תוכן עניינים

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק_': הקמת מאגר נתוני אשראי לתאגידים.. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו. 2

ג. עיקרי החוק המוצע. 3

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים.. 3

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 4

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי. 4

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע. 4

1. תיקון חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016. 5

2. תיקון חוק חוקרים פרטיים.. 20

דברי הסבר. 20

 

 

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק_': הקמת מאגר נתוני אשראי לתאגידים

 

תזכיר זה כולל תיקוני חקיקה שצפויים להיכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2026, ואשר מפורטים בטיוטת הצעת החלטה לממשלה, אשר הופצה להערות הציבור ביום 21 בנובמבר 2025 ביחד עם יתר הצעות ההחלטה לעניין התכנית הכלכלית האמורה.

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק_': הקמת מאגר נתוני אשראי לתאגידים

 

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

חוק זה נועד לאפשר הקמת מאגר אשראי לתאגידים לטובת גישה של נותני אשראי לנתונים על תאגידים, במטרה להגביר את התחרות בשוק האשראי לתאגידים, ובפרט לתאגידים קטנים ובינוניים, ולשכלל את הקצאת האשראי במערכת הפיננסית.

חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (להלן – חוק נתוני אשראי), שם לו למטרה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ונקבעו בו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי. החוק נכנס לתוקף באפריל 2019, ומתוקפו, הקים בנק ישראל מערכת נתוני אשראי אשר, בין השאר, אוספת נתונים ממקורות מידע המספקים אשראי ומרשויות ציבוריות, לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות אלה. כמו כן, מספקת המערכת מידע אודות לקוחות לנותני אשראי, בהתאם להוראות החוק, כדי לשכלל את שוק האשראי בישראל. למאגר נתוני האשראי ללקוחות שהם יחידים שהחל לפעול ב-2019, תמורות חיוביות בצמצום היתרון התחרותי שהיה למערכת הבנקאית שהחזיקה בנתוני הלקוחות, בכך שאפשרה גם לנותני אשראי שאינם הבנק בו מנהל הלקוח את חשבון העובר ושב, גישה לנתוניו.

לאור האמור, מטרת חוק זה היא לקדם את התחרות והנגישות לאשראי של העסקים הקטנים והבינוניים והעסקים בכלל, באמצעות הרחבת מאגר נתוני האשראי הקיים כך שיאסוף מידע גם על תאגידים, באופן שיצמצם את פערי המידע בין נותני האשראי בשוק, תאפשר לשחקנים נוספים וחוץ בנקאיים להתחרות באופן שוויוני גם על המגזר העסקי ולהציע הצעות ערך שתואמות את סיכון הלווים.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

מוצע לתקן את חוק נתוני אשראי על מנת לאפשר הקמת מאגר אשראי לתאגידים, כך שהוראות החוק יחולו לגבי המאגר לתאגידים באופן מותאם לאופי המאגר ולהבחנה שבינו לבין המאגר ליחידים. אלה להלן עיקרי התזכיר המוצע:

1. מוצע להתאים את מטרות החוק להקמת המאגר לתאגידים ולניהולו ובין היתר לעניין השמירה על סודותיהם המסחריים. כן מוצע להבהיר כי בין מטרות החוק נכלל יצירת בסיס מידע שישמש את בנק ישראל לצורך מילוי תפקידיו לפי דין - המידע על יחידים במאגר יהיה לא מזוהה, בעוד שהמידע על תאגידים יהיה מזוהה, בהתאם להסדרים שייקבעו לחוק.

2. מוצע להסדיר העברת נתוני אשראי לגבי בעל זיקה לתאגיד, מתוך הכרה בכך שנתונים אלו נדרשים לצורך הערכת סיכון אשראי מיטבית. מוצע להוסיף לחוק הגדרות ל"בעל זיקה" בתאגיד, כך שיכלול לווה בעסקת אשראי שהתאגיד צד לה, ערב להתחייבויות התאגיד, תאגיד או יחיד שהתאגיד ערב להתחייבויותיו, וכן בעלי שליטה כהגדרתם המוצעת. לעניין בעל זיקה שהוא יחיד, מוצע להגביל את הנתונים שייכללו לגביו, ולהחיל עליו את הוראות החוק החלות על לקוח, בהתאמות הנדרשות. לפיכך, מוצע לראות בבעל זיקה "לקוח" לעניין תחולת הוראות החוק, תוך הבחנה בין בעל זיקה שהוא תאגיד לבין בעל זיקה שהוא יחיד, והחלת ההוראות הרלוונטיות לכל אחד מהם, בהתאמות הנדרשות.

3. מוצע לבטל את ההוראות בחוק הנוגעות לפעילות לשכות מידע על עוסקים. זאת, על רקע תיקון ההסדר החל על עוסק, לפיו על יחיד הפועל כעוסק יחולו כל ההוראות החלות על לקוח שהוא יחיד. מאחר שפעילות לשכות מידע על עוסקים אינה מבוססת על מידע שמקורו במאגר נתוני האשראי, מוצע לקבוע כי אין הצדקה להמשך פיקוח עליהן מכוח החוק.

