תוכן עניינים

טיוטת חוק.. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו. 2

ג. עיקרי החוק המוצע. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים.. 2

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 2

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי. 2

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע. 2

טיוטת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו- 2025. 4

פרק _  - צמצום ההון השחור. 4

1. תיקון פקודת מס הכנסה. 4

2. תיקון פקודת מס הכנסה – תחילה. 8

3. תיקון חוק לצמצום השימוש במזומן. 8

סימן ד' : נותני שירותים פיננסיים. 9

4. תיקון פקודת מס הכנסה. 9

דברי הסבר. 10

 

טיוטת חוק

א. שם החוק המוצע

טיוטת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025 - פרק ___': צמצום ההון השחור.

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

בתזכיר זה מוצעים צעדים שונים למלחמה בהון השחור -

קביעת חובת דיווח של מפעילי זירות מקוונות המשמשות לתיווך בביצוע עסקת השכרת מקרקעין בישראל בין משכירים ושוכרים לטווח קצר, בהתאם להמלצות ה-OECD בעניין זה; תוך קביעה כי מפעילי הזירות המקוונות לא יידרשו בדיווח לגבי עסקאות השכרת מקרקעין לטווח ארוך או של משתמשים מזדמנים.

הגבלה על החלפת שטר למזומן כך שפעולה זו תהיה מותרת עד סכום של 6,000 ₪, בהתאם להגבלות חוק המזומן;

קביעת חובת הצהרה לנותני שירותים פיננסיים להצהיר אם לא בוצעו פעולות החייבות בדיווח לפי סעיף 141א לפקודת מס הכנסה.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן חוק צמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018;

תתוקן פקודת מס הכנסה.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

סימן א'- דיווח של זירות מקוונות- 30 מיליון ₪ בשנה הראשונה וכ-100 מיליון ₪ בהבשלה מלאה; סימן ב'- הגבלה על החלפת שטר למזומן- 120 מיליון ₪; סימן ג'- נותני שירותים פיננסיים- 10 מיליון בשנה הראשונה וכ-20  מיליון ₪ בהבשלה מלאה.

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין

 

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

טיוטת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו- 2025

פרק _  - צמצום ההון השחור

 

 

     דברי הסבר

כללי     בפרק זה מוצעים מספר תיקונים שמטרתם צמצום ההון השחור והגברת חובות דיווח לצורך גביית מס.

סימן א': פלטפורמות דיגיטליות (Airbnb)

סעיף 1

השינויים הטכנולוגיים והתפתחות המסחר המקוון בשנים האחרונות הביאו לשינוי באופי העסקאות בין צדדים כך שבמקרים רבים הן מתבצעות באופן מקוון. זאת באמצעות פלטפורמות דיגיטליות המתווכות בין צדדים ומשמשות לביצוע עסקה, למשל תיווך בעניין השכרת דירות למטרות נופש או לשהיה קצרת טווח, תיווך בעניין מכירת מוצרים שונים ועוד, כאשר העסקה והתשלום עבור העסקה מתבצעים או נקבעים באמצעותן (להלן – זירות מקוונות). התפתחות טכנולוגית זו מאפשרת מקורות הכנסה מגוונים שלעיתים אינם מקור ההכנסה העיקרי של מפיק ההכנסה. תופעה זו מכונה "Gig Economy", כלומר – כלכלה "צדדית".

כדי להתמודד עם התופעה שלפיה המשתמשים בזירה המקוונת אינם מדווחים על הכנסותיהם שהתקבלו כתוצאה משימוש בה, ואינם משלמים מס על הכנסתם, בשנת 2020 הוצע על ידי ארגון ה- OECD מודל לחקיקה שתחייב את מפעילי הזירות המקוונות לדווח לרשות המס המקומית על המשתמשים המפיקים הכנסה באמצעותן, על ההכנסה שהתקבלה, מספר העסקאות שבוצעו ועוד, ולגבי עסקאות להשכרת נכסי מקרקעין – גם פרטים בעניין הנכס. האיחוד האירופי קבע גם הוא מודל דומה וחייב את המדינות החברות בו לחוקק את חובת הדיווח בחוקיהן הפנימיים, ומרביתן עשו כן או נמצאות בשלבים מתקדמים של כניסת החוק לתוקף. עוד קודם לכן, מדינות נוספות כדוגמת אוסטרליה ואנגליה חוקקו גם הן חובת דיווח דומה.

בדומה למקומות אחרים בעולם, בישראל, שיטת המס מתבססת על דיווח עצמי, כאשר חובות דיווח וניכוי במקור של משלמים מאפשרים לרשות המסים לערוך בקרה על ההכנסות המדווחות בדיווח העצמי. אולם, לרשות המסים בישראל קיים חסר מהותי במידע על עסקאות המבוצעות והכנסות המתקבלות כתוצאה משימוש בזירות מקוונות, במיוחד כאשר הזירה המקוונת מנוהלת מחוץ לישראל. התוצאה היא אבדן מס המוערך במאות מיליוני שקלים בשנה, ויש בכך פגיעה ממשית במשק הישראלי ובתקציב המדינה.

