אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' ...) (אכיפה כלפי מחזיקי חוץ), התשפ"ו-2025
מטרת התיקון לחוק היא להסדיר את אכיפת חוקי התנועה על אוכלוסיות שלא ניתן לאכוף כנגדן באמצעות החקיקה הקיימת.
חלק מהנהגים בכבישי מדינת ישראל הם תיירים ושוהים זרים שאינם בעלי כתובת קבועה, דבר המקשה על איתורם אם עברו עבירה שנאכפת באמצעים אלקטרוניים. מטרת החוק המוצע להקל על אכיפה במקרים אלו, שבהם כיום יש קושי לאתר את הנהגים, ובמקרים רבים הם לא משלמים דו"חות, ויכולים לסכן את עוברי הדרך מבלי שמוטלת עליהם סנקציה הלכה למעשה. מטרת החוק המוצע לתת מענה בהקשר של תיירים הן לגבי עבירות מסוג ברירת משפט והן לגבי עבירות של הזמנה לדין, כמפורט בדברי ההסבר. עם זאת יהיה צורך בקביעת הסדר גם בחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024.
משטרת ישראל מסרה כי נדרשת תוספת כוח אדם לגורמי המשטרה המטפלים בדו"חות תנועה: מטפלי מפנ"א (מרכז פניות נהגים ארצי), תובעים משטרתיים. כמו כן, נדרש פיתוח המערכת הממוחשבת והתאמתה לתיקון לחוק. המרכז לגביית קנסות מסר כי יידרשו התאמות מחשוביות ותוספת כוח אדם לטיפול בגביית חובות אלו בהתאם להיקפים.
תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס'...)(אכיפה כלפי תושבי חוץ), התשפ"ו-2025
|
הוספת סעיף 229ב |
1. |
בחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982[1] - |
||||
|
|
|
(א) |
אחרי סעיף 229א יבוא: |
|||
|
|
|
"תשלום קנס על ידי תושב חוץ |
229ב |
(א) בסעיף זה, "תושב חוץ" – נהג ברכב או מחזיק ברכב, שאינו תושב כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965.[2]
|
||
|
|
|
|
|
(ב) המצאת הודעת תשלום קנס לבעלים הרשום של הרכב (להלן – הבעלים הרשום) תיחשב המצאה לתושב חוץ. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הבעלים הרשום יודיע לתושב החוץ, על דבר קבלת הודעת תשלום הקנס ואת האמור בסעיף קטן (ד), לא יאוחר משלושים ימים ממועד ההמצאה. |
|
|
|
|
|
|
|
(ד) הבעלים הרשום יודיע לתובע, בדרכים שצויינו על גבי הודעת תשלום הקנס, כי הביא לידיעת מחזיק החוץ את דבר קבלת הודעת תשלום הקנס, לא יאוחר משלושים ימים ממועד ההמצאה, וימסור לתובע העתק מהסכם השכרת הרכב או את שם תושב החוץ ואת הפרטים המצויים אצלו לרבות מספר דרכון או מספר זיהוי ופרטי התקשרות. |
|
|
|
|
|
|
|
(ה) על אף האמור בסעיף 229(א), תושב חוץ ישלם את הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס תוך שישים ימים מיום המצאתה; לא שולם הקנס תוך שישים ימים מיום ההמצאה לבעלים הרשום, חובת התשלום תהיה על הבעלים הרשום, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה לבעלים הרשום; לעניין זה על תושב החוץ, לא יחולו הוראות סעיף 30(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. |
|
|
|
|
|
|
|
(ו) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ה) לעניין תשלום הקנס, מסר הבעלים הרשום לתובע את פרטי תושב החוץ והוכיח שהוא נהג ברכב, יראו את תושב החוץ כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, ויחול עליו האמור על בעל רכב בסעיף 27ב לפקודת התעבורה; לעניין זה, "הוכיח" – לרבות באמצעות מסירת העתק הסכם שכירות. |
|
|
|
|
|
|
|
(ז) על אף האמור בסעיף 229(א)(2), לא יידחו המועדים לתשלום הקנס גם אם תושב החוץ ביקש להישפט. |
|
|
|
|
|
|
|
(ח) שולם הקנס על ידי הבעלים הרשום ובוטל – יוחזר הקנס לבעלים הרשום, והוא ישפה את תושב החוץ אם גבה ממנו את סכום הקנס.
