מערכות תשלומים אמינות, יציבות ויעילות הכרחיות לתפקוד היעיל של המערכת הפיננסית, שכן הן מהוות את התשתית לביצוע של הוראות תשלום שניתנות באמצעות המערכת הפיננסית. חשיבותן זאת מקבלת ביטוי בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008 (להלן- החוק). לגבי מערכות תשלומים שפעילותן מהותית ליציבות המוניטרית והפיננסית בישראל, המוגדרות בחוק כ"מערכות מבוקרות מיועדות", חוק מערכות תשלומים קובע הוראות מיוחדות שנועדו להבטיח את יציבותן, בין היתר, על ידי מזעור החשיפה שלהן לסיכונים שונים. בכלל זאת קובע החוק הוראות המקנות ודאות משפטית ביחס לסופיות התשלום של הוראות תשלום שהתקבלו במערכות תשלומים אלה, לרבות במצבים שבהם מתנהלים הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי משתתף בהן. החוק נחקק בשנת 2008, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים ולעקרונות שהיו מקובלים בעולם באותה עת לגבי מערכות תשלומים, אשר קבעה ועדת מערכות תשלומים וסליקה (להלן- CPMI) [1] שבחסות הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (להלן- BIS).

מאז חקיקת החוק נעשו שינויים בעקרונות שגובשו בידי ה- CPMI על רקע המהותיות של מערכות התשלומים למערכת הפיננסית וה-BIS פרסם דוח עקרונות חדש "עקרונות לתשתיות הפועלות בשוק הפיננסי" (Principles for Financial Market Infrastructure) (להלן – עקרונות ה- PFMI). הדוח קובע עשרים וארבעה עקרונות בינלאומיים שיחולו על כלל התשתיות הפיננסיות, וביניהן מערכות תשלומים (Payment Systems), שנועדו לתמוך ביציבות הפיננסית ולחזק את תשתיות הליבה הפיננסיות והשווקים הפיננסיים.

עקרונות ה- PFMI מרחיבים ומחזקים את העקרונות הקודמים ומדגישים את החשיבות של ודאות משפטית מוצקה וברורה לגבי סופיות התשלום של הוראות שמתקבלות בתשתיות כאמור ותוקף הפעולות לביצוען.

מטרתו העיקרית של התיקון המוצע היא התאמת החוק לשינויים שנערכו בסטנדרטים הבינלאומיים.

בהתאם מוצע לשפר ולחזק את הוודאות המשפטית לגבי סופיות התשלום על פי הוראות תשלום שהתקבלו במערכת מבוקרת מיועדת ולגבי התוקף של פעולות המבוצעות במערכת כאמור, על מנת לאפשר את פעילותן התקינה ולהבטיח את פעילותה הסדירה של המערכת הפיננסית. לשם כך מוצע להרחיב ולהבהיר את התקופה שבה ניתנות הגנות למערכת מבוקרת מיועדת מפני תוצאותיהם של הליכי חדלות פירעון או פירוק שמתנהלים לגבי משתתף בה. כמו כן מוצע לקבוע במפורש את תוקפם של הסדרים לחישוב "נטו" (netting) והסדרים לסיום מוקדם, הסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרי כשל, הן בשגרה והן כאשר מתנהלים הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי משתתף במערכת תשלומים מבוקרת מיועדת, שכן בהסדרים אלה נערך קיזוז של התחייבויות וזכויות של המשתתפים במערכת, וקיים חשש שבנסיבות מסוימות, ובמיוחד בהליכי חדלות פירעון או פירוק, זכות הקיזוז לא תהא ניתנת לאכיפה ולא תהיה תקפה.

בנוסף מוצע להעניק תוקף ועדיפות כלפי צד שלישי לשעבוד של ניירות ערך וכספים שיוצר משתתף לטובת מערכת מבוקרת מיועדת או מפעילה בתנאים המפורטים בהצעה, אף אם השעבוד לא נרשם או לא הופקד לפי פקודת החברות או חוק המשכון; וכן לקבוע כי, בהתקיים התנאים המפורטים בהצעה, מימוש משכון לטובת מערכת מבוקרת מיועדת או מפעילה יכול שייעשה על ידי המערכת או מפעילה עצמם, בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כנדרש בהתאם להוראות חוק המשכון. זאת כדי להבטיח את השלמת הסליקה במועדה, את המשך פעילותה של המערכת גם במקרה שמשתתף לא עומד בהתחייבויותיו וכן להגביל את האפשרות שההשפעות של אי קיום התחייבויות כאמור יתפשטו למשתתפים אחרים ויערערו את יציבות מערכת התשלומים.

כן מוצע להוסיף הוראות המקנות את הוודאות המשפטית לסופיות התשלום במקרים שבהם משתתף במערכת תשלומים מבוקרת מיועדת נמצא בהליכי חדלות פירעון או פירוק שננקטו מחוץ לישראל.

יצוין כי הוראות כאמור קיימות בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 לגבי מסלקות הבורסה.

האשראי שרשאי בנק ישראל להעמיד למשתתפים במערכת מבוקרת מיועדת הכרחי לצורך תפעולה השוטף והרציף של המערכת. מוצע, לפיכך, להוסיף לחוק הוראה המקנה הגנה מפני תוצאותיהם של דיני חדלות פירעון או פירוק, בין במסגרת הליכים הננקטים בישראל ובין מחוץ לישראל, גם על האשראי שמעמיד בנק ישראל ועל הבטוחות שניתנות לבנק ישראל כנגד האשראי ויכולת מימושן.

עיקרי החוק המוצע

לנוכח מטרות החוק המוצע, מוצע:

א. להרחיב ולהבהיר את התקופה שבה מוקנות ההגנות למערכת תשלומים מבוקרת מיועדת מפני תוצאותיהם של דיני חדלות פירעון או פירוק;

ב. להקנות ודאות משפטית לתוקפם של הסדרים לחישוב "נטו" והסדרים לסיום מוקדם, הסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרי כשל במערכת תשלומים מבוקרת מיועדת, הן בשגרה ואף בהליכי חדלות פירעון או פירוק;

ג. להקנות ודאות משפטית לסופיות התשלום גם כאשר מתנהלים הליכי חדלות פירעון או פירוק מחוץ לישראל לגבי משתתף במערכת תשלומים מבוקרת מיועדת;

ד. להקנות הגנה מפני תוצאותיהם של דיני חדלות פירעון או פירוק לאשראי שמעמיד בנק ישראל למשתתפים במערכת מבוקרת מיועדת ולבטוחות שניתנות לבנק ישראל כנגד האשראי ולאפשרות מימושן;

ה. לתקן את חוק בנק ישראל כך שההוראות המיוחדות הקבועות בו לעניין שעבוד של ניירות ערך וכספים שנוצר לטובתו ואופן מימוש השעבוד יחולו גם על שעבוד של תיקי אשראי; וכן להקנות ודאות משפטית לגבי זכויותיו של בנק ישראל כשהוא מעמיד אשראי גם במקרים שבהם מתנהלים לגבי החייב הליכי חדלות פירעון או פירוק מחוץ לישראל;

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לתיקונים המוצעים לא צפויה השפעה על תקציב המדינה.

ד. השפעת החוק המוצע על חוקים קיימים

יתוקן חוק מערכות תשלומים, התשס"ח – 2008

יתוקן חוק בנק ישראל, התש"ע-2010

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק מערכות תשלומים (תיקון מס' )(סופיות התשלום ותיקוני חקיקה), התשפ"ו- 2026

תיקון סעיף 1

בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1-

(1) בהגדרה "בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" במקום "בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" יבוא "מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בסעיף 25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים ";

(2) אחרי ההגדרה "בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" יבוא:

"בעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי" –מי שבידו רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(3) אחרי ההגדרה "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" יבוא:

"בעל תפקיד" – כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לפי חלק שמיני א' לחוק החברות, כונס שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק או שמונה במסגרת הליכי פתירות, והכל בין קבוע ובין זמני;

"דיני חדלות פירעון או פירוק" – ההוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לעניין הליכי חדלות פירעון, לעניין עיכוב הליכים או לענין הסדר חוב, ההוראות לפי חוק החברות לעניין הליכי פירוק או ההוראות לפי סעיף 194 לפקודת החברות לעניין מינוי כונס;"

(4) במקום הגדרת "הוראת תשלום" יבוא:

"הוראת תשלום" - הוראה של משתתף למערכת תשלומים או הוראה שיצרה מערכת התשלומים או מפעילה, בהתאם לכללי המערכת, להעברת כספים למקבל התשלום, לרבות הוראה הנובעת מהסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם, הסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות או הוראה הנובעת מהסדרי כשל, והניתנת לביצוע במערכת, לרבות באמצעות מערכת מקושרת למערכת;"

(5) אחרי ההגדרה "הוראת תשלום" יבוא:

""החלטה על מינוי כונס" – כמשמעותה בסעיף 194 לפקודת החברות;

"החלטה על עיכוב הליכים" – כמשמעותה בפרק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

"הליכי חדלות פירעון" –הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

"הליכי חדלות פירעון או פירוק" –הליכי חדלות פירעון , הליכים לעיכוב הליכים או הליכים לאישור הסדר חוב לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הליכי פירוק, מינוי כונס לפי סעיף 194 לפקודת החברות, או כל הליך אחר דומה במהותו, למעט הליכי פתירות;

"הליכי פירוק" - הליכים לפי חלק שמיני א' לחוק החברות;

"הליכי פתירות" – הליכים, שלא במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק, לטיפול במשתתף שאינו יכול לקיים את התחייבויותיו, שבמסגרתם מופעלים אמצעים וסמכויות לפי דין שהוקנו לגופים ואנשים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, ושמטרתם שמירה על יציבותו של משתתף או שמירה על יציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה;

"הסדר חוב"- כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

""הסדרי כשל" – הוראות בכללי המערכת או בכללים של מערכת מקושרת למערכת בעניין פעולות לביצוע במערכת במקרה שבו, לדעת מפעיל המערכת, משתתף במערכת או מפעיל של מערכת מקושרת למערכת אינו מקיים את התחייבויותיו לגבי הוראת תשלום, או שיש חשש שלא יקיים את התחייבויותיו כאמור, בין השאר בשל הליכי חדלות פירעון או פירוק שמתנהלים לגביו, ובכלל זה הוראות מהסוג הנכלל בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לקביעת שווי הוגן, בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים להעמדת בטוחות, זכות קיזוז או עכבון לטובת המערכת או מפעילה ולמימושן;

"הסדרים לחישוב נטו" (Netting)– הוראות בכללי המערכת באחד או יותר מאלה:

(1) הוראות שלפיהן ההתחייבויות או הזכויות של משתתף כלפי משתתף אחר או כלפי המערכת או מפעילה, יהיו ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף כלפי משתתף אחר או כלפי המערכת או מפעילה בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף האחר או של המערכת או מפעילה כלפיו, או ששווי ההתחייבויות או שווי הזכויות של משתתף כלפי משתתף אחר או כלפי המערכת או מפעילה יהיה שווי ההתחייבויות או הזכויות כאמור בניכוי שווי ההתחייבויות או שווי הזכויות של משתתף אחר או של המערכת או של מפעילה כלפיו;

(2) הוראות שלפיהן ההתחייבויות או הזכויות של המערכת או של מפעילה כלפי משתתף במערכת יהיו ההתחייבויות או הזכויות של המערכת או של מפעילה כלפי אותו משתתף בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף כלפי המערכת או מפעילה או ששווי ההתחייבויות או שווי הזכויות של המערכת או מפעילה כלפי משתתף במערכת יהיה שווי ההתחייבויות או הזכויות כאמור בניכוי שווי ההתחייבויות או שווי הזכויות של המשתתף כלפי המערכת או מפעילה;

"הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המערכת הכוללות אחת או יותר מאלה:

(1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול, דחיה, או קיום מוקדם (בהגדרה זו – סיום מוקדם), הוראות תשלום שהתקבלו במערכת או פעולות המבוצעות במערכת או במערכת מקושרת למערכת, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו התחייבויות של משתתף במערכת לפירעון מיידי, או שבהתקיימם רשאים המערכת או מפעילה להביא לידי סיום מוקדם של הוראות תשלום או פעולות כאמור או להעמיד את התחייבויות של המשתתף לפירעון מיידי, ובכלל זה הוראות לגבי הדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור בפסקה זו;

(2) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם הוראות תשלום או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי משתתף במערכת;

(3) הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן בעת סיום מוקדם כאמור בפסקה (1);

"הסדרים לקביעת זכויות, התחייבויות ודרכי התחשבנות" – הוראות בכללי המערכת באחד או יותר מאלה:

(1) הדרך לקביעת זכות או התחייבות של משתתף במערכת או של המערכת או מפעילה ולחישובם;

