תאריך תצוגה: 16/12/2025

תוכן עניינים

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק_': חוק קידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקון לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975) 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו. 2

ג. עיקרי החוק המוצע. 3

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים.. 3

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 3

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי. 3

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע. 3

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק_': חוק קידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקון לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975). 4

, פרק_': חוק קידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקון לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975) 4

1. תיקון חוק מס ערך מוסף. 4

2. תחולה תיקון חוק מס ערך מוסף. 4

דברי הסבר. 4


 

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק_': חוק קידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקון לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975)

 

תזכיר זה כולל תיקוני חקיקה שצפויים להיכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2026, ואשר מפורטים בטיוטת הצעת החלטה לממשלה, אשר הופצה להערות הציבור ביום 21 בנובמבר 2025 ביחד עם יתר הצעות ההחלטה לעניין התכנית הכלכלית האמורה.

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק_': חוק קידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקון לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975)

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

בחודש נובמבר 2024 מינו שר האוצר ונגיד בנק ישראל צוות עבודה בין-משרדי (להלן – הצוות או הצוות הבין-משרדי) בראשותם המשותפת של הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמפקח על הבנקים בבנק ישראל. בנוסף על יושבי הראש המשותפים, הצוות כלל גם את יושב ראש הרשות לניירות ערך, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הממונה על התחרות, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), ראש האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל ומנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים. הצוות נועד לגבש המלצות להגברת התחרות בשירותים שמעמידים תאגידים בנקאיים למגזר הקמעונאי, ובכלל זאת לגבש המלצה לעניין מתן רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים, כך שיוכלו לקבל פיקדונות מהציבור ולתת אשראי כאחת למגזר הקמעונאי.

      בחודש אוגוסט 2025 הוגשו המלצות הצוות הבין-משרדי ואומצו על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל. כחלק מהמלצות הצוות, הומלץ כי הפסד שצבר תאגיד בנקאי שהוא מוסד כספי בחמש השנים הראשונות ממועד הקמתו, יהיה ניתן לקיזוז כנגד הריווח והשכר ששילם בשנת המס שבה הוא חייב בתשלום מס ריווח, עד לתום ההפסד שצבר כאמור. במסגרת הדוח המסכם של הצוות הומלץ שהפסד שצבר תאגיד בנקאי שהוא מוסד כספי עד חמש שנים ראשונות ממועד הקמתו, יהיה ניתן לקיזוז כנגד הריווח והשכר ששילם בשנת המס שבה הוא חייב בתשלום מס ריווח לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן- חוק מס ערך מוסף), עד לתום ההפסד שצבר כאמור. המלצה זו נועדה לתמוך בפעילותם של בנקים קטנים ולהקל על פעילותם, באמצעות תיקון כלל בדיני המס שמביא לכך שהפסדי הבנק בשנים הראשונות לא באים לביטוי בהפחתת המס שנדרשים לשלם בשנות המס לאחר שכבר הופכים לרווחיים. הצורך של תיקון כאמור בהקשר זה נובע מכך שעלויות ההקמה של תאגידים בנקאיים הן גבוהות מאוד, ועל כן בנקים חדשים עלולים להיות הפסדיים במהלך השנים הראשונות לפעילותם.

מאחר שהמלצה זו לא נכללה  בתזכיר חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025 שפורסם ביום 11 בנובמבר 2025, מוצע לאמץ את ההמלצה ולפרסם את התזכיר המוצע שיצורף לטיוטת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), לפרק שעניינו קידום התחרות בשוק הבנקאות.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

אין.

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

 

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק_': חוק קידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקון לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975)

 

 

 

 

 

, פרק_': חוק קידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקון לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975)

תיקון חוק מס ערך מוסף

1.  

