‏16 נובמבר 2025

דוח הערכת השפעות רגולציה

טיוטת תיקון להוראות קביעת שיטת חישוב מיטבית – הוראות ראשיות ומסמכים נוספים

לפי חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012

 

רקע על הסוגייה הרגולטורית

המשרד להגנת הסביבה מפרסם מדי שנה את מרשם הפליטות לסביבה של המפעלים בישראל (מפל"ס), הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים.

המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל. המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. בד בבד המפל"ס נועד להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל - המפל"ס מנגיש מידע לציבור על פליטות מזהמים (לאוויר, לים, לנחל, לקרקע) ועל העברות פסולת מכל המפעלים הגדולים. נוסף על כך, מאחר שמבנה המרשם במדינות ה-OECD דומה, השוואה בין המדינות מתאפשרת בקלות.

חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), תשע"ב-2012 קובע בסעיף 6(א) שבעל מפעל יקבע את כמויות החומרים המזהמים והפסולת, שעליהן הוא מדווח, לפי שיטת החישוב המיטבית. לפי סעיף 6(ב) לחוק למשרד להגנת הסביבה יש סמכות לקבוע את שיטות החישוב המיטביות. בהתאם לסמכות זו פורסמו באתר המשרד להגנת הסביבה הוראות הרשם בנוגע לשיטות החישוב המיטביות. הוראות אלה כוללות מסמך הוראות ראשי, כ-20 מסמכי הוראות ספציפיים העוסקים בסוגי פעילויות שונים וכ-25 מחשבונים המסייעים לחשב את כמויות החומרים המזהמים והפסולת.

הוראות הרשם כוללות, בין היתר, הנחיות בעניין תיעדוף של שיטות חישוב על פי רמת דיוק: החל בחישובים המדויקים ביותר המבוססים לרוב על דיגום או על ניטור, דרך חישובים המבוססים על מאזני מסה ומודלים ועד שיטות חישוב ברמת דיוק פחותה המבוססות על מקדמי פליטה מהספרות המקצועית ועל הערכות הנדסיות. הוראות הרשם תואמות הנחיות בין-לאומיות בתחומים הרלוונטיים, בעיקר מארה"ב (USEPA AP-42) והסוכנות להגנת הסביבה של האיחוד האירופי EMEP/EEA)).

על מנת לשמור על הרמה המקצועית של המרשם, על דיוק נתונים, ולקיים את תכליות המרשם, מדי שנה מעדכן המשרד להגנת הסביבה את ההנחיות לקביעת שיטת חישוב מיטבית, בהתאם למידע המקצועי העדכני בארץ ובעולם. אנו מפרסמים בזאת להערות הציבור הצעות עדכונים שייכנסו לתוקף ביום 1 ינואר 2026, ויחולו לעניין דיווח על אודות נתוני שנת 2025, אשר יש למוסרו עד ליום 31 במרץ 2026.

מכיוון שהעדכונים עוסקים בשיטות חישוב בלבד, העלויות של העדכונים על הגורמים המפוקחים זניחה.

 

 

 

 

פירוט העדכונים המוצעים:

 

 

נספח - עדכון מודל LandGEM

1.  הקדמה

מודל LandGEM (Landfill Gas Emissions Model) פותח על ידי ה EPA ומיועד לחישוב פליטות גזי מטמנה. הגרסה העדכנית ביותר של המודל (Version 3.1) פורסמה בחודש יולי 2025 והיא מחליפה את גרסה 3.03.

המודל מבוסס על משוואת דעיכה מסדר ראשון, שבה קצב יצירת הגז פורפורציונלי לכמות הפחמן האורגני המתכלה (DOC) בפסולת, אשר מומר מיקרוביאלית לגז מטמנה (LFG).

גז המטמנה מורכב   לרוב מכ 50%-60% מתאן ו 40%-50% פחמן דו חמצני.

המודל נועד בארה"ב לחיזוי של כמויות גז מטמנה לצורך רישוי סביבתי, דיווח לפי תקנות אוויר נקי, ותכנון מערכות איסוף ובקרה.