|
|
|
|
|
|
|
|
(ט) מסר הבעלים הרשום את פרטי תושב החוץ כאמור בסעיף קטן (ו), לא יחול סעיף 30(ג) לפקודת התעבורה, והמשטרה תשלח לבעלים הרשום הודעת תשלום קנס על שם תושב החוץ, בסכום הקנס הקבוע בצו התעבורה (עבירות קנס), תשס"ב-2002; (י) האמור בסעיף קטן (ה) יחול לגבי הקנס שנרשם על שם תושב החוץ לעניין חובת התשלום ומועדו." |
|
תיקון פקודת התעבורה |
2. |
בפקודת התעבורה [נוסח חדש[[3] - |
||||
|
|
|
(1) בסעיף 30, בסופו יבוא: |
||||
|
|
|
|
"(ד) |
עבירה לפי פקודה זו, והתקנות שהותקנו מכוחה, שאינה עבירת קנס, שעבר תושב חוץ, כהגדרתו בסעיף 229ב(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, תיחשב כעבירת קנס בשיעור של 1500 שקלים חדשים, בהתאם לצו התעבורה (עבירות קנס), ויחולו עליה הוראות סעיף 229ב לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982. הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירת תעבורה שהיא אחת מאלה: |
||
|
|
|
|
|
(1) עבירת תעבורה או עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש; (2) עבירה לפי סעיף 64א; (3) עבירה לפי סעיף 62(3); כל עבירה אחרת שתובע החליט כי יוגש בעניינה כתב אישום." |
||
דברי הסבר
חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, מסדיר, בין היתר, את אופן ההמצאה לנהג שביצע עבירה שתועדה באמצעות מצלמה. כאשר מדובר בתייר או שוהה זר, היעדר פרטים מקשה על ביצוע ההמצאה, ואף כשניתן להשיג את פרטי הנהג (כגון על ידי קבלתם מחברת השכרה אם מדובר ברכב שכור) הרי שאין ודאות כי הפרטים מלאים ומדויקים לצורך המצאה, ויש קושי לוודא כי ההמצאה בוצעה כנדרש.
יתרה מכך, אף אם הדו"ח הומצא לנאשם הרי שאין כל סנקציה שתאלץ אותו לשלם את הקנס או להתייצב למשפט במדינת ישראל. כפועל יוצא מהמצב האמור, כמעט ואין אכיפה כיום כנגד תיירים ושוהים זרים, וזאת בהעדר מנגנון יעיל לביצוע ההמצאה ולגביית התשלום או אכיפת התייצבות לבית המשפט. הנושא אף הוזכר בעבר בדו"ח מבקר המדינה שעסק בנושא הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי התעבורה[4].
סקירה בינלאומית של נושא אכיפת דוחות תנועה לתיירים[5] במדינות האיחוד האירופי ובארצות הברית העלתה שלושה פתרונות אפשריים עיקריים לתופעה:
1. שיתוף פעולה בילטראלי - בדגש על שיתוף נתוני רישום רכבים וסיוע הדדי בהחלפת מסמכים.
2. ענישה מידית - קנס או הליך משפטי בטרם יציאת הנהג מגבולות המדינה.
3. שיתוף נתונים באמצעות חברות ההשכרה והביטוח - העברת פרטי הנהג אל רשויות האכיפה או תשלום הקנס על ידי חברת ההשכרה.
ההצעה הנוכחית מתמקדת בפתרון השני, של הטלת סנקציה טרם היציאה מהמדינה, הן לגבי ברירות משפט והן לגבי עבירות מסוג הזמנה לדין.
לצד האמור יצוין כי בשנת 2024 נחקק חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024. יהיה צורך לקבוע הסדר חקיקתי משלים שיעסוק בהפרות תעבורה בהתאם לחוק האמור.