בסעיף 4 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[1] (להלן – חוק מס ערך מוסף), בסופו יבוא:

 

 

 

"(ג) על אף האמור בהגדרת "ריווח", ונוסף על האמור בסעיף קטן (ב), מקום שבו היה הפסד למוסד כספי שהוא בנק במהלך חמש שנות המס הראשונות ממועד רישומו כמוסד כספי, שלא קוזז כנגד השכר ששילם לשנת המס שבה נוצר ההפסד בהתאם לסעיף קטן (ב), יועבר סכום ההפסד שלא קוזז לשנים הבאות בזו אחר זו, ויקוזז כנגד הריווח של הבנק באותן השנים, לרבות במהלך חמש שנות המס הראשונות; נוצר או גדל ההפסד בשנת המס כתוצאה מביצוע קיזוז כאמור (להלן – ההפסד המצטבר), יחול האמור בסעיף קטן (ב) לעניין קיזוז ההפסד כנגד השכר ששילם באותה שנת מס ביחס להפסד המצטבר;  והכל, ובלבד שאם ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנים שלאחריה. לעניין סעיף קטן זה, "בנק"- כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[2]".

תחולה תיקון חוק מס ערך מוסף

2.  

בנק יהיה רשאי לערוך קיזוז כאמור בסעיף 4(ג) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ביחס להפסדים שנוצרו לו בשנת המס 2026 ואילך.

 

דברי הסבר

בחודש נובמבר 2024 מינו שר האוצר ונגיד בנק ישראל צוות עבודה בין-משרדי (להלן – הצוות או הצוות הבין-משרדי) בראשותם המשותפת של הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמפקח על הבנקים בבנק ישראל. בנוסף על יושבי הראש המשותפים, הצוות כלל גם את יושב ראש הרשות לניירות ערך, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הממונה על התחרות, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), ראש האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל ומנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים. הצוות נועד לגבש המלצות להגברת התחרות בשירותים שמעמידים תאגידים בנקאיים למגזר הקמעונאי, ובכלל זאת לגבש המלצה לעניין מתן רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים, כך שיוכלו לקבל פיקדונות מהציבור ולתת אשראי כאחת למגזר הקמעונאי.

      בחודש אוגוסט 2025 הוגשו המלצות הצוות הבין-משרדי ואומצו על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל. כחלק מהמלצות הצוות, הומלץ כי הפסד שצבר תאגיד בנקאי שהוא מוסד כספי בחמש השנים הראשונות ממועד הקמתו, יהיה ניתן לקיזוז כנגד הריווח והשכר ששילם בשנת המס שבה הוא חייב בתשלום מס ריווח, עד לתום ההפסד שצבר כאמור. במסגרת הדוח המסכם של הצוות הומלץ שהפסד שצבר תאגיד בנקאי שהוא מוסד כספי עד חמש שנים ראשונות ממועד הקמתו, יהיה ניתן לקיזוז כנגד הריווח והשכר ששילם בשנת המס שבה הוא חייב בתשלום מס ריווח לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן- חוק מס ערך מוסף), עד לתום ההפסד שצבר כאמור. המלצה זו נועדה לתמוך בפעילותם של בנקים קטנים ולהקל על פעילותם, באמצעות תיקון כלל בדיני המס שמביא לכך שהפסדי הבנק בשנים הראשונות לא באים לביטוי בהפחתת המס שנדרשים לשלם בשנות המס לאחר שכבר הופכים לרווחיים. הצורך של תיקון כאמור בהקשר זה נובע מכך שעלויות ההקמה של תאגידים בנקאיים הן גבוהות מאוד, ועל כן בנקים חדשים עלולים להיות הפסדיים במהלך השנים הראשונות לפעילותם.

מאחר שהמלצה זו לא נכללה בתזכיר חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025 שפורסם ביום 11 בנובמבר 2025, מוצע לאמץ את ההמלצה ולפרסם את התזכיר המוצע שיצורף לטיוטת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), לפרק שעניינו קידום התחרות בשוק הבנקאות.