4. בחוק הקיים ניתן דגש לשמירה על פרטיות המידע של יחידים. ביחס לתאגידים מוצע לבצע התאמות בהוראות אלה, אשר חלקן אינן נדרשות. בין היתר מוצע לקבוע כי הזכות של לקוח לבקש אי-הכללת נתונים לגביו במאגר לא תחול לגבי לקוח שהוא תאגיד, מוצע לאפשר שימוש באופן נרחב יותר בנתוני התאגידים מהמאגר לפיתוח מודלים סטטיסטיים בנוסף על פעולות החיתום, וביטול החובה למסור ללקוח שהוא תאגיד הודעה על תחילת איסוף הנתונים לגביו.

5. מוצע לקבוע כי מודל חיווי אשראי יותאם לאופי העסקי של התאגידים כך שיימסרו ללשכות האשראי כלל הנתונים לגבי הלקוח מבנק ישראל ובכך תתאפשר גמישות לגבי החיווי ובין היתר לא תחול המגבלה שבסעיף 35 לחוק ביחס למסירת נתוני אשראי של לקוח ללשכת אשראי. כמו כן מוצע להקנות לממונה סמכות לקבוע הוראות לעניין חיווי אשראי לתאגידים ובכלל זה תוכנו, הגופים להם ניתן למסור את נתוני החיווי, אופן הצגתו והנתונים שיצורפו לו.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

אין.

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

 

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

 

 

 

דברי הסבר

כללי

חוק זה נועד לאפשר הקמת מאגר אשראי לתאגידים לטובת גישה של נותני אשראי לנתונים על תאגידים, במטרה להגביר את התחרות בשוק האשראי לתאגידים, ובפרט לתאגידים קטנים ובינוניים, ולשכלל את הקצאת האשראי במערכת הפיננסית. חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (להלן – חוק נתוני אשראי), שם לו למטרה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ונקבעו בו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכל למען המטרות הקבועות בחוק - הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, הרחבת הנגישות לאשראי, צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים, ויצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.

החוק נכנס לתוקף באפריל 2019, ומתוקף החוק, הקים בנק ישראל מערכת נתוני אשראי שעלתה לאוויר במועד האמור, אשר, בין השאר, אוספת נתונים ממקורות מידע המספקים אשראי ומרשויות ציבוריות, לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות אלה. כמו כן, מספקת המערכת מידע אודות לקוחות לנותני אשראי, בהתאם להוראות החוק, כדי לשכלל את שוק האשראי בישראל.

שוק האשראי הקמעונאי בישראל, כלומר אשראי צרכני ואשראי לעסקים קטנים ובינוניים, מאופיין בריכוזיות גבוהה, והוא נשלט כמעט במלואו על ידי תאגידים בנקאיים. כך, נכון לסוף שנת 2023, 71% מהאשראי הצרכני ניתן על ידי המערכת הבנקאית. באשראי לעסקים קטנים ובינוניים הדומיננטיות של המערכת הבנקאית אף גבוהה יותר, כאשר נתח השוק של המערכת הבנקאית עמד על 94% בשנת 2023. יתרה מזאת, הריכוזיות בשוק האשראי מתבטא גם בריכוזיות המערכת הבנקאית עצמה, כאשר נתח השוק המצרפי של שני הבנקים הגדולים במערכת עמד בשנת 2023 על 56%, ונתח השוק של חמשת הבנקים הגדולים במערכת עמד על 99%.

העסקים הקטנים והבינוניים מהווים קטר צמיחה משמעותי למשק הישראלי. על פי דו"ח מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, בשנת 2022 כ-60% מהמועסקים במשק עבדו בעסקים קטנים ובינוניים והם היו אחראיים ל-55% מהתוצר במגזר העסקי. מגזר זה צומח באופן רציף ועקבי על פני השנים, גם לצד משברים אקסוגניים, ואילו עלויות האשראי והנגישות לאשראי עדיין מהווים אחד מחסמי הצמיחה המשמעותיים שלו. זאת כפי שבא לידי ביטוי בין היתר בכך ששיעור האשראי הניתן למגזר עסקי זה נמוך משמעותית משיעורו בתוצר העסקי. בנוסף, סקרים שעורכת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מצביעים על כך שפחות ממחצית מהעסקים הקטנים והבינוניים שהיו צריכים אשראי בשנת 2022, קיבלו את ההלוואה שביקשו באופן מלא, ו-34% שלא קיבלו מענה לבקשת האשראי חוו מחנק אשראי שהביא לצמצום היקף הפעילות שלהם עד כדי סגירה.