עיקר 1 - סעיף 1 - התייחסות לעבירה שנקבעה כברירת משפט
החוק המוצע נועד לאפשר אכיפה כנגד תיירים ושוהים זרים אשר אינם תושבים. אנשים אלה יוגדרו כ"תושבי חוץ" ותישמר הזיקה בין בעל הרכב לתושב החוץ ולעבירה שבוצעה ברכב שבבעלותם. המנגנון יחייב את תושב החוץ לשלם את הקנס כתנאי להגשת בקשה לביטול או לשפיטה, ובמידה ולא יעשה כן – חובת התשלום של הקנס תחול על בעל הרכב, שרשאי יהיה לאחר מכן לחייב את תושב החוץ, בהתאם למוסכם ביניהם.
עם זאת, אם מסר הבעלים הרשום לתובע את פרטי תושב החוץ והוכיח שהוא נהג ברכב, יראו את תושב החוץ כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, ויחול עליו האמור על בעל רכב בסעיף 27ב לפקודת התעבורה.
המשמעות היא שהוראות חוק כגון רישום מידע וכיוצא בזה יחולו על תושב החוץ. עם זאת, בפני תושב החוץ תהיה פתוחה הדרך להראות כי אדם אחר נהג ברכב, העמידו או החנהו, או אם יוכיח למי מסר את החזקה ברכב, או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו, הכל כמפורט בסעיף 27ב האמור.
בקשה להישפט לא תהווה עילה לדחיית מועד תשלום הקנס כשמדובר בתושב חוץ, ואולם אם בוטל הקנס על ידי תובע או שבית המשפט זיכה את תושב החוץ, יוחזר הקנס למי ששילם אותו – תושב החוץ או הבעלים הרשום.
הוחזר הקנס לבעלים הרשום, לאחר שגבה את הסכום מתושב החוץ באמצעות פיקדון או בדרך אחרת – ישיב את הסכום לתושב החוץ.
עיקר 2 - עבירה שדינה הזמנה לדין
כאשר יש מפגש בין השוטר לחשוד, ניתן להמציא לו הזמנה לדין באמצעות מסירה פיזית; אולם במקרים שבהם אין מסירה פיזית של הזמנה לדין לחשוד (כגון בעבירות המבוססות על צילום – מהירות ואור אדום), יש להמציא לנהג הזר את ההזמנה בדרכים אחרות.
מכיוון שאין משמעות רבה להמצאה בחו"ל בהעדר יכולת לחייב את התייר להגיע למדינת ישראל ולהישפט, יש לבנות מנגנון אכיפה חלופי אפקטיבי. על כן מוצע תיקון חקיקה שיקבע את עבירות ההזמנה לדין (למעט עבירות חמורות במיוחד) כעבירות קנס עבור מי שאינו תושב ישראל, קביעה שתאפשר את החלת סעיף 229ב לחסד"פ המוצע גם על עבירות אלה.
בנוגע לעבירות חמורות במיוחד (כגון נהיגה בשכרות, מעורבות בתאונת דרכים וכד'), אם התייר נמצא פיזית בישראל, מוצע להביאו לשיפוט מהיר.
הצעה זו תייתר את הצורך לבצע המצאה לחו"ל שקיימים קשיים רבים לגבי יישומה, וכן תייתר את הצורך בקיום הליך משפטי, היות ובמרבית המקרים תיירים לא יגיעו להישפט במדינת ישראל והשקעת המשאבים הגדולה הכרוכה בהמצאה כדין לחו"ל, תרד לטמיון.
מאידך גיסא, ההצעה מתווה אכיפה מקלה לתושב חוץ לעומת תושב מקומי, אולם ניתן לקבוע סכום קנס גבוה אשר יהלום את חומרת העבירה, כמוצע בהצעה זו.
בנוסף, חוק הפרות תעבורה מנהליות, התשפ"ד-2024, אשר פורסם בתאריך 7.8.2024, ועתיד להיכנס לתוקף בתאריך 8/2/2026, קובע שאין בקביעתה של הוראה מהוראות לפי פקודת התעבורה כהפרת תעבורה כדי לגרוע מהיותה עבירת תעבורה. עם זאת, כניסת החוק לתוקף תעביר ככלל את הטיפול בכל עבירות התעבורה שנקבעו בעבר כעבירות קנס מסוג 'ברירת משפט', לטיפול במישור המנהלי באמצעות רישום קנס מנהלי.