(2) דרכי ההתחשבנות בין המערכת או מפעילה לבין משתתף או בין המשתתפים לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו להתחייבות של משתתף במערכת או של המערכת או של מפעילה;

"הסדרים לקביעת שווי הוגן" – הוראות בכללי המערכת הכוללות אחת או יותר מאלה:

(1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של הזכויות או ההתחייבויות של משתתף במערכת או של המערכת או מפעילה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, התחייבויות ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המערכת;

(2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;

"התחייבות", זכות" - לרבות כל התחייבות או חיוב או זכות הנובעות מהוראת תשלום שהתקבלה במערכת תשלומים או מפעולת תשלום המבוצעת בהתאם לכללי המערכת, וכן לרבות זכות או התחייבות הנובעים מהתחייבות;

(6) אחרי ההגדרה "חברת תשלומים" יבוא:

"חוק בנק ישראל" - חוק בנק ישראל, התש"ע-2010[2];

(7) אחרי ההגדרה "חוק ניירות ערך" יבוא:

"יום עסקים בנקאי" - כהגדרתו בהוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשקים), התשנ"ב-1992[3], ולגבי מערכת מבוקרת שמנוהלת מחוץ לישראל – כפי שקבוע בכללי המערכת ואם לא נקבע, כל יום שבו הבנקים במדינה שבה מנוהלת המערכת פתוחים לעסקים";

(8) אחרי ההגדרה "כללי מערכת" יבוא:

"כספים" – לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;

"המועד הקובע" –תום יום העסקים הבנקאי הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חייב כהגדרתו בסעיף 14ב(א) צו לפתיחת הליכים או צו פירוק או שבו ניתנה לגבי משתתף החלטה על עיכוב הליכים או על מינוי כונס, או כל צו או החלטה דומים במהותם;"

"מינוי כונס" – מינוי כונס לפי סעיף 194 לפקודת החברות;";

(9) בהגדרה "מערכת תשלומים" המילים "בין משתתפיה" יימחקו, ובסופה יבוא "; ואם אינה תאגיד – מפעיל המערכת;"

(10) בהגדרה "מערכת מבוקרת, בסופה יבוא ", כל עוד לא בוטלה הכרזתה ככזו לפי סעיף 6, וכן מערכת מבוקרת מיועדת";

(11) בהגדרה "מערכת מבוקרת מיועדת, בסופה יבוא ", כל עוד לא בוטלה הכרזתה ככזו לפי סעיף 6";

(12) אחרי ההגדרה "מערכת מבוקרת מיועדת" יבוא:

"מערכת מקושרת", למערכת תשלומים (בהגדרה זו - המערכת הראשונה) – מערכת תשלומים שמפעילה התקשר עם המפעיל של המערכת הראשונה בהסדר לביצוע חוצה – מערכות של הוראת תשלום, לרבות מסלקת הבורסה;";

(13) במקום ההגדרה "משתתף", במערכת תשלומים יבוא:

"משתתף", במערכת תשלומים – מי שמוגדר כמשתתף על פי כללי המערכת וכן מפעיל המערכת;

(14) אחרי ההגדרה "נותן שירותי תשלום" יבוא:

"נכס" – מקרקעין, מטלטלין או זכויות;

"סעד זמני" - סעד זמני לפי סעיף 20(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

"עיכוב הליכים" – כמשמעותם בפרק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

"פעולת תשלום" –

(1) פעולה שמבוצעת במערכת תשלומים, לרבות באמצעות מערכת מקושרת למערכת, לפי כללי המערכת בקשר להוראת תשלום שהתקבלה במערכת, ובכלל זה זיכוי או חיוב החשבון של משתתף במערכת או של המערכת או של מפעילה;

(2) העברת כספים בידי המערכת או מפעילה או אליהם;

(3) פעולה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, להסדרים לקביעת זכויות, התחייבויות ודרכי התחשבנות, להסדרים לחישוב נטו, להסדרים לסיום מוקדם או להסדרי כשל;

"פקודת הבנקאות" – פקודת הבנקאות, 1941;

"פקודת החברות" - פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983[4];

"צו פירוק" - כמשמעותו בחלק שמיני א' לחוק החברות;

"צו לפתיחת הליכים" - כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;";

(15) ההגדרה "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - תימחק.

תיקון סעיף 3

בסעיף 3 לחוק העיקרי, בכל מקום שבו נאמר "סעיפים 14 ו-15" יבוא "פרק ד'".

תיקון סעיף 8

בסעיף 8(1)לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א)(1), המילים "כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" יימחקו;

(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) המשך ההשתתפות במערכת של משתתף שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון או פירוק, השעייתה או ביטולה, ובלבד שלגבי משתתף שמתנהלים לגביו הליכי פתירות לא תושעה או תבוטל השתתפותו במערכת אלא באישור הנגיד.".

תיקון סעיף 8א

בסעיף 8א לחוק העיקרי, בכל מקום, המילים "כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" - יימחקו.

הוספת סעיף 8ג

אחרי סעיף 8א לחוק העיקרי יבוא:

"שינוי בכללים

8ב.

מפעיל של מערכת מבוקרת לא ישנה, יוסיף או יבטל כלל מכללי המערכת, אלא לאחר מתן הודעה לנגיד לפחות 30 ימים מראש, ואם השינוי הוא בהסדרי הכשל – 90 יום מראש.".

תיקון סעיף 10

בסעיף 10(א) לחוק העיקרי, במקום האמור בפסקה (4) יבוא-

"(4) קיומם ותוכנם של כללי מערכת המסדירים את הנושאים שבפסקת משנה זו וכן קיומם של אמצעים לאכיפתם של הכללים כאמור-

(א) המועד והתנאים שבהתקיימם הוראת תשלום תיחשב כהוראת תשלום שנתקבלה במערכת;

(ב) המועד והתנאים שבהתקיימם הוראת תשלום שנתקבלה במערכת תיחשב כבלתי חוזרת;

(ג) המועד והתנאים שבהתקיימם חיוב שבשלו התקבלה במערכת הוראת תשלום יראה כחיוב שקוים;

(ד) האופן שבו נקבעת, מחושבת ומבוצעת פעולת תשלום;

(ה) הסדרי כשל;

(ו) חובתו של כל משתתף להודיע למפעיל המערכת ולבנק ישראל מיד עם קבלת הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק כנגדו המפורטים בסעיפים 14א(א) ו – (ב).

תיקון סעיף 11

בסעיף 11(א) לחוק העיקרי - במקום "לפי סעיף 8" יבוא " סעיפים 8 עד 8ב"; במקום "בהתאם להוראות סעיף 8" יבוא "בהתאם להוראות סעיפים 8 ו- 8א" ובמקום "בהתאם להוראות הסעיף האמור" יבוא "בהתאם להוראות הסעיפים האמורים".

תיקון סעיף 13

בסעיף 13 לחוק העיקרי, במקום "סעיפים 14 ו-15" יבוא "פרק ד'".

תיקון כותרת פרק ד'

במקום הכותרת של פרק ד' לחוק העיקרי יבוא "פרק ד': הוראות מיוחדות למערכת מבוקרת מיועדת ולמערכת מבוקרת".

הוספת סימן א' בפרק ד'

10.

לאחר כותרת פרק ד' לחוק העיקרי יבוא "סימן א': בטוחות".

הוספת סעיף 13א

11.

אחרי "סימן א': בטוחות" המוצע יבוא:

בטוחות לטובת מערכת מבוקרת מיועדת או מפעילה

13א.

(א) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבויות של משתתף במערכת מבוקרת מיועדת כלפי המערכת או מפעילה, כוחו יפה על פני נושים אחרים ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון ובלבד שיתקיים אחד מאלה:

(1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה שלטובתם ניתן השעבוד אצל מתווך פיננסי, לרבות המערכת המבוקרת המיועדת עצמה או מפעילה אם הם מתווך פיננסי;

(2) לעניין ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה שלטובתם ניתן השעבוד בחברת רישומים;

(3) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות משתתף במערכת מבוקרת מיועדת אצל מתווך פיננסי שאינו המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה שלטובתם ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה שלטובתם ניתן השעבוד כמפורט להלן:

(א) לפעול בהתאם להוראות המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה בלא צורך בקבלת הסכמתו של המשתתף, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת המשתתף;

(ב) שלא לפעול בהתאם להוראת אדם אחר זולת המערכת המבוקרת המיועדת, מפעילה והמשתתף.

(4) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המשתתף אצל המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה שלטובתם ניתן השעבוד, אם הם מתווך פיננסי שרשאי לנהל חשבונות ניירות ערך או פקדונות, ומתקיימים שניים אלה:

(א) המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה קיבלו הסכמה מראש מאת המשתתף לפעול בעצמם בלא צורך בקבלת הסכמתו;

(ב) המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה התחייבו כלפי המשתתף שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתם וזולת המשתתף.

(ב) מימוש של שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של משתתף במערכת מבוקרת מיועדת או אדם אחר, כלפי המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה, יכול שייעשה על ידי המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:

(1) התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) או בסעיף קטן (א)(2);

(2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה שלטובתם ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה שלטובתם ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיהם בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;

(3) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה שלטובתם ניתן השעבוד;

(4) נותן השעבוד נתן למערכת המבוקרת המיועדת או למפעילה שלטובתם ניתן השעבוד ייפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.

(ג) מערכת מבוקרת מיועדת או מפעילה רשאים לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ב) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתם לממש את השעבוד; המערכת המבוקרת המיועדת או מפעילה ימסרו לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.

(ד) מערכת מבוקרת מיועדת ומפעילה אחראים כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

(ה) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות פקודת החברות, חוק המשכון, התשכ"ז-1967, חוק החברות וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותם של מערכת מבוקרת מיועדת או מפעילה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.

(ו) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך או כספים המשמש ערובה להתחייבות של משתתף במערכת מבוקרת מיועדת כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של חוק מערכות תשלומים (תיקון מספר ____), התש_____, היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים, לפי הוראות כל דין.

(ז) לא יהיה תוקף לעיקול, עיכוב, שיעבוד או המחאה לאחר, למעט לבנק ישראל, של בטוחה שהועמדה לטובת מערכת מבוקרת מיועדת או לטובת מפעילה בהתאם לכללי המערכת; העברה של בטוחה כאמור לניהולו של צד שלישי לא תיחשב כהמחאה לאחר.

(ח) בסעיף זה – "חברת רישומים" ו-"מתווך פיננסי" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך.

הוספת סימן ב' בפרק ד'

12.

אחרי סעיף 13א המוצע תיווסף כותרת משנה "סימן ב': סופיות התשלום".

הוספת סעיף 13ב

13.

אחרי "סימן ב': סופיות התשלום" המוצע יבוא:

"המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת תשלום

13ב.

הוראת תשלום תתקבל במערכת מבוקרת מיועדת במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המערכת.".

תיקון סעיף 14

14.

בסעיף 14 לחוק העיקרי -

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא-

" (א) התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המערכת, לא יהיה ניתן לדרוש מהמערכת או ממפעילה לבטל או לשנות את הרישום במערכת של הוראת התשלום ופעולות התשלום בקשר אליה, אלא בהתאם לכללי המערכת, ולא יהיה ניתן לחייב את המערכת או מפעילה בהשבה או בפיצוי בשל קבלת הוראת תשלום וביצוע פעולות התשלום בקשר אליה, אם פעל בהתאם לכללי המערכת.".

(2) בסעיף קטן (ב) במקום המילים "ייחשב כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת" יבוא "ייחשב לחיוב שקוים בין משתתף לבין משתתף אחר או בין משתתף למערכת או למפעילה" ובסופו יבוא "; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המערכת מועדים שונים לגבי חיובים שונים.".

(3) לאחר סעיף קטן (ב) יבוא -

"(ג) הכללים של מערכת מבוקרת מיועדת בעניינים המסדירים את המועד, הדרך והתנאים שבהתקיימם תיחשב הוראת תשלום כהוראה שהתקבלה, שבהתקיימם תחשב הוראת תשלום שהתקבלה במערכת כהוראה בלתי חוזרת, או שבהתקיימם יראו חיוב שבשלו התקבלה במערכת הוראת תשלום, כחיוב שקוים, יהיו תקפים כלפי המשתתפים במערכת, כלפי המערכת ומפעילה וכלפי מערכת מקושרת אליה, על אף האמור בכל דין, לרבות דינים המסדירים הליכי פתירות.

(ד) הסדרים לחישוב נטו הסדרי כשל, הסדרים לסיום מוקדם, לרבות הוראה הקובעת כי הוראת תשלום או פעולה המבוצעת במערכת יבואו לכדי סיום מוקדם עקב קיומם של הליכי חדלות פירעון או פירוק, הסדרים לקביעת שווי הוגן או הסדרים לקביעת זכויות, התחייבויות ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו או הסדרי כשל, שנקבעו בכללים של מערכת מבוקרת מיועדת, יהיו תקפים כלפי המשתתפים במערכת וכלפי המערכת, מפעיל המערכת ומערכת מקושרת למערכת, על אף האמור בכל דין, לרבות דיני חדלות פירעון או פירוק."

הוספת סימן ג' לפרק ד'

15.

(1) אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי תיווסף כותרת משנה "סימן ג': הליכי חדלות פירעון או פירוק" ואחריה יבוא-

הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק

14א.

(א) המגיש לבית משפט בקשה או הודעה מההודעות המפורטות להלן לגבי מפעיל מערכת מבוקרת ימציא העתק ממנה, מיד עם הגשתה, לבנק ישראל; המגיש לבית משפט בקשה או הודעה כאמור לגבי משתתף במערכת מבוקרת ימציא העתק ממנה גם למפעיל המערכת המבוקרת:

(1) בקשה לצו פירוק, לצו פתיחת הליכים לסעד זמני או לעיכוב הליכים ;

(2) בקשת אכיפה כמשמעותה בסעיף 194 לפקודת החברות ;

(3) הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי פרק ד' לחלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

(ב) נעתר בית המשפט לבקשה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או מונה כונס במסגרת בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(2), יודיע על כך המבקש או בעל התפקיד שמונה במסגרת ההליך, מיד, לבנק ישראל ולמפעיל המערכת המבוקרת, וימציא להם העתק מהצו או מההחלטה, לפי העניין.

(ג) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), קיבל משתתף במערכת מבוקרת החלטה על פירוק מרצון בהתאם להוראות סעיף 342כד לחוק החברות, או לפי כל הליך דומה במהותו, יודיע על כך המשתתף לבנק ישראל ולמפעיל המערכת המבוקרת מיד עם קבלת ההחלטה כאמור.

(ד) בנק ישראל רשאי להצטרף כצד או להתייצב ולהשמיע את דברו בכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת או לגבי מפעילה; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הודעה לבנק ישראל בדבר ההליך.

(ה) על אף האמור בכל דין, הנגיד רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את יציבות ויעילות מערך התשלומים –

(1) להורות למפעיל מערכת מבוקרת לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים;

(2) לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו פירוק ושהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

הליכי חדלות פירעון או פירוק

14ב.

(א) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת, משתתף במערכת המקושרת למערכת המבוקרת המיועדת, מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת או של מערכת המקושרת אליה (בסעיף זה – החייב) הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:

(1) כל הוראת תשלום שחייב כאמור צד לה ושהתקבלה במערכת מבוקרת מיועדת עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;

(2) כל פעולת תשלום הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת תשלום כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי המערכת לעניין שעבוד נכס לטובת המערכת או מפעילה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, ניתנת לביצוע, גם לאחר המועד הקובע;

(3) כל פעולת תשלום כאמור בפסקה (2) שבוצעה במערכת מבוקרת מיועדת או במערכת שמקושרת אליה בהתאם לכללי המערכת, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם ההתחייבות שנוצרה לחייב בקשר להוראת התשלום נוצרה לאחר המועד הקובע.

(ב) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חייב כאמור, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות לתת צו פירוק, צו לפתיחת הליכים או סעד זמני או להחליט על עיכוב הליכים או על מינוי כונס ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, לרבות לפי סעיפים 67 או 96 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סמכות להורות על הפסקת מילוי התחייבויות במסגרת הליכי פתירות לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:

(1) פגיעה בתוקפה של הוראת תשלום הנוגעת לחייב שהתקבלה במערכת מבוקרת מיועדת עד המועד הקובע;

(2) פגיעה בביצועה של פעולת תשלום הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת תשלום כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור, וזאת אף אם הפעולה מבוצעת לאחר המועד הקובע;

(3) פגיעה בתוקפה של פעולת תשלום כאמור בפסקה (2) שבוצעה בהתאם לכללי המערכת, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;

(4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון, שניתנו לטובתה של מערכת מבוקרת מיועדת או מפעילה, בידי המערכת או מפעילה, בהתאם לכללי המערכת, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע.

(ג) הוראות חלק שמיני א' לחוק החברות או חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא יחולו לעניין חוב של חייב כלפי מערכת מבוקרת מיועדת או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב), רשאי מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת, בין השאר, לפעול לגבי הוראת תשלום הנוגעת לחייב באחת מאלה, בכפוף לקבוע בכללי המערכת:

(1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת תשלום כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;

(2) לקבוע כי אפשר שלא לבצע הוראת תשלום כאמור אף אם התקבלה במערכת לפני המועד הקובע.

(ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע –

(1) בתוקפם של הכללים של מערכת מבוקרת מיועדת לעניין שעבוד נכס לטובת המערכת או לטובת מפעיל המערכת, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;

(2) בתוקפם של הכללים של מערכת מבוקרת מיועדת לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המערכת או בידי מפעיל המערכת, והכול בקשר להוראת תשלום שהתקבלה במערכת עד המועד הקובע וזאת אף אם מימוש זכות הקיזוז או זכות העכבון בוצע לאחר המועד הקובע.

והכול בקשר להוראת תשלום שהתקבלה במערכת המבוקרת המיועדת עד המועד הקובע, אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;

לעניין זה, דיני חדלות פירעון או פירוק לא יחולו על מערכת מבוקרת מיועדת או מפעילה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמערכת ומפעילה יהיו רשאים להיפרע את חובם וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את זכות הקיזוז בדרך שהיו רשאים לממשם לולא התנהלו לגבי החייב הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.

(ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מערכת מבוקרת לעניין השעיה, ביטול, חסימה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, של משתתף במערכת או במתן שירותים למשתתף על ידי המערכת או מפעילה.

המשך השתתפות במערכת מבוקרת מיועדת של משתתף בהליכי חדלות פירעון או פירוק

14ג.

אושר למשתתף במערכת מבוקרת מיועדת שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בהתאם לכללי המערכת, ייראו הוראת תשלום הנוגעת למשתתף כאמור שהתקבלה במערכת לאחר המועד הקובע כאילו התקבלה ההוראה לפני המועד הקובע, החל מיום העסקים שלאחר מועד האישור וכל עוד לא הושעתה או בוטלה השתתפותו במערכת לאחר מכן.

הליך חדלות פירעון זר

14ד.

(א) בסעיף זה -

"בעל תפקיד זר" – מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי חדלות הפירעון או הפירוק או הפתירות של של החייב או לבצע פעולות במסגרתם;

"הליך זר" – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה לפי דין, הדומה במהותו להליכי חדלות פירעון או פירוק או להליכי פתירות ;

"חוק אכיפת פסקי חוץ" - בחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958[5];

"מדינה זרה" - כהגדרתה בסעיף 293 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

"פסק חוץ" – כהגדרתו בחוק אכיפת פסקי חוץ;

(ב) על אף האמור בכל דין, לרבות בחלק ט' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובחוק אכיפת פסקי חוץ, בית המשפט לא יכיר בהליך זר ולא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך זר כפסק אכיף, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע בעל תפקיד זר, אם מתקיים אחד מאלה:

(1) הכרה בהליך הזר או בתוקף פעולה שביצע בעל תפקיד זר או אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות חוק זה;

(2) אילו היו מתנהלים הליכי חדלות פירעון או פירוק או פתירות בישראל, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור בסעיף 14ב(ב) או בסעיף 16(ג).

ברירת הדין

14ה.

(א) על היחסים בין משתתף במערכת מבוקרת לבין המערכת או מפעילה או לבין משתתף אחר או לבין בנק ישראל, לרבות משתתף שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה הזכויות וההתחייבויות של המשתתף הקשורים לפעילות המערכת או הנובעים ממנה, יחול הדין הישראלי בלבד, והסמכות לדון בכל עניין כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל, אף אם קבוע אחרת בכללי המערכת..

(ב) הנגיד רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על מערכת תשלומים שהנגיד הכריז עליה כמערכת מבוקרת מכוח סעיף 2(ב), וכי ברירת הדין וסמכות השיפוט על היחסים בין מי שמשתתף במערכת כאמור לבין המערכת או מפעילה או לבין משתתף אחר במערכת יהיו כקבוע בכללי המערכת.".

ביטול סעיף 15

16.

סעיף 15 לחוק העיקרי- בטל.

תיקון סעיף 15א

17.

בסעיף 15א(א) לחוק העיקרי, ההגדרות "חוק החברות" ו- "פקודת הבנקאות" יימחקו ובמקום ""סולק" – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)" יבוא "סולק- כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי)".

תיקון סעיף 16

18.

בסעיף 16 לחוק העיקרי-

(1) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) על שעבוד המשמש ערובה להתחייבות של משתתף כלפי בנק ישראל, כאמור בסעיף קטן (א), וכן על זכות קיזוז או עכבון שניתנו להבטחת התחייבות כאמור יחולו הוראות סעיפים 37 עד 37ג לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, בשינויים המחויבים."

(2) לאחר סעיף קטן (ג) יבוא -

"(ד) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג) ועל אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת הליכי חדלות פירעון או פירוק יחולו הוראות אלה:

(1) שעבוד, זכות קיזוז או עכבון שנוצרו לטובת בנק ישראל עד למועד הקובע בהתאם להוראות הדין ושנועדו להבטחת אשראי שניתן כאמור בסעיף קטן (א) עד למועד הקובע יהיו תקפים ולא יהיה ניתן להורות על ביטולם;

(2) בנק ישראל רשאי לממש שעבוד, זכות קיזוז או עכבון כאמור בפסקה (1) גם לאחר המועד הקובע;

(3) מימוש שעבוד, זכות קיזוז או עכבון כאמור בפסקה (2) יהיה תקף, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולו גם אם בוצע לאחר המועד הקובע;

(4) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:

(א) פגיעה בתוקף של שעבוד או זכות קיזוז או עכבון כאמור בפסקה (1);

(1) פגיעה במימוש שעבוד או זכות קיזוז או עכבון כאמור בפסקה (1) או מניעת המימוש כאמור, וזאת אף אם המימוש מבוצע לאחר המועד הקובע;

(2) פגיעה בתוקפו של מימוש שעבוד או זכות קיזוז או עכבון כאמור בפסקה (2), וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע.

(5) אושר המשך השתתפות במערכת מבוקרת מיועדת של משתתף, שלגביו מתנהלים הליכי חדלות פירעון או פירוק, כאמור בסעיף 14ג, יראו שעבוד או זכות קיזוז או עכבון שנוצרו לטובת בנק ישראל לאחר המועד הקובע ושנועדו להבטחת אשראי שניתן כאמור בסעיף קטן (א) לאחר המועד הקובע כאילו נוצרו לפני המועד הקובע."

הוספת סעיף 16א

19.

אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי, יבוא -

"עמלות

16א.

בנק ישראל רשאי לגבות עמלות מהמשתתפים במערכת תשלומים שהוא משמש כמפעילה.".

תיקון סעיף 19

20.

בסעיף 19(ב1)(1) לחוק העיקרי, אחרי "למפקח על הבנקים" יבוא "לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה בחוק בנק ישראל" והסיפה החל במילים "הוראות סעיף קטן זה" - תימחק.

תיקון סעיף 20

21.

בסעיף 20 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (ב) אחרי "מפעיל מערכת תשלומים" יבוא "או משתתף במערכת תשלומים";

(2) בסעיף קטן (ג) "1941" יימחק.

תיקון חוק בנק ישראל

22.

בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 [6]-

(1) בסעיף 37 -

(א) בסעיף קטן (א) -

(1) במקום "שועבדו ניירות ערך או כספים" יבוא "שועבדו ניירות ערך, כספים או נכסי אשראי";

(2) אחרי פיסקה 3 יבוא -

"(4) לעניין שעבוד כספים שהם נכסי אשראי - נכסי האשראי רשומים לזכות הבנק בחשבון אצל גוף פיננסי, לרבות החייב עצמו, או אצל הבנק, והשעבוד של החשבון לזכות הבנק רשום במאגר המשכונות";

(ב) במקום סעיף קטן (ב) יבוא -

"(ב) מימוש שעבוד המשמש ערובה להתחייבות כלפי בנק ישראל יכול שייעשה על ידי הבנק אף בלא צו של בית המשפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, בדרך של מכירת ניירות הערך או נכסי האשראי לצד שלישי, קבלת בעלות בניירות הערך, או בנכסי האשראי, בדרך של קבלת הכספים, ניירות הערך או נכסי האשראי, או בדרך סבירה אחרת."

(ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא -

"(ג1) מימוש שעבוד על ידי הבנק לפי פרק זה לא יעוכב בשל טענה של צד שלישי כלשהו."

(ד) בסעיף קטן (ד) -

(1) אחרי "לעניין זכות בנייר ערך או בכספים" יבוא "או זכות לקבלת כספים שהיא נכס אשראי";

(2) במקום "וכן לעניין חשבון של ניירות ערך, על ניירות הערך" יבוא "וכן לעניין חשבון של ניירות ערך או חשבון של נכסי אשראי, על ניירות הערך או נכסי האשראי";

(3) לאחר "המופקדים" יבוא "או הרשומים" ;

(4) אחרי "הנובעת מכספים" יבוא ", לרבות נכסי אשראי, או מבטיחה אותם";

(ה) בסעיף קטן (ו) -

(1) בהגדרה "חברת רישומים", בסופה יבוא "וכן תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שאילו ניהל עסקים בישראל היה נחשב לחברת רישומים ";

(2) לאחר הגדרת "חברת רישומים" יבוא -

"מאגר המשכונות" – כהגדרתו בתקנה 4(א) לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), תשנ"ד – 1994;

(3) בהגדרה "מתווך פיננסי", אחרי "כהגדרתו בסעיף 50א לחוק ניירות ערך," יבוא "וכן תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שאילו ניהל עסקים בישראל היה נחשב למתווך פיננסי ושקיבל אישור לפעול כאמור מידי מי שרשאי לתיתו על פי דין במדינה שבה הוא פועל, והכל";

(4) לאחר הגדרת "מתווך פיננסי" יבוא -

"נכס אשראי" – זכות של החייב מכוח חוזה לקבל כספים במועדים ובתנאים ידועים מראש, לרבות זכות כאמור שטרם באה לעולם, שנוצרה במסגרת עסקת אשראי בין החייב לבין לקוחו ולרבות כל זכות המבטיחה אותה."

(3) בסעיף 37א -

(א) בכותרת במקום המילים "הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" יבוא "דיני חדלות פירעון או פירוק";

(ב) בסעיף קטן (א) בכל מקום במקום "תאגיד" יבוא "חייב", אחרי המילים "ונפתחו לגבי תאגיד הליכי חדלות פירעון" יבוא "או פירוק", המילים "לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" יימחקו, במקום "הוראות החוק האמור" יבוא "דיני חדלות פירעון או פירוק" ואחרי "לולא התנהלו לגבי התאגיד הליכי חדלות פירעון כאמור" יבוא "או פירוק, לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, או הליך דומה במהותו על פי כל דין";

(ג) בסעיף קטן (ב) אחרי "או חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" יבוא "או הוראה דומה במהותה על פי כל דין", במקום "תאגיד" יבוא "חייב" ואחרי "פירעונם או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי" יבוא "או במימושם" ובסופו יבוא "או הליך דומה במהותו על פי כל דין".

(ד) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא -

"(ג) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חייב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות לתת צו פירוק כמשמעותו בחלק שמיני א' לחוק החברות, צו לפתיחת הליכים כהגדרתו בסעיף 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לסעד זמני לפי סעיף 20(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או למתן החלטה על עיכוב הליכים לפי פרק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או על מינוי כונס לפי סעיף 194 לפקודת החברות, ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, לרבות לפי סעיפים 67 או 96 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סמכות להורות על הפסקת מילוי התחייבויות במסגרת הליכי פתירות לפי כל דין, באופן שיפגע בזכותו של בנק ישראל להיפרע את חובו וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את זכות הקיזוז שנוצרו לטובתו בדרך שהיה רשאי לממשם לולא התנהלו לגבי החייב הליכי חדלות פירעון או פירוק או הליך דומה במהותו על פי כל דין כאמור. "

(4) אחרי סעיף 37א יבוא -

תחולת דין זר

37ב.

(א) בסעיף זה -

"בעל תפקיד זר" –מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי חדלות הפירעון או הפירוק של החייב או לבצע פעולות במסגרתם;

"הליך זר" – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה לפי דין, הדומה במהותו להליכי חדלות פירעון או פירוק או הליך בוררות בין-לאומית;

"הליך בוררות בין-לאומית" – כמשמעותו בחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית;

"חוק אכיפת פסקי חוץ" – חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958;

"חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית" – חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024;

"מדינה זרה" - כהגדרתה בסעיף 293 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

"פסק חוץ" – כהגדרתו בחוק אכיפת פסקי חוץ וכן סעד זמני או פסק בוררות כמשמעותם בחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית.

(ב) על אף האמור בכל דין, לרבות בחלק ט' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובחוק אכיפת פסקי חוץ או בחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, בית המשפט לא יכיר בהליך זר ולא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך זר לגבי הבנק כפסק אכיף, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע בעל תפקיד זר, אם מתקיים אחד מאלה:

(1) הכרה בהליך הזר או בתוקף פעולה שביצע בעל תפקיד זר או אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות סעיפים 37 עד 37ג;

(2) אילו היו מתנהלים לגבי הבנק הליכים דומים בישראל, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, לפי סעיפים 37 עד 37ג.

הגדרות

37ג.

בסעיפים 37א עד 37ג -

" בעל תפקיד" – כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לפי חלק שמיני א' לחוק החברות, כונס שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק, או בעל תפקיד שמונה מכוח חוק אכיפת פסקי חוץ וחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, או שמונה במסגרת הליכי פתירות, או כל הליך דומה במהותו, והכל בין קבוע ובין זמני;

"דיני חדלות פירעון או פירוק" – ההוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לעניין הליכי חדלות פירעון, לעניין עיכוב הליכים או לעניין הסדר חוב, ההוראות לפי חלק שמיני א' לחוק החברות לעניין הליכי פירוק או ההוראות לפי סעיף 194 לפקודת החברות לעניין מינוי כינוס או כל הליך דומה במהותו;

"הליכי חדלות פירעון או פירוק" –הליכי חדלות פירעון, הליכים לעיכוב הליכים, הליכים לאישור הסדר חוב כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הליכי פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות, מינוי כונס לפי סעיף 194 לפקודת החברות או כל הליך דומה במהותו, למעט הליכי פתירות;

"הליכי פתירות" – כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008."

דברי הסבר

כללי

מערכות תשלומים אמינות, יציבות ויעילות הכרחיות לתפקוד היעיל של המערכת הפיננסית. הכרח זה מקבל ביטוי בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008 (להלן- החוק), בין השאר, באמצעות הוראות מיוחדות שנועדו להבטיח את יציבותן של מערכות תשלומים שפעילותן מהותית ליציבות המוניטרית והפיננסית בישראל, המוגדרות בחוק כ"מערכות מבוקרות מיועדות", ומזעור חשיפתן לסיכונים שונים.

החוק נחקק בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים ולעקרונות שהיו מקובלים בעולם בעת חקיקתו, שקבעה ועדת מערכות תשלומים וסליקה שבחסות הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (להלן – CPMI).[7] מאז חקיקת החוק נעשו שינויים בעקרונות שגובשו בידי ה- CPMI על רקע המהותיות של מערכות התשלומים למערכת הפיננסית, וה-BIS פרסם דוח עקרונות חדש "עקרונות לתשתיות הפועלות בשוק הפיננסי" (Principles for Financial Market Infrastructure), שבהן נכללות גם מערכות תשלומים (להלן – עקרונות ה- PFMI). עקרונות ה- PFMI מרחיבים ומחזקים את העקרונות הקודמים ומדגישים את החשיבות של ודאות משפטית מוצקה וברורה לגבי סופיות התשלום בתשתיות כאמור והתוקף של פעולות שמבוצעות בהן.

מטרתו העיקרית של התיקון המוצע היא להתאים את החוק לסטנדרטים הבינלאומיים הקיימים כיום.

בהתאם, מוצע לשפר ולחזק את הוודאות המשפטית לגבי סופיות התשלום על פי הוראות תשלום שהתקבלו במערכות מבוקרות מיועדות ולגבי התוקף של פעולות המבוצעות במערכות אלה, על מנת לאפשר את פעילותן התקינה ולהבטיח את יציבותה ופעילותה הסדירה של המערכת הפיננסית. לשם כך מוצע להרחיב ולהבהיר את התקופה שבה ניתנות הגנות למערכת מבוקרת מיועדת מפני תוצאותיהם של הליכי חדלות פירעון או פירוק שמתנהלים לגבי משתתף בה. כמו כן מוצע לקבוע במפורש את תוקפם של הסדרים לחישוב "נטו" (netting) והסדרים לסיום מוקדם, הן בשגרה והן כאשר מתנהלים הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת (ראו דברי ההסבר לפסקה (4) בסעיף 12). כן מוצע להוסיף הוראות המקנות את הוודאות המשפטית הנדרשת למערכת מבוקרת מיועדת גם במקרים שבהם מתנהלים הליכי חדלות פירעון נגד משתתף בה שננקטו מחוץ לישראל.

לעניין זה יובהר כי הוראת תשלום במערכת תשלומים תקבל את ההגנות לפי חוק זה לאחר שתיחשב ככזו שהתקבלה במערכת בהתאם לכללי המערכת.

בהתאם לעקרונות ה- PFMI, מערכת תשלומים הדורשת ממשתתפיה להעמיד בטוחות כחלק מניהול הסיכונים שלה, נדרשת להקפיד כי, ככלל, הבטוחות יורכבו מנכסים המתאפיינים בסיכוני אשראי, נזילות ושוק נמוכים, וכן כי אפשר יהיה לממש אותן באופן מהיר ויעיל, על מנת להבטיח את השלמת ביצוע הוראת התשלום במועדו, את המשך פעילותה של המערכת גם במקרה שמשתתף לא עומד בהתחייבויותיו ולהגביל את האפשרות שההשפעות של אי קיום התחייבויות כאמור יתפשטו למשתתפים אחרים ויערערו את יציבות המערכת. לכן מוצע להעניק תוקף ועדיפות כלפי צד שלישי לשעבוד של ניירות ערך וכספים, שהם נכסים העומדים בדרישות כאמור, שמעמיד משתתף לטובת מערכת מבוקרת מיועדת או מפעילה בתנאים המפורטים בהצעה, אף אם השעבוד לא נרשם או לא הופקד לפי פקודת החברות או חוק המשכון. כמו כן מוצע לקבוע כי, בהתקיים התנאים המפורטים בהצעה, מימוש משכון לטובת מערכת מבוקרת מיועדת או מפעילה יכול שייעשה על ידי המערכת או מפעילה עצמם, בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כנדרש בהתאם להוראות חוק המשכון.

הנזילות שרשאי בנק ישראל להעמיד למשתתפים במערכת מבוקרת מיועדת הכרחית לצורך תפעולה השוטף והרציף של המערכת. מוצע, לפיכך, להוסיף לחוק הוראה המקנה הגנה מפני תוצאותיהם של דיני חדלות פירעון או פירוק גם על האשראי שניתן כאמור על ידי בנק ישראל ועל הבטוחות שניתנות לבנק ישראל כנגד האשראי והיכולת לממשם.

לסעיף 1 תיקון סעיף 1 לחוק

מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק ולהוסיף הגדרות למונחים הבאים:

"בעל תפקיד", "דיני חדלות פירעון או פירוק", "הליכי חדלות פירעון או פירוק" ומונחים הכלולים בהגדרות אלה– התיקון המוצע מסדיר את סופיות התשלום במערכת מבוקרת מיועדת ואת התוקף של הפעולות המבוצעות בה, הן במהלך הפעילות השוטף והן במצב שבו משתתף בה נקלע להליכי חדלות פירעון או פירוק מסוגים שונים. מוצע לאמץ הגדרה המשלבת את הדינים החלים על ההליכים השונים של חדלות פירעון או פירוק וכן הגדרה הכוללת את ההליכים השונים של חדלות פירעון או פירוק, ובכללם הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים, הליכים לעיכוב הליכים, הליכים להסדר חוב שלא על פי צו לפתיחת הליכים, לרבות ניהול משא ומתן מוגן, הליכי פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות או מינוי כונס לפי סעיף 194 לפקודת החברות והמחריגה במפורש את הליכי הפתירות, על מנת להבהיר כי ההגנות שמקנה החוק למערכת מבוקרת מיועדת נשארות בתוקף ואינן נפגעות כאשר מתנהלים הליכי פתירות לגבי משתתף במערכת כאמור. עם זאת, מוצע לאמץ הגדרה הכוללת את בעלי התפקידים השונים שלהם מוקנות סמכויות בהליכים השונים של חדלות פירעון או פירוק וגם בהליכי פתירות, על מנת להבהיר שכל בעל תפקיד כאמור אינו מוסמך לנקוט בפעולה שיש בה כדי לפגוע בהגנות השונות שמקנה החוק למערכת מבוקרת מיועדת.

"הליכי פתירות" – מוצע לכלול הגדרה המתייחסת להליכים, שלא במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק, שבמסגרתם מופעלים אמצעים וסמכויות לפי דין שהוקנו לגופים ואנשים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, ושמטרתם שמירה על יציבותו של משתתף או שמירה על יציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה. לדוגמה: מנהל מורשה אשר מונה בהתאם להוראות סעיף 8ד לפקודת הבנקאות (אשר ניתנה לו בין השאר, הסמכות להורות על הפסקת התחייבויות תאגיד בנקאי בהתאם להוראות סעיף 8י לפקודת הבנקאות), בהתאם לסעיף 68 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (אשר בין סמכויותיו גם הסמכות להציע תוכנית הסדר לסילוק חבויות) או בהתאם להוראות סעיף 58א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (אשר בין סמכויותיו גם סמכות להורות על הפסקת התחייבויות של בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי).

"הסדרי כשל" - מוצע לאמץ הגדרה המתייחסת להוראות הקבועות בכללי המערכת או בכללים של מערכת מקושרת לאותה מערכת בעניין פעולות שניתן לבצע במערכת במקרה שבו, לדעת מפעיל המערכת, משתתף במערכת או מפעיל במערכת המקושרת אליה אינו מקיים את התחייבויותיו או שיש חשש שלא יקיים את התחייבויותיו, בין השאר בשל חדלות פירעון או פירוק, לרבות הוראות מהסוג הנכלל בהסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם וכן הסדרים למימוש בטוחות או למימוש זכות קיזוז או זכות עיכבון. הסדרים מסוג זה נדרשים על מנת לאפשר את המשך פעילותה של המערכת במקרים כאמור ועל מנת למנוע או לצמצם תגובת שרשרת של אי קיום התחייבויותיהם של משתתפים אחרים וסיכון לפגיעה מערכתית.

"הסדרים לחישוב נטו" (netting) - מוצע לקבוע הגדרה להוראות הקבועות בכללי המערכת לגבי מנגנון התחשבנות בין המשתתפים במערכת, בינם לבין עצמם ובין מי מהם לבין המערכת או מפעילה, ושלפיו ניתן להמיר מספר התחייבויות של משתתף במערכת תשלומים או כלפיו הנובעות מהוראות תשלום שהתקבלו במערכת בגין שני משתתפים לפחות או מפעולות התשלום בגינן להתחייבות אחת נקיה של משתתף אחר במערכת או כלפיו, לרבות בדרך של קיזוז. המרת התחייבויות כאמור יכולה להתבצע הן על בסיס דו צדדי והן על בסיס רב צדדי. כן יכולה ההמרה להתבצע בין אם ההתחייבויות אינן הדדיות ואף אם ההתחייבויות מותנות, בין אם ההתחייבויות נקובות במטבע ישראלי ובין אם לאו. הסדר לחישוב נטו מקובל מאד במערכות תשלומים, שכן יש בו כדי לצמצם את החשיפות של הצדדים, בעיקר לסיכוני אשראי ולסיכוני נזילות.

"הסדרים לסיום מוקדם" - מוצע לקבוע הגדרה להוראות הקבועות בכללי המערכת והכוללות תנאים שבהתקיימם יואץ ביצוען של הוראות התשלום או פעולות הקשורות להן במערכת או במערכת המקושרת לאותה מערכת או שהמפעיל יהיה רשאי להאיצן כאמור ולהביאן לסיום מוקדם או שבהתקיימם התחייבויותיו של משתתף יועמדו לפירעון מיידי או שהמערכת או מפעילה יהיו רשאים להעמידן לפירעון מיידי. הואיל ופירעון התשלומים במערכת תשלומים יכול שייעשה בהתאם להוראות של משתתפים לחייב או לזכות את חשבונם במערכת או אצל מפעיל המערכת, הרי שהסדר מסוג זה יכול לאפשר למפעיל המערכת אף לסגור את החשבון שהוא מנהל אצלו עבור משתתף, תוך שהוא עורך התחשבנות בהתאם להסדר לחישוב נטו בין הפוזיציות הארוכות בחשבון לפוזיציות הקצרות, כך שההתחייבות או הזכות לתשלום יהיו בסכום היתרה נטו בחשבון, זאת על אף שאין מדובר בקיזוז הדדי שכן הפוזיציות הקצרות בחשבון אינן מהוות התחייבות של המשתתף כלפי מפעיל המערכת אלא התחייבויות כלפי משתתפים אחרים.

"הסדרים לקביעת זכויות, התחייבויות ודרכי התחשבנות"- מוצע לקבוע הגדרה להוראות הקבועות בכללי המערכת המסדירות את הדרך לקביעת זכות או התחייבות של המשתתפים במערכת, של המערכת או של מפעילה, חישובם, דרכי ההתחשבנות, היוון התחייבויות, זקיפת תשלומים וקיום התחייבויות.

"הסדרים לקביעת שווי הוגן "- מוצע לקבוע הגדרה להוראות הקבועות בכללי המערכת המסדירות את הדרך לחישוב השווי ההוגן של התחייבויות או זכויות של משתתפים במערכת, של המערכת או של מפעילה והדרך לחישוב המרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור.

מוצע להוסיף הגדרה למונח "כספים" כדי להבהיר כי המונח כולל גם זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכן כל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור, כגון: הזכות לקבלת דיבידנד. הגדרה דומה קיימת בסעיף 50א בחוק ניירות ערך.

"המועד הקובע" - סעיפים 15(ג) ן- (ז) לחוק, המסדירים את הוודאות הנדרשת לסופיות התשלום במערכת מבוקרת מיועדת, מתייחסים בהקשרים השונים הרלוונטיים לסוגיה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, ליום שלאחר מתן הצו האמור ולמהלך של שעה מהמועד שבו קיבל מפעיל המערכת הודעה על אודות מתן הצו האמור (ראו גם דברי ההסבר לסעיפים 14 ו- 15). בנוסף קובע סעיף 15(ח)(1) לחוק הקיים כי -

"לעניין סעיפים קטנים (ג) ו-(ז) יראו את מועד תחילתו של היום שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לגבי מערכת מבוקרת כאמור בסעיף 2(ב), כמועד תחילתו של היום האמור לפי שעון ישראל או לפי שעון המדינה שבה מנוהלת המערכת, לפי המאוחר".

ההגדרה המוצעת מחליפה את המועדים המצוינים בסעיפים 15 (ג), (ז) ו- (ח) לחוק הקיים. הואיל ובנוסח הקיים לא ברור מהו המועד המשפטי המדויק שבו ניתן הצו (תחילתו של היום שבו ניתן או נקודת הזמן שבה ניתן הצו) וכדי להבטיח כי למפעיל המערכת תהיה שהות מספקת להשלים את ביצועה של הוראת תשלום שהתקבלה במערכת לפני המועד הקובע. לפיכך, מוצע להבהיר ולהרחיב את התקופה שבה ניתנות ההגנות למערכת מבוקרת מיועדת מפני תוצאותיהם של הליכי חדלות פירעון או פירוק שמתנהלים לגבי חייב כהגדרתו המוצעת בסעיף 14ב(א) המוצע, וכי היא תהיה עד תום יום העסקים הבנקאי הראשון שלאחר 24 שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חייב כאמור צו פירוק או צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או שבו החליט בית המשפט על עיכוב הליכים לגבי חייב כאמור או על מינוי כונס לנכסיו.

"משתתף" במערכת תשלומים – בחוק הקיים מוגדר משתתף כ -

"מי שרשאי לתת או להעביר הוראות תשלום ישירות במערכת תשלומים והוא מוגדר כמשתתף על פי כללי המערכת"..

מוצע לבטל את הדרישה כי משתתף הוא רק מי שרשאי לתת או להעביר הוראות תשלום ישירות במערכת תשלומים. הואיל וגם מי שרשאי לתת או להעביר הוראות תשלום באמצעות משתתף יכול להיחשב כמשתתף לפי כללי המערכת והואיל וישנם סוגי השתתפות שונים, מוצע לקבוע כי משתתף במערכת הינו מי שמוגדר כאמור בהתאם לכללי המערכת ואחראי לקיום התחייבויות הנובעות מהוראות תשלום שהתקבלו במערכת. כן מוצע להבהיר כי גם המפעיל יכול שיהיה משתתף במערכת.

"מערכת מקושרת", למערכת תשלומים – יש מקרים שבהם פעולות התשלום הנדרשות לביצוע הוראת תשלום שהתקבלה במערכת תשלומים או במערכת סליקה אחת (המערכת הראשונה), לרבות הוראת תשלום המשקפת מקבץ עסקאות, מבוצעות לא רק באותה מערכת אלא גם במערכות תשלומים או סליקה נוספות. יש להקנות את הוודאות הנדרשת לסופיות התשלום להוראת תשלום שהתקבלה במערכת מבוקרת מיועדת גם במקרים אלה. בהתאם מוצע להוסיף הגדרה של "מערכת מקושרת" שהיא מערכת תשלומים שמפעילה התקשר עם המפעיל של המערכת הראשונה בהסדר לביצוע חוצה – מערכות של הוראת תשלום. הגדרה זאת נכון שתכלול גם את מסלקת הבורסה.

"פעולת תשלום" – פעולת תשלום מוגדרת בסעיף 14(א) לחוק הקיים. מוצע להעביר את ההגדרה לסעיף ההגדרות לשם הנוחות. ההגדרה הקיימת מגדירה "פעולת תשלום" כהעברת תשלום למפעיל המערכת לצורך ביצוע הוראת תשלום וביצוע של הוראת תשלום. ההגדרה המוצעת חוזרת, באופן כללי על ההגדרה הקיימת ומבהירה כי היא חלה על שני סוגים של פעולות: הסוג הראשון כולל פעולות שמבוצעות בקשר (ישיר או עקיף) להוראת תשלום, כמו העברת כספים בידי המערכת או מפעילה או אליהם או זיכוי או חיוב החשבון של המערכת או מפעילה או של משתתף במערכת. על פי ההגדרה המוצעת פעולת תשלום תכלול גם העברת כספים למערכת או למפעיל המערכת שמבצע מפעיל המערכת ואשר אינה פעולה יזומה של המשתתף, כגון: חיוב המשתתף בעמלות למערכת או למפעילה בגין ביצוע פעולות במערכת, או חיובים אחרים של המשתתף כלפי המערכת או מפעילה הקבועים בכללי המערכת ואף לפעולה בהתאם להסדרי כשל אשר כוללים גם מימוש בטוחות שהעמיד משתתף לטובת המערכת או מפעילה. בהקשר זה יצוין כי פעולות שמבוצעות בהתאם להסדרים הקבועים בכללי המערכת ונועדו להסדיר מצבים שונים בפעילותה מבוצעות ללא קשר להוראת תשלום מסוימת, אך לאור חיוניותן לפעילות התשלומים, נדרשת וודאות של סופיות גם לגביהן, ומוצע על כן לראות בהן "פעולות תשלום".

לסעיפים 2 ו-10 תיקון סעיפים 3 ו- 13 לחוק

מוצע להתאים את הוראות סעיפים 3 ו-13 לחוק לתיקונים המוצעים בפרק ד' לחוק, כך שסעיפים אלו, המתייחסים כיום להוראות סעיפים 14 ו-15 בלבד, יתייחסו לאחר התיקון להוראות כלל הסעיפים הנכללים בפרק ד' לחוק.

לסעיף 3 תיקון סעיף 8 לחוק

מוצע לתקן את סעיף 8 לחוק ולקבוע כי חובה של מפעיל מערכת מבוקרת לגבש כללים לגבי המשך החברות במערכת של משתתף שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון ופירוק במובנם הרחב, ולא רק הליכי פירוק. כן מוצע להבהיר כי אין חובה לאשר את המשך ההשתתפות כאמור וכי על הכללים להתייחס גם להשעיה או ביטול ההשתתפות של משתתף שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון או פירוק. עם זאת, לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת שמתנהלים לגביו הליכי פתירות, מוצע לקבוע כי אין להשעות או לבטל את השתתפותו במערכת אלא באישור הנגיד, שכן הפסקת השתתפותו במערכת חותרת תחת המטרה של הליכי הפתירות שנועדו לאפשר לו להמשיך ולפעול כנדרש.

לסעיף 5 הוספת סעיף 8ג

בהתאם לסעיף 8 לחוק, על מפעיל של מערכת מבוקרת לקבוע כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המערכת. מוצע לקבוע בנוסף כי מפעיל של מערכת מבוקרת לא ישנה, יוסיף או יבטל כלל מכללי המערכת אלא לאחר שנתן הודעה מראש לנגיד של 30 ימים לפחות, ואם השינוי הוא בהסדרי הכשל – 90 יום מראש.

לסעיף 6 תיקון סעיף 10 לחוק

סעיף 10 לחוק מונה תבחינים ליציבותה של מערכת מבוקרת. סעיף 10(א)(4) לחוק מונה תבחינים נוספים ליציבות של מערכת מבוקרת מיועדת כדלקמן:

"קיומם ותוכנם של כללי מערכת המסדירים את המועד ואת התנאים שבהתקיימם תיחשב פעולת תשלום, כמשמעותה בסעיף 14(א), כפעולה בלתי חוזרת, או שבהתקיימם יראו חיוב שבלו התקבלה במערכת הוראת תשלום, כחיוב שקוים.".

