תאריך תצוגה: 05/01/2026

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק) (הוראת שעה), התשפ"ו-2025

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

ביום 9 באפריל 2025 פורסמה מדיניות השר לתקשורת בדבר הסגירה ההדרגתית של רשתות הנחושת והמעבר לרשתות אולטרה רחבות-פס מבוססות סיבים אופטיים. בעקבות מעבר זה משתנה בהדרגה התשתית הטכנולוגית שעליה מבוססים שירותי הטלפוניה והאינטרנט הקוויים בישראל.

 

בעוד ששירותי הטלפוניה המסופקים על גבי רשתות נחושת אינם תלויים באספקת חשמל לבית הלקוח, אלא נשענים על גיבוי חשמלי המותקן בציוד הרשת של הספק, הרי ששירותים המסופקים על גבי רשתות סיבים מחייבים חיבור לחשמל בבית המנוי ואספקה רציפה של חשמל.

 

מבדיקות שביצע משרד התקשורת עלה כי רוב הצרכנים אינם מודעים לכך ששירותי התקשורת מבוססי הסיבים תלויים באספקת חשמל, ואינם יודעים על קיומם של פתרונות מדף פשוטים – כגון יחידות גיבוי אנרגטי ביתיות (UPS) – שיכולים לאפשר את המשך פעולת ציוד התקשורת בעת שיבוש באספקת החשמל. חוסר מודעות זה עלול להביא לפגיעה בציבור הרחב, ובפרט באוכלוסיות פגיעות כגון קשישים, אנשים עם מוגבלויות וחולים כרוניים, שעבורם זמינות קו הטלפון מהווה אמצעי חיוני לשמירה על ביטחונם ובריאותם. לפיכך, מוצע לקבוע חובת יידוע של הצרכנים, במספר דרכים, אודות הצורך בגיבוי חשמלי לשם קבלת שירותי בזק רציפים.

 

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד התקשורת:

 

טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק) (הוראת שעה), התשפ"ו-2025

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 4א2(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982[1] ולעניין תקנה 75א - בתוקף סמכותי לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021[2], אני מתקין תקנות אלה:

הוספת הגדרה

1.  

בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ"ג-2022[3] (להלן – התקנות), בתקנה 2, אחרי ההגדרה "גורם משטרתי מורשה" יבוא:

 

 

""גיבוי חשמלי ביתי" – התקן חשמלי ביתי שנועד לאפשר את המשך פעולת הציוד הביתי שבאמצעותו ניתנים שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט בעת שיבוש באספקת החשמל;".

הוספת תקנה 16ד

2.  

אחרי תקנה 16ג לתקנות העיקריות יבוא:

 

 

יידוע בדבר גיבוי חשמלי לשירות טלפוניה ושירות גישה לאינטרנט

16ד

(א)  ספק מורשה המעניק שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט, שאספקת השירות תלויה בחיבור לחשמל בבית הלקוח, ימסור למנוי, בדרך שבה הוא נדרש למסור מידע לפי תקנה 22, הודעה כי מתן השירות תלוי באספקת חשמל בבית הלקוח כך שככל שיחול שיבוש באספקת חשמל בפועל, השירות לא יהיה זמין; בהודעה תיכלל המלצה לרכישת והתקנת גיבוי חשמלי ביתי, והבהרה כי ניתן לרכוש גיבוי חשמל ביתי כאמור שלא מהספק המורשה אלא באופן עצמאי.

 

 

 

 

 

 

(ב) ספק מורשה ימסור למנוי, בחשבונית הראשונה שתישלח אליו לאחר הצטרפותו לשירות, וכן אחת לשנה, מידע כאמור בתקנת משנה (1).

 

 

 

 

 

 

(ג)  ספק מורשה יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה המפנה למידע כאמור בתקנת משנה (1).

 

 

 

 

 

 

(ד) ספק מורשה יכלול בהסכם התקשרות לפי תקנה 28 לתקנות, הודעה בדבר תלות השירות באספקת חשמל כאמור בתקנה 26(ד).".

תיקון תקנה 77

3.  

בתקנה 77, בסעיף קטן (א) -

 

 

(1)  

המילים "למעט תקנה 33" – יימחקו;

 

 

(2)  

במקום המילים "למעט תקנות 32(א1), 43א, 69א ו-69ב" יבוא "למעט תקנות 16ד, 32(א1), 33, 43א, 69א ו-69ב".