בהתאם לקבוע בהנחיות החקיקה שצוינו לעיל, מוצע לקבוע גם בישראל חובה על זירות מקוונות לדווח על עסקאות המבוצעות במסגרתן. על אף שהנחיות החקיקה האמורות מתייחסות לכלל הזירות המקוונות כאמור, מוצע בהצעה זו להתייחס באופן ייחודי לזירות מקוונות שבאמצעותן מבוצעות עסקאות להשכרת מקרקעין, שהן עסקאות החייבות במס בישראל.

מוצע לקבוע את ההסדר בעניין זה בסעיף 141ג לפקודה, ולעגן בו, בסעיף קטן (ב), את חובת הדיווח שתחול על מפעילי זירות מקוונות המשמשות לתיווך בביצוע עסקת השכרת מקרקעין בישראל בין משכירים ושוכרים.

יצוין, שבניגוד להצעה שקודמה בעבר, מוצע לקבוע שחובת הדיווח תחול רק לעניין משתמש שביצע לפחות עשר עסקאות בשנת המס במסגרת הפלטפורמה, ושסך העסקאות שביצע בתקופת הדיווח עלה על 8,000 ₪ בשנה. הוראה זו מצמצמת את תחולת חובת הדיווח וקובעת נקודת איזון לגבי משתמשי הזירות המקוונות המפיקים הכנסה באמצעותן, באמצעות מיקוד חובת הדיווח לגבי עסקאות שהן לטווח קצר, ולגבי משתמשים העושים שימוש מינימלי או אקראי בזירות המקוונות.

כמו כן, יצוין כי בהתאם להגדרות המוצעות בסעיף קטן (א), עסקה שנעשתה על ידי אזרח ישראלי להשכרת מקרקעין באזור תהיה גם היא חייבת בדיווח, מאחר שלפי סעיף 3א לפקודת מס הכנסה עסקאות אלה חייבות במס בישראל.

מוצע כי חובת הדיווח תחול רק אם העסקה מתבצעת במסגרת הזירה המקוונת, לרבות קביעת המחיר של העסקה והעברת פרטי אמצעי תשלום בעד העסקה, אף אם אינה משולמת בפועל באמצעות הזירה המקוונת. כך, זירות מקוונות החייבות בדיווח אינן כוללות פלטפורמות העוסקות באופן בלעדי בפרסום של השכרת מקרקעין בין משכירים ושוכרים, בהעברת תשלומים בתחום זה או בהפניה של משתמשים לאתרים אלה או למשכירים.

בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע את חובתו של מפעיל הזירה המקוונת לאסוף את המידע המפורט באותו סעיף קטן מהמשתמשים שלגביהם יידרש לדווח; בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע את חובתו לוודא כי המידע האמור מהימן, באמצעות המידע העומד לרשותו או באמצעות בדיקה במקורות פומביים וזמינים לציבור. בסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי במקרה שבו מפעיל הזירה המקוונת מסתמך על מידע קיים בנוגע לתקופות דיווח קודמות, אך התעורר ספק לגבי מהימנות המידע הקיים, עליו לדרוש מהמשתמש אסמכתאות מתאימות לאימות המידע ממקור אמין ובלתי תלוי. עוד מוצע לקבוע כי הדיווח יהיה שנתי, ויתבצע עד יום 31 בינואר של כל שנה. במסגרת הדיווח, לא יידרש מפעיל הזירה לפרט את המידע לגבי כל עסקה שנעשתה באמצעותה בנפרד, אלא את המידע בדבר ההכנסות השנתיות בהתייחס לכל כתובת מקרקעין שנעשו בה עסקאות בשנת הדיווח, מספר עסקאות ומספר ימים שהושכרו, עמלות או תשלומים שנגבו ממנו על ידי מפעיל הזירה המקוונת בתקופת הדיווח,  וכן נתונים לגבי המשתמש – משכיר המקרקעין. יובהר כי הדיווח לא יכלול פרטים לגבי השוכרים אלא רק לגבי המשכירים מקבלי ההכנסה.

כדי לוודא שהמשתמש בזירה המקוונת יהיה מודע לכך שמידע לגביו מועבר לרשות המסים, מוצע בסעיף קטן (ו), להחיל חובה על מפעיל הזירה המקוונת ליידע את המשתמשים בה על אודות חובת הדיווח.

