אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
1. מס מיוחד על רווחי בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן – הוראת שעה
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו -2025, פרק __': _ מס מיוחד על פעילות של בנקים
תזכיר זה כולל תיקוני חקיקה שצפויים להיכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2026, ואשר מפורטים בטיוטת הצעת החלטה לממשלה, אשר הופצה להערות הציבור ביום 21 בנובמבר 2025 ביחד עם יתר הצעות ההחלטה לעניין התכנית הכלכלית האמורה.
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': מס מיוחד על פעילות של בנקים בשנים 2026-2030
מטרת חוק זה הטלת מס מיוחד על בנקים לאור הרווחיות החריגה
מוצע להטיל מס נוסף על בנק שרווחיו בשנה מסוימת גבוהים בלמעלה מ-50% מהממוצע השנתי של רווחיו בין השנים 2018-2022 (להלן – רווח הבסיס); גובה המס שיוטל על בנק כאמור יהיה בשיעור של 15% מרווחי הבנק שעולים על 50% מרווח הבסיס. מוצע לקבוע הוראה זו עד לשנת 2030.
אין.
הגדלת הכנסות המדינה ב-1.13 מיליארד שקלים חדשים בשנת 2026;הגדלת הכנסות המדינה ב-1.5 מיליארד שקלים חדשים בכל אחת מהשנים 2027 עד 2029.
אין
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), פרק _ - מס מיוחד על פעילות של בנקים בשנים 2026-2030
|
|
|
פרק _: מס מיוחד על פעילות של בנקים בשנים 2026-2030 |
|
1. |
בסעיף זה- |
|
|
|
|
"בנק" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי); |
|
|
|
"בנק בעל היקף פעילות קטן" – בנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; לעניין זה, "שווי נכסים", של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים עליו, בצירוף שווי נכסים כאמור של בנק ששולט בו, ובלבד שבשווי הנכסים כאמור לא יימנה אותו נכס יותר מפעם אחת; |
|
|
|
"המנהל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה; |
|
|
|
"הפקודה" – פקודת מס הכנסה; |
|
|
|
"חוק הבנקאות (רישוי)" – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[1]; |
|
|
|
"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[2]; |
|
|
|
"רווח" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; |
|
|
|
"שליטה" – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי); |
|
|
|
"השנה הנבדקת" – שנות המס 2026 עד 2030, לפי העניין; |
|
|
|
"תקופת הבסיס" – שנות המס 2018 עד 2022; |
|
|
2. |
(א) בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן, שהרווח שלו בשנת המס הנבדקת עלה על 50% מממוצע הרווח בתקופת הבסיס, ישלם מס נוסף על הרווח שהפיק, בשיעור של 15%, על חלק הרווח הגבוה מ-50% בשנה הנבדקת בהשוואה לתקופת הבסיס. |
|
|
|
(ב) בשנה הנבדקת השניה, וכל שנה לאחר מכן, יהיה ממוצע הרווח בתקופת הבסיס כפי שחושב בשנה שקדמה לשנה הנבדקת בהצמדה לשיעור התוצר המקומי הגולמי בשנה שקדמה לשנה הנבדקת, כפי שהתפרסם בחודש מרץ באותה השנה הנבדקת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
|
|
3. |
על פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק מס ערך מוסף, ובכלל זה ההוראות לפי סעיף 4(ב) לחוק האמור והוראות בדבר דיווח, שומה, תשלום, גבייה ועונשין, אלא אם כן נקבע אחרת לעניין מסוים לפי חוק זה. |
|
|
4. |
שר האוצר ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. |
|
|
5. |
בשנת המס 2026, יחול פרק זה לגבי החלק היחסי מהרווח בשנה זו. |
כללי בפרק זה מוצע לקבוע מס רווחים מיוחדים על פעילות של בנקים בשנים 2026-2030.
ביום 31 באוקטובר 2024 החליטה הממשלה בהחלטה מס' 2300 על הקמת צוות שיבחן הטלת מס מיוחד על פעילות של בנקים בשנת 2026. בהתאם להחלטה, הוקם צוות בין-משרדי בהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר, רשות המסים ובנק ישראל לבחינת הטלת מיסוי מיוחד על הבנקים בשנת 2026, לאור הרווחיות הגבוהה והחריגה הקיימת בענף זה. הצוות התכנס במהלך החודשים מרץ 2025 ועד נובמבר 2025. ביום 20 בנובמבר 2025 הופצה טיוטת דו"ח הצוות להערות הציבור, וביום 19 בדצמבר 2025 הופץ דו"ח הצוות. חוק זה הוא תוצאה של האמור במסגרת הדו"ח.
