אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': שונות
תזכיר זה כולל תיקוני חקיקה שצפויים להיכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2026, ואשר מפורטים בטיוטת הצעת החלטה לממשלה, אשר הופצה להערות הציבור ביום 21 בנובמבר 2025 ביחד עם יתר הצעות ההחלטה לעניין התכנית הכלכלית האמורה.
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': שונות
שוק העבודה הוא שוק מגוון ודינמי ומושפע תדיר משינויים מקומיים ועולמיים. בהתאם לכך, טיבה של מדיניות ממשלתית תלוי במידה רבה בתשתית המידע שיש לה על אודות שוק העבודה ומצבו. ככל שתמונת המצב מפורטת, עדכנית ומקיפה יותר כך ניתן לקבל החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מגוונים ומדויקים יותר לצרכים העולים מהשטח בשגרה ובעיתות משבר.
כיום, המידע על שוק העבודה בישראל מבוסס על מספר מקורות נתונים עיקריים, כשהמרכזי בהם הוא סקר כוח האדם של הלמ"ס. הסקר מטבעו, מוגבל ברמת הרזולוציה שלו ובעדכניות הנתונים ומספק תמונת מצב כללית בלבד לגבי תכונות של כוח העבודה המקומי וביניהן משלח יד ומיקום העבודה של עובדים. נתוני משלח היד אינם ברמת רזולוציה המאפשרת הבחנה בין עיסוקים שונים ולא מאפשר להבחין בין עיסוקים שונים ביישובים שונים ועל כן הסקר לא מאפשר להפיק תובנות מדויקות בנוגע לביקושים השונים בשוק העבודה.
מטרת ההצעה היא לאפשר איסוף נתונים ממעסיקים אשר יאפשרו קבלת תמונת מצב מפורטת של ביקוש והיצע ברמה הלאומית והמקומית באופן שיאפשר תכנון מדיניות בתחום התעסוקה מיודעת ומבוססת נתונים.
מוצע לקבוע סמכות למוסד לביטוח לאומי לקבל ממעסיקים דיווח בטופס 100 המוגש למוסד לביטוח לאומי, על עיסוק העובד לפי סיווג מילון העיסוקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וישוב מקום עבודתו העיקרי של עובד.
תיקון חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ"ה–1995.
אין
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), פרק ___': שונות
|
|
|
|
|
1. |
בסעיף 355(א1)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995[1] (בפרק זה – חוק הביטוח הלאומי), בסופו יבוא "עיסוק העובד לפי סיווג מילון העיסוקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המפורסם על ידה ומעודכן מעת לעת, יישוב עבודתו העיקרי של העובד". |
|
|
2. |
תחילתו של סעיף 355 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף ___ לחוק זה, ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). |
כיום, המידע על שוק העבודה בישראל מבוסס על מספר מקורות נתונים עיקריים, כשהמרכזי בהם הוא סקר כוח האדם של הלמ"ס. הסקר מטבעו, מוגבל ברמת הרזולוציה שלו ובעדכניות הנתונים ומספק תמונת מצב כללית בלבד לגבי תכונות של כוח העבודה המקומי וביניהן משלח יד ומיקום העבודה של עובדים. נתוני משלח היד אינם ברמת רזולוציה המאפשרת הבחנה בין עיסוקים שונים ובשל מיעוט תצפיות באיזורים מסויימים נתוני מיקום העבודה אינם מאפשרים הפקת תובנות ברמה יישובית. לפיכך, הסקר לא מאפשר להפיק תובנות מדויקות בנוגע לביקושים השונים בשוק העבודה.
לנוכח האמור, מוצע לקבוע בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), סמכות למוסד לביטוח לאומי לקבל ממעסיקים דיווח בטופס 100 של המוסד לביטוח לאומי, על עיסוק העובד לפי סיווג מילון העיסוקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וישוב עבודתו העיקרי של עובד. יובהר כי ביחס לישוב עבודתו של העובד, הכוונה היא למקום עבודתו העיקרי של העובד, בו הוא ממלא את תפקידו ואין הכוונה לאיסוף של מידע ביחס לתנועות העובד במהלך החודש.
שוק העבודה מתואר כיום באמצעות 'הסיווג האחיד של משלחי היד' משנת 2011, המבוסס על התקן הבינלאומי (ISCO-08). מילון העיסוקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמפותח בימים אלה ויפורסם בשנת 2026, עתיד למפות את כלל המקצועות במשק בהתאם לתקנים הבינלאומיים (ESCO ו-ONET).
טופס 100 הוא טופס דיווח אשר המעסיקים במשק הישראלי מורגלים להגיש באופן שוטף ולכן, על מנת שלא להטיל נטל רגולטורי נוסף על המעסיקים וכן לצורך ייעול האיסוף וייעול משאבים מוצע כי הדיווח של השדות המבוקשים ישען על התשתית קיימת.
בעזרת נתונים אלה תתאפשר קבלת תמונת מצב מפורטת של ביקוש והיצע ברמה הלאומית והמקומית באופן שיאפשר תכנון מוקדם של הכשרות, תמיכות ומענים שונים בתחום ההון האנושי, מענים ייעודיים בעיתות משבר (כגון מענקים מיוחדים בשעות חירום), התאמת מענים שקיימים ברמה לאומית לצרכים אזוריים, יצירת מדיניות תעסוקתית דיפרנציאלית לעובדים שונים בהתבסס על מיקום ועיסוק, ועוד. כל זאת תוך שיפור היעילות התקציבית ורמת ההתאמה של המדיניות לצורך העדכני.
דרך טיוב יכולת הממשלה לגבש וליישם מדיניות תעסוקתית כך שתהיה מבוססת נתונים ומותאמת לצרכי השוק, הצעד צפוי לתרום להגדלת התעסוקה והפריון במשק ובכך לחיזוק הצמיחה במשק והעלאת רמת החיים בישראל. הצעד יכול לסייע בשיפור המיומנויות של העובדים במשק, חיזוק ההתאמה בין הכישורים של העובדים לצרכים של המעסיקים, במענים למקצועות במחסור ועוד. כמו כן, הנתונים ברמת יישוב משמעותיים מאוד ליכולת לאפיין את מצבם של אזורים שונים בארץ ולתת להם מענים תעסוקתיים ומשאבים ייעודיים. באופן זה הצעד צפוי לתרום לצמצום פערים חברתיים ואי שוויון כלכלי. לבסוף, צעד זה צפוי לתרום לייעול המגזר הציבורי ולניהול יעיל של משאבים ציבוריים. ככל שהפעילות הממשלתית תוכל להתבסס על נתוני אמת מפורטים יותר על מצב העובדים והמעסיקים במשק כך תוכל הממשלה למפות צרכים בצורה מהימנה ולהציע מענים מותאמים וממוקדים.
נכון למועד זה העבודה על מילון העיסוקים עוד לא הושלמה. כמו כן, נדרשת תקופת היערכות על מנת להשלים את התשתית הטכנולוגית והעסקית הנדרשת בתוך הממשלה והמוסד לביטוח לאומי. כן נדרשת תקופת ההיערכות גם מול המעסיקים במשק על מנת לאפשר את שידור וקליטת השדות החדשים באופן מיטבי. בין היתר בדרך של בניית תהליך שיתופי ומדורג ותוך התחשבות במאפייני העסקים השונים. לכן מוצע לקבוע כי ההוראה להסמכת הביטוח הלאומי לקבל את הנתונים הנוספים מהמעסיקים תחל החל מיום 1 בינואר 2027.