בנוסף, מוצע בסעיף קטן (ז) לקבוע הוראות לגבי שמירת המידע, לפיהן מידע שנאסף שלא במהלך העסקים הרגיל של הזירה המקוונת, יישמר לתקופה שלא תעלה על עשר שנים מתום תקופת הדיווח לגביו. לבסוף, כדי לא לייצר כפל דיווח, מוצע בסעיף קטן (ח) לקבוע כי זירות מקוונות המדווחות כיום על הכנסות ששולמו באמצעותן לפי חובות דיווח קיימות בעניין ניכוי מס במקור יהיו פטורות מדיווח זה.

מוצע להוסיף לפקודה את סעיף 195י1 ובו לקבוע סמכות למנהל להטיל עיצום כספי על מפעיל זירה מקוונת שהפר את ההוראות החלות עליו כמפורט להלן: בהתאם לסעיף קטן (א) המוצע, ניתן  יהיה להטיל עיצום כספי בסך של 1,000 שקלים חדשים בעד כל משתמש שמפעיל הזירה לא דרש ממנו את  המידע הנדרש לפי סעיף 141ג(ג) המוצע, או לא העריך את מהימנות המידע האמור לפי סעיף 141ג(ד) המוצע, לפי הענין; בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסך של 20,000 שקלים חדשים אם מפעיל הזירה המקוונת לא הגיש דוח לפי סעיף 141ג(ב) המוצע; בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בעד כל משתמש שמפעיל הזירה המקוונת לא כלל את המידע הנדרש לגביו בדוח שהגיש לפי סעיף 141ג(ג) המוצע.

עוד מוצע כי על הטלת העיצום הכספי בשל הפרות אלה יחולו ההסדרים בעניין הטלת עיצומים כספיים הקבועים  בסעיפים 195יא עד 195כג לפקודה, בדבר זכות טיעון, הגשת ערעור לבית המשפט ועוד, כפי שיפורט להלן בדברי ההסבר לפסקאות (4) עד (5).

כיום כוללת פקודת מס הכנסה הפרות שונות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי, הקבועות בפרק השני לחלק י' לפקודה,  בסימן ו': עיצום כספי לעניין דוח מקוון, ובסימן ז': עיצום כספי לעניין יישום הסכם בין-לאומי. סימן ז' כולל גם הוראות נלוות הנוגעות להטלת עיצום כספי בהתייחס להפרות הכלולות באותו סימן, התואמות את החקיקה העדכנית בנושא, למשל הודעה על כוונת חיוב (סעיף 195יא), זכות טיעון (סעיף 195יב), הפרה חוזרת (195יד) ועוד. בהצעת חוק זו מוצע להוסיף הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי, ומוצע להחיל לגביהן את אותן הוראות נלוות שבסימן ז' כאמור. לפיכך, מוצע להפריד את סימן ז' לשני סימנים: סימן ז' החדש יכלול את ההפרות שעליהן ניתן להטיל עיצום כספי, אלה שכלולות בו כיום ואלה המוצעות בפרק זה, וסימן ח' יכלול את ההוראות הכלליות להפעלת מנגנון הטלת עיצום כספי תוך התאמת הנוסח שלהן כך שיחולו על כל ההפרות המנויות בסימן ז' האמור. מוצע להוסיף את כותרת סימן ח' החדש, שעניינו הוראות לעניין הטלת עיצום כספי; בפסקה (5) מוצע להתאים את נוסח סעיפים 195יא ו-195כ כך שההפניה מהם תהיה לסימן ז' על כלל ההפרות שייכללו בו על פי המוצע.

 

סעיף 2             לשם מתן תקופה מתאימה להיערכות, מוצע לקבוע כי ההסדר לעניין חובות הדיווח החלות על מפעיל זירה מקוונת לעסקאות להשכרת מקרקעין, המוצע בסעיף 141ג לפקודת מס הכנסה כנוסחו בסעיף 8(4) לסימן זה, וכן האפשרות להטיל עיצום כספי בשל הפרת חובות של מפעיל זירה מקוונת בהתאם להסדר כאמור, המוצעות בסעיף 195י1 כנוסחו בסעיף 1(3) לסימן זה, יחולו ששה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. זאת, למעט חובת היידוע של המשתמשים בזירה המקוונת בדבר חובות הדיווח שחלות על מפעיל הזירה, לפי סעיף 141ג(ו) המוצע, שאותה מוצע להקדים בחודשיים, כך שתחול ארבעה חודשים מיום התחילה.

 

 

 

סימן ב': הגבלה על החלפת שטר למזומן

כללי           במסגרת החלטת ממשלה מס' 549 שעניינה תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022-2026 הוטל על רשות המסים בין היתר,  להשתתף במאמצי האכיפה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, בפרט באמצעות צמצום החזקת מזומן וצמצום תופעת השימוש בחשבוניות פיקטיביות. בהתאם להחלטת הממשלה, המליץ הצוות הבין- משרדי כאמור בין היתר על הגברת הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים.