2.  ההבדלים העיקריים בין גרסה 3.1 לגרסה 3.03:

בגרסה החדשה נוצרו מספר עדכונים שנועדו ליישר קו עם תקנות ה EPA GHGRP (40 CFR 98 Subpart HH) ולשלב את שיטת החישוב העדכנית המוגדרת ב AP-42 .

ההבדלים המרכזיים:

· החישוב הופרד לשני מצבים:

Mode A – NSPS Applicability

Mode B – Emissions Inventory

ראו הרחבה על מצבי החישוב בסעיף 3 להלן.

· משוואת החישוב השתנתה, וכעת מבוססת על תכולת הפחמן האורגני המתכלה בפסולת (DOC), במקום על פרמטר L0 (פוטנציאל ייצור מתאן).

· נוספו פקטורים חדשים לדיוק החישוב – DOCf ו MCF, המתארים את שיעור הפחמן המתכלה בפועל ואת תיקון התנאים האנאירוביים במטמנה.

· נוספה אפשרות לחישוב והשוואה של יעילות איסוף המתאן.

3.  הסבר על מצבי החישוב (Modes):

Mode A – NSPS (New Source Performance Standarts) Applicability

מצב זה משמש להערכת פליטות מרביות אפשריות במטרה לקבוע האם מטמנה חייבת לעמוד בדרישות תקני הביצועים למקורות חדשים (NSPS). מאפיינים עיקריים של מצב זה:

· מבוסס על ערכי ברירת מחדל שמרניים של ה EPA.

· אינו כולל הפחתה עקב איסוף גז (מניח שכל הגז נפלט).

· מתאים לבדיקת עמידה רגולטורית של מטמנות חדשות או משודרגות.

· ערכי ברירת מחדל לדוגמא: K=0.02-0.05, L0=170 m³/Mg, NMOC=4000 ppmv.

 

Mode B – Emissions Inventory

מצב זה מיועד לחישוב פליטות בפועל ממטמנות פעילות, לצורך בניית מצאי פליטות ארצי. מאפיינים עיקריים:

· מבוסס על מקדמי פליטה מ AP-42 (2024)

· ערכי הקלט כוללים F, DOC, DOCf, MCF

· ניתן להזין נתוני איסוף גז בפועל ולחשב פליטות נטו.

 

במפל"ס המטמנות יידרשו לחשב את הפליטות במצב חישוב של Mode B, מאחר שהוא מייצג הערכה של הפליטות האמיתיות ממטמנה קיימת, בעוד ש Mode A נועד לבדיקת תרחיש פליטות מרבי לצרכים רגולטוריים.

 

4.  פרמטרים מרכזיים במודל

4.1  קבוע קצב ייצור מתאן – k (year^-1)

מבטא את קצב פירוק הפסולת ויצירת מתאן. ככל שערכו גבוה יותר, ייצור המתאן מתרחש מהר יותר. בפועל קצב הפירוק תלוי במספר גורמים:

· הרכב הפסולת

· תכולת הלחות בפסולת

· זמינות המזון למיקרואורגניזמים המפרקים

· טמפרטורה

ב LandGEM ערך K תלוי בלחות המטמנה, תוך התחשבות ב:

· משקעים מקומיים

· פעולות תפעוליות כגון מיחזור שפכים/נוזלים

כאשר הפסולת לחה יותר קצב ייצור המתאן גבוה יותר.

במודל המשתמש בוחר את ערך K המתאים ביותר לפי לחות המטמנה, שהיא שילוב של משקעים והוספת נוזלים (כגון מיחזור נוזלים/שפכים).

יש לבחור את ערך K המתאים ביותר לרוב השנים האחרונות (10 שנים אחרונות או לאורך חיי המטמנה – לפי הקצר מביניהם).

את חישוב תוספת הלחות לפסולת יש לבצע בהתאם להלן:

סך הנוזלים המותאמים לפני שטח המטמנה  -

כמות משקעים + כמות הנוזלים שמוחזרו להרטבה

*שטח המטמנה

            *שטח שעבר הרטבה

להלן טבלה 5 מתוך המדריך למשתמש של ^[9]LandGEM V.3.1 בה מוצגים ערכי ברירת המחדל ל K בהתאם לתוספת הלחות המתקבלת.

