אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
הוראות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יישום מערכת בקרת איכות עצמית ונקיטת אמצעים סבירים), התשפ"ו-2026
סעיף 130א לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו - 2015 (להלן "החוק") מסדיר את חובת המשווקים לנקוט באמצעי פיקוח ובקרה כאשר הם משווקים מזון שאינו ארוז מראש על-ידי יצרן או יבואן. מטרת האסדרה היא להבטיח שמזון בתפזורת או מזון הנארז במקום המכירה יישמר ברמת בטיחות נאותה לכל אורך שרשרת ההובלה, האחסון וההגשה לצרכן וכי המזון עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.
הסעיף מחייב משווקים להפעיל מערכת בקרת איכות עצמית, אשר תוגדר בהוראות מנהל מערך רגולציה משקית מזון ותמרוקים ותתבסס על עקרונות ניהול סיכונים, תהליכי פיקוח תיעודיים ויישום נהלים למניעת זיהום, החזקה נאותה, הובלה ואחסון בטוחים.
בנוסף, על המשווק לנקוט אמצעים סבירים כדי לוודא שמקור המזון הוא בעוסק הפועל כדין, וכי המזון עומד בדרישות חקיקת המזון בישראל.
בכך מוטמעת אחריות מוגברת על המשווק לוודא את תקינות המזון שהוא מציע למכירה.
ביום 4 לאוגוסט 2024 נכנס לתוקפו תיקון מספר 10 לחוק (להלן "התיקון"). מדובר על רפורמה משמעותית באסדרת הפיקוח על מזון בישראל המשפיעה על כלל העוסקים במזון.
עיקרו ומהותו של התיקון בהעמקת ההרמוניזציה של הדין האירופי עם הדין הישראלי ושינוי מהותי של האסדרה הישראלית, תוך התאמתה לדין האירופי, אפשור רב יותר בכל הנוגע לעוסקים במזון וחידוד והעמקת אחריותו של העוסק במזון לבטיחות המזון ולניהול סיכונים הנעשה, בין היתר, באמצעות הכנה ויישום של מערכת בקרת איכות עצמית.
סעיף 130א(א) לחוק ייכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2026. עם זאת, משווקים שירצו לקבל פטור מקבלת "אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן" לפי סעיף 24(ג) לחוק טרם מועד זה, יהיו מחויבים לעמוד בהוראות אלה כתנאי לקבלת הפטור, וזאת מבלי לגרוע מהוראות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור), התשפ"ו-2026, המקודמות במקביל להוראות אלה.
מוצע כי הוראות אלה יחולו רק על 'משווק גדול' כהגדרתו בסעיף 2 לחוק, וכן לא יחולו על "בית אוכל" כהגדרתו בסעיף 25 לחוק ועל "מטבח מוסדי" כהגדרתו בסעיף 26(ה) לחוק. ההחלה המצומצמת של ההוראות כאמור לעיל מותנית בתיקון לחוק שמקדם משרד הבריאות, ובו מוצע לקבוע, בין היתר, שהוראות סעיף 130א לחוק, העוסקות בחובות משווק, לא יחולו על בתי אוכל (מסעדות, בתי קפה וכדומה) ומטבחים מוסדיים (כגון מטבחים בבתי חולים, בתי ספר, מפעלים וכדומה) וכן מוצע לקבוע בתיקון לחוק כי יחולו רק על משווק גדול כאמור לעיל . הסייג המוצע, המותנה בקידום ההצעה לתיקון החוק, נועד ליצור הבחנה רגולטורית בין עוסקים שעיקר עיסוקם הוא שיווק מזון (כגון חנויות מכולת, סופרמרקטים וכדומה) לבין עוסקים שעיקר עיסוקם הוא הכנת מזון והגשתו לצריכה מיידית (בתי אוכל ומטבחים מוסדיים). הבחנה זו מכירה בהבדלים המהותיים בין סוגי העסקים, באופי פעילותם ובסיכונים הכרוכים בה. כאמור לעיל, בכוונתנו להבהיר את הנושא בהצעה לתיקון החוק.
מטרת הוראה זו היא להגדיר מהי "מערכת בקרת איכות עצמית" ומהם "האמצעים הסבירים" שעל משווקים לנקוט, כתנאי לעמידה בהוראות סעיף 130א לחוק.