דו"ח הצוות הצביע על כך שבשנים 2022 ו-2023 חלה עלייה חריגה בשיעורי הרווחיות של הבנקים, הן בהשוואה לשנים עברו והן בהשוואה לענף הבנקאות במדינות מפותחות בשנים אלו. כעולה מהדו"ח, רווחיות זו נבעה, בסופו של דבר, בעיקר מעליית ריבית בנק ישראל בשנת 2022, כך שלצד גורמים נוספים עליית ריבית זו הובילה את הבנקים לתוצאות פיננסיות יוצאות דופן. מצב זה התאפשר בין השאר באמצעות תמסורת ריבית א-סימטרית: ריבית בנק ישראל גולגלה באופן מלא ומהיר לריבית על האשראי, בעוד שעדכון הריבית לפיקדונות הציבור התבצע באופן איטי וחלקי בלבד. השינוי בסביבת הריבית קיבל משנה תוקף בין היתר לאור המאפיינים המבניים הייחודיים של המערכת הבנקאית בישראל, הכוללים סביבה תחרותית מוגבלת וריכוזית, סיכון עסקי נמוך, חסמי כניסה גבוהים וסביבה רגולטורית מיטיבה. גורמים אלו בשילוב סביבת הריבית הגבוהה הובילו לרווחיות הגבוהה גם בהשוואה לענפי משק אחרים המתאפיינים ברווחים גבוהים.
כפי שהוצג בדוח הצוות, שיעור התשואה להון, קרי הרווח השנתי ביחס להון העצמי של הבנקים עלה באופן משמעותי החל משנת 2021 בשל משבר הקורונה, ואילו מאז עליית הריבית מציגים הבנקים שיעורי תשואה להון שגבוהים באופן מובהק בהשוואה לשנים קודמות. גם בהשוואת רווחיות הסקטור הבנקאי לענפים נוספים במשק עולה כי רווחי המגזר הבנקאי חריגים באופן מובהק ביחס לרווח האבסולוטי של שאר החברות במשק, ביחס לקצב עליית הרווחים, וכן ביחס לרווחים ביתר המוסדות הפיננסיים.
גם בהשוואה בינלאומית, העלייה המתוארת ברווחי הבנקים מאז תחילת העלייה בריבית, העלתה את הבנקים בישראל מהחציון לאחוזון 75 ביחס לשיעורי התשואה להון בבנקים בעולם.
מסקירת הצוות עלה עוד כי במדינות נוספות נקבעו לגבי המערכת הבנקאית משטרי מס ייחודיים, שהוטלו הן באופן נקודתי בין היתר בתקופת עליית הריבית והן בצורת מנגנוני מס קבועים על ענף הבנקאות באותן מדינות.
הצוות מצא כי העלייה בסביבת הריבית, לצד מאפיינים הייחודיים של המערכת הבנקאית הכוללים סביבה תחרותית מוגבלת וריכוזית, סיכון עסקי נמוך, חסמי כניסה גבוהים וסביבה רגולטורית מיטיבה הובילו לרווחיות הגבוהה של הבנקים.
לפיכך, דו"ח הצוות קבע כי קיימות הצדקות ייחודיות למיסוי הבנקים במס נוסף על המיסוי הקיים, כתוצאה מרווחים חריגים ומסיבות ייחודיות המצדיקות מיסוי ייחודי, ביחס לענפים אחרים במשק. בהינתן קביעת מיסוי ייחודי, הצוות סבר כי המנגנון המיטבי הוא קביעת מס רווח דיפרנציאלי על הרווחים העולים על 50% מתקופת הבסיס, שהיא ברובה התקופה שלפני עליות הריבית המשמעותיות. זאת, שכן תכלית המיסוי אינה להטיל מס רוחבי על רווח בנקאי רגיל, אלא לבודד ולמסות את רכיב הרווח העודף שנוצר כתוצאה מהצטברות של נסיבות רגולטוריות, סביבת ריבית גבוהה, ומבנה ענפי ריכוזי, ואינו משקף התייעלות עסקית טבעית. כך, המודל מייצר מצב שבו המס יוטל רק על רווחי יתר חריגים הנובעים מסביבת ריבית גבוהה וממבנה ענפי ריכוזי, ולא מצמיחה נורמטיבית. הזיהוי מתבצע באמצעות רף המגלם חריגה סטטיסטית משמעותית מרמת הרווחיות בשנים האחרונות בנוסף להשפעת סביבת הריבית. בכך, המס חל רק כאשר תתקיים רווחיות חריגה הנובעת מהצטברות שלושת הגורמים: הריבית הגבוהה, המבנה הענפי הריכוזי והמסגרת הרגולטורית המיטיבה.