למאגר נתוני האשראי ללקוחות הפרטיים שהחל לפעול ב-2019, תמורות חיוביות בצמצום היתרון התחרותי שהיה למערכת הבנקאית שהחזיקה בנתוני הלקוחות, בכך שאפשרה גם לנותני אשראי שאינם הבנק בו מנהל הלקוח את העו"ש גישה לנתוניו. עד הקמת המאגר, המידע על הלקוח היה נתון כמעט בבלעדיות בידי הבנק בו התנהל חשבון העו"ש של הלקוח, ובאמצעות מידע זה, יכול הבנק לתמחר את האשראי ללווה בהתאם לרמת הסיכון של לווה מסוים. לעומת זאת, מלווה שאין בידיו מידע על רמת הסיכון של הלווה, צפוי לתמחר את האשראי לאותו לווה במחיר המבטא רמת סיכון ממוצעת של אוכלוסיית הלווים הפונים אליו לקבל אשראי ומסכימים לתנאי עסקת האשראי המוצעים. פער זה איפשר לבנק המנהל את העו"ש להציע הצעת ערך אופטימלית ללקוח (כמו ריבית נמוכה יותר) מאשר נותן האשראי שאינו בעל המידע. מחקר של בנק ישראל בנושא מצא שפרמיית-לקוח-שבוי ששילמו לקוחות שנוטלים אשראי מבנק שבו הם מנהלים את חשבון העובר ושב היחידי שלהם הצטמצמה באופן מובהק לאחר הקמת המאגר. מממצאים אלו מהווים אינדיקציה ראשונית לכך ששיתוף נתונים דרך מאגר האשראי פועל לצמצום הפערים במחיר האשראי דרך הקטנת התלות של לקוחות בבנק בו הם מנהלים את חשבון העובר ושב.

לאור האמור, מטרת חוק זה היא לקדם את התחרות והנגישות לאשראי של העסקים הקטנים והבינוניים והעסקים בכלל, באמצעות הרחבת מאגר נתוני האשראי הקיים כך שיאסוף מידע גם על תאגידים, באופן שיצמצם את פערי המידע בין נותני האשראי בשוק, תאפשר לשחקנים נוספים וחוץ בנקאיים להתחרות באופן שוויוני גם על המגזר העסקי ולהציע הצעות ערך שתואמות את סיכון הלווים. מוצע לתקן את חוק נתוני אשראי כך שהוראות החוק יחולו לגבי המאגר לתאגידים באופן מותאם לאופי המאגר ולהבחנה שבינו לבין המאגר ליחידים, ובין היתר בשים לב לנוסח סעיף 112 לחוק הקובע כי נגיד בנק ישראל, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע כללים לעניין סוג נתוני האשראי שיועברו למאגר לתאגידים, אופן שמירתם במאגר, התנאים למסירתם והשימוש בהם.

 

לפסקאות (1) (8), (34)(א)(2) ו-(ב)

בפסקה זו מוצע להתאים את מטרות החוק להקמת המאגר לתאגידים ולניהולו, ולטייב את נוסח  הסעיף כך שיובהר שהדרישה לשמור על פרטיות הלקוחות עניינה בלקוחות שהם יחידים ואילו לגבי לקוחות שהם תאגידים הדרישה תהיה שמירה על סודותיהם המסחריים. כמו כן, לאור התיקונים המוצעים לעניין שימושי בנק ישראל במידע על אודות תאגידים, לרבות מידע מזוהה, מוצע לתקן את המטרה הקבועה כיום בפסקה (4)  לסעיף קטן (א), כך שיובהר כי אחת ממטרות החוק היא יצירת בסיס מידע – מזוהה ובלתי מזוהה - שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו. כפי מוצע לקבוע בהוראות לפי בפרק ז לחוק, לגבי יחידים בנק ישראל יוכל לעשות שימוש במידע לא מזוהה ולגבי תאגידים יהיה מזוהה. בהמשך לתיקונים אלה מוצע להכניס גם את ההתאמות הנדרשות בסעיף 16 לחוק אשר מרכז את ההוראות המתייחסות להקמת המאגר ומטרותיו. כמו כן, מוצע לייחד את חובת ההתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות לגבי העיצוב והעדכון של המערכת הטכנולוגית המשמשת את המאגר לעניין מניעת פגיעה בהגנת הפרטיות של לקוחות שהם יחידים.

 

 

לפסקה (2)

להגדרות "בעל זיקה" ו"בעל שליטה" –במטרה לטייב את יכולת הערכת פירעון התשלומים של תאגידים מוצע שיתאפשר לנותן אשראי, בכפוף להסדרים הקבועים בחוק והמפורטים להלן, לקבל מידע על אודות מי שהוא 'בעל זיקה' לתאגיד והמידע על אודותיו רלוונטי לעניין מתן ההלוואה. לשם כך מוצע לקבוע כי בעל זיקה יהיה יחיד או תאגיד שהוא אחד מאלה: (1) לווה בעסקת אשראי שהתאגיד צד לה; (2) ערב לעסקת אשראי של התאגיד; (3) מי שהתאגיד ערב להתחייבויותיו בעסקת אשראי, ובלבד שהתאגיד אינו נותן ערבות כדרך עיסוק; (4) בעל שליטה. נתונים על אודות גורמים אלו עשויים להיות בעלי משמעות לבחינת יכולת החזר האשראי של התאגיד הקשור. על מנת ליצור ודאות בנוגע לזהות בעל שליטה בתאגיד, מוצע לקבוע, לעניין זה, שיחיד או תאגיד יוגדר כ"בעל שליטה" כאשר מתקיים לגביו אחד מהבאים: (1) מי שגוף מפוקח דיווח לגביו למאסדר שהוא בעל שליטה בו; (2) מי שמחזיק במחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד; (3) מי שמחזיק 25% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ואין אדם אחר המחזיק במחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד; (4) מי שעמד בתנאים שקבע הנגיד בהסכמת שר המשפטים בהתבסס על היכולת להכווין את פעילותו של התאגיד.