טיוטת הודעה מטעם משרד הבריאות:
הוראות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יישום מערכת בקרת איכות עצמית ונקיטת אמצעים סבירים), התשפ"ו-2026
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 130א לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015[1] (להלן- החוק), אני קובעת: |
|
|
הגדרות |
1. |
בהודעה זו - |
|
|
|
|
"מערכת בקרת איכות עצמית" - תכנית בטיחות מזון המבוססת על סקר סיכונים וכוללת נהלים לזיהוי, הערכת ומניעת הסיכונים הנוגעים לתהליך ייצור המזון, אחסונו ושיווקו, בהתאם לפעילות; התכנית כוללת אמצעי בקרה בתהליך הייצור, האחסון והשיווק להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות למניעת ליקויים וביצוע פעולות מתקנות; |
|
|
|
|
"משווק מזון" - כהגדרתו בחוק; |
|
|
|
|
"נקיטת אמצעים סבירים" - נקיטת פעולות מניעה ובקרה אשר מצופה ממשווק מזון לנקוט, לשם הבטחת בטיחות המזון והפחתת סיכונים לרמות מקובלות. לעניין סעיף זה, יראו כנקיטת אמצעים סבירים כל פעולה שנועדה למנוע או לצמצם סיכון לבריאות הציבור, המתבצעת בהתאם לאופי פעילותו, לרבות התייחסות לכל שלבי הטיפול במזון מקבלת חומרי הגלם ועד הצגתו למכירה; שמירה על תנאי היגיינה נאותים, הדרכת עובדים, עדכון ותחזוקה שוטפת של מערכת בקרת איכות עצמית, תיעוד חריגות ופעולות מתקנות, ושיתוף פעולה עם הרשות המוסמכת כמפורט בהוראות אלה. |
|
|
יישום מערכת בקרת איכות עצמית ונקיטת אמצעים סבירים |
2. |
משווקי מזון הנכללים תחת הוראות אלה יישמו מערכת בקרת איכות עצמית וינקטו אמצעים סבירים, אשר יכללו את כל המרכיבים הבאים: |
|
|
|
|
|
(א) תכנית לבחינת תנאי בסיס הדרושים להבטחת בטיחות המזון, לרבות בקרת ספקים, תשתיות, הדרכת עובדים, והיגיינת עובדים. |
|
|
|
|
(ב) זיהוי כלל גורמי הסיכון האפשריים במזון שבאחריותו, לרבות גורמי סיכון ביולוגיים, כימיים, פיזיקליים, ותזונתיים. הזיהוי יבוצע בכל שלבי פעילות העסק החל מקבלת סחורה, אחסון, טיפול, אריזה והצגה למכירה. |
|
|
|
|
(ג) קביעת נהלי עבודה, וביניהם הנחיות וכללים מחייבים, לשם הסדרת התנהלות העובדים בעסק, תוך הקפדה על היגיינה, בטיחות ואיכות המזון. |
|
|
|
|
(ד) נקיטת צעדים או פעולות שיבוצעו על ידי משווק המזון במקרה של חריגה מנהלי העבודה, דרישות החוק או הסטנדרטים שנקבעו מראש. |
|
|
|
|
(ה) ניהול תיעוד ורישום, כתוב או ממוחשב, של נהלים, בדיקות, תוצאות ופעולות מתקנות. הרישום יתעדכן באופן שוטף. |
|
|
|
|
(ו) משווק המזון יבטיח את עקיבות המזון בהתאם לאמור בסעיף 136 בחוק. |
|
שונות |
3. |
(א) מנהל מערך רגולציה משקית מזון ותמרוקים רשאי לקבוע הסדרים מפורטים לעניין יישום הוראות אלה, לרבות הפנייה או הסתמכות על מדריכים ליישום עקרונות מערכת בקרה איכות עצמית, ובכלל זה, המדריך שיפורסם בנושא הוראות סעיף 130א לחוק. |
|
|
|
|
(ב) פיקוח ואכיפה יתבצעו בהתאם לרמת הסיכון שהמוצרים עלולים להוות, תוך התחשבות בחשיפה ובסיכון המיקרוביולוגי של מוצרי המזון שבתפזורת. |
|
|
|
|
(ג) בחינה תקופתית של הוראות אלה, לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, תתבצע בתום 5 שנים מיום כניסתן לתוקף. |