לסעיף 1

חוק מס ערך מוסף, קובע, במסגרת סעיף 4 הוראות מיוחדות לחישוב מס ערך מוסף שחבים בו מוסדות כספיים. בהתאם לסעיף 4(א) לחוק, מוסד כספי חייב במס על ריווח, והמס מחושב על בסיס הריווח של הבנק ובתוספת השכר ששילם. סעיף 4(ב) לחוק מאפשר למוסד כספי שיש לו הפסד במהלך שנת המס, לקזז הפסד זה כנגד השכר ששילם לשנת המס שבה נוצר ההפסד. מנגנון זה הוא חליפי למנגנון הרגיל החל על עוסק, ועל המוסד הכספי לא חל חובת תשלום מס ערך מוסף כפי שחל על עוסקים. מנגנון זה נועד לגבות מס על הערך המוסף שנוצר מפעילות המוסד הכספי מבלי להטיל מס ערך מוסף על העסקאות שמבצע מוסד כספי, לאור הקושי המעשי בחישובו.

ברוב המוחלט של המקרים, תאגיד בנקאי ותיק שבשנת מס מסוימת מצוי בהפסד יוכל לקזז את כל ההפסד כנגד השכר ששילם לאותה שנת מס, ובכך להפחית את מס השכר שעליו לשלם. עם זאת, עלויות ההקמה של תאגידים בנקאיים הן גבוהות מאוד ועל כן תאגידים בנקאיים חדשים עשויים להיות הפסדיים במהלך השנים הראשונות לפעילותם, וללא אפשרות לקזז את ההפסד כנגד השכר. על כן, בהתאם לייחודיות תאגידים בנקאיים חדשים בהיבט זה, מוצע לתקן את סעיף 4 האמור ולאפשר לתאגיד בנקאי לקזז כנגד רווחיו הפסדים שצבר במהלך חמש שנות המס הראשונות ממועד רישומו כמוסד כספי. למעשה, המשמעות היא שמס הריווח שישולם על ידי תאגיד בנקאי חדש כאשר ייכנס לשנים רווחיות יחושב על בסיס ריווח נמוך יותר.

בהתאם לאמור, מוצע להוסיף בסופו של סעיף 4 לחוק מס ערך מוסף סעיף קטן (ג) חדש. הסעיף הקטן המוצע קובע מנגנון להעברת הפסדים של בנק חדש לשנים עתידיות. על פי ההוראה המוצעת, היה ובמהלך חמש שנות המס הראשונות ממועד רישום הבנק כמוסד כספי נוצר לו הפסד, ולאחר קיזוז ההפסד כנגד השכר בהתאם לסעיף קטן (ב) נותרה יתרת הפסד שלא קוזזה – תועבר יתרת ההפסד שלא קוזזה לשנים הבאות, ותקוזז כנגד הריווח של הבנק באותן השנים.

ההוראה המוצעת קובעת מנגנון הדרגתי לקיזוז ההפסדים: תחילה, הבנק יקזז את ההפסד כנגד השכר ששילם באותה שנת מס (בהתאם לסעיף קטן (ב) הקיים). אם נותרה יתרת הפסד שלא קוזזה, היא תועבר לשנה שלאחר מכן, ותקוזז כנגד הריווח שייווצר באותה שנה. במקרה שבו הקיזוז כנגד הריווח בשנה עתידית יצור הפסד באותה שנה, או יגדיל הפסד קיים באותה שנה (הפסד מצטבר), יהיה ניתן לקזז את כל ההפסד המצטבר כנגד השכר בהתאם לסעיף קטן (ב).

לסעיף 2 – הוראת תחולה. מוצע כי בנק יהיה רשאי לערוך קיזוז בהתאם להוראה החדשה ביחס להפסדים שנוצרו לו החל משנת המס 2026 ואילך, וזאת מכיוון שתכלית ההטבה היא לעודד ולאפשר השקעות חדשות של בנקים. עם זאת, יצוין שבמשרד האוצר מתנהלת חשיבה גם על האפשרות לאפשר קיזוז הפסדים שנוצרו לבנק גם בחמש שנות המס הקודמות לשנת התחילה.

 



[1] ס"ח התשל"ו, עמ' 52; התשפ"ה, עמ' 394.

[2] ס"ח התשמ"א, עמ' 232.