בהגדרות "דוח ריכוז נתונים" ו"דוח ריכוז נתונים מלא" – מוצע לקבוע שמידע אשר הממונה קבע כי הוא נאסף במאגר לתאגידים לטובת שימושו של בנק ישראל לצורך מילוי תפקידיו, לא ייכלל בדוחות ריכוז הנתונים.

בהגדרה "לקוח" – מוצע לקבוע כי קבע הנגיד כללים לפי סעיף 112 ולפיהם מקורות המידע יידרשו להעביר מידע גם לעניין תאגידים, אזי לקוח לעניין הוראות החוק יהיה גם תאגיד.

בהגדרה "נתוני אשראי" – מוצע לקבוע שלגבי נתוני אשראי ביחס לתאגידים, מי שייקבע את הנתונים יהיה נגיד בנק ישראל, בהתאם לקבוע בחוק כיום בסעיף 112, ובנוסף מוצע להעניק לו סמכות לקבוע נתונים נוספים אשר יוכלו להעיד על הסיכוי שהלקוח שהוא תאגיד יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב, ובכללם נתונים על בעל זיקה לתאגיד, ובלבד שלגבי בעל זיקה שהוא יחיד ניתן יהיה לכלול בנתוני האשראי של התאגיד רק שם בעל הזיקה, מספר תעודת הזהות שלו ופרט מזהה אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר המשפטים. ביחס לנתונים מזהים כאמור לגבי יחיד בעל זיקה, הוראות החוק יחולו על בעל זיקה כאילו היה לקוח, וזאת בהתאמות הנדרשות. כך למשל, ההוראות הקבועות בסעיף 22 לעניין בקשת לקוח לאי-הכללת נתוני אשראי במאגר יחולו לגביו כך שהיחיד יוכל לבקש כי אותם פרטים לא יכללו במאגר, גם ביחס לנתונים אלו המהווים נתוני אשראי של התאגיד המתקשר בעסקת האשראי. לעומת זאת, ביחס להוראות לפי סעיף 26 שעניינן תנאים להעברת נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי, יקבע כי לא נדרשת הסכמה של אותו יחיד בעל זיקה למסירת הנתונים לגביו ללשכת האשראי לשם עריכת דוח אשראי.

 

לפסקאות (3), (4), (6), (32), (33), (34), (35)(א)(1), (36)(א), (37), (38) עד (42) ו-(48)

מוצע למחוק את ההוראות בחוק המתייחסות לפעילות לשכות מידע על עוסקים. זאת, בין היתר, לאור הגדרת המונח "לקוח" בחוק, המביא בחשבון את פעילותו של היחיד גם כעוסק, כאשר כל הוראות החוק החלות לעניין לקוח שהוא יחיד יחולו גם לעניין יחיד שהוא עוסק. כך, למשל, דוח אשראי אשר הלשכה מוסרת למשתמש בנתוני אשראי או חיווי אשר נמסר על ידה לנותן אשראי לפי החוק מבוסס על נתונים מהמאגר, בין אם מדובר במתן אשראי לפעילות קמעונאית של יחיד ובין אם מדובר במתן אשראי לפעילותו כעוסק. פעילותן של לשכות מידע על עוסקים אינה מבוססת על מידע אשר נמסר ממאגר נתוני אשראי ולכן אין הצדקה כי הממונה יפקח על פעילות זו.

 

לפסקה (5)

מוצע לקבוע כי הממונה יהיה רשאי לתת רישיון שירות נתוני אשראי לעניין לקוחות שהם יחידים או   תאגידים בלבד ובכך לעשות הפרדה בעיסוקים אשר מותרים ללשכות לפי כל אחד מתחומים אלה.

 

לפסקה (7)

מוצע לקבוע כי המגבלה החלה בסעיף 13(1) לחוק לגבי מתן שירותים לנותן אשראי על בסיס דוח נתוני אשראי שהתקבל מהמאגר בלבד תחול רק לגבי לקוח שהוא יחיד. בעוד שלגבי לקוח שהוא תאגיד, מוצע לאפשר מתן שירותים כמפורט בסעיף זה על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר או מקורות נוספים. זאת, מאחר שלגבי תאגידים עשויים להיות מקורות נוספים אשר יהיו רלוונטיים לשם קבלת מידע הנדרש לנותני אשראי לשם מתן אשראי.

 

לפסקה (9)

מוצע להוסיף למקורות מידע הקבועים בסעיף 19 לחוק אשר יעבירו מידע למאגר נתוני האשראי לתאגידים את רשות התאגידים והמוסד לביטוח לאומי לעניין מידע אודות תאגיד, לאור חשיבות המידע אשר נמצא בידי גופים אלה להשגת מטרות החוק. בנוסף, מוצע לקבוע שסוגי נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע למאגר האשראי העסקי ייקבעו על ידי נגיד בנק ישראל בכללים בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 112 לחוק, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולגבי מקור מידע שהוא גוף ממשלתי – בהסכמת השר הממונה על מקור המידע.