מוצע לתקן את הפסקה לאור ההגדרה המוצעת ל"פעולת תשלום", המחליפה את הקבוע בסעיף 14(א) בנוסחו כיום (ראו לעיל בדברי ההסבר לסעיף 1) וכן להוסיף תבחינים של קיומם ותוכנם של הוראות שלפיהן נקבעת, מחושבת ומבוצעת פעולת תשלום, הסדרי כשל וחובתו של משתתף להודיע למפעיל המערכת ולבנק ישראל על הליכי חדלות או פירוק המתנהלים כלפיו.

לסעיפים 8, 9, 10, 12 ו- 15 שינוי כותרת פרק ד' לחוק וחלוקתו לסימנים

הכותרת הקיימת של פרק ד' היא "סופיות התשלום והליכי פירוק של משתתף". מוצע להחליפה בכותרת של "הוראות מיוחדות למערכת מבוקרת מיועדת ולמערכת מבוקרת. כן מוצע לחלק את פרק ד' לסימן א' שכותרתו "בטוחות", לסימן ב' שכותרתו "סופיות התשלום" ולסימן ג' שכותרתו "הליכי חדלות פירעון או פירוק", על מנת להבחין בין הוראות החלות בכל עת, הן במצב שגרה והן במצב שבו מתנהלים לגבי חייב הליכי חדלות פירעון או פירוק, לבין אלה המתייחסות רק למצב שבו מתנהלים הליכים כאמור.

לסעיף 11 הוספת סעיף 13א לחוק

בהתאם לעקרונות ה- PFMI, מערכת תשלומים הדורשת ממשתתפיה להעמיד בטוחות כחלק מניהול הסיכונים שלה, נדרשת להקפיד כי, ככלל, הבטוחות יורכבו מנכסים המתאפיינים בסיכוני אשראי, נזילות ושוק נמוכים, וכן כי אפשר יהיה לממש אותן באופן מהיר ויעיל, על מנת להבטיח את השלמת ביצוע הוראת התשלום במועדה, את המשך פעילותה של המערכת גם במקרה שמשתתף לא עומד בהתחייבויותיו ולהגביל את האפשרות שההשפעות של אי קיום התחייבויות כאמור יתפשטו למשתתפים אחרים ויערערו את יציבות המערכת. הואיל ובהתאם לאמור, נכסי הבטוחות הם בדרך כלל ניירות ערך וכספים מוצע להעניק לשעבוד של נכסים כאמור המשמש ערובה להתחייבות של משתתף כלפי מערכת מבוקרת מיועדת או מפעילה תוקף ועדיפות כלפי צד שלישי בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף המוצע, אף אם השעבוד לא נרשם או לא הופקד לפי פקודת החברות או חוק המשכון. רישום כאמור מקנה לבנק שליטה על ניירות הערך והכספים, לרבות יכולת למכרם, ועל כן אפשר לראות את ניירות הערך והכספים כאילו הופקדו בידיו. מאחר שלמשכון מופקד יש תוקף כלפי נושים אחרים בהתאם לחוק המשכון, מוצע להקנות לו תוקף כאמור גם במקרה זה. מוצע להבהיר כי אין באמור כדי לפגוע בזכויותיהם של נושים שנרכשו לפני תחילת התיקון, וכי אלה יישמרו.

כמו כן מוצע לקבוע כי, בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף המוצע, מימוש שעבוד שנוצר לטובת מערכת מבוקרת מיועדת או מפעילה יכול שייעשה על ידי המערכת או מפעילה עצמם, בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כנדרש בהתאם להוראות חוק המשכון.

הוראות דומות קיימות בסעיף 50א לחוק ניירות ערך לגבי ניירות ערך וכספים הניתנים כבטוחות למסלקות הבורסה.

כמו כן, לאור עקרונות ה-PFMI ומטרת הבטוחות שהועמדו לטובת מערכת מבוקרת מיועדת או לטובת מפעילה, מוצע לקבוע במפורש כי לא יהיה תוקף לכל עיקול עיכוב שיעבוד או המחאה לאחר של בטוחה זו. זאת, למעט לעיקול, עיכוב שיעבוד או המחאה לבנק ישראל. זאת, לאור הנסיבות שבהן בדרך כלל ניתנות סמכויות אלה לבנק ישראל ובהתאם לעקרונות הקבועים בסעיפים 37 ו-37א לחוק בנק ישראל.

לסעיף 13 הוספת סעיף 13ב לחוק

כדי ליצור ודאות לגבי תחולת ההגנה המוענקת להוראות תשלום המבוצעות במערכת מבוקרת מיועדת מוצע לקבוע שהוראת תשלום תיחשב לכזו שהתקבלה במערכת רק אם התקבלה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המערכת. קביעת המועד של קבלת הוראת תשלום חיונית, שכן היא מהווה את נקודת הזמן אשר לאחריה אי אפשר לבטל הוראת תשלום שניתנה למערכת, בין על ידי המשתתף ובין על ידי צד שלישי.

לסעיף 14 תיקון סעיף 14 לחוק

לפסקאות (1) עד (3)

סעיף 14 לחוק קובע כי:

(א) התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, הועבר תשלום למפעיל אותה מערכת לצורך ביצוע הוראת תשלום או בוצעה במערכת הוראת תשלום (בפרק זה – פעולת תשלום), ופעולות התשלום נחשבות בלתי חוזרות על פי כללי המערכת, לא יהיה ניתן לדרוש ממפעיל המערכת לבטל או לשנות את הרישום המערכת של פעולות אלה, אלא בהתאם לכללי המערכת, ולא יהיה ניתן לחייב את מפעיל המערכת בהשבה או בפיצוי בשל ביצוע פעולות התשלום, אם פעם בהתאם לכללי המערכת.

(ב) התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, ונקבע בכללי המערכת כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שהנגיד פרסם ברשומות הודעה לעניין המועד האמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של בנק ישראל.

התיקונים המוצעים בפסקאות (1) עד (2) כאמור הם תיקונים טכניים בעיקרם הנובעים מההגדרות המוצעות של "הוראת תשלום" ו"פעולת תשלום".

לפסקה (3)

הוספת סעיף קטן (ג)

כפי שעולה מסעיף 10(א)(4) לחוק (ראו דברי ההסבר לסעיף 6), כללים ברורים ומחייבים בעניינים המסדירים את המועד ואת התנאים שבהתקיימם תיחשב הוראת תשלום כהוראה שהתקבלה, כהוראה בלתי חוזרת, או שבהתקיימם יראו חיוב שבשלו התקבלה במערכת הוראת תשלום, הם קריטיים לסופיות התשלום וליציבותה של המערכת. לכן קיימת חשיבות להעניק ודאות משפטית מלאה לתוקפם במערכת מבוקרת מיועדת, על אף הקבוע בכל דין, לרבות בהליכי פתירות. למעט דיני חדלות פירעון או פירוק שאז יחולו הוראות סימן ג' לפרק ד'.

הוספת סעיף קטן (ד)

סעיף 15(ז) לחוק קובע כי

"(ז) אין במתן צו לפתיחת הליכים או צו פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת כדי לגרוע מזכותו של מפעיל המערכת לנכות מזכויות המשתתף כלפיו שנוצרו בטרם מתן הצו, את התחייבויות המשתתף כלפיו שנוצרו ביום מתן הצו לפתיחת הליכים או ביום הפירוק או במהלך שעה לאחר שמפעיל המערכת קיבל הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שנקבע בכללי המערכת כי שווי ההתחייבויות או הזכויות של מפעיל המערכת כלפי משתתף במערכת יהיה שווי התחייבויותיו או זכויותיו, בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף כלפיו"..

הסעיף המוצע מחליף ומרחיב את הקבוע בסעיף 15(ז) לחוק. יש מערכות תשלומים הפועלות על בסיס "נטו", שלפיו נערך קיזוז רב צדדי בין כלל תנועות החובה והזכות של משתתפים בהן גם במערכות תשלומים הפועלות על בסיס "ברוטו", שלפיו כל הוראת תשלום מבוצעת בנפרד, יש וכללי המערכת כוללים הוראות לעניין חישוב נטו של שווי החיובים שבין המשתתפים, בינם לבין עצמם, או שבין משתתף למערכת או למפעילה במקרים מסוימים, לרבות הסדרים לקביעת שווי הוגן או הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות. הדין בישראל מכיר בזכות הקיזוז העומדת לצדדים לחוזה ומתיר לצדדים לקבוע בהסכם ביניהם את זכות הקיזוז ולהגדיר את היקפה. אולם קיים חשש שבנסיבות מסוימות זכות זאת תהיה לא תהיה ניתנת לאכיפה או לא תהיה תקפה, ובמיוחד בהליכי חדלות פירעון או פירוק. זאת, בין השאר, על רקע החשש שהסדרים כאמור עלול לפגוע בעקרון השוויון בין נושים וכן על רקע הסמכויות של בעל תפקיד להתערב בהסכמות בנוגע לאופן חישוב ההתחייבויות והזכויות כמו גם לוותר על "נכס מכביד". כן קיים חשש שחלק מהפעולות המבוצעות בהתאם להסדרים לחישוב נטו או הסדרים לקביעת שווי הוגן או הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים לחישוב נטו, לא יקיימו את התנאים הנדרשים לצורך ביצוע קיזוז בעת הליכי חדלות פירעון או פירוק - קיזוז האפשרי ביחס לעסקאות הדדיות בלבד וביחס לחיובים ודאיים ולא מותנים בלבד. גם בהסדרים לסיום מוקדם, שבהם המפעיל מבקש לסגור את החשבון של המשתתף אצלו ולקזז את הפוזיציות הארוכות בחשבון כנגד הקצרות. אין מדובר בקיזוז הדדי, שכן הפוזיציות הקצרות בחשבון המשתתף אינן התחייבויות כלפי המפעיל, אלא כלפי משתתפים אחרים שעימם ביצע המשתתף עסקות.

כמו כן, קיימת אי וודאות מסוימת ביחס לתוקפה של הוראה שלפיה פתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי משתתף מביאה לסיום אוטומטי של ההתקשרות עמו או מקנה עילה לסיום ההתקשרות עמו. אין בדין הישראלי הוראה מפורשת השוללת תוקפה של הוראה כאמור. עם זאת, הפסיקה התלבטה בשאלת זכות הביטול או הסיום המוקדם במקרים אלה, תוך התייחסות לכך שזכות הביטול יכולה להישלל במקרים מסוימים בשל נסיבות מיוחדות. כשם שנדרש להקנות ודאות ביחס לסופיות התשלום המבוצע במערכת מבוקרת מיועדת, כך יש להקנות וודאות ביחס לתוקפם של הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת שווי הוגן או הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, בין לגבי מערכת הפועלת על בסיס "נטו" ובין במערכת העושה שימוש בהסדרים מסוג זה במקרים מסוימים בלבד וכן להסדרים לסיום מוקדם ולהסדרי כשל, שהכרחיים להבטחת יציבותה של המערכת. לפיכך, מוצע להבהיר בחוק, למען הסר ספק, כי על אף הקבוע בכל דין (ובין השאר דיני הקיזוז) ההסדרים המפורטים בסעיף קטן (ד) תקפים וניתנים לאכיפה, זאת הן בשגרה והן במצב שבו מתנהלים הליכי חדלות פירעון או פירוק.

לסעיף 15 הוספת סעיפים 14א – 14ו לחוק

לסעיף 14א המוצע

סעיף 15(א) לחוק קובע כי

"ניתן לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לאותו חוק (בפרק זה – צו לפתיחת הליכים) או צו פירוק לפי סעיף 342יא לחוק החברות (בפרק זה – משתתף בהליכי פירוק), יודיע על כך הנאמן, מיד, לבנק ישראל, ובנק ישראל יודיע על כך מיד למפעיל המערכת; מפעיל המערכת יודיע על כך למשתתפי המערכת, בהתאם לכללי המערכת, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור."

סעיף קטן (א) המוצע מרחיב את חובת ההודעה הקבועה כיום בסעיף 15(א) לחוק ומחיל אותה לא רק בעת מתן צו לפתיחת הליכים או החלטה על סעד זמני במסגרת הליכי חדלות פירעון או מתן צו פירוק, אלא אף קודם לכן, עם הגשת בקשה למתן צו או החלטה כמפורט בסעיף; שכן יש חשיבות לכך שבנק ישראל, האחראי על הסדרת מערכות התשלומים במשק, ומפעיל המערכת ידעו בהקדם האפשרי על הגשת בקשה כאמור וייערכו כנדרש. כן מוצע לקבוע חובה על משתתף במערכת מבוקרת להודיע לבנק ישראל ולמפעיל המערכת על שקיבל החלטה על פירוק מרצון.