סעיף 5       על מנת להיאבק בכלכלה השחורה, חוק צמצום השימוש במזומן, התשס"ח-2018, מגביל את התשלום במזומן על עסקאות. בין היתר, סעיף 2 לחוק אוסר על מתן או קבלת תשלום במזומן במסגרת עסקה או שכר עבודה, תרומה או הלוואה, בהיקף שעולה על 6,000 ש"ח, הוא הרף שנקבע בחוק. כיום, ניכיון שטר מוגדר בחוק כהלוואה, ובהתאם לסעיף 2(ז) לחוק הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי הלוואה שנותן גוף פיננסי מפוקח. פרקטיקה זו מהווה גורם סיכון להעלמת מס ולהלבנת הון באמצעות גורמים פיננסיים. כך למשל ניכיון שיקים באמצעות גופים פיננסיים, נפוץ מצד מי שמוציא חשבוניות פיקטיביות כאמצעי להעלמת הכנסות או הגדלת הוצאות. על מנת לקדם את מדיניות המאבק בהון השחור, מוצע לקדם הגבלה על החלפת שטר למזומן, לרבות ניכיון שטרות, פריטה שלהם או המרה שלהם למזומן, ולקבוע כי החלפת שטר למזומן לרבות ניכיון שטר תהיה פעולה שמותר יהיה לבצע אותה במזומן עד 6,000 ש"ח בלבד, באמצעות הוספת סעיף בעניין זה לחוק.  בהתאם, מתוך ההחרגה בסעיף 2(ז) המאפשרת מתן הלוואות על ידי גופים פיננסיים מפוקחים ללא הגבלת סכום למזומן, תמועט האפשרות לנכות שטר, כלומר תוכפף להגבלה של החלפת שטר למזומן עד סכום של 6,000  ש"ח אם התמורה ניתנת במזומן.

סימן ג': נותני שירותים פיננסיים

סעיף 6       כאמור, דו"ח הצוות הבין משרדי המליץ להגביר את הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים (להלן גם- נש"פים) והפעילות הנעשית באמצעותם, במטרה למנוע את השימוש שעושים גורמים עברייניים בשירותיהם כגון הלבנת הון והעלמות מס. סעיף 141א לפקודת מס הכנסה שנחקק בשנת 2013, והתקנות שהותקנו מכוחו בשנת 2018 ונכנסו לתוקף בשנת 2019, החילו חובות דיווח לרשות המסים כהוראת שעה למשך 3 שנים על פעולות העומדות בתנאי הסעיף. חובת הדיווח עוגנה ביום 12 בפברואר 2023 (ס"ח 3018, התשפ"ג) כהוראת קבע. דיווחים אלה משמשים ככלי חשוב לזיהוי של העלמת מס באמצעות נש"פים ולטיפול בהם בכלים פליליים או שומתיים.

כיום, על אי דיווח על ביצוע פעולה בסכום של למעלה מ-50,000 ש"ח על ידי נותן שירותים פיננסיים, מוטל עיצום כספי כמפורט בסעיף 141א לפקודה. עם זאת, קיים חסר במידע לגבי סיבת אי הדיווח וחסר בכלי בקרה על הדיווחים ואמינותם. כתוצאה מכך נגרעת יכולת האכיפה של חובת הדיווח על ידי רשות המסים. כדי להגביר את הציות להוראת החוק, ועל מנת שיהיה בידי רשות המסים מידע מלא לצורך אכיפתו, מוצע לקבוע בנוסף לדיווח הקיים היום, חובת הגשת הצהרה, בהתאם לדרישת המנהל, ביחס לביצוע או אי ביצוע פעולה החייבת בדיווח ע"י נש"פ. המידע המתקבל יתן תמונה מלאה לגבי נותני השירותים הפיננסיים החייבים בדיווח כך שחייב בדיווח שלא דיווח או לא הצהיר כלל, בניגוד לדרישת המנהל, תבחן לגביו הטלת עיצום כספי בהתאם להוראות הסעיף.

בנוסף, מוצע להאריך את משך שמירת המידע המתקבל במאגר מתקופה של 3 שנים לתקופה של 7 שנים. הקביעה כי ניתן לשמור את המידע רק לתקופה של שלוש שנים נבעה במקור מכך שהיה מדובר בהוראת שעה בלבד. כיום, הסעיף הפך להיות הוראת קבע ועל כן יש הצדקה בהארכת התקופה כך שניתן יהיה לעשות בו שימוש יעיל בין היתר בהתאם לתקופת התיישנות שומה אזרחית ובשים לב לתקופת התיישנות עבירות המס הנחקרות בהליך פלילי.