תזכיר חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' ......– הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל ההכרזה על מצב מיוחד בעורף), התשפ"ו–2026
חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז-1957 (להלן – החוק או חוק הסכמים קיבוציים) קובע, בסעיף 25, כי "שר העבודה רשאי, ביזמתו הוא או לפי בקשת בעל הסכם קיבוצי כללי, להרחיב, בצו, היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי (להלן – צו הרחבה), אם לדעתו נכון לעשות כן בשים לב למספר העובדים והמעסיקים, שעליהם חל ההסכם הקיבוצי הנדון, ולמשקלו של ההסכם בהסדר יחסי העבודה ובקביעת התנאים בשוק העבודה; השר רשאי לעשות כך בין שההסכם תקף ובין שהותנה תקפו במתן צו הרחבה."
צו הרחבה מחיל הוראות של הסכם קיבוצי כללי על עובדים ומעסיקים שאינם כפופים לאותו הסכם. נפסק כי בעניין זה מהווה צו הרחבה "אקט חקיקתי מובהק הכולל בחובו את משפט העבודה האוטונומי הקיבוצי ומשפט העבודה הממלכתי המגן." (סק"כ 51/09 "סאוט אלעאמל" ואח' נ' שר התעשייה המחסר והתעסוקה ואח' (2009)).הפרוצדורה למתן צו הרחבה קבועה בסעיף 26 לחוק, ולפיו "לא יתן שר העבודה צו הרחבה אלא אם פרסם חודש קודם לכן ברשומות ובכל דרך נוספת הנראית לו, הודעה בכתב על כוונתו לעשות כן, ומשנתפרסמה – רשאי כל מעונין לערור על מתן הצו לפני השר בדרך שתיקבע בתקנות; לא יפרסם שר העבודה הודעה כאמור אלא לאחר שהתייעץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר". בנוסף, המועד להגשת ערר מוסדר בתקנה 2 לתקנות הסכמים קיבוציים (הנוהל במתן צו הרחבה), התשל"ה-1975 (להלן – תקנות נוהל מתן צו הרחבה), שם נקבע כי יש להגישו בתום 20 יום מיום פרסום ההודעה על כוונה בשני עיתונים יומיים.
כמו כן, הסכם קיבוצי הוא הסכם בנושאים המנויים בסעיף 1 לחוק אשר הוגש לרישום. תקנות הסכמים קיבוציים (רישום) קובעות את פרוצדורת הרישום, ובכלל זה אופן ומועדים להגשת טענות אי-כשרות שיכולות להיטען לפי סעיף 6 לחוק.
במסגרת תיקון 11 לחוק נקבעה הוראת שעה המאפשרת קיצור מועדים שיאפשרו הוצאת צו הרחבה לפני המועדים הרגילים הקבועים בחוק ובתקנות, וזאת בשים לב לטיב ההסכם הקיבוצי אשר מקנה זכויות לעובדים בעניינים הקבועים בסעיף 1 לחוק ודחיפות הצורך בהרחבת ההסכם הקיבוצי ובדומה לאופן קידום הליכי חקיקה אחרים שיש דחיפות וחשיבות לקדמם נוכח המלחמה.
לאור המערכה מול איראן שתחילתה ביום 28.2.26, ייתכנו הסכמים קיבוציים כלליים הקשורים למערכה ולצרכי השעה המצדיקים את חידוש הוראת השעה שתאפשר הרחבת הסכמים אלה בצווי הרחבה בתוך פרק זמן קצר מהקבוע בחוק, המתאים לעתות שגרה. משכך, מוצע להאריך את הוראת השעה לתקופה של עד שלושה חודשים ממועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י"א באדר התשפ"ו (28 לבפרואר 2026). בכך יינתן פרק זמן קצר נוסף לאחר תום התקופה שיאפשר הרחבה של הסכמים קיבוציים כלליים שיחולו ביחס לתקופת הסיום של המצב המיוחד בעורף, ככל שיהיו.
