תאריך תצוגה: 22/01/2026

טיוטת צו מטעם שר הכלכלה והתעשייה:

           צו כללי לפי פקודת האגודות השיתופיות

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 55(1) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן- הפקודה)[1], אני מצווה לאמור:

 

 

בצו לפי סעיף 55 לפקודה שפורסם ביום ט' בחשוון התשכ"ט (31 באוקטובר 1968)[2], במקום פסקה (2), יבוא:

 

 

 

"(א) מותר יהא לחבר באגודה לייפות בכתב את כוחו של קרובו כמורשהו באספה הכללית של האגודה, ובלבד שקרובו הוא בגיר כמשמעו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962[3];  יפוי הכוח כאמור יוצג ליושב הראש האספה לפני פתיחתה;  "קרוב", לעניין זה - בן זוג או בת זוג, אח או אחות, הורה, הורי הורה או צאצא.

 

 

 

(ב) אדם לא יוכל לשמש כמיופה כוח ליותר משלושה חברים.".

 

 

________ התשפ"ו (_______2026)

חמ-...........

 

__________________

        ניר ברקת

שר הכלכלה והתעשיה

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר:

סעיף 16(2) לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי לכל חבר אגודה קול אחד, ומחיל איסור בדבר מינוי מורשים להצבעה, אלא במקרים חריגים המנויים באותו סעיף.

 

סעיף 55(1) לפקודה קובע, כי השר הממונה, הוא שר הכלכלה והתעשיה, רשאי, בצו כללי או מיוחד, לפטור כל אגודה רשומה מכל הוראה מהוראות הפקודה,  ורשאי הוא להורות שההוראות הללו תחולנה על האגודה באותם השינויים שיפורטו בצו.

 

בהתאם לאמור, בשנת 1968 במסגרת צו לפי סעיף 55(1), נכללה הוראה לפיה על אף האמור בסעיף 16(2) לפקודה, חבר אגודה שיתופית יהיה רשאי למנות את בן-זוגו כמורשה מטעמו באספה הכללית של האגודה.

 

דא עקא, מינוי המורשה מתייחס רק למצב בו יש לחבר או חברת אגודה -  בן זוג או בת זוג.

 

כתוצאה מכך,  חברי אגודה שאין להם בני זוג, ובמעמדם האישי הם רווקים, גרושים או אלמנים, אינם רשאים לייפות כוחו של אדם אחר לצורך ההצבעה, ובכך נשללת זכותם להצביע ולהשפיע על קבלת החלטות שונות הנוגעות להתנהלותה של האגודה. כלומר: המדובר באבחנה ואפליה פסולה מבחינה חוקתית במובן העולה כדי פגיעה בערך השוויון. 

 

פגיעה זו חמורה שבעתיים כאשר מדובר באגודה שיתופית, שכן אגודה שיתופית הינה קואופרטיב דמוקרטי המנוהל על ידי חבריו אשר מעורבים בצורה פעילה בקביעת המדיניות וקבלת ההחלטות בו. מניעת זכות ההצבעה לחבר אגודה, פוגעת ביכולתו/ה של החבר/ה לשמור על זכויותיו/ה.

 

אשר על כן,  מוצע לתקן את הצו ולאפשר לכל חבר אגודה לייפות בכתב את כוחו של קרובו כמורשה מטעמו באספה הכללית של האגודה. מוצע לקבוע כי הגדרת "קרוב" תכלול בן/בת זוג, אח/ות, הורה, הורי הורה וצאצאים.

 

הצורך בתיקון המוצע קיבל משנה תוקף בעקבות מלחמת חרבות ברזל, בה מצאו את עצמם חיילים וחיילות חברי אגודה ללא בני זוג, בשירות צבאי סדיר, בקבע או במילואים, בשירות ממושך של כשנתיים ימים ואף למעלה מכך, בלא יכולת להשתתף בהצבעות האגודה, אשר מטבע הדברים העלו בעקבות המלחמה שאלות הרות גורל, כגון המיקום אליו יעבור יישובם עד לשיקומו.

 

הצבעה באמצעות שלוח, אינה דבר חדש באגודות שיתופיות, שכן סעיף 345(ג) לחוק החברות,  התשנ"ט-1999, מתיר הצבעה על ידי שלוח באספה הכללית, כאשר מדובר על הפיכת אגודה שיתופית לחברה.

 

על אף כי חוק החברות לא הגביל את זהות השלוח, אנו סבורים כי יהיה זה נכון להגביל בתיקון המוצע את זהות מיופה הכוח לקרוב משפחה בלבד, עקב אופיין הקהילתי והמשפחתי של רוב האגודות.