|
|
תחילה, תחולה והוראת מעבר |
4. |
(א) תחילתן של הוראות אלה ביום י"ח באב התשפ"ו, 1 באוגוסט 2026 (להלן - יום התחילה). |
|
|
|
|
(ב) לעניין הוראות אלה, "משווק מזון"- משווק גדול כהגדרתו בסעיף 2 לחוק, למעט "בית אוכל", כהגדרתו בסעיף 25 לחוק, ו- "מטבח מוסדי", כהגדרתו בסעיף 26(ה) לחוק. |
|
|
|
|
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), עוסק המבקש לקבל פטור מאישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן לפי סעיף 24(ג) לחוק טרם יום התחילה, יעמוד בהוראות אלה כתנאי לקבלת הפטור, וזאת מבלי לגרוע מהוראות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור), התשפ"ו-2026. . |
|
___ ב________ התשפ"ו (___ ב-2026)
(חמ _____-3)
__________________
פנינה אורן שנידור
ראש מערך רגולציה משקית מזון ותמרוקים
משרד הבריאות
דברי הסבר
סעיף 130א לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו- 2015 (להלן "החוק") מסדיר את חובת המשווקים לנקוט באמצעי פיקוח ובקרה כאשר הם משווקים מזון שאינו ארוז מראש על-ידי יצרן או יבואן. מטרת האסדרה היא להבטיח שמזון בתפזורת או מזון הנארז במקום המכירה יישמר ברמת בטיחות נאותה לכל אורך שרשרת ההובלה, האחסון וההגשה לצרכן וכי המזון עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.
הסעיף מחייב משווקים להפעיל מערכת בקרת איכות עצמית, אשר תוגדר בהוראות מנהל מערך רגולציה משקית מזון ותמרוקים ותתבסס על עקרונות ניהול סיכונים, תהליכי פיקוח תיעודיים ויישום נהלים למניעת זיהום, החזקה נאותה, הובלה ואחסון בטוחים.
בנוסף, על המשווק לנקוט אמצעים סבירים כדי לוודא שמקור המזון הוא בעוסק הפועל כדין, וכי המזון עומד בדרישות חקיקת המזון בישראל.
בכך מוטמעת אחריות מוגברת על המשווק לוודא את תקינות המזון שהוא מציע למכירה.
מטרת הוראה זו היא להגדיר מהי "מערכת בקרת איכות עצמית" ומהם "האמצעים הסבירים" שעל משווקים לנקוט, כתנאי לעמידה בהוראות סעיף 130א לחוק.
כמו כן, הוראה זו קובעת מסגרת מחייבת לאופן שבו משווקי מזון, המשווקים מזון שאינו ארוז מראש על ידי יצרן או מיובא ככזה על ידי יבואן, נדרשים להבטיח את בטיחות ואיכות המזון.
הדרישה ליישום מערכת בקרת איכות עצמית ולנקיטת אמצעים סבירים נועדה להבטיח פעולה אחראית, שיטתית ומתועדת של משווקי המזון, בהתאם לעקרונות ניהול הסיכונים הנהוגים במדינות מתקדמות (כגון האיחוד האירופי וארה"ב).
לעניין סעיף 2-
ההוראות מפרטות את מרכיבי החובה המינימליים שכל משווק מזון נדרש ליישם:
1. תכנית לבחינת תנאי בסיס להבטחת בטיחות המזון- התכנית כוללת אומדן ופיקוח על כל התנאים המקדמיים (Prerequisite Programs) הדרושים לניהול תברואי תקין: בקרת ספקים, תשתיות, תחזוקה, ניקיון וחיטוי, היגיינת עובדים והדרכות תקופתיות. תכנית זו מהווה את השכבה הראשונה למניעת סיכונים.
2.
זיהוי גורמי סיכון בכל שלבי
פעילות העסק- המשווק נדרש לזהות גורמי סיכון ביולוגיים, כימיים, פיזיקליים
ותזונתיים בכל שלב, לרבות קבלת סחורה, אחסון, טיפול, אריזה במקום, הצגה ומכירה.
דרישה
זו מבטיחה כי המשווק מבין את מוקדי הסיכון הייחודיים למזון שאינו ארוז מראש ולתנאי
הפעילות שלו.
3. קביעת נהלי עבודה מחייבים- המשווק חייב לקבוע נהלים ברורים ומחייבים לעובדים, לרבות כללי היגיינה, התנהלות במגע עם מזון, מניעת זיהום צולב, שימוש בציוד, הצגת מזון בתפזורת ודרכי טיפול בהפרדות. נהלים אלה מהווים את העוגן הניהולי והמעשי לניהול איכות ובטיחות המזון.
4. נקיטת צעדים במקרה של חריגה- המשווק חייב לקבוע מנגנון לתגובה ולפעולות מתקנות בכל חריגה מנהלי העבודה, מסטנדרטים מקצועיים או מדרישות הדין. דרישה זו מחזקת אחריות ניהולית ואת יכולת התגובה המיידית למניעת סיכון לציבור.
5. ניהול תיעוד ורישום שוטף- המשווק נדרש להחזיק תיעוד כתוב או ממוחשב של כל הנהלים, הבדיקות והתוצאות וכן של פעולות מתקנות. תיעוד זה מאפשר בקרה, שקיפות ומעקב ומהווה בסיס להערכה פיקוחית מקצועית.
6. שמירת מסמכי עקיבות לפי סעיף 136 לחוק- שמירת מסמכים זו חיונית ליכולת לאתר מקור מזון פגום, לבצע ריקולים ולמנוע סיכון לציבור ומהווה נדבך מרכזי בהגנה על בריאות הציבור.
לעניין סעיף 3-
סעיף קטן א'- הוראה זו מסמיכה את ראש מערך רגולציה משקית (מזון ותמרוקים) לקבוע הסדרים מפורטים ומקצועיים לצורך יישום החובה, לרבות הסתמכות או הפניה למדריכים מקצועיים בהם ייקבעו שיטות ליישום מערכת בקרת איכות עצמית והדרכה ליישום הוראות סעיף 130א לחוק.
מטרה זו נועדה לאפשר עדכון מקצועי שוטף בהתאם להתפתחויות מדעיות, טכנולוגיות ורגולטוריות ולאפשר יישום אחיד ומתואם בשטח.
סעיף קטן ב'- טיוטת הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור), התשפ"ו-2026 (להלן – ההודעה) מחלקת את המוצרים הנמכרים בשוק בתפזורת לפי רמות סיכון מיקרוביולוגי. ישנם מוצרים בשוק אשר נמכרים בתפזורת, בסיכון מיקרוביולוגי נמוך אף יותר מהחלוקה המתוארת בהודעה.
לאור האמור, מוצע לקבוע כי פיקוח ואכיפה יבוצע בהתאם לרמות הסיכון ולא באופן גורף על כלל המשווקים.
לעניין סעיף 4-
סעיף קטן ב- מוצע, בכפוף לקידום תיקון סעיף 130א בטיוטת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 11) (ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול ארה"ב), התשפ"ו-2026, להחיל את ההוראות רק על משווק גדול כהגדרתו בסעיף 2 לחוק, למעט "בית אוכל" כהגדרתו בסעיף 25 לחוק ו"מטבח מוסדי" כהגדרתו בסעיף 26(ה) לחוק. משמעות הסייג היא שהוראות סעיף 130א, העוסקות בחובות משווק, לא יחולו על משווקים שאינם חוסים תחת הגדרת "משווק גדול", בתי אוכל (מסעדות, בתי קפה וכדומה) ומטבחים מוסדיים (כגון מטבחים בבתי חולים, בתי ספר, מפעלים וכדומה). הסייג נועד ליצור הבחנה רגולטורית בין עוסקים שהם ספקים גדולים או קמעונאים גדולים, כהגדרתם בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד-2014 ושעיקר עיסוקם הוא שיווק מזון (כגון חנויות מכולת, סופרמרקטים וכדומה) לבין עוסקים שעיקר עיסוקם הוא הכנת מזון והגשתו לצריכה מיידית (בתי אוכל ומטבחים מוסדיים). הבחנה זו מכירה בהבדלים המהותיים בין סוגי העסקים, בהיקף ובאופי פעילותם ובסיכונים הכרוכים בהם. בכוונתנו, כאמור לעיל, להבהיר את הנושא בתיקון החוק.
סעיף קטן ג- עוסק אשר מבקש לקבל פטור מאישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, בהתאם להודעת ראש מערך רגולציה משקית מזון ותמרוקים לפי סעיף 24(ג) לחוק, יצטרך לעמוד, בנוסף, גם בהוראות אלה כתנאי לקבלת הפטור.