 

לפסקאות (10) ו-(14)

מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 22 המסדירות את זכותו של לקוח לבקש כי נתונים לגביו לא יכללו במאגר לא יחולו על לקוח שהוא תאגיד. הוראות סעיף 22 נקבעו מתוך הכרה בחשיבות הגנת פרטיותו של היחיד ולכן מוצע להבהיר כי לגבי יחיד בעל זיקה יחולו הוראות הסעיף, כך לקוח יחיד בעל זיקה אשר ביקש שנתונים לגביו לא יכללו במאגר לא יישמרו לגביו גם הנתונים אשר נקבעו בהגדרת "נתוני אשראי". ואולם, תאגיד יוכל לבקש כי נתוני אשראי לגביו הכלולים במאגר לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי בהתאם להוראות סעיף 30 לחוק והנגיד רשאי לקבוע בכללים לפי סעיף 112 כי בקשה של תאגיד לאי מסירת נתונים יכול שתוגש לגבי נותני אשראי מסוימים, לגבי נותני אשראי מסוג מסוים או לכלל נותני האשראי והוא יהיה רשאי לקבוע גם תנאים לבקשה כאמור.

 

לפסקה (12)

מעבר לחשיבות הנתונים של מבקש האשראי עצמו לצורך חיתום הלוואה, על מנת לבצע חיתום מושכל ישנו ערך גבוה בפיתוח מודלים סטטיסטיים המבוססים על נתונים אגרגטיביים של לקוחות רבים, העשויים להפיק תובנות על סיכון האשראי בקרב סוגי לקוחות שונים. לצורך כך, מוצע שמשתמש בנתוני אשראי יהיה רשאי לעשות שימוש בנתוני אשראי לגבי לקוח אשר נמסרו לו על ידי לשכת אשראי בדוח אשראי, גם לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים לצורך הערכת הסיכוי שלקוחותיו יעמדו בפירעון תשלומים שבהם הם מתחייבים, ובלבד שלעניין לקוח שהוא יחיד, המשתמש בנתוני אשראי יסיר את הפרטים המזהים של הלקוח, והלקוח נתן את הסכמתו לעניין השימוש כאמור. מוצע להסמיך את הממונה לקבוע הוראות לעניין הפרטים המזהים של הלקוח שהוא יחיד שיוסרו, דרכי הסרת הפרטים המזהים ואופן קבלת ההסכמה של לקוח שהוא יחיד. כמו כן, מוצע להסמיך את הממונה לקבוע הוראות לגבי אופן השמירה של נתוני האשראי שבהם יעשה המשתמש בנתוני אשראי שימוש כאמור.

 

לפסקאות (13) ו-(15)

פעמים רבות, לצורך ביצוע חיתום לגבי תאגיד, נתונים לעניין בעל זיקה עשויים להיות בעלי משמעות לבחינת יכולת החזר האשראי של התאגיד הקשור, ועל כן הם נדרשים על מנת לבצע הערכת סיכון מיטבית של התאגיד הלווה. על מנת לאפשר העברת מידע לגבי בעל זיקה לתאגיד – מהמאגר ללשכת אשראי ומלשכת אשראי לנותן אשראי, מוצע לקבוע שיראו בבעל זיקה לתאגיד שהתקשר בעסקת אשראי, כלקוח לעניין אותה עסקת אשראי, ויחולו לגביו הוראות חוק כלקוח. בהתאם לכך מוצע לקבוע כי ניתן להעביר נתונים גם לגבי בעל זיקה לאותו תאגיד אם נתונים אלה דרושים לו לשם התקשרות בעסקת האשראי עם התאגיד או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה.

בהמשך לכך, מוצע לקבוע כ יראו בבעל זיקה לתאגיד המתקשר בעסקת אשראי כלקוח לעניין עסקת האשראי לנתוני האשראי אודותיו. כך, ביחס לבעל זיקה שהוא תאגיד, יחולו הוראות החוק החלות ביחס ללקוח שהוא תאגיד וביחס לבעל זיקה שהוא יחיד יחולו ההוראות החלות על לקוח שהוא יחיד. כך למשל כדי לקבל נתוני אשראי אודות בעל זיקה שהוא יחיד, נותן האשראי יצטרך לקבל את הסכמתו המפורשת כנדרש לפי סעיף 26(א)(4).

לצד זאת, מוצע לקבוע כי ביחס לנתוני אשראי של תאגיד, שהם הפרטים המזהים על בעל זיקה שהוא יחיד, כפי שהוגדר בפסקה (5) להגדרת 'נתוני אשראי' לתאגיד, יחולו הוראות החוק החלות על לקוח יחיד, בהתאמות הנדרשות, ואלא אם נאמר אחרת בחוק זה. בין היתר, מוצע כי לא תחול ההוראה לעניין הצורך בהסכמה הקבוע בסעיף 26(א)(4 וזאת על מנת לאפשר לנותן האשראי לקבל את הפרטים המזהים של אותו יחיד. יובהר כי במסגרת העבודה על התזכיר ובחינת הערות הציבור הממשלה תבחן התאמות נוספות הנדרשות לעניין זה.