בחינה לפי חוק עקרונות האסדרה

4.  

בחינה ראשונה, לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, של תקנות אלה, תתבצע בתום שנתיים מיום תחילתה.

הוראת שעה

5.  

תקנות אלו יעמדו בתוקפן במשך שלוש שנים ממועד תחילתן.

תחילה

6.  

תחילתן של תקנות אלו בתוך 90 ימים מיום פרסומן.

 

 

___ חשוון התשפ"ו (___ דצמבר 2025)

 

 

 

__________________

ח"כ ד"ר שלמה קרעי

שר התקשורת


 

דברי הסבר

 

ביום 9 באפריל 2025 פורסמה מדיניות השר לתקשורת בדבר הסגירה ההדרגתית של רשתות הנחושת והמעבר לרשתות אולטרה רחבות-פס מבוססות סיבים אופטיים. בעקבות המעבר ההדרגתי של שוק התקשורת הקווית בישראל מרשתות נחושת לרשתות אולטרה רחבות-פס מבוססות סיבים אופטיים, השתנתה התשתית הטכנולוגית שעליה מבוססים שירותי הטלפוניה והאינטרנט הקוויים.

 

בעוד ששירותי הטלפוניה המסופקים על גבי רשתות נחושת אינם תלויים באספקת חשמל לבית הלקוח, אלא נשענים על גיבוי חשמלי המותקן בציוד הרשת של הספק, הרי ששירותים המסופקים על גבי רשתות סיבים מחייבים חיבור לחשמל בבית המנוי.

 

מבדיקות שביצע משרד התקשורת עלה כי מרבית הצרכנים אינם מודעים לכך ששירותי התקשורת מבוססי הסיבים תלויים באספקת חשמל, ואינם יודעים על קיומם של פתרונות מדף פשוטים – כגון יחידות גיבוי אנרגטי ביתיות (UPS) – שיכולים לאפשר את המשך פעולת ציוד התקשורת בעת הפסקת חשמל.

 

אוכלוסיות פגיעות כגון קשישים, אנשים עם מוגבלויות וחולים כרוניים, שעבורם זמינות שירותי הבזק מהווה אמצעי חיוני לשמירה על ביטחונם ובריאותם עלולות להיפגע כאשר ייווכחו בעת הצורך ששירותי בזק, בפרט בעת שיבוש באספקת החשמל, אינם זמינים עבורם.

 

 

במסגרת עבודת מטה ודו"ח ה־RIA שנערך במשרד התקשורת ("ה־RIA ליידוע ברשתות אופטיות על גיבוי חשמלי"), נבחנו מספר חלופות רגולטוריות – החל מהשארת המצב הקיים, דרך חובת יידוע בלבד, ועד חיוב הספקים לספק או לסבסד פתרונות גיבוי חשמלי.

 

לאחר בחינת יעילות החלופות, הנטל הרגולטורי הנלווה לכל אחת מהן, מורכבות היישום וההשפעה הצרכנית, נבחרה חלופת היידוע וההסברה. חלופה זו מספקת מענה אפקטיבי לכשל המידע הקיים בקרב הצרכנים, תוך שמירה על נטל יישום נמוך יחסית על ספקי התקשורת.

 

בהתאם לכך, הבחירה האם לרכוש ולהתקין פתרון גיבוי תישאר בידי הצרכן, ואילו חובת הספקים תוגבל להנגשת מידע ברור, עקבי ונגיש באשר לתלות החשמלית של השירותים ולדרכים האפשריות להבטחת רציפותם.


לשם עיגון חובת היידוע בחקיקה, מוצע לתקן את התקנות כך שיחולו על ספקי התקשורת חובות יידוע ברורות: בעת ההצטרפות לשירות יידע הספק כל מנוי חדש כי השירותים תלויים באספקת חשמל בבית הלקוח; המידע יימסר גם בחשבונית הראשונה שלאחר ההצטרפות וכן אחת לשנה; בנוסף, יחויב הספק לפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה ברורה על תלות השירות באספקת החשמל והאפשרות לרכוש גיבוי אנרגטי ביתי; ולבסוף, תורחב תחולת חובת היידוע כך שתיכלל במידע שעל הספק למסור ללקוח במסגרת מסמכי ההתקשרות.