 

במפל"ס כל מטמנה תידרש לבחור את ערך K המתאים בהתאם לחישוב תוספת הלחות כפי שהוצג לעיל. תא הטמנה עם בעיית ניקוז תשטיפים – 0.098.

 

4.2  תכולת פחמן אורגני מתכלה - DOC

DOC הוא מדד לכמות הפחמן האורגני בפסולת הזמין לפירוק ביולוגי אנאירובי או אירובי. היחידות הן g C/g waste והוא נקבע לפי הרכב הפסולת. המודל כולל רשימת ערכים לפי סוג הפסולת ב-40CFR 98 Subpart HH  כפי שמופיע להלן:

על מנת לבדוק איזה ערך DOC מתאים להרכב פסולת אופייני בישראל, בוצע חישוב של DOC משוקלל בהתאם למשקולות סוגי הפסולת בתכולת הפסולת העירונית על פי סקר הפסולת שנערך בשנת 2023.

על פי החישוב שבוצע לעיל, נראה שערך DOC של 0.17 של Bulk waste מתאים להרכב הפסולת בישראל ולכן זהו הערך שיקבע בהוראות מפל"ס.

 

4.3 החלק היחסי של פחמן העובר פירוק DOCf :

זהו החלק של הפחמן שמתפרק בפועל והופך לגז מטמנה. ערך ברירת המחדל במודל הוא 0.5, כלומר 50% מהפחמן מתפרק. ערכים גבוהים יותר מתאימים לפסולת שהפירוק שלה מהיר יותר, כגון מזון.

ערך 50% נמצא מתאים לפסולת עירונית אופיינית בארה"ב, וזה הערך שמוצע לקבוע במפל"ס גם לחישובי הפליטות בישראל.

 

4.4 ריכוז חומרים אורגניים למעט מתאן NMOC –

ריכוז הNMOC ‏ () בגז מושפע מסוגי הפסולת במטמנה ושל היקף התגובות הכימיות המתרחשות בתהליך הפירוק האנאירובי, המייצרות תרכובות שונות.

ברירת המחדל היא:

·  550 ppmvכאשר לא בוצע או לא ידוע אם בוצע הטמנה משולבת של פסולת מסוכנת

· 2,400 ppmv כאשר בוצעה הטמנה משולבת של פסולת עירונית ומסוכנת

במפל"ס מוצע ריכוז של 550 ppmv לחישובי הפליטות.

 4.5 ריכוז מתאן (% by volume) F –

גז המטמנה מורכב מכ 50–60% מתאן ו 40–50% פחמן דו-חמצני בנפחים כמעט שווים.

ברירת המחדל במודל עבור הרכב גז מטמנה היא 50% מתאן, 50% פחמן דו-חמצני. ערכים אלו כאמור אופייניים למטמנת פסולת עירונית מעורבת. במקרה ועבור תא הטמנה המדווח ישנם נתונים ספציפיים ממדידות, ניתן להזין ערך שונה באמצעות בחירה ב- User Specified.

4.6 מקדם תיקון למתאן MCF –

ה MCF מייצג הפחתה מהיקף ייצור המתאן הכולל הצפוי, כתוצאה מקיומן של תנאים אירוביים מתמשכים במטמנה.  הפחתה זו רלוונטית במיוחד במדינות המשתמשות בשיטות הזרקה אירוביות  פעילות או פסיביות. ערכים של 0.8 או 0.6 משמשים למטמנות סמי-אירוביות, הנפוצות יותר ביפן לדוגמה, שיטת Fukuoka וכן לאתרי פסולת בלתי מנוהלים שאינם פועלים בתנאים אנאירוביים מובהקים. ערך ברירת המחדל במודל הוא 1 שנמצא מתאים למטמנות בארה"ב (כלומר 100%). ערך 1 נבחר גם לחישוב הפליטות בישראל.

5.  השוואת גרסאות המודל

בשתי הגרסאות ביצענו הזנת נתונים לתא הטמנה תיאורטי בתקופת פעילות שנת 2004 עד 2029. הזנו בגרסה 3.1 את הפרמטרים המוצעים במסמך זה. ממצאי הרצת המודל מוצגים בטבלה הבאה:

 

בנוסף ערכנו בחינת רגישות לערכי k שממצאיה עבור מתאן מוצגים להלן: