אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק לתיקון פקודת המכס (עבירת ההברחה), התשפ"ו-2026
חוק לתיקון פקודת המכס (עבירת ההברחה), התשפ"ו-2026
רשות המסים אמונה, בין היתר, על מניעה וסיכול של ביצוע עבירות סחר במעברי הגבול הבינלאומיים של מדינת ישראל, לרבות מניעת הברחת אמצעי לחימה, סמים וציוד דו שימושי. עובדי המכס מצויים במעברי הגבול השונים ומשמשים כנקודת הבידוק האחרונה טרם כניסתם של טובין למדינת ישראל. בשנים האחרונות, חלו תמורות מהותיות באופי, מהות והיקפי ההברחות שמתבצעות במעברי הגבול הבינלאומיים, וביניהן עליה ניכרת בכמות ההברחות (עליה של עשרות אחוזים באופן ליניארי בין השנים 2022-2025). כמו כן, נוכח התעצמות ארגוני הפשיעה והטרור חלו שנויים גם בטיב הטובין המוברחים ואופן ביצוע העבירה.
עבירת ההברחה הקבועה כיום בסעיף 211(א)(1) לפקודת המכס אינה נותנת מענה ראוי לתופעות המדאיגות שתוארו, ואין הלימה בין חומרת העבירה לבין העונש הקבוע בצידה, העומד כיום על שלוש שנות מאסר. לפיכך, מוצע להחמיר את עבירת ההברחה לפי סעיף 211(א)(1), כך שתעמוד על חמש שנות מאסר, ושבע שנות מאסר בנסיבות מחמירות, ובתוך כך גם להפוך אותה לעבירת פשע. זאת, על ידי הוצאתה מסעיף קטן (א) והעברתה לסעיף קטן נפרד.
במסגרת זו מוצע גם לפרט את הנסיבות המחמירות לסעיף 211, כפי שנהוג בחקיקה עדכנית, במקום ההסדר הקיים שקובע ענישה חמורה יותר בנסיבות מחמירות מבלי לפרטן. הנסיבות המחמירות המוצעות משקפות פגיעה בערך מוגן נוסף מעבר לערך המוגן המצוי שבעבירת ההברחה כשלעצמה, ומבוססות על האופן שבו הן מפורשות כבר היום. יצוין כי רשימת הנסיבות המחמירות חלה ביחס לכלל העבירות הקבועות בסעיף 211, כפי שקבוע היום בפקודה, ולכן הרשימה המפורטת תחול גם היא ביחס לכלל הסעיף, אם כי מטבע הדברים לא כל נסיבה בהכרח רלוונטית לכלל העבירות שבסעיף 211. כמו כן, מוצע בהזדמנות זו לתקן גם את סעיף 211(א)(3) על מנת לעדכן ולהבהיר את ניסוחו.
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
תזכיר חוק לתיקון פקודת המכס (עבירת ההברחה), התשפ"ו-2026
|
|
|
|
|||
|
1. |
בסעיף 211 לפקודת המכס[1]- |
||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), פסקה (1)- תימחק; |
||
|
|
|
|
(2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"(א2) המבריח טובין דינו מאסר חמש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וכן תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין; נעברה עבירה לפי סעיף קטן זה בנסיבות מחמירות – דינו שבע שנות מאסר או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וכן תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין;"; |
|
|
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ג)- |
||
|
|
|
|
|
(א) אחרי "כדי" יבוא "תוספת של"; |
|
|
|
|
|
|
(ב) במקום "500 לירות" יבוא "כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין"; |
|
|
|
|
|
(4) בסופו יבוא: |
||
|
|
|
|
|
(ד) בסעיף זה, "נסיבות מחמירות"- כל אחד מאלה: |
|
|
|
|
|
|
|
(1) יש בטובין כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה ; |
|
|
|
|
|
|
(2) גובה מסי היבוא החלים על הטובין המוברחים עולה על 5 מיליון שקלים חדשים; |
|
|
|
|
|
|
(3) העבירה בוצעה תוך שימוש באלימות או בנשק קר או חם.". |
רשות המסים אמונה, בין היתר, על מניעה וסיכול של ביצוע עבירות סחר במעברי הגבול הבינלאומיים של מדינת ישראל, לרבות מניעת הברחת אמצעי לחימה, סמים וציוד דו שימושי. עובדי המכס מצויים במעברי הגבול השונים ומשמשים כנקודת הבידוק האחרונה טרם כניסתם של טובין למדינת ישראל. בשנים האחרונות, חלו תמורות מהותיות באופי, מהות והיקפי ההברחות שמתבצעות במעברי הגבול הבינלאומיים, וביניהן עליה ניכרת בכמות ההברחות (עליה של עשרות אחוזים באופן ליניארי בין השנים 2022-2025). כמו כן, נוכח התעצמות ארגוני הפשיעה והטרור חלו שנויים גם בטיב הטובין המוברחים ואופן ביצוע העבירה.