אין
אין
תזכיר חוק מטעם משרד העבודה :
תזכיר חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' ......– הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף), התשפ"ו–2026
|
חוק הסכמים קיבוציים – הוראת שעה |
1. |
מיום התחילה של חוק זה ובמהלך תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף ולאחר שלושה חודשים מתום תוקפה (בחוק זה – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957[1] (להלן – החוק העיקרי), כך שאחרי סעיף 26 יבוא: |
|||||
|
|
|
"הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף |
26א. |
(א) בסעיף זה – |
|||
|
|
|
|
|
|
|
"ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951[2], מיום יא באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026)[3]. |
|
|
|
|
|
|
|
|
"הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל ההכרזה על מצב מיוחד בעורף – הסכם קיבוצי כללי שהעניינים המוסדרים בו, כאמור בסעיף 1, נובעים בעיקרם מההכרזה על מצב מיוחד בעורף, ובכלל זה ההוראות שניתנו לפי סעיף 9ד(א) לחוק ההתגוננות האזרחית, או בשל שירות מילואים בתקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בהוראות לפי סעיפים 26 ו־34, שוכנע שר העבודה כי הסכם קיבוצי כללי הוא הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף ויש דחיפות לתת צו הרחבה לגביו, יחולו הוראות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הודעת שר העבודה על כוונתו לתת צו הרחבה לגבי ההסכם (בסעיף זה – הודעה) תפורסם ברשומות; בהודעה יצוין כי ההסכם הוא הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, וכי שר העבודה שוכנע כי יש דחיפות להרחיב את היקף תחולתו, וכן יצוין המועד האחרון להגשת ערר על מתן צו ההרחבה כאמור בפסקה (2); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) ערר כמשמעותו בסעיף 26 על מתן צו ההרחבה יוגש לשר העבודה באופן מקוון לא יאוחר מארבעה ימים מיום פרסום ההודעה של שר העבודה לפי פסקה (1) ברשומות או במועד מאוחר יותר שציין שר העבודה בהודעה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) שר העבודה רשאי לתת את צו ההרחבה אף אם טרם חלף חודש מיום פרסום ההודעה ברשומות, ובלבד שחלפו שבעה ימים לפחות מהיום האמור. |
|
|
|
|
|
|
|
(ג) על אף האמור בהוראות לפי סעיפים 10 ו־34 לעניין הגשת הסכם קיבוצי לרישום, פורסמה הודעה של שר העבודה על כוונתו לתת צו הרחבה לפי סעיף קטן (ב)(1), יחולו הוראות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) טענת כשרות של ארגון עובדים לפי סעיף 6, הנוגעת להסכם הקיבוצי הכללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף, תוגש לא יאוחר מהמועד להגשת ערר לפי סעיף קטן (ב)(2) ותוכרע לפני מתן צו הרחבה כאמור; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) רישום ההסכם הקיבוצי הכללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף ייעשה במועד שלא יאוחר מהמועד שבו ניתן צו הרחבה לגביו, אם ניתן." |
|
תחולה |
2. |
הוראות סעיף 26א לחוק העיקרי כנוסחו בתקופת הוראת השעה יחולו, בשינויים שלהלן, על הסכם קיבוצי כללי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים, שפורסמה לגביו הודעת שר העבודה בדבר כוונתו לתת צו הרחבה לפני תחילתו של חוק זה: |
|||||
|
|
|
(1) הוראות פסקה (1) שבסעיף 26א(ב) האמור – לא יחולו; השר יפרסם הודעה ברשומות כי ההסכם הוא הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכי הוא שוכנע כי יש דחיפות להרחיב את היקף תחולתו; |
|||||
|
|
|
(2) טענת כשרות של ארגון עובדים לפי סעיף 6 לחוק העיקרי, הנוגעת להסכם, שביום תחילתו של חוק זה טרם חלף המועד להגשתה לפי סעיף 10 לחוק העיקרי, תוגש לא יאוחר מהמועד להגשת ערר לפי פסקה (3); |
|||||
|
|
|
(3) התקופה שמיום פרסום ההודעה של שר העבודה בדבר כוונתו לתת צו הרחבה לגבי הסכם קיבוצי כללי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים עד יום תחילתו של חוק זה, תבוא במניין הימים למתן הצו כאמור בסעיף 26א(ב)(3) לחוק העיקרי כנוסחו בתקופת הוראת השעה, אולם ערר על מתן צו ההרחבה יוגש עד תום שלושה ימים מיום תחילתו של חוק זה (בפסקה זו – המועד להגשת ערר) ולא יינתן צו הרחבה אלא לאחר המועד להגשת ערר, ואם הוגש ערר כאמור – לאחר החלטה בו. |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דברי הסבר
כללי חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז-1957 (להלן – החוק או חוק הסכמים קיבוציים) קובע, בסעיף 25, כי "שר העבודה רשאי, ביזמתו הוא או לפי בקשת בעל הסכם קיבוצי כללי, להרחיב, בצו, היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי (להלן – צו הרחבה), אם לדעתו נכון לעשות כן בשים לב למספר העובדים והמעסיקים, שעליהם חל ההסכם הקיבוצי הנדון, ולמשקלו של ההסכם בהסדר יחסי העבודה ובקביעת התנאים בשוק העבודה; השר רשאי לעשות כך בין שההסכם תקף ובין שהותנה תקפו במתן צו הרחבה."
צו הרחבה מחיל הוראות של הסכם קיבוצי כללי על עובדים ומעסיקים שאינם כפופים לאותו הסכם. נפסק כי בעניין זה מהווה צו הרחבה "אקט חקיקתי מובהק הכולל בחובו את משפט העבודה האוטונומי הקיבוצי ומשפט העבודה הממלכתי המגן." (סק"כ 51/09 "סאוט אלעאמל" ואח' נ' שר התעשייה המחסר והתעסוקה ואח' (2009)).