 

 

 

לתקנה 1 – הוספת הגדרה

מוצע להוסיף לתקנה 2 לתקנות העיקריות את ההגדרה "גיבוי חשמלי ביתי", שתבהיר את משמעותו של המונח בהקשר של ההסדר המוצע.  בהתאם להגדרה מדובר בהתקן חשמלי שנועד לאפשר את המשך פעולת הציוד הביתי שבאמצעותו ניתנים שירותי טלפוניה או שירותי גישה לאינטרנט בעת הפסקת חשמל – כלומר, טיב הגיבוי נבחן לפי תכליתו להמשך פעולת שירותי הבזק ואין מניעה כי השימוש בו יאפשר המשך שימוש גם של מכשירי חשמל ביתיים אחרים. מדובר בציוד ביתי, כלומר ציוד שמותקן אצל הצרכן ולא במתקנים של ספק החשמל. התקנים מקובלים לעניין זה הם מתקני UPS (: Uninterruptible power supply) המבוססים על סוללות לאגירת אנרגיה וכן ניתן לעשות שימוש דומה גם בהתקנים אחרים בעלי תכלית דומה כולל מחוללים (גנרטורים) ואחרים.

 

לתקנה 2 – הוספת תקנה 16ד

מוצע להוסיף את תקנה 16ד ולקבוע בה חובת היידוע של הספקים המורשים בדבר תלות השירותים באספקת חשמל בבית הלקוח.

 

בתקנת משנה (א) נקבעת החובה הבסיסית של ספק מורשה, המספק שירות טלפוניה או גישה לאינטרנט המבוסס על חיבור לחשמל בבית הלקוח, ליידע כל מנוי כי השירותים תלויים באספקת חשמל, וכי בהיעדר אספקת חשמל השירותים לא יהיו זמינים. בנוסף, נדרש הספק לכלול בהודעה המלצה לרכישת והתקנת גיבוי חשמלי ביתי שעניינה לעודד את הצרכן לבחון התקנה כאמור. כמו כן על הספק המורשה להבהיר כי ניתן לרכוש פתרון כזה באופן עצמאי ממקורות שונים. מטרת ההוראה היא להגביר את מודעות הציבור לתלות החשמלית של השירותים, ולספק לצרכן מידע מספק כדי שיוכל להיערך להפסקות חשמל באמצעים נגישים ופשוטים.

 

בתקנת משנה (ב) נקבעה חובה לספק המורשה למסור את המידע האמור גם בחשבונית הראשונה שתישלח למנוי לאחר הצטרפותו לשירות, וכן אחת לשנה, כדי לוודא שהמידע נגיש גם למנויים ותיקים ולא רק בעת ההצטרפות. הוראה זו נועדה להבטיח ריענון תקופתי של המודעות, נוכח העובדה שחלק מהצרכנים עשויים לשכוח את המידע או להחליף ציוד לאורך השנים.

 

בתקנת משנה (ג) נקבעה חובת הספק לפרסם במקום באתר האינטרנט שלו הודעה הכוללת הפניה למידע בדבר תלות השירות באספקת חשמל והאפשרות לרכוש פתרון גיבוי ביתי. מטרה זו היא להבטיח נגישות ציבורית רחבה למידע, באופן עקבי ושקוף, ולאפשר לצרכנים קיימים ופוטנציאליים לעיין במידע בקלות, גם ללא פנייה יזומה לשירות הלקוחות.

 

בתקנת משנה (ד) נקבעה חובה להכללת הודעה בדבר תלות השירות באספקת חשמל, כך שזו תיחשב חלק בלתי נפרד מהמידע שעל הספק למסור ללקוח במסגרת מסמכי ההתקשרות לפי תקנה 28(ב) לתקנות העיקריות. מטרת התיקון היא לוודא כי חובת היידוע תוטמע גם בשלב החוזי של ההתקשרות עם הלקוח, ותהווה חלק מהמידע הנמסר באופן שקוף, עקבי ואחיד לכל מנוי. הוראה זו תורמת להבטחת אחידות רגולטורית בין הוראות התקנות השונות ולמניעת מצב שבו יתקיים פער בין המסרים שניתנים בעל פה או באתר לבין המידע החוזי.

 

לתקנה 3 – תיקון תקנה 77(א)

סעיף 4(ד4) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, קובע כי "תקנות ההיתר הכללי החלות על מי שרשום במרשם יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בעל רישיון בזק, ויראו אותם כתנאים ברישיון, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון או בתקנות לפי חוק זה". המשרד מצוי בימים אלה בשלבים אחרונים של מיפוי הוראות הרישיונות על מנת לבטל באופן אקטיבי הוראות המצויות כיום ברישיונות אף שהן מוסדרות במפורש בתקנות העיקריות, וזאת במסגרת התאמתן ההדרגתית של הוראות הרישיונות להסדרה האחידה שבתקנות.