מצב שבו משתתף במערכת מבוקרת מיועדת נמצא להליכי חדלות פירעון או פירוק עלול להשליך על המערכת הפיננסית כולה ומחייב היערכות של בנק ישראל, כמי שאחראי, בין היתר, על הבטחת ויעילותן של מערכות התשלומים במשק וכמי שעליו לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. מוצע לכן, בסעיף קטן (ד) לקבוע כי אי אפשר יהיה לקיים דיון בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת או מפעיל של מערכת כאמור אלא לאחר שנוכח בית המשפט כי הומצאה לבנק ישראל הודעה בדבר ההליך וניתנה לו הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את דברו. כמו כן, מוצע בסעיף קטן (ה) להקנות לנגיד סמכות להורות למערכת מבוקרת ולמפעילה לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים או לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו פירוק ושהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו, וזאת, אם מצא שיש צורך בנקיטת צעדים אלה כדי להבטיח את היציבות והיעילות של מערך התשלומים במשק.

לסעיף 14ב המוצע דיני חדלות פירעון או פירוק כוללים הוראות המאפשרות לבטל עסקאות שנעשו קודם לפתיחת הליכי חדלות הפירעון או הפירוק הפורמליים. הוראות אלה "מושכות לאחור" את פתיחת ההליכים אל נקודת הזמן שבה החל החייב להיות חדל פירעון מבחינה כלכלית. ביטול רטרואקטיבי וחובת ההשבה הנגזרת מכך עלולים לגרור תגובת שרשרת שיש בה כדי לסכן את היציבות של המשתתפים האחרים במערכת, מעבר למשתתף שמצוי בהליכי חדלות פירעון או פירוק, את יציבות המערכת עצמה ואף את יציבותה של המערכת הפיננסית. ביטול רטרואקטיבי כאמור מהווה סיכון משפטי העומד בסתירה מובהקת לעקרונות ה- PFMI.

בהתאם קובע סעיף 15 לחוק הקיים כי

"(ב) סעיף 29 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וסעיף 342יג לחוק החברות לא יחולו לגבי פעולות תשלום של משתתף בהליכי פירוק, שנעשו בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, ואולם בית משפט רשאי להורות על ביטול פעולה כאמור אם נוכח שנעשתה בחוסר תום לב, בלא תמורה או כדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו.

(ג) מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת לא יבצע הוראת תשלום שנתן משתתף בהליכי פירוק בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, ביום שלאחר מתן הצו האמור ואילך או לאחר שחלפה שעה מהמועד שבו קיבל מפעיל המערכת הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, והוראות סעיף 14(א) לא יחולו על הוראת תשלום כאמור.

(ד) על אף הוראות סעיף 14(ב), חיוב שבשלו ניתנה הוראת תשלום למערכת מבוקרת מיועדת בידי משתתף בהליכי פירוק, בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לא ייחשב לפי הוראות הסעיף האמור כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, כלפי הנאמן, אלא אם כן מתקיימים שניים אלה:

(1) במועד מתן הצו נחשב החיוב, לפי כללי המערכת, כחיוב שקוים, כאמור בסעיף 14(ב);

(2) מלוא התשלום לצורך ביצוע הוראת התשלום הועבר לזכות מפעיל המערכת או לזכות המשתתף האחר, בטרם מתן הצו.

(ה) נחשב חיוב לפי הוראות סעיף 14(ב) וסעיף קטן(ד) כחיוב שקוים, רשאי מפעיל המערכת, על אף הוראות סעיף קטן (ג), ובכפוף לכללי המערכת, לבצע את הוראת התשלום שניתנה בקשר לחיוב.

(ו) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ד) אין בהם כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(א)."

לאור האמור לעיל, מוצע לשפר ולחזק את לשפר ולחזק את הוודאות המשפטית לגבי סופיות התשלום על פי הוראות תשלום שהתקבלו במערכות מבוקרות מיועדות ולגבי התוקף של פעולות המבוצעות במערכות אלה על מנת להתאים את הוראות החוק לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים.

לסעיף קטן (א) בדרך שבה פועלות מערכות מבוקרות מיועדות, הוראות תשלום רבות קשורות אחת לשנייה באופן שאין אפשרות מעשית לבודד הוראה אחת או צבר של הוראות משאר הוראות התשלום שבוצעו אחריהן. כדי להתגבר על הקושי המתואר לעיל, מוצע לקבוע הסדר סופיות מיוחד למקרים שבהם מתנהלים לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת או במערכת המקושרת אליה או לגבי מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת או של מערכת המקושרת אליה הליכי חדלות פירעון או פירוק. מוצע להגדיר את כל הנ"ל לצורך סעיף זה כ"חייב". בהתאם להסדר זה, במקרה שמתנהלים לגבי חייב הליכי חדלות פירעון או פירוק, אזי כל הוראת תשלום הנוגעת לו שהתקבלה במערכת המבוקרת המיועדת עד המועד הקובע כהגדרתו המוצעת, תהיה תקפה ואי אפשר יהיה להורות על ביטולה. כמו כן אפשר יהיה לבצע כל פעולת תשלום הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת תשלום כאמור גם לאחר המועד הקובע, לרבות פעולה לעניין שיעבוד נכס לטובת המערכת או מפעילה וכן לעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון של המערכת או מפעילה כלפי אותו חייב, ופעולה כאמור, שבוצעה במערכת מבוקרת מיועדת או במערכת המקושרת אליה, תהיה תקפה ואי אפשר יהיה להורות על ביטולה.

לסעיף קטן (ב) על רקע חשיבותן המרכזית של מערכות מבוקרות מיועדות ליציבות המערכת הפיננסית ולפעילותה הסדירה, ובמטרה ליצור ודאות משפטית בכל הנוגע לפעילותן, לרבות במצב שבו מתנהלים לגבי חייב הליכי חדלות פירעון או פירוק, מוצע להבהיר כי הוראות סעיף זה יחייבו כל גורם המפעיל סמכות על פי דין בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת ואף כל גורם המפעיל סמכות לפי דין במסגרת הליכי פתירות. בהתאם בית המשפט או בעל תפקיד כהגדרתו המוצעת לא יפעיל סמכות הנתונה לו במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק או בהליכי פתירות לגבי חייב באופן שיש בו כדי לפגוע בתוקפה של הוראת תשלום הנוגעת לחייב כאמור שהתקבלה במערכת מבוקרת מיועדת עד המועד הקובע, בביצועה של פעולת תשלום הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת תשלום כאמור, בתוקפה של פעולת תשלום שבוצעה בהתאם לכללי המערכת אף אם בוצעה לאחר המועד הקבוע וכן במימוש שיעבוד או במימוש זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המערכת או מפעילה בהתאם לכללי המערכת, אף אם בוצעו לאחר המועד הקובע.

לסעיף קטן (ג) מוצע להבהיר כי הוראות חלק שמיני א' לחוק החברות או חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא יחולו לעניין חוב של חייב כלפי מערכת מבוקרת מיועדת או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, לעניין זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור וכי לא ניתן יהיה לפגוע, בין השאר, בהעמדתם לפירעון מיידי של ההתחייבויות האמורות. זאת, לרבות במסגרת מו"מ לגיבוש הסדר חוב.

לסעיף קטן (ד) מוצע להבהיר, כי על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מפעיל מערכת מבוקרת מיועדת רשאי לקבוע בכללי המערכת מועד מוקדם יותר מהמועד הקובע לעניין הוראות הסעיף המוצע. אם קבע מפעיל מערכת מועד מוקדם כאמור, לא יהיה תוקף להוראת תשלום של משתתף במערכת שנמצא בהליכי חדלות פירעון או פירוק שהתקבלה במערכת לאחר אותו מועד, ובהתאם, אי אפשר יהיה לבצע פעולת תשלום הקשורה לה.

כן מוצע להבהיר שמפעיל מערכת מבוקרת מיועדת יכול לקבוע בכללי המערכת הוראה מחמירה יותר מזו שמוצע לקבוע בסעיף קטן (ב), ושלפיה לא תבוצע הוראת תשלום הנוגעת לחייב גם אם זו התקבלה לפני המועד הקובע.

לסעיף קטן (ה) כדי להבטיח את יציבות המערכת, מוצע להגן על הבטוחות שנוצרות לטובת מערכת מבוקרת מיועדת או מפעילה וממומשות בידי המערכת או מפעילה מפני תוצאותיהם של, גם אם הליכי חדלות פירעון או פירוק .על פי המוצע, הגנה כאמור תינתן רק לגבי שעבודים שנוצרו עד המועד הקובע, אך אפשר לממשם גם לאחר מכן .בנוסף מוצע להקנות הגנה זו לגבי זכויות קיזוז או זכויות עיכבון שנוצרו לטובת המערכת או מפעילה בקשר להוראת תשלום שהתקבלה עד המועד הקובע, אף אם מימוש הזכות נעשה לאחר מכן.

לסעיף קטן (ו) יש שהכללים של מערכת מבוקרת מיועדת מאפשרים למפעיל המערכת לבצע פעולות כלפי משתתף במערכת שאינו עומד בהתחייבויותיו או שקיים חשש שלא יעמוד בהתחייבויותיו, על מנת שלא לסכן את המערכת ואת יתר המשתתפים בה. פעולות אלה יכולות לכלול את השעייתו של המשתתף מהשתתפותו במערכת, ביטול השתתפותו במערכת, חסימתו ממתן הוראות תשלום והפסקה, באופן חלקי או מלא במתן שירותים לאותו משתתף. מוצע לתת הגנה לפעולות כאמור מפני תוצאותיהם של דיני חדלות פירעון או פירוק, ולקבוע כי הכללים של מערכת מבוקרת מיועדת לעניין פעולות כאמור יעמדו בתוקף גם במקרה שמתנהלים לגבי משתתף במערכת הליכי חדלות פירעון או פירוק.

לסעיף 14ג המוצע מוצע לקבוע כי אם אושר, בהתאם לכללים של מערכת מבוקרת מיועדת, למשתתף שמתנהלים כלפיו הליכי חדלות פירעון או פירוק, להמשיך את השתתפותו במערכת, וכל עוד לא הושעתה או בוטלה השתתפותו במערכת, יחולו הוראות החוק המקנות וודאות לגבי סופיות התשלום להוראת תשלום הנוגעת למשתתף כאמור גם אם התקבלה במערכת לאחר המועד הקובע ולגבי כל פעולת תשלום הקשורה אליה. סביר להניח שהמשך השתתפות, אם יאושר, יחול לגבי תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים במסגרת הליכי חדלות פירעון ושבית המשפט הורה על הפעלתו או תאגיד שמתנהלים לגביו הליכי פתירות, הליכים שנועדו לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי. הפסקת השתתפותו במצבים אלה חותרת תחת מטרתם, ולכן יש חשיבות לאפשר את המשך השתתפותו, בהתאם לכללי המערכת, תוך הקניית הוודאות המשפטית הנדרשת.

לסעיף 14ד המוצע מוצע להוסיף הוראות המקנות את הוודאות המשפטית הנדרשת לסופיות התשלום במערכת מבוקרת מיועדת ולתוקפן של פעולות התשלום הקשורות אליה, גם במקרים שבהם מתנהלים לגבי משתתף במערכת הליכי חדלות פירעון או פירוק מחוץ לישראל. זאת, , בהתאם לעקרונות ה- PFMI.

בהתאם למשפט הבינלאומי הפרטי בכלל ולהוראות חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח – 1958 (להלן – חוק אכיפת פסקי חוץ) בפרט, אין מניעה לאכוף פסק חוץ שניתן במדינה זרה או להכיר בפסק כאמור, גם אם יש בו כדי לסתור הוראות הקבועות בחוק מערכות תשלומים. לפיכך, עלול להיווצר מצב שבו משתתף במערכת מבוקרת מיועדת נתן הוראת תשלום שהתקבלה במערכת, אולם למרות שזו בוצעה והפכה סופית בהתאם להוראות החוק, עדיין יתבקש ביטולה בשל הליך שיפוטי או מנהלי לפי דין שעניינו חדלות פירעון או פירוק המתקיים מחוץ לישראל .

כדי להקנות את הוודאות המשפטית הנדרשת מוצע כי כאשר מתנהלים הליכי חדלות פירעון או פירוק מחוץ לישראל, פסק החוץ שניתן במסגרת ההליך הזר לא יוכרז כפסק אכיף לפי הוראות חוק אכיפת פסקי חוץ ואי אפשר יהיה לקבל הכרה בו לפי החוק האמור, ובאותו אופן בית המשפט בישראל לא יכיר בפעולות של בעל תפקיד זר כבעלות תוקף, וזאת אם ביצוע פסק החוץ או הפעלת הסמכות בידי בעל התפקיד הזר מנוגדים להוראות החוק או אם מדובר בסמכות שבית משפט או בעל תפקיד לא היו מוסמכים להפעיל במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק בישראל בשל הוראות החוק.