הפרוצדורה למתן צו הרחבה קבועה בסעיף 26 לחוק, ולפיו "לא יתן שר העבודה צו הרחבה אלא אם פרסם חודש קודם לכן ברשומות ובכל דרך נוספת הנראית לו, הודעה בכתב על כוונתו לעשות כן, ומשנתפרסמה – רשאי כל מעונין לערור על מתן הצו לפני השר בדרך שתיקבע בתקנות; לא יפרסם שר העבודה הודעה כאמור אלא לאחר שהתייעץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר". בנוסף, המועד להגשת ערר מוסדר בתקנה 2 לתקנות הסכמים קיבוציים (הנוהל במתן צו הרחבה), התשל"ה-1975 (להלן – תקנות נוהל מתן צו הרחבה), שם נקבע כי יש להגישו בתום 20 יום מיום פרסום ההודעה על כוונה בשני עיתונים יומיים.
כמו כן, הסכם קיבוצי הוא הסכם בנושאים המנויים בסעיף 1 לחוק אשר הוגש לרישום. תקנות הסכמים קיבוציים (רישום) קובעות את פרוצדורת הרישום, ובכלל זה אופן ומועדים להגשת טענות אי-כשרות שיכולות להיטען לפי סעיף 6 לחוק.
עניינו של החוק המוצע בהסכמים קיבוציים כלליים שנעשו במצב חירום ובפרט בזיקה למערכה הנוכחית מול איראן. מוצע לקבוע הוראת שעה שתאפשר קיצור מועדים להרחבתם, וזאת בשים לב לטיב ההסכם הקיבוצי אשר מקנה זכויות לעובדים בעניינים הקבועים בסעיף 1 לחוק ודחיפות הצורך בהרחבת ההסכם הקיבוצי ובדומה לאופן קידום הליכי חקיקה אחרים שיש דחיפות וחשיבות לקדמם נוכח המלחמה.
סעיף 1 מוצע לקבוע הוראת שעה שתעמוד בתוקף שלושח חודשים לאחר תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף ובמסגרתה, בפסקה (1), יתווסף לחוק סעיף 26א המוצע, אשר יחיל שינויים מסוימים לעומת ההסדרים הקיימים כיום בהקשר של מתן צו הרחבה להסכם קיבוצי כללי. זאת, במקרים שבהם שוכנע שר העבודה כי קיימת דחיפות במתן צו הרחבה לגבי הסכם קיבוצי שנעשה בשל הכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו המוצעת, וכפי שיפורט להלן;
בסעיף קטן (א), מוצע להגדיר "הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" , שהוא ההסכם הקיבוצי שלגביו יחול ההסדר המוצע. מדובר בהסכם קיבוצי כללי שהעניינים המוסדרים בו, כאמור בסעיף 1, נובעים בעיקרם מההכרזה על מצב מיוחד בעורף, ובכלל זה ההוראות שניתנו לפי סעיף 9ד(א) לחוק ההתגוננות האזרחית, או בשל שירות מילואים בתקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף.
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע את ההוראות בעניין פרסום הודעה על כוונה לתת צו הרחבה, ערר ומתן צו כאמור, אשר יחולו בעניינו של הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל הכרזה על מצב מיוחד בעורף, במקרה שבו שוכנע שר העבודה כי קיימת דחיפות במתן צו הרחבה לגביו. זאת, על אף הקבוע בהקשרים הללו בתקנות נוהל מתן צו הרחבה מכוח סעיפים 26 ו-34 לחוק.
לפסקה (1) – סעיף 26 לחוק הסכמים קיבוציים קובע כיום כי יש לפרסם את ההודעה של השר על כוונתו להרחיב הסכם קיבוצי כללי בצו הרחבה ברשומות או בכל דרך נוספת הנראית לו. בהתאם, תקנות נוהל מתן צו הרחבה, שהותקנו מכוח הסעיף האמור, קובעות כי ההודעה על כוונה לתת צו הרחבה תפורסם בנוסף גם בשני עיתונים יומיים. חלף הוראה זו מוצע לקבוע בפסקה (1) כי במקרה שבו, בנסיבות האמורות, קיימת דחיפות בהוצאת צו ההרחבה, הודעת השר על כוונה להרחיב תפורסם ברשומות אולם לא יידרש לפרסם בשני עיתונים יומיים כקבוע בתקנות. במקביל, בכוונת משרד העבודה לפרסם את ההודעה על הכוונה כאמור, בצירוף ההסכם הקיבוצי הכללי, באתר החקיקה הממשלתי, וזאת כדי להביאו לידיעת הציבור.
