דוח תרומות ענף ההייטק להכנסות המדינה שפורסם על ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית בשנת 2024, מצביע על כך שענף הטכנולוגיה העילית (הייטק) הוא אחד הענפים המרכזיים במשק. כך, הענף היה אחראי על 20% מהתוצר בשנת 2023, 53% מהייצוא ועל כ-36% מתשלומי מס הכנסה משכר. בנוסף, ענף זה היה אחראי לכ-40% מהצמיחה בתוצר המדינה בשנים 2018-2023. כמו כן, ענף ההייטק בישראל הוא תחרותי בקנה מידה עולמי: בשנת 2021 שיעור ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח כאחוז מהתמ"ג עמד על 5.6% המהווים כ-88 מיליארד שקלים. מדובר בשיעור ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.

לאור תמורות בשווקים ואתגרים גלובליים ובהם משבר הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה שהובילו ללחצים אינפלציוניים ועלייה בריבית חסרת הסיכון, לצד תמורות בשוק המקומי, החל מהמחצית השנייה של שנת 2022 ולאחר שנת שיא בהייטק העולמי בשנת 2021, ענף ההייטק חווה ירידה משמעותית בהשקעות הון סיכון בחברות הייטק עד לשפל של כשבעה מיליארד דולר בשנת 2023 (בדומה לרמות הגיוס של השנים 2018-2019).

בשנת 2024, צוות משרדי הכולל נציגים מרשות המסים, אגף התקציבים ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בשיתוף רשות החדשנות, נפגש עם בכירי תעשיית ההייטק, במסגרת שולחנות עגולים שנערכו עימם, במטרה לגבש חבילה של צעדי מיסוי שנועדו לשפר את הסביבה העסקית עבור חברות ומשקיעי הייטק, וכך להגדיל את ההשקעות בתעשייה ואת צמיחת האקוסיסטם. במסגרת השולחנות העגולים עלה כי לעמדת נציגי המגזר העסקי הוודאות המיסויית בישראל היא נמוכה, ומרתיעה חברות ומשקיעים רבים. בעקבות השולחנות העגולים, נכללו במסגרת הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (להלן – הצעת החוק), בסימנים א' ו-ב' בפרק ג מספר תיקונים בפקודת מס הכנסה (להלן – פקודת מס הכנסה או הפקודה) ובחוק מס ערך מוסף, התשכ"ו-1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף), שמטרתם לשפר את הסביבה העסקית עבור חברות ומשקיעי הייטק, להגדיל את ההשקעות בתעשייה, ולהביא להגדלת הוודאות המיסויית בפעילות בתחום זה בישראל וזאת לנוכח החשיבות שרואה הממשלה בשימור היתרון התחרותי והאטרקטיביות להשקעות בענף ההייטק, צמיחת חברות ישראליות, והרחבת פעילותן של חברות רב-לאומיות, ומתוך רצון להאיץ את ענף ההייטק לקראת היום שאחרי מלחמת חרבות ברזל.

מטרת העל בצעדים שהוצעו בהצעת החוק, הייתה לסייע בחיזוק הסביבה העסקית בישראל, ובפרט, בדיני המס החלים בה. לפיכך, הצעדים ממוקדים ביצירת משטר מס אטרקטיבי לחברות ולמשקיעים בתעשיית ההייטק, בעיקר על ידי הגדלת הוודאות המיסויית שנובעת מפעילותם בישראל. זאת, מתוך ההבנה כי ככל שדיני המס בישראל יהיו אטרקטיביים, ודאיים ויציבים, חברות ומשקיעים ישגשגו ויגדילו את תעשיית ההייטק בישראל.

סימן ב' האמור, שכלל מספר תיקונים בנוגע להטבות מס החלות בעת ביצוע שינויי מבנה, עבר בכנסת בשלוש קריאות, ונכלל בנוסח הסופי של החוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025. סימן א' לעומת זאת, שכלל מתן הסמכה לשר האוצר, באישור וועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות, הטבות במס להשקעות בחברות ישראליות ודרך קרנות השקעה ישראליות, פוצל מהצעת החוק, וטרם נידון בכנסת. עם זאת, הצפי הוא שההצעה תידון ותקודם בהמשך. לקראת הדיונים שיתקדמו, ובכדי לקדם את התהליך במהירות האפשרית, מוצעת כעת טיוטת תקנות מכוח סעיפים 1 עד 4 בהצעת החוק, אשר בהם הוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את ההטבות במס הכנסה. בטיוטת התקנות מוגדרות ההשקעות וקרנות ההשקעה אשר יזכו את המשקיעים להטבות במס הכנסה. בהקשר זה, יצוין, שקרנות ההשקעה שהצעת החוק נועדה להיטיב עמן, לא משקיעות אך ורק בתחומי תעשיית עתירת הידע, אלא גם בחברות מסורתיות ואף מבצעת השקעות מישראל בחברות מחוץ לישראל.

כפי שהובהר בדברי ההסבר להצעת החוק, קרנות השקעה (להלן – קרנות, קרנות השקעה או שותפויות השקעה) הן גופים עסקיים שאינם נסחרים, המשקיעים בהשקעות מסוכנות תוך שימוש במיומנויות ייחודיות ומאורגנות לצורך איתור השקעות שבהן התשואה למשקיעים צפויה להיות גדולה, ובמקרים רבים שותפויות ההשקעה משתתפות בניהול אקטיבי של השקעות אלה בהתבסס על אסטרטגיית יציאה, ממועד ההשקעה ועד למימוש. בשל האמור, על פי הדין הישראלי יש לראות בפעילות הקרן כניהול עסק שעניינו רכישת ניירות ערך, אשר ההכנסה הנובעת ממנו ממוסה כהכנסה עסקית לפי סעיף 2(1) לפקודה. הכנסות שותפות ההשקעה המיוחסות לשותפים בה מוגדרות גם הן כהכנסות עסקיות של כלל השותפים. זאת משום שהסיווג בין הכנסה עסקית להכנסה אחרת וקביעת מקור ההכנסה נעשה ברמת השותפות ומחייב את השותפים כולם, ללא קשר למידת מעורבותם בפעילות השותפות.

מצב משפטי זה, מייצר מספר חסמים להשקעה אשר הוצע להסדיר בהצעת החוק. על כן, נקבעו סעיפי ההסמכה בסעיפים שונים בפקודת מס הכנסה להתקנת תקנות על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת. לפי ההצעה שמונחת על שולחן הכנסת, סעיף 16א יתוקן כך שיסמיך את שר האוצר, לקבוע בתקנות תנאים למתן פטור או הנחה ממס לתושבים שאינם תושבי ישראל, על הכנסות מהשקעות בניירות ערך או נכסים פיננסיים; סעיף 63 יתוקן כדי להסמיך את השר לקבוע תנאים שלפיהם הכנסה של שותף משