסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
										(2) הוא זכאי לפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה.
									(ג) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, בסעיף 161(ג)(2), במקום "שישה" יקראו "שלושה".
		הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה			179ל.			על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהעסקתו הופסקה בתקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיף 171א הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.
		תחילת תשלום דמי האבטלה			179לא.			לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את סעיף 172 כך שבסופו יבוא "למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת".
		סייג לתחולה			179לב.			הוראות סעיף 320(ז)(4ב) לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת."
שיפוי המוסד לביטוח לאומי	2.	אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה ושלא הייתה משתלמת אלמלא ההוראות כאמור.
תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה, תיקון מס' 259	3.	בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה-2025, בחוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה, תיקון מס' 259, בסעיף 4 אחרי "(בסעיף זה ובסעיף 6 - תקופת הוראת השעה" יבוא "ולעניין סעיף קטן 1 עד ליום כ"א באדר התשפ"ז (28 בפברואר 2027)".
תיקון חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים)	4.	בחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2020‏[2] (להלן – חוק מענק מיוחד) –
			(1) בכותרת פרק ג' במקום "חרבות ברזל" יבוא "מלחמות ישראל";
			(2) בפרק ד', בסעיפים 9(א), 10(ב)(1), 10(ב)(2), 11, 12(א) בכל מקום, במקום "מענק מיוחד – חרבות ברזל" יבוא "מענק מיוחד- מלחמות ישראל"';
			(3) בסעיף 8ב, במקום "התקופה הקובעת הנוספת" יבוא "התקופה הקובעת – עם כלביא" ואחרי ההגדרה "התקופה הקובעת – עם כלביא" יבוא:
				""התקופה הקובעת – שאגת הארי" – התקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026);
			(4)	בכותרת סימן ג' במקום "התקופה הקובעת הנוספת" יבוא "התקופה הקובעת – עם כלביא";
			(5)	בסימן ג', בכל מקום, במקום "התקופה הקובעת הנוספת" יבוא "התקופה הקובעת – עם כלביא";
			(6)	אחרי סעיף 8ו יבוא:
		"סימן ד': מענק מיוחד – התקופה הקובעת – שאגת הארי
		זכאות למענק מיוחד	8ז.	מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק מיוחד, לפי הוראות סימן זה:
							(1) בתקופה הקובעת – שאגת הארי מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 2(1)(א) ו־(ב);
							(2) בתקופה הקובעת – שאגת הארי, הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת מעסיקו, לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות (בסימן זה – הפסקת העסקה);
							(3) הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו כאמור בפסקה (2);
		תשלום המענק המיוחד	8ח.	מענק מיוחד לפי סימן זה ישולם למי שמתקיימים לגביו כל התנאים כאמור בסעיף 8ז, והוא יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב־90, אך לא יותר מ־137 שקלים חדשים ליום כפול מספר הימים בתקופה הקובעת – שאגת הארי, שבהם היה מחוסר עבודה";
			(7)	בסעיף 10(ב), אחרי פסקה (2) יבוא:
							"(3) בקשה למענק מיוחד – מלחמות ישראל לפי הוראות סימן ד' בפרק ג' תוגש עד תום 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה."
תשלומים ראשונים	5.	תשלומים ראשונים לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי חוק מענק מיוחד, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
תיקון חוק עבודת נשים – הוראת שעה	6.	בתקופת הוראת השעה, יקראו את חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954[3] (להלן – חוק עבודת נשים), כך:
		(1) בסעיף 9(ג), לפני פסקה (3) יבוא:
			"(2ג)	(א)		הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות שחלה כולה או חלקה ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026);
				(ב)		על אף האמור בפסקאות (1א) ו-(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.";
		(2) בסעיף 9א, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:
			"(א2) לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 9(ג)(2ג)(א), מחמת הוראה מההוראות כאמור בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006‏[4], שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות אותו סעיף, כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת."
שמירת דינים	7.	אין בהוראות סעיף 6 לחוק זה כדי לגרוע מאיסור על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה לפי פרק שביעי לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949[5], או לפי סימן א' לפרק שביעי לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950[6].

דברי הסבר

כללי ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), החלה המערכה מול איראן, מבצע "שאגת הארי". בעקבות היציאה למבצע, מדינת ישראל התמודדה עם ירי טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה.

סעיף 1

כללי בשבוע הראשון של מבצע "שאגת הארי" הוטלו מגבלות מחמירות על כלל המשק שאפשרו רק למשק חיוני ולעובדים המסוגלים לעבוד מרחוק להמשיך בעבודה רציפה. בשבוע השני של המבצע הוגמשו במקצת המגבלות, עם זאת לא כל המשק חזר לפעילות מלאה. כדי לתת מענה סוציאלי למבוטחים שהופסקה עבודתם בשל מגבלות פיקוד העורף, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך שיקבעו הקלות והטבות לעניין קבלת דמי אבטלה לעובדים שהעסקתם הופסקה בעקבות המלחמה ופוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום בתקופת המבצע כאמור. לאור כך, מוצע לקבוע הוראת שעה בחוק הביטוח הלאומי שתעמוד בתוקפה מיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"א באדר התשפ"ז (28 בפברואר 2027), ואשר תקבע הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה לעובדים שהופסקה עבודתם שיחולו באופן רטרואקטיבי לגבי התקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026) (להלן – התקופה הקובעת). בהתאם להוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו כיום, תביעה לדמי אבטלה תוגש תוך שנים עשר חודשים מה-1 בחודש של תחילת התקופה הקובעת, כלומר מיום י"ד בשבט התשפ"ו (1 בפברואר 2026). יצוין כי ההסדר המוצע דומה בעיקרו להסדר שנקבע בסעיף 4 בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 (להלן – חוק הסיוע הכלכלי 2025).

לפסקה (1)

לסימן ט': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – מבצע שאגת הארי 2026

מוצע להוסיף בפרק ז' לחוק הביטוח הלאומי סימן ט', שעניינו הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בקשר לתקופה הקובעת.

לסעיף 179כח המוצע

מוצע להגדיר את המונח "הפסקת העסקה" לצורך זכאות להקלות המיוחדות המוצעות בתקופה הקובעת, כך שהוא יכלול הפסקת העסקה של עובד בדרך של הודעת מעסיק על פיטורי העובד או הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק.

כדי להתמודד עם המצב שבו עובדים מסוימים הוצאו לחופשה ללא תשלום לתקופה קצרה, מוצע לקבוע כי בתקופה הקובעת ישולמו דמי אבטלה גם לעובד שהוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של 14 ימים, ולא רק בשל תקופה של 30 ימים כקבוע בחוק הביטוח הלאומי כנוסחו כיום. הוראה זו תקל על תנאי הזכאות לתשלום דמי אבטלה, כך שתחול גם בנסיבות של חופשה ללא תשלום קצרה יותר לעומת ההסדר החל בחוק הביטוח הלאומי כנוסחו כיום.

נוסף על כך, מוצע להגדיר את המונח "התקופה הקובעת" שלגביו חל ההסדר המוצע לתקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026).

לסעיף 179כט המוצע

ככלל, מבוטח זכאי לדמי אבטלה אם השלים תקופת אכשרה של 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע. כדי להקל על המבוטחים, מוצע לקבוע כי בתקופה הקובעת, תינתן זכאות לדמי אבטלה כאמור אם המבוטח השלים תקופת אכשרה של 6 חודשים לפחות, ואולם לא ימנו לעניין זה ימי שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, בתקופת האכשרה כאמור.

עוד מוצע, בדומה להסדר שנקבע בחוק הסיוע הכלכלי 2025, לקבוע תקופת אכשרה קצרה יותר למבוטח שהוא אדם עם מוגבלות שמתקיים בו לפחות אחד מתנאי החוק, כך שיידרש לתקופת אכשרה בת שלושה חודשים לפחות.

עוד מוצע לכלול בדומה להסדר שנקבע בחוק הסיוע הכלכלי 2025, הקלה גם לחיילים משוחררים משירות סדיר, כך שלצורך תקופת האכשרה של שישה חודשים לפחות הנדרשת בתיקון המוצע, עד שלושה חודשים משירותם הסדיר יכללו בתקופה כאמור.

לסעיף 179ל המוצע

מוצע להקל את התנאים לזכאות לדמי אבטלה למבוטח שטרם מלאו לו 40 שנים שקיבל דמי אבטלה במהלך ארבע השנים האחרונות וניצל את מלוא מכסת הימים לפי סעיף 171א לחוק הביטוח הלאומי לפני התקופה הקובעת או במהלכה וכן הגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה כאמור, אם המבוטח השלים תקופת אכשרה של 6 חודשים לפחות, כך שיהיה זכאי לדמי אבטלה עד תום תקופת הוראת השעה, ובלבד שתקופת האבטלה חלה בתקופה הקובעת.

לסעיף 179לא המוצע

סעיף 172 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי לא ישולמו דמי אבטלה למבוטח בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים, מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים, בתקופת הזכאות לדמי אבטלה. מוצע לקבוע כי הסעיף האמור לא יחול לעניין תשלום דמי אבטלה בתקופה הראשונה, שחלה בתקופה הקובעת, כך שדמי האבטלה ישולמו החל מהיום הראשון למי שעומד בתנאי הזכאות בתקופה הקובעת.

לסעיף 179לב המוצע

כדי להקל על המבוטחים, מוצע לקבוע כי במהלך התקופה הקובעת לא יחולו הוראות סעיף 320(ז)(4ב) לחוק הביטוח הלאומי, כך שישולמו דמי אבטלה אף אם המבוטח זכאי במהלך תקופת הזכאות לימי חופשה, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם, וזאת בשונה מההסדר הקבוע כיום לעניין זה בחוק הביטוח הלאומי.

סעיף 2

מוצע לקבוע כי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי בשל ההוצאות הנובעות מהתיקון המוצע. יצוין כי ההסדר המוצע דומה בעיקרו להסדר שנקבע בסעיף 5 לחוק הסיוע הכלכלי 2025.

סעיף 3

לפי חוק הביטוח הלאומי, מדמי אבטלה של מבוטח שהוא עובד שכיר ועובד עצמאי מנוכה הכנסתו כעצמאי, כאשר הכנסתו כעצמאי מחושבת לפי ההכנסה השנתית לחלק ל-12. בעניין זה, בחוק הסיוע הכלכלי 2025 נקבע כי זכאי לדמי אבטלה שיש לו גם הכנסה מעבודה כעובד עצמאי, יוכל להגיש אישור מגורם מוסמך – רואה חשבון או יועץ מס, על גובה הכנסתו כעצמאי בתקופה הקובעת, לעניין הניכוי מדמי אבטלה בתקופה הקובעת.

מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה, תיקון מס' 259 ולהאריך את הוראת השעה המתייחסת לתקופה שבה יקרא סעיף זה כפי שנקבע במסגרת חוק הסיוע בכלכלי 2025 כך שבמקום עד ליום ט"ו בסיוון התשפ"ו (31 במאי 2026) עד ליום כ"א באדר התשפ"ז (28 בפברואר 2027).

סעיף 4

כללי

בדומה לסיוע שניתן למי שמלאו להם 67 שנים ומעלה שעבודתם הופסקה בתקופת מבצע "עם כלביא", מוצע כעת הסדר זהה לתקופת הוראת השעה של מבצע "שאגת הארי" כך שלמי שמלאו להם 67 שנים ומעלה שעבודתם הופסקה בתקופה הקובעת עקב מבצע "שאגת הארי" ואשר אינם זכאים לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי, מפאת גילם, מוצע לתקן את חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2020 (להלן – חוק מענק מיוחד) וזאת בדומה להסדר שנקבע בסעיף 7 לחוק הסיוע הכלכלי 2025.

לפסקאות (1) עד (5)

לאור הוספת ההסדר המוצע בהצעת חוק זו בפרק ג' לחוק מענק מיוחד מוצע לתקן את כותרת הפרק האמור כך שבמקום שכותרתו תהיה "מענק מיוחד – חרבות ברזל" הוא יקרא "מענק מיוחד – מלחמות ישראל". לפי המוצע בסימן א' שעניינו הגדרות, "התקופה הקובעת הנוספת" תיקרא מעתה ובכל מקום "התקופה הקובעת – עם כלביא" וסימן ג' יקרא מעתה "התקופה הקובעת – עם כלביא"

לפסקה (6)

מוצע לקבוע, כאמור לעיל, בפרק ג' את סימן ד' שעניינו מענק מיוחד לתקופה הקובעת – שאגת הארי. לפי המוצע ישולם מענק מיוחד לאדם שמלאו לו 67 שנים או יותר, הוא תושב ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי והוא עבד כשכיר במשך שלושה חודשים רצופים לפחות לפני שהופסקה עבודתו עקב פיטורים או יציאה לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק בתקופה הקובעת לתקופה של 14 ימים לפחות.