 

לפסקה (16)

מוצע לקבוע את הנסיבות שבהן נותן אשראי, מבטח אשראי או מי שהתחייבותו של הלקוח במסגרת עסקת האשראי הומחתה לטובתו, אשר גם הם חשופים לסיכון האשראי של הלווה, יהיה רשאי לבקש חיווי אשראי גם לגבי מי שהוא אינו הלקוח שלו נתן אשראי ובלבד שהדבר נדרש לצורך מתן האשראי ללקוחו. בהתאם לצורך שעלה מהשוק, ישנן עסקאות אשראי, כדוגמת ניכיון שיקים או עסקאות פקטורינג, אשר החיווי שנדרש אינו לגבי לקוחו של נותן האשראי אלא לגבי גורם אחר. כך, בעסקת ניכיון שיקים, המדובר בעסקה שבמסגרתה גורם (להלן – מקבל השיק) קיבל שיק מגורם אחר (להלן – נותן השיק) שפרעונו, כלומר העברת הכספים על ידי נותן השיק למקבל השיק, יהיה בתאריך מסוים והוא פונה לנותן האשראי בבקשה להקדים את פירעון השיק, במקרה כזה על מנת שנותן האשראי יסכים להקדים את פירעון השיק למקבל השיק, כלומר להעביר לו כסף לפני שהוא מקבל את הכסף מנותן השיק, הוא נדרש לבחון את יכולתו של נותן השיק להעביר לו את הכסף בעתיד ועל כן נדרש חיווי האשראי לגבי אותו גורם ולא לגבי הגורם שהתקשר עם נותן האשראי. מקרה נוסף בו עשוי להתעורר צורך לקבל חיווי אשראי לגבי מי שאינו הלקוח של נותן האשראי הוא בעסקאות המכונות "עסקאות פקטורינג", בהן נותן האשראי מעביר תשלום ללקוח על בסיס התחייבויות עתידית של צד שלישי לתשלום מאוחר יותר לטובת מקבל האשראי.

בנוסף, וכאמור לעיל, לצורך חיתום האשראי של תאגיד נדרש מידע גם על אודות בעל זיקה לתאגיד. על כן מוצע שנותן אשראי והגופים הנוספים המפורטים בסעיף יוכלו לבקש ולקבל חיווי אשראי גם לגבי בעל זיקה– יחיד או תאגיד –לתאגיד שנוטל אשראי ובלבד שהדבר נדרש. יובהר, כאמור לעיל, שהוראות החוק לגבי החיווי יחולו בהתאם לזהותו של אותו בעל זיקה, כאשר אם מדובר על יחיד שהוא בעל זיקה יחולו הוראות החוק החלות על חיווי אשראי לגבי יחיד ואם בעל הזיקה הוא תאגיד אזי יחולו לגבי החיווי הוראות החוק החלות על תאגיד.

 

לפסקאות (17) ו-(18)

פעילותם הפיננסית של תאגידים, ובכלל זאת היקף הסתמכות על אשראי, היא בעלת מאפיינים שונים מפעילותם הפיננסית של יחידים. שונות זו עלולה להביא לכך שמודל חיווי האשראי הקיים כיום לא יהיה מותאם למאפייני התאגידים וייתן אינדיקציות שיפגעו בתאגידים בצורה שאינה מוצדקת. על מנת להתאים את מודל חיווי האשראי כך שיהיה רלוונטי לתאגידים על מורכבות פעילותם הפיננסית, יש לייצר גמישות גבוהה יותר בבניית המודל. לאור זאת, מוצע לקבוע כי מודל חיווי אשראי יותאם לאופי העסקי של התאגידים כך שבנק ישראל ימסור ללשכות האשראי את הנתונים לגבי הלקוח הנמסרים לשם עריכת דוח אשראי לפי הוראות סימן ב'. בכך תתאפשר גמישות לגבי החיווי ובין היתר לא תחול המגבלה שבסעיף 35 לחוק ביחס למסירת נתוני אשראי של לקוח ללשכת אשראי. כמו כן מוצע להקנות לממונה סמכות לקבוע הוראות לעניין חיווי אשראי לתאגידים ובכלל זה תוכנו, הגופים להם ניתן למסור את נתוני החיווי, אופן הצגתו והנתונים שיצורפו לו.

 

לפסקאות (20) ו-(21)

לאור המאפיינים השונים של השירותים אשר ניתנים ליחידים לעומת השירותים אשר ניתנים לתאגידים וכהשלמה להוראות סעיף 112, מוצע לקבוע כי סמכות שר המשפטים לקבוע הוראות בעניין אופן מתן ייפוי כוח למיופה כוח בתמורה, אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים למיופה כוח בתמורה תהיה לגבי לקוח שהוא יחיד ואילו לגבי לקוח שהוא תאגיד – תהיה סמכות זו נתונה לנגיד.