עבירת ההברחה הקבועה כיום בסעיף 211(א)(1) לפקודת המכס אינה נותנת מענה ראוי לתופעות המדאיגות שתוארו, ואין הלימה בין חומרת העבירה לבין העונש הקבוע בצידה, העומד כיום על שלוש שנות מאסר. לפיכך, מוצע להחמיר את עבירת ההברחה לפי סעיף 211(א)(1), כך שתעמוד על חמש שנות מאסר, ושבע שנות מאסר בנסיבות מחמירות, ובתוך כך גם להפוך אותה לעבירת פשע. זאת, על ידי הוצאתה מסעיף קטן (א) והעברתה לסעיף קטן נפרד.
במסגרת זו מוצע גם לפרט את הנסיבות המחמירות לסעיף 211, כפי שנהוג בחקיקה עדכנית, במקום ההסדר הקיים שקובע ענישה חמורה יותר בנסיבות מחמירות מבלי לפרטן. הנסיבות המחמירות המוצעות משקפות פגיעה בערך מוגן נוסף מעבר לערך המוגן המצוי שבעבירת ההברחה כשלעצמה, ומבוססות על האופן שבו הן מפורשות כבר היום. הנסיבות המחמירות המוצעות הן: בטובין יש כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו לחבלה; גובה מסי הייבוא של הטובין המוברחים עולה על 5 מיליון; וההברחה בוצעה תוך שימוש באלימות או בנשק קר או חם. נסיבות אלה מגלמות, כאמור, ערך מוגן נוסף לזה שסעיף 211 נועד להגן עליו, בין אם זה בסיכון שנשקף לציבור מעצם הטובין המוברחים וטיבם בשים לב, שטובין אלה אינם תואמים את הוראות הדין בנושא חוקיות הייבוא, קרי מדובר בטובין שיש בהם סיכון חיי אדם, בטיחותם או ביטחונם. זאת ועוד, הברחה של הטובין גורמת נזק כפול, הכולל נזק לקופה הציבורית שבהעלמת מס משמעותית במעמד היבוא והן בשלב מכירת הטובין לגביהם בוצעה ההברחה בארץ. יצוין כי רשימת הנסיבות המחמירות חלה ביחס לכלל העבירות הקבועות בסעיף 211, כפי שקבוע היום בפקודה, ולכן הרשימה המפורטת תחול גם היא ביחס לכלל הסעיף, אם כי מטבע הדברים לא כל נסיבה בהכרח רלוונטית לכלל העבירות שבסעיף 211. כך למשל, הנסיבה שעניינה אופן ביצוע ההברחה תוך שימוש באלימות – רלוונטית מן הסתם לעבירת ההברחה עצמה (שקבועה היום בסעיף קטן (א)(1) ועל פי המוצע תעבור לסעיף קטן (א2)) ולא ליתר העבירות שבסעיף, שלא עוסקות בפעולת ההברחה. כמו כן, מוצע בהזדמנות זו לתקן גם את סעיף 211(א)(3) על מנת לעדכן ולהבהיר את ניסוחו.
יצוין כי תיקון זה מקודם במקביל ובשים לב להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 161) (הברחה שלא דרך תחנת גבול), התשפ"ו-2025, במסגרתה מוצע לקבוע עבירה של הוצאה או הכנסה של דבר לישראל או ממנה שלא דרך תחנת גבול, שהעונש המוצע בצידה הוא שבע שנות מאסר, וזאת נוכח תופעת ההברחות רחבת ההיקף באופן חסר תקדים, שישראל מתמודדת אתה בשנים האחרונות, באופן שמייצר איום של ממש לביטחון המדינה. כפי שפורט בדברי ההסבר להצעת החוק האמורה, התיקון לפקודת המכס בענייננו הוא חלק מאותו מהלך של החמרת הענישה ביחס להברחות, הן במעברי הגבול והן שלא דרך תחנות גבול, והענישה המוצעת כאן תואמת לזו שמוצעת בהצעת החוק המקבילה, כאשר ההתייחסות להברחה שלא דרך תחנת גבול היא כאל הברחה בנסיבות מחמירות, נוכח ההשלכות הביטחוניות שלה. כמו כן, ענישה זו הולמת את מדרג הענישה המקובל בחוקי מס אחרים, כגון בחוק מס ערך מוסף תשל"ו- 1975 ובפקודת מס הכנסה.