עוד מוצע לקבוע כי סכום המענק יעמוד על 75% משכר העבודה הממוצע של העובד בשלושה חודשים מתוך ששת החודשים האחרונים שקדמו להפסקת עבודתו, אשר יחושב לפי שלושת תלושי השכר הגבוהים שבהם, ואולם לא יעלה סכום המענק על 137 שקלים חדשים ליום כפול מספר הימים שבהם היה העובד מחוסר עבודה. יובהר לעניין זה כי המענק ישולם לכל היותר עד תום התקופה הקובעת.

לפסקה (7)

מוצע לקבוע כי בקשה למענק מיוחד לפי הוראות סימן ד' בפרק ג', כאמור לעיל, תוגש עד שנים עשר חודשים מיום תחילתו של החוק המוצע.

סעיף 5

מוצע לקבוע כי התשלומים הראשונים לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי חוק מענק מיוחד, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה.

סעיף 6

כללי חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – חוק עבודת נשים), קובע, בין השאר, כי מעסיק לא יפטר עובד או עובדת בתקופות מסוימות הקבועות בחוק, אלא בהיתר מאת שר העבודה. סעיף 9(ג)(1א) לחוק קובע כי מעסיק לא יפטר עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת השר כאמור. עוד נקבע במסגרת החוק האמור כי שר העבודה לא יתיר פיטורים לפי הסעיף האמור אלא אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור, וכן כי עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק.

יתרה מכך, סעיף 9(ג)(2) קובע, בין השאר, כי מעסיק לא יפטר עובד או עובדת 60 יום לאחר הארכה של תקופת הלידה וההורות שניתנה לפי סעיפים (ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1) לחוק, אלא בהיתר מאת השר האמור.

לפסקה (1)

לאור התיקונים המוצעים בחוק הביטוח הלאומי, מוצע לתקן את חוק עבודת נשים ולקבוע הוראת שעה שתעמוד בתוקפה מיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"א באדר התשפ"ז (28 בפברואר 2027), זאת בדומה להסדר שנקבע חוק הסיוע הכלכלי 2023 וחוק הסיוע הכלכלי 2025.

מוצע לקבוע בהוראת שעה זו כי אם תקופת החופשה ללא תשלום, כולה או חלקה, חלה בתום תקופת הלידה וההורות, תקופה זו לא תבוא במניין 60 הימים לעניין סעיפים 9(ג)(1א) ו-9(ג)(2) לחוק עבודת נשים. התיקון המוצע נועד לאפשר את שילובם של העובדים בעבודה בתום חופשת הלידה וההורות לאחר שהמעסיק חוזר לשגרה ומשיב את עובדיו לעבודה, כנדרש בחוק ובפסיקה (ע"ע 627/06 מורי נ' מ.ד.פ ילו בע"מ (נבו 16.3.2008).

עוד מוצע לקבוע כי על אף האמור בסעיף 9(ג)(1א) לחוק עבודת נשים כאמור, יהיה רשאי שר העבודה להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום, אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות. אפשרות למתן היתר זה ניתנת בדומה להוראת סעיף 9(ג)(2) שעניינו פיטורים לאחר היעדרות לפי סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים, היינו לאחר מימוש חופשה ללא תשלום לאחר תקופת הלידה וההורות.

לפסקה (2)

סעיף 9א לחוק עבודת נשים קובע כי לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או ההכנסה של עובד או עובדת בתקופות שחלה עליהם הגנה מפני פיטורים לפי סעיף 9 לחוק האמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה. עוד קובע סעיף 9א לחוק האמור כי פגיעה בהכנסה אינה כוללת פגיעה בהכנסה מכוח דין או הסכם קיבוצי. לאור זאת, ומאחר שעובדים נאלצו להיעדר מעבודתם בתקופה הקובעת בשל הוראה מהוראות הניתנות לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 או מפאת הוראת שניתנה על ידי גורם מוסמך כאמור בסעיף 2(ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, מוצע להבהיר כי אין לראות בהיעדרות בנסיבות אלה, ובכלל זה בשל יציאת עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום, בתקופה הקובעת, כפגיעה לפי הסעיף האמור.

יובהר שאין בהוראות סעיף 6 לחוק זה, שעניינו תיקון חוק עבודת נשים - הוראת שעה, כדי לגרוע מאיסור על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה לפי פרק שביעי לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, או לפי סימן א' לפרק שביעי לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950.

[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשפ"ה, עמ' 678.

[2] ס"ח התש"ף, עמ' 158; התשפ"ד, עמ' 107.

[3] ס"ח התשי"ד, עמ' 154; התשפ"ה, עמ' 212.