מודל זה נועד ליצור מנגנון מיסוי רגיש למחזור הכלכלי, כך שבשנים של רווחיות יתר הבנקים ישלמו יותר מס, ובשנים של רווחיות מתונה לא ישולם המס המיוחד על רווחיות חריגה. המנגנון אינו ממסה רווחי עבר, היות שהוא בודק רווחיות עודפת בשנת המס הנבדקת, וזו נבדקת ביחס לשנים בעלות רווח רגיל.
יצוין כי בשנים 2024 ו-2025 חלה חובת תשלום מיוחד על בנקים, לפי חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה- חרבות ברזל), התשפ"ד-2024. הצעת החוק שהובילה לחוק זה הצביעה על המאפיינים והתכליות העומדים בבסיס המס המוצע כעת, וביקשה להטיל מס נוסף בשיעור של 9% על מס הרווח בו חייבים בנקים לפי חוק מס ערך מוסף. בסופו של דבר ולאחר ההליך בכנסת, התוצאה היתה קביעת חובת תשלום מיוחד ששיעורו נגזר מהרווח שהפיקו הבנקים באותה שנה כהוראת שעה.
כעת, לאור האתגרים הפיסקליים נוכח מלחמת 'חרבות ברזל' מוצע להטיל מס מיוחד על הבנקים, בשים לב לשיקולי הצוות, ובין היתר, בדבר ייחודיות ענף הבנקאות ורווחיו, בהתאם למפורט בדברי ההסבר לחוק המוצע.
סעיף 1 מוצע לקבוע את ההגדרות הבאות:
"בנק" ו-"בנק בעל היקף פעילות קטן" מוצע לקבוע כי לצורך הוראות החוק המוצע "בנק" יהיה כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), וכן לקבוע כי "בנק בעל היקף פעילות קטן" יהיה בנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל. הבחנה זו תאפשר החרגת בנקים בעלי היקף פעילות קטן מתחולת המס המוצע, לצורך שימור עידוד התחרות במערכת הבנקאית, כפי שהיה קיים בחוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה- חרבות ברזל), תשפ"ד-2024.
"הפקודה" ו-"המנהל" מוצע לקבוע כי המנהל יהיה כמשמעותו בפקודת מס הכנסה.
"השנה הנבדקת" מוצע לקבוע את השנים בהן יחול המס המיוחד על המערכת הבנקאית, בהן ייבחנו רווחי הבנקים לצורך הטלת המס כאמור.
"תקופת הבסיס" מוצע להגדיר את תקופת הבסיס אשר ביחס אליה ייבחנו רווחי הבנקים בשנה הנבדקת. בהתאם להמלצות הכלולות בדו"ח הצוות, תקופת בסיס זו נקבעה ברובה בשים לב לתקופה בה טרם נרשמו החריגות ברווחי הבנקים כתוצאה מעליית הריבית.
סעיף 2 לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע בחוק את מודל המיסוי עליו הצביע דו"ח הצוות כמודל המיסוי המומלץ. במסגרת כך מוצע לקבוע כי בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן, ישלם בשנת המס הרלוונטית מס נוסף בשיעור של 15% על רווחיו העולים על 50% מממוצע רווחי אותו בנק כפי שהיו בתקופת הבסיס, הינו בשנים 2018-2022. כך, לדוגמא, אם בתקופת הבסיס עמד ממוצע רווחי אותו בנק על סך של מיליארד שקלים חדשים לשנה, ובשנת 2027, רווחי אותו בנק עלו על מיליארד וחצי שקלים, ימוסו רווחי הבנקים העולים על מיליארד וחצי שקלים חדשים במס נוסף בשיעור העומד על 15%.
סעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי החל משנת 2027, בעת בדיקת רווחי הבנקים, יוצמד ממוצע רווחי הבנק הרלוונטי בתקופת הבסיס לתוצר המקומי הגולמי כפי שפורסם בחודש מרץ של השנה הנבדקת ביחס לשנה שקדמה לה, וזאת על מנת לשקף ולשקלל את הגידול הטבעי המיוחס לבנק בהתאם לגידול שנרשם במשק באותה שנה. מנגנון זה מהווה התאמה למעשה של ממוצע הרווח בתקופת הבסיס כל שנה.
סעיף 3 מוצע לקבוע כי כלל ההוראות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ובכלל זה ההוראות לפי סעיף 4(ב) הקובעות את הטלת מס הרווח על מוסדות כספיים וההוראות בדבר דיווח, שומה, תשלום, גבייה ועונשין, יחולו על פרק זה.
סעיף 4 מוצע להסמיך את שר האוצר כשר הממונה על ביצוע הפרק המוצע וכן להסמיכו לקביעת תקנות לצורך ביצועו.
סעיף 5 היות שהחוק יכנס לתוקף לאחר תחילת שנת 2026, יובהר כי המס יוטל על החלק היחסי של הרווח משנה זו בהתאם למועד תחילת החוק.