תוכן עניינים

תזכיר חוק.. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים.. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 2

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 2

תזכיר חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' ...), (התשפ"ו-2025) 3

1. הוספת סעיף 3א הוראת שעה. 3

2. תיקון סעיף 8. 4

3. תיקון סעיף 10. 5

דברי הסבר. 5

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' ...), (התשפ"ו-2025)

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרת החוק הוא להסדיר את הפעלת מערכי האבטחה העירוניים שמופעלים על ידי רשויות מקומיות, במטרה להגביר את הביטחון האישי והסדר הציבורי ברשויות אילו, לצד משטרת ישראל.

בנוסף, התזכיר כולל מספר תיקונים לעניין כישרות מאבטח ולעניין הפקדת נשק.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם המשרד לביטחון לאומי:

תזכיר חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' ...), (התשפ"ו-2025)

 

דברי הסבר

במהלך השנים האחרונות גברה משמעותית מעורבותן של הרשויות המקומיות במערך הביטחון והחוסן בין היתר, באמצעות הקמתם והפעלתם של מערכי אבטחה מקומיים. מערכי אבטחה אלה מהווים נדבך מרכזי בשמירה על ביטחון התושבים, בהגברת תחושת הביטחון האישי, ובמתן מענה מהיר לאירועי חירום ולמצבי ביטחון שוטף.

חרף התפקיד החיוני שממלאים מערכי האבטחה מקומיים, נכון להיום התחום פועל ללא הסדרה חקיקתית כוללת, באופן היוצר שונות רבה בין רשויות, אי־בהירות באשר לסמכויות המאבטחים וללא מנגנון פיקוח והכשרה אחיד. מצב דברים זה מקשה על שמירה על סטנדרט מקצועי אחיד ועל שיתוף פעולה מיטבי בין הרשויות המקומיות, המשטרה והמשרד לביטחון לאומי.

מטרת הצעת החוק היא לעגן בחקיקה את מעמדם, תפקידיהם וסמכויותיהם של מערכי האבטחה ברשויות המקומיות, לקבוע מסגרת ארגונית, הכשרות נדרשות, תנאי כשירות וכן להסדיר את מנגנוני הפיקוח והדיווח למשטרת ישראל.

חקיקה זו צפויה לתרום לחיזוק תחושת הביטחון של התושבים, לשפר את המענה הראשוני לאירועים ביטחוניים, פליליים ואירועי חירום ולהבטיח כי פעילות מערכי האבטחה המקומיים תיעשה באופן מקצועי, מפוקח ובכפוף לכללים ברורים ואחידים.

 

עיקרי החוק המוצע:

 

סעיף 1

מוצע כי לבקשת רשות מקומית ולאחר התייעצות עם המפכ"ל, השר לביטחון לאומי יוכל לקבוע בצו כי ברשות מקומית יפעל מערך אבטחה מקומי המורכב ממאבטחים שהוסמכו בהתאם לחוק, אם שוכנע כי הדבר נחוץ לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעילות חבלנית עוינת.

עוד מוצע לקבוע כי השר יסדיר בנוהל, לאחר התייעצות עם המפכ"ל, את הפעלתם של מערכי אבטחה מקומיים, לרבות התנאים הנדרשים להקמת והפעלת מערך אבטחה מקומי, והנוהל יפורסם באתר המשרד.

מוצע כי מערך האבטחה המקומי יפעל בהתאם להנחיית משטרת ישראל לרבות לעניין אופן הפעלת הסמכויות, מקום פעילות מערך האבטחה המקומי בשטח הרשות המקומית וביצוע בקרה ודיווח על הפעילות.

באשר לסמכויות, על מנת שהמאבטחים במערך יוכלו לפעול במודל דינמי, קרי ככוח נייד המסתובב בכל רחבי הרשות, ולא ככוח אבטחה סטטי, מוצע כי על אף האמור בסעיף 7 לחוק, בעת מילוי תפקידו ולצורך מילוי תפקידו, תהיה למאבטח מוסמך המועסק במערך אבטחה מקומי הסמכות לפי סעיף 3(ב) לחוק זה, בכל המרחב הציבורי של הרשות המקומית בה פועל מערך האבטחה המקומי, קרי סמכות למניעת פח"ע.

עוד מוצע לקבוע כי סעיף זה יעמוד בתוקפו למשך ארבע שנים, והשר יהיה רשאי להאריך את תוקפו, מעת לעת, בתקופה שלא תעלה על שנתיים, באישור הוועדה לביטחון לאומי בכנסת.

 

סעיף 2

סעיף 8 לחוק קובע את תנאי הכשירות למאבטח מוסמך.

בס"ק (2) לחוק נקבע כי על המאבטח להמציא "אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות". עמדת משרד הבריאות היא כי המונח "רופא מורשה" משמעותו רופא תעסוקתי, ואילו רופא משפחה איננו מורשה להמציא אישור כשירות רפואית. לאור העובדה שמספרם של הרופאים התעסוקתיים מצומצם מאד, ומאבטחים רבים מתקשים להמציא את האישור הנדרש, מוצע לקבוע כי על המאבטח יהיה להמציא אישור בדבר כשירותו הרפואית בדרך שתיקבע על ידי השר בתקנות בהתייעצות עם שר הבריאות, מבלי החובה להמציא את האישור אך ורק מרופא תעסוקתי. כך יוכל השר לקבוע כי האישור יינתן מגורם רפואי נוסף, לאחר שהמאבטח עמד בכל הדרישות הרפואיות הרלוונטיות, ולאפשר את הכשרתם של מאבטחים רבים נוספים מבלי להמתין חודשים לבדיקה של רופא תעסוקתי.

בס"ק (6) לחוק נקבעו תנאים לענין מאבטח שאינו עובד ציבור בנקודת בדיקה, כמשמעה בחוק. לבקשת משרד הביטחון שאחראי על נקודות הבדיקה, מוצע לתקן את הסעיף כך שייקבע כי על המאבטח לעמוד בתנאים נוספים באשר לשירות והצבאי והתאמתו, מבלי לקבוע כי יש חובה של 12 שנות לימוד.

עוד מוצע להוסיף את ס"ק (8) בו ייקבע כי הגיל המינימאלי להעסקת מאבטח במערך אכיפה מקומי הוא 21, לאור העובדה שמאבטחים במערך אבטחה מקומי מקבלים סמכות נוספת למניעת פח"ע כאמור לעיל.

 

סעיף 3

סעיף 10(ג) לחוק קובע כי  הפקדת נשק לפי סעיף 10 לחוק טעונה תקנות של השר בהתייעצות עם שר הפנים. עוד נקבע כי תקנות ראשונות לענין זה יובאו לאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בתוך 90 יום מיום תחילתו של החוק. בחלוף 20 שנים מיום תחילתו של החוק תקנות אלה טרם הותקנו, ובמרוצת השנים האחריות על נושא כלי הירייה עברה משר הפנים לשר לביטחון לאומי.

משכך, מוצע לקבוע כי  התקנת התקנות איננה חובה העומדת בפני עצמה אלא מהווה סמכות רשות לשר שתהפוך לחובה רק במקרה בו השר יממש את זכותו להוציא צו לפי סעיף 10(א). כמו כן, לאור העובדה כי כיום כלל הנושאים בחוק נמצאים תחת סמכותו של השר לביטחון לאומי, מוצע לבטל את חובת ההיוועצות עם שר הפנים, שככל הנראה נותרה בחוק על דרך שגגה לאחר העברת האחריות על תחום כלי הירייה ממשרד הפנים למשרד לביטחון לאומי.