 

עד להשלמת מיפוי סדור זה וביצוע התיקונים המתאימים, נקבעה בתקנה 77 לתקנות העיקריות הוראה שלפיה התקנות העיקריות אינן חלות על בעלי רישיון. במסגרת הוראת השעה מוצע להחריג מתקנה זו את הוראות תקנה 16ד לתקנות העיקריות, העוסקות בחובת היידוע בדבר הצורך בגיבוי חשמלי, כך שיחולו גם על בעלי רישיון – וזאת בהתאם לסמכות שבסעיף 4(ד4) לחוק ותוך שמירה על אחידות ההסדרה.

 

בנוסף, מוצע לתקן את נוסח תקנת-משנה (א) שבתקנה 77, לשם ניסוחה מחדש באופן ברור ומדויק יותר, וזאת במסגרת ההתאמות הנדרשות לצורך תחולת הוראת השעה על כלל הגופים הרלוונטיים.

 

לתקנה 4 – בחינה לפי חוק עקרונות האסדרה

מוצע לקבוע כי בחינה ראשונה של תקנה 16ד, בהתאם לסעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב–2021, תתקיים בתום שנתיים מיום תחילתה.קביעת בחינה בתום שנתיים תאפשר למשרד התקשורת לקבל נתונים עדכניים בדבר היקף היישום, אפקטיביות חובת היידוע, רמת המודעות בקרב הצרכנים ותדירות האירועים בהם מתקיימת הפסקת שירות עקב היעדר אספקת חשמל. כמו כן, הבדיקה תאפשר לבחון את הצורך בביצוע התאמות או שינויים בהסדר, לרבות הרחבת החובות, צמצומן או שינוי מתכונת היישום, ככל שיידרש. הבחינה תתבצע בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, המחייב ביצוע בדיקות תקופתיות לכל הסדר רגולטורי מהותי, כחלק מיישום עקרון הבקרה האסדרתית והבטחת רגולציה יעילה, מידתית ומבוססת נתונים ותשמש לצורך החלטה האם להאריך את הוראת השעה או לקבוע אותה כהסדר קבע לקראת מועד פקיעתה.

לתקנה 5 – הוראת שעה

מוצע לקבוע כי תקנות אלה ייקבעו כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים ממועד תחילתן. מכיוון שאספקת שירותים המבוססים על רשתות מתקדמות (סיבים אופטיים) היא עניין שמתרחב בשנים האחרונות כאשר קודם לכן הציבור היה מורגל ברשתות מסורתיות שבחלקן המשיכו לפעול כסדרן גם במצב של שיבושים באספקת החשמל, יתכן שבחלוף שנים בודדות ולאחר הגירה של שיעורים גדולים יותר מהציבור – לא יהיה עוד צורך בהסדר זה. קביעת הוראת שעה נועדה, אפוא, לאפשר למשרד התקשורת לבחון במהלך התקופה את אפקטיביות ההסדר בפועל, את רמת המודעות של הציבור ואת מידת הצורך בהחמרה או התאמה של חובות היידוע, וזאת על בסיס נתונים עדכניים ועל רקע ההתפתחות בשוק ובטכנולוגיה.

 

תוקף מוגבל זה מבטא את עקרון הבקרה האסדרתית המתמשכת המעוגן בחוק עקרונות האסדרה, ומאפשר לקבוע הסדרים במתכונת ניסיונית ומבוקרת, תוך שמירה על גמישות רגולטורית ועל יכולת לבצע התאמות ככל שיידרש, טרם קיבוע ההסדר באופן קבוע.

 

לתקנה 6

מוצע לקבוע כי ההסדר שבתקנות ייכנס לתוקף בתוך 90 ימים כדי לאפשר לספקים המורשים שהות להטמיע את ההסדר החדש בפעילותם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



[1] ס"ח התשמ"ב מס' 1060, עמ' 218.

[2] ס"ח תשפ"ב 2933, עמ' 125.

[3] ק"ת התשפ"ג מס' 10346, עמ' 30; ק"ת התשפ"ד מס' 10803, עמ' 62.