 

המבנה ההתיישבותי באגודות שיתופיות להתיישבות מסוג מושבי עובדים המבוסס על משקים משפחתיים.  בהחלטה מספר 1 של מועצת מקרקעי ישראל נקבע כי קרקע באגודה שיתופית תוקצה למתיישב בחכירה לדורות במסגרת של נחלה לצורך מגורים ולשם עיבוד חקלאי של הקרקע על ידי החוכר, בעצמו ובאמצעות בני משפחתו בלבד.

 

עקרונות משטר הנחלות מבטאים את חשיבות המשק המשפחתי: נחלה חקלאית לא ניתנת לפיצול בין מספר יורשים משום שהיא נתפסת כיחידה משקית שחלוקתה תפגע בכושרה הכלכלי ובהמשך קיומה. מטרת משטר הנחלות היא יצירת רצף בין דורי והמשך העיבוד על ידי דור העתיד גם במקרה של חילופי דורות. על מנת לשמר את הנחלה כיחידה כלכלית המפרנסת את בעליה, לא ניתן לרשום נחלה על שם יותר מבעלים אחד, אדם יחיד או זוג נשוי,  וגם המחוקק בסעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965,  מכיר בחשיבות המשך הפעלתו וקיומו של המשק המשפחתי החקלאי כיחידה אחת.

 

חלק מבני המשפחה המתגוררים בנחלה אינם חברי אגודה בגלל סיבות שונות. כאמור, נחלה ניתנת לרישום רק על שם אדם יחיד או זוג נשוי בניגוד לדירת מגורים שניתן לרשום על שם מספר בעלים. במשפחות בהן יש מספר ילדים, ההורים לא בהכרח מעוניינים לבחור במהלך חייהם על שם מי תירשם הנחלה. בנוסף, לעיתים יותר מילד אחד מתגורר בנחלה ועולה קושי לבחור על שם מי מהם הנחלה תירשם. גם כאשר אחד הילדים מעוניין לרכוש את חלקם של אחיו, בשל השווי הגבוה של הנחלה, לעיתים אין באפשרותו לעשות כן. במקרים בהם יש שימושים חורגים בנחלה (פחות נפוץ כיום אבל עדיין קיים), בני המשפחה בדרך כלל ימנעו מלפנות לרשות מקרקעי ישראל לצורך ביצוע הליך העברת זכויות. לאור המתואר, על מנת לאפשר למי שאין לו בן זוג להשתתף בהצבעות באמצעות ייפוי כוח ובמקביל לשמר את עקרון המשק המשפחתי, מוצע לאפשר לחברי האגודה לתת ייפוי כוח גם למי שאינו חבר אגודה אך לצמצם זאת רק למי שעומד בהגדרת "קרוב משפחה".

 

בשנת 2024 פורסם תיקון לתקנה 11(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 אשר אפשר לקיים הצבעות באספה הכללית באופן אלקטרוני (מקוון), מרחוק.

 

התיקון המוצע אינו סותר, אינו מוציא ואינו גורע מהתיקון בנושא ההצבעות האלקטרוניות והמקוונות,  כאשר מטרת שני התיקונים בראש ובראשונה הינה הגברת יכולת ההשתתפות של חברי האגודה בהצבעות הנוגעות לניהול האגודה.   לא אחת אין אפשרות לחבר להצביע גם בהצבעה אלקטרונית (למשל אשר מצוי בשירות צבאי מבצעי ואין לו גישה לטלפון הנייד) ולכן התיקונים כאמור לא סותרים זה את זה והם יחולו באופן מצטבר.

בניגוד להסדר המשפטי בתאגיד מסוג חברה, המאפשר הצבעה באמצעות שלוח כלשהו ולאו דווקא קרוב משפחה (ר' סעיף 83 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999), ראינו לנכון לצמצם הגדרה זו לגבי אגודה שיתופית, וזאת עקב אופיין הקהילתי והמשפחתי כאמור, למיופה כוח שהינו קרוב משפחתו של החבר בלבד.

 

כמובן כי יש דרישה נוספת שמיופה הכוח יהיה בגיר ולא קטין, על מנת שיהיה כשיר לביצוע פעולה משפטית, בהלימה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

 

בנוסף, הוגבלה אפשרותו של המיופה- כוח להחזיק ב- 3 יפויי - כוח לכל היותר, לפי עיקרון המידתיות.

 



[1] חא"י, כרך א',  בעמ'  336;

[2] י"פ 1482, התשכ"ט, בעמ' 125;

[3] ס"ח התשכ"ב, בעמ' 120.