 

 

לפסקה (23)

מוצע לקבוע כי לשם השגת מטרותיו ומילוי תפקידיו, בנק ישראל יהיה רשאי לעשות שימוש במידע מזוהה של תאגיד וכן של יחיד בעל זיקה, לרבות הצלבת המידע האמור עם מידע מזוהה אחר המצוי בידיו לפי דין והעברת המידע למאגרי מידע אחרים המשמשים אותו לצורך מילוי תפקידיו. לעניין זה, בנק ישראל יהיה רשאי להצליב מידע כאמור על יחיד בעל זיקה מתוך המאגר לגבי יחידים עם מאגרי מידע אחרים שברשותו רק ביחס ליחיד בעל זיקה לתאגיד מהותי. תאגיד מהותי ייקבע על בסיס סך החשיפה שלו, של השולט בו ושל תאגידים שבשליטתו ובשליטת השולט בו, ביחס לסך האשראי של כלל התאגידים במאגר האשראי לתאגידים.

עוד מוצע, לקבוע כי הנגיד יהיה רשאי לקבוע כי מקורות מידע יעבירו למאגר האשראי העסקי מידע הדרוש לבנק ישראל לשם מילוי תפקידו, ואינו מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות למעט מידע מזוהה של יחיד בעל זיקה לתאגיד כאמור שהוא תאגיד מהותי, ובלבד שלגבי מקור מידע שהוא גוף ממשלתי, יקבעו הוראות בהסכמת השר הממונה על מקור המידע. בנוסף, מוצע להסמיך את הנגיד לדרוש מידע גם על תאגיד שלא ניתן להפיק בגינו דוח אשראי או דוח ריכוז נתונים, כגון תאגידים שנמצאים במרשם חסרי ישויות משפטיות של רשות המיסים. זאת, מאחר שמדובר בגופים אשר קיימת בעיה בזיהויים המלא ולכן קיים חשש כי הנתונים שיאספו לגביהם לא יהיו מדויקים או מהימנים. ואולם, קיימת חשיבות להעברת נתונים לגבי גופים אלה כדי לבחון את החסמים הקיימים כיום בזיהוי חד ערכי של גופים אלה או בצבירת מידע לגביהם. כמו כן, ביחס לשמירת נתונים כאמור, בנוסף לשמירתם במאגר, בנק ישראל יהיה רשאי, לטובת ביצוע תפקידיו לפי דין, לשמור את המידע המאגרים נוספים, וזאת אף לאחר תקופת התיעוד הקבועה בסעיף 23(ג) ביחס לנתוני אשראי על יחיד. לעניין שמירת נתונים הנוגעים ליחיד בעל זיקה לתאגיד מהותי העברת הנתונים תעשה, לאחר שהבנק ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בשמירת הנתונים או העברתם, כי הדבר נדרש לשם ביצוע תפקידיו, ובמידה המצדיקה את הפגיעה. במידה והבנק ימצא כי אין הצדקה להעביר או לשמור את הנתונים כאמור, הם יימחקו בתום תקופת התיעוד.

 

לפסקה (24)

מוצע לקבוע כי יהיה ניתן לתת גישה נרחבת יותר לנתונים לא מזוהים מהמאגר לתאגידים לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים בנוסף על פעולות החיתום. על מנת לבצע חיתום מושכל ישנו ערך גבוה בפיתוח מודלים סטטיסטיים, המבוססים על נתונים אגרגטיביים של לקוחות רבים, העשויים להפיק תובנות על סיכון האשראי בקרב סוגי לקוחות שונים. על כן, מוצע לקבוע כי בנק ישראל יהיה רשאי לתת ללשכות אשראי ולמשתמשים בנתוני אשראי גישה למידע לא מזוהה לגבי תאגידים מהמאגר לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים. לגבי מידע לא מזוהה של יחידים בעלי זיקה לתאגיד, בנק ישראל יהיה רשאי לתת גישה לנתונים לא מזוהים אלו ללשכות האשראי, אולם לגבי משתמשים בנתוני אשראי, הוא יהיה רשאי לאפשר להם גישה כאמור רק בהסכמת שר המשפטים

 

לפסקה (25)

מוצע לייחד את ההסדרים המפורטים בסעיף הקיים לעניין מסירת מידע ושימוש במידע  אודות לקוחות שהם יחידים ולהבהיר כי בנוגע ללקוחות שהם תאגידים הנגיד יהיה מוסמך לקבוע את הפרטים שלא יכללו בנתוני האשראי שנמסרים מהמאגר. זאת, בהשלמה לסמכותו של הנגיד לקבוע כללים לפי סעיף 112. כמו כן, מוצע כי הנגיד יוסמך לקבוע פרטי מידע שונים לגבי סוגי לקוחות שונים.

 

לפסקה (26)

לאור הסמכות הנתונה לנגיד לפי סעיף 112 לקבוע בכללים הוראות בנוגע לשמירת נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם תאגידים, מוצע להבהיר כי סמכות השר הקבועה בסעיף 47(ב) היא לגבי לקוחות שהם יחידים ואילו לגבי לקוחות שהם תאגידים מוסמך הנגיד לקבוע הוראות לגבי התקופה יימסרו נתוני אשראי השונה מההוראה אשר נקבעה בסעיף 47(א) ורשאי הוא לקבוע תקופות שונות לגבי סוגי תאגידים שונים.

 

לפסקאות (30) ו-(36)

לאור מאפייניהם של לקוחות שהם תאגידים והמורכבות הפוטנציאלית של בדיקת הנתונים אשר נמסרים למאגר כמו גם התלונות של לקוחות אלה לגבי מקורות המידע, לשכות האשראי או המשתמשים בנתוני אשראי מוצע לקבוע כי בקשה לתיקון מידע או תלונה של לקוח שהוא תאגיד תטופל רק לאחר שזה פנה למקור המידע הפיננסי, ככל שבקשתו לתיקון מידע נמסרה על ידי מקור זה, או למקור מידע, ללשכת האשראי או למשתמש בנתוני אשראי ככל שהוא מעוניין להתלונן על גורמים אלה ואלה לא טיפלו בבקשתו בתוך זמן סביר, לא ענו לו תוך זמן סביר או דחו את תלונתו – לפי העניין.

 

לפסקה (31)

לאור המאפיינים השונים שיש לנתוני אשראי של תאגידים לעומת אלה של יחידים ומאחר שההסדרים אשר נקבעו בסעיף 60(ב) עד (ד) הותאמו לשמירת נתוני אשראי של יחידים, מוצע להבהיר בהוראות אלה כי הן אכן חלות על יחידי בעוד שלגבי תאגידים הוקנתה סמכות לנגיד בסעיף 112 לקבוע, בין השאר, את דרכי שמירתם של נתוני האשראי.  כמו כן, מוצע לקבוע כי המגבלה אשר נקבעה בסעיף קטן (ד) לפיה בנק ישראל נדרש לשמור את מאגר נתוני האשראי במתקניו לא תחול על מאגר נתוני האשראי לגבי תאגידים.

 

לפסקה (33)

כאמור לעיל, מוצע להסיר את ההוראות בחוק המתייחסות לפעילות לשכות מידע על עוסקים. זאת, בין היתר, לאור הגדרת המונח "לקוח" בחוק, המביא בחשבון את פעילותו של היחיד גם כעוסק. כל הוראות החוק החלות לעניין לקוח שהוא יחיד חלות היום גם לעניין יחיד שהוא עוסק.

 

לפסקה (43)

לאור חשיבות זהותו של בעל זיקה לתאגיד בהתאם למפורט לעיל, מוצע לקבוע כי בנק ישראל יהיה רשאי, לעניין לקוח שהוא תאגיד, לבצע אימות זהות של בעל זיקה. יובהר כי בהתאם להוראות החוק, האימות בנוגע ליחיד בעל זיקה יהיה רק לשם השגת המטרות המנויות בסעיף 1(א), ואולם ביחס ליחיד בעל זיקה לתאגיד מהותי, האימות יהיה  גם ביחס למטרה המנויה בסעיף 1(ב).

 

לפסקה (46)

סעיף 110 לחוק נתוני אשראי קובע איסור על לבקש נתוני אשראי או דירוג אשראי על אדם לשם בחינת העסקתו. לאור ההבחנה בין יחיד לבין תאגיד לעניין זה, מוצע לקבוע איסור על בקשת נתוני אשראי מתאגיד לשם התקשרות לרכישת מוצרים או שירותים. יצוין כי קביעה זו אינה נועדה לאסור על קבלת חיווי אשראי לצורך התקשרות בעסקאות מימון כדוגמת עסקאות פקטורינג.

 

לפסקה (47)

סעיף 112 בחוק קובע את הסמכויות לגבי הרחבת מאגר האשראי כך שיכלול גם נתוני תאגידים. מוצע לערוך תיקונים בסעיף זה כדלהלן: לקבוע כי הנגיד יוכל לקבוע כי מקורות מידע החייבים מסירת נתוני אשראי יהיו חייבים להעביר למאגר גם נתונים נוספים בנדרשים לצורך השגת מטרות החוק. בנוסף, לאור הוספת מקורות מידע שהם יחידות סמך או תאגידים סטטוטוריים למאגר, מוצע לקבוע כי סמכות הנגיד לעניין סוג הנתונים שמקורות המידע יידרשו למסור, תהיה כפופה להסכמת השר הממונה על מקור המידע כאשר מדובר במקור מידע ממשלתי. כמו כן מוצע כי ביחס לחיווי האשראי לתאגידים הנגיד רשאי לקבוע כי ניתן היה למסור חיווי כאמור גם לגופים נוספים.

כמו כן, מוצע להסמיך את הנגיד לקבוע כי נתונים לגבי תאגיד יועברו למאגר נתוני האשראי לגבי יחידים או למאגר ייעודי אשר יוקם לנתונים לגבי תאגידים. זאת, על מנת לאפשר את הגמישות להקמת מאגר נפרד לשני סוגי הלקוחות האמורים. בנוסף, בהמשך לתיקונים לסעיף 44, כמפורט בפסקה (23), לתזכיר, מוצע להסמיך את הנגיד לקבוע כי נתונים מסוימים שייאספו לגבי לקוח במאגר יימסרו רק לבנק ישראל לצורך ביצוע תפקידיו.

 

 

לפסקה (51)

מוצע להסמיך את הנגיד לקבוע הוראות לעניין אגירת מידע על ידי מקורות המידע עד להקמת המאגר לתאגידים. זאת בדומה לסמכות שהוקנתה לשר המשפטים בסעיף 125(ד) לחוק לגבי מאגר נתוני האשראי הקיים כיום.