ההגדרות המוצעות ל"הליך זר" ו"בעל תפקיד זר" הן ההגדרות שבחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי והן הגדרות היא המנוסחות בצורה כללית שמאפשרות לכלול קשת רחבה של הליכים הדומים להליכי חדלות פירעון או פירוק, גם אם כינויים שונה.

לסעיף 14ה המוצע מוצע להבהיר כי הדין הישראלי הוא שיחול על היחסים בין מערכת מבוקרת או מפעילה לבין משתתף בה ועל היחסים שבין משתתפי המערכת, לרבות במקרה של משתתף המאוגד מחוץ לישראל ולרבות לעניין הזכויות וההתחייבויות של המשתתף הקשורים לפעילות המערכת או הנובעים ממנה וכן מוצע לקבוע כי לבית המשפט בישראל תוקנה הסמכות הייחודית לדון בכל עניין כאמור, אף אם כללי המערכת קובעים אחרת. עם זאת, הנגיד רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על מערכת מבוקרת שפועלת, כולה או חלקה, מחוץ לישראל, , וכי ברירת הדין וסמכות השיפוט על היחסים בין מי שמשתתף במערכת כאמור לבין המערכת או מפעילה או לבין משתתף אחר במערכת יהיו כקבוע בכללי המערכת.

לסעיף 16 ביטול סעיף 15 לחוק

סעיף 15 לחוק, שכותרתו "הליכי חדלות פירעון או פירוק" קובע כי

"(א) ניתן לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לאותו חוק (בפרק זה – צו לפתיחת הליכים) או צו פירוק לפי סעיף 342יא לחוק החברות (בפרק זה – משתתף בהליכי פירוק), יודיע על כך הנאמן, מיד, לבנק ישראל, ובנק ישראל יודיע על כך מיד למפעיל המערכת; מפעיל המערכת יודיע על כך למשתתפי המערכת, בהתאם לכללי המערכת, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.

(ב) סעיף 29 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וסעיף 342יג לחוק החברות לא יחולו לגבי פעולות תשלום של משתתף בהליכי פירוק, שנעשו בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, ואולם בית משפט רשאי להורות על ביטול פעולה כאמור אם נוכח שנעשתה בחוסר תום לב, בלא תמורה או כדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו.

(1) במועד מתן הצו נחשב החיוב, לפי כללי המערכת, כחיוב שקוים, כאמור בסעיף 14(ב);

(2) מלוא התשלום לצורך ביצוע הוראת התשלום הועבר לזכות מפעיל המערכת או לזכות המשתתף האחר, בטרם מתן הצו.

(ו) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ד) אין בהם כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(א).

(ז) אין במתן צו לפתיחת הליכים או צו פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת כדי לגרוע מזכותו של מפעיל המערכת לנכות מזכויות המשתתף כלפיו שנוצרו בטרם מתן הצו, את התחייבויות המשתתף כלפיו שנוצרו ביום מתן הצו לפתיחת הליכים או ביום הפירוק או במהלך שעה לאחר שמפעיל המערכת קיבל הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שנקבע בכללי המערכת כי שווי ההתחייבויות או הזכויות של מפעיל המערכת כלפי משתתף במערכת יהיה שווי התחייבויותיו או זכויותיו, בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף כלפיו.

(ח) לעניין סעיפים קטנים (ג) ו-(ז) –

(1) יראו את מועד תחילתו של היום שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לגבי מערכת מבוקרת כאמור בסעיף 2(ב), כמועד תחילתו של היו האמור לפי שעון ישראל או לפי שעון המדינה שבה מנוהלת המערכת, לפי המאוחר;

(2) יראו הודעה שנשלחה בידי בנק ישראל למפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת, באמצעות מערכת אלקטרונית המשמשת את בנק ישראל ואת המערכת המבוקרת המיועדת לשם העברת הוראות תשלום, כהודעה שהתקבלה בידי מפעיל המערכת במועד שבו נשלחה, אלא אם כן הוכיח מפעיל המערכת שלא קיבל את ההודעה או שקיבל אותה במועד אחר, והכל מטעמים שלא יכול היה למנעם באמצעים נאותים.

מוצע לבטל את סעיף 15 לחוק, שכן הוראותיו הוחלפו או שולבו בסעיפי החוק המוצעים (ראו דברי ההסבר לסעיף 1 בהגדרת "המועד הקובע", לפסקה (4) בסעיף 11 ולסעיף 15 לגבי סעיפים 14א ו- 14ב המוצעים).

לסעיף 18 תיקון סעיף 16 לחוק

לפסקאות (1) ו-(2) תיקון סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) על מנת ליצור אחידות בהוראות החלות על שעבוד בטוחות ניתנות כערובה להתחייבויות של חייב כלפי בנק ישראל בשל מתן אשראי מוצע להפנות להסדר הקבוע בסעיפים 37 עד 37ג לחוק בנק ישראל, בשינויים המחויבים.

לפסקה (3) הוספת סעיף קטן (ד) הנזילות שרשאי בנק ישראל להעמיד למשתתפים במערכת מבוקרת מיועדת הכרחית לצורך תפעולה השוטף והרציף. נדרש, לפיכך, להגן על הבטוחות שמעמיד משתתף להבטחת האשראי מבנק ישראל לצורך כך ועל היכולת לממשם, גם אם המשתתף נקלע להליכי חדלות פירעון או פירוק. בהתאם לדיני חדלות פירעון או פירוק, אין ככלל הגנה על אשראי שהועמד לאחר מתן צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או החלטה למינוי כונס, אלא אם ניתן לכך אישור בית המשפט מראש. לאור ההגדרה המוצעת ל"מועד הקובע" מוצע לקבוע במפורש ששעבוד או זכות קיזוז או עכבון שניתנו עד המועד הקובע שנועדו להבטיח אשראי שנתן בנק ישראל עד המועד הקובע יהיו תקפים גם כשמתנהלים הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת, וזאת על אף האמור בכל דין, וכי בית המשפט או בעל תפקיד כהגדרתו המוצעת לא יפעיל סמכות הנתונה לו במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי משתתף כאמור שיש בו כדי לפגוע או לגרוע במימוש שעבוד או זכות קיזוז או עכבון כאמור. כמו כן, מוצע לקבוע במפורש כי הוראות חוק חדלות פירעון וחוק החברות העוסקות בהסדר חוב או בפירוק לא יחולו גם הם לעניין חוב של משתתף כלפי בנק ישראל או לעניין שעבוד שנתן משתתף כערובה לחיוב, זכות קיזוז או זכות עיכבון או זכות קיזוז כנגד חוב כאמור וכי לא ניתן לשנות את תנאי הפירעון או לפגוע בהעמדת החוב לפירעון מיידי.

כן מוצע לקבוע כי בנק ישראל יהיה רשאי להיפרע את חובו ולממש שעבוד שניתן לו או זכות עיכבון או קיזוז שנוצרו לטובת בנק ישראל לאחר המועד הקובע גם כאשר קיימים הליכי חדלות פירעון או שיקום כלכלי. זאת, לאור מטרת האשראי אשר ניתן על ידי בנק ישראל והבטוחות אשר ניתנו לבנק לשם הגשמת מטרה זו.

לסעיף 19 הוספת סעיף 16א

מוצע לבסס ולעגן את זכותו של בנק ישראל לגבות עמלות על שירותים שהוא נותן למשתתפים במערכת תשלומים שהוא משמש כמפעילה, על מנת שיוכל לכסות את הוצאותיו במסגרת פעילות זו.

לסעיף 20 תיקון סעיף 19

סעיף 19 לחוק אוסר למסור מידע המגיע לאדם לפי החוק. מוצע להסמיך את הנגיד למסור מידע לוועדה ליציבות פיננסית ולמאסדרים של הגופים השונים במערכת הפיננסית, אם לדעת הנגיד המידע נדרש לשם ביצוע תפקידם לפי דין. גם על מידע שנמסר באופן זה מוצע להחיל חובת סודיות. הוראות דומות קיימות בחוק בנק ישראל, בפקודת הבנקאות, בחוק ניירות ערך, בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) ובחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח).

לסעיף 21 תיקון סעיף 20

מוצע לתקן את סעיף 20 אשר קובע את ההפרות ואת הגורמים שעליהם ניתן להטיל עיצום כספי ולהוסיף סמכות להטיל עיצום כספי גם על משתתף במערכת תשלומים בגין אי מסירת מידע לנגיד בניגוד להוראות סעיף 17 לחוק (ולא רק על מפעיל מערכת תשלומים כפי שקבוע היום). זאת, כשהשלמה להוראה המהותית הקבועה בסעיף 17 ולפיה הנגיד או מי שהסמיכו לכך רשאי לדרוש מידע הן ממפעיל מערכת תשלומים והן ממשתתף במערכת תשלומים.

לסעיף 22 תיקון לחוק בנק ישראל

תיקון סעיף 37 הבטוחות שבנק ישראל מקבל בדרך כלל להבטחת אשראי שהוא מעמיד מורכבים מניירות ערך סחירים וכספים, שהם נכסים נזילים הניתנים למימוש מהיר. בשל התפקיד המכריע של הבנק המרכזי במערכת הפיננסית, קובע סעיף 37 לחוק הוראות המקנות תוקף לשעבוד של נכסים כאמור לטובת בנק ישראל ועדיפות כלפי צד שלישי בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף, אף אם השעבוד לא נרשם או לא הופקד לפי פקודת החברות או חוק המשכון; וכן הוראות שמכוחן בנק ישראל רשאי לממש את הבטוחות בעצמו בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כנדרש בהתאם להוראות חוק המשכון. ואולם בנסיבות מיוחדות, בין השאר, כדי לטפל בקשיי נזילות במערכת הפיננסית, כדי להבטיח את התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים, כדי להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית, מקבל בנק ישראל גם תיקי אשראי כבטוחות. בהתאם, מוצע לתקן את סעיף 37 כך שיחול גם על שעבוד של נכסי אשראי.

בניגוד לגוף מסחרי, בנק ישראל מעמיד אשראי שלא במטרה להשיא רווחים, אלא במסגרת יישום המדיניות המוניטרית ולצורך תמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. הפסדים שייגרמו לבנק ישראל עקב הגבלות על יכולתו לגבות את חובו באמצעות מימוש הבטוחות שניתנו לו עלולים להביא להשלכות שליליות על מאזן בנק ישראל וכן עלולים לפגוע ביכולתו של בנק ישראל לתמוך ביציבות הפיננסית ולגרום לעלויות ניכרות למשק. גם לעיתוי מימוש הבטוחות חשיבות מרבית, כדי שלא לפגוע במסחר התקין בשווקים ובצעדים שנוקט הבנק לצורך ייצוב המערכת הפיננסית. לכן מוצע לקבוע במפורש שאדם הרואה עצמו נפגע ממימוש השעבוד, לא יוכל לעצור או לעכב את מימוש השעבוד, והוא יהיה זכאי רק לפיצוי בגין הנזק הישיר שנגרם כתוצאה מימוש השעבוד, אם נגרם.

תיקון סעיף 37א מוצע לערוך בסעיף תיקונים שונים אשר יחדדו את נוסחו של סעיף 37א לחוק בנק ישראל לאור חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ולקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם בנוגע לכל הליך דומה במהותו על פי כל דין להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כגון: הליכים אשר מוסמך מנהל מורשה לפי פקודת הבנקאות או חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) לנקוט בהם. כמו כן, מוצע להוסיף לסעיף האמור את סעיף קטן (ג) ולקבוע במפורש כי בית המשפט או בעל תפקיד כהגדרתו המוצעת לא יפעיל סמכות הנתונה לו במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק שיש בו כדי לפגוע בזכותו של בנק ישראל לפרוע את החוב או במימוש שעבוד או זכות קיזוז או עכבון.

הוספת סעיף 37ב תחולת דין זר

מוצע להוסיף הוראות המקנות את הוודאות המשפטית הנדרשת לגבי הזכויות של בנק ישראל כאשר הוא נותן אשראי, גם במקרים שבהם מתנהלים לגבי החייב הליכי חדלות פירעון או פירוק מחוץ לישראל, מהטעמים המפורטים בדברי ההסבר לסעיף 14ה המוצע.

הוספת סעיף 37גב הגדרות

מוצע להוסיף הגדרות של "בעל תפקיד", "דיני חדלות פירעון או פירוק", "הליכי חדלות פירעון או פירוק", "הליכי פתירות" כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 1.

[1] Committee on Payment and Settlement Systems, Core Principles for Sytemically Important Payment Systems, 2001

[2] ס"ח התש"ע, עמ' 452; התשע"ט, עמ' 58.

[3] ק"ת תשע"ג מס' 7169מיום 16.10.2012 עמ' 39.

[4] דמ"י, עמ' 761; ס"ח תשע"ח, עמ' 393.

[5] ס"ח התשי"ח, עמ' 68; התש"ן, עמ' 91.

[7] Committee on Payment and Settlement Systems, Core Principles for Sytemically Important Payment Systems, 2001