עוד מוצע לקבוע כי במסגרת ההודעה על כוונה להרחיב את ההסכם הקיבוצי יצוין כי מדובר בהסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל הכרזה על מצב מיוחד בעורף, כי שר העבודה שוכנע כי קיימת דחיפות בהוצאת צו הרחבה לגביו, וכן יצוין המועד האחרון להגשת הערר על מתן צו ההרחבה בהתאם להוראת פסקה (2) המוצעת, כפי שיוסבר להלן.
לפסקה (2) – סעיף 26 לחוק קובע כי עם פרסום הודעה על כוונה להרחיב את ההסכם הקיבוצי, רשאי כל מי שמעונין לערור על מתן הצו לפני השר בדרך שתיקבע בתקנות. בתקנות נוהל מתן צו הרחבה נקבע כי המעוניין לערור ישלח לשר העבודה את הערר עד תום עשרים ימים מהיום שבו פורסמה ההודעה על כוונה כאמור בשני העיתונים היומיים. בסעיף 27(4) לחוק נקבע כי שר העבודה רשאי ליתן צו הרחבה ובלבד שהחליט בערר שהוגש לפי סעיף 26 לחוק.
לגבי הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה ושקיימת דחיפות בהרחבתו, מוצע לקבוע כי הגשת ערר לפי סעיף 26 לחוק, חלף האמור, תיעשה באופן מקוון ולא יאוחר מארבעה ימים לאחר המועד שבו פורסמה הודעת השר על כוונה להרחיבו, או במועד מאוחר יותר ששר העבודה רשאי לקבוע. כאמור, המועד להגשת הערר יצוין בהודעה על הכוונה לתת צו הרחבה לגבי ההסכם האמור.
לפסקה (3) – מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לקצר מועדים הקשורים בהליך הוצאת צו ההרחבה כך שלגבי הרחבת הסכם קיבוצי כאמור, השר יהיה רשאי לתת את צו ההרחבה גם אם טרם חלפו שלושים ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות, כפי שקבוע בסעיף 26 לחוק, ובלבד שחלפו שבעה ימים לפחות מהמועד האמור.
בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע הוראות שיחולו בעניין טענה בדבר אי כשרות של ארגון עובדים לפי סעיף 6 לחוק ובעניין רישומו של הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה, ואשר שר העבודה שוכנע כי קיימת דחיפות במתן צו הרחבה לגביו. הוראות אלה מוצעות על אף האמור בהוראות לפי סעיף 10 ו-34 לחוק, שמכוחם הותקנו תקנות הסכמים קיבוציים (רישום), התשי"ז-1957 (להלן – תקנות הרישום).
לעניין טענה בדבר אי כשרות לפי סעיף 6 לחוק, מוצע לקבוע בפסקה (1) כי ניתן יהיה להגישה עד למועד שלא יאוחר מהמועד האחרון להגשת ערר על מתן צו ההרחבה לאותו הסכם, בהתאם להוראת סעיף 26א(ב)(1). זאת לעומת הקבוע כיום בתקנה 2ב לתקנות הרישום; לעניין רישום, מוצע לקבוע כי ההסכם הקיבוצי יירשם במועד שלא יאוחר מהמועד שבו ניתן צו ההרחבה לגביו. זאת לעומת הקבוע כיום בתקנה 2ג לתקנות הרישום.
בפסקה (2) של סעיף 1 לתיקון זה, מוצע תיקון טכני שנועד להתאים את נוסח סעיף 27(4) לחוק. סעיף 27 קובע כי שר העבודה לא יתן צו הרחבה אלא אם קוימו מספר תנאים המנויים בסעיף, ובכלל זה התנאי הקבוע בפסקה (4) באותו סעיף, לפיו על השר "להחליט בערר שהוגש לפי סעיף 26". מכיוון שמוצע לאפשר פרוצדורה שונה להגשת ערר, בסעיף 26א המוצע, נדרשת התאמת הוראת הסעיף כך שיתייחס גם לאפשרות זו.
סעיף 2 מוצע לקבוע הוראת תחולה לגבי הסכם קיבוצי כללי שנעשה בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים , שפורסמה לגביו הודעה על כוונה להרחיבו בצו הרחבה לפני תחילתו של חוק זה. במסגרת זו מוצע לקבוע כי פרק הזמן שחלף ממועד פרסום ההודעה על הכוונה ועד למועד שבו השר רשאי לתת צו הרחבה, יבוא במניין שבעת הימים הקבועים בהוראת השעה, ואולם המעוניין לערור על מתן צו ההרחבה או לטעון טענת אי־כשרות של ארגון עובדים לפי סעיף 6 לחוק, יהיה רשאי לעשות כן בתום יומיים מיום תחילת החוק, וצו ההרחבה לא יינתן אלא לאחר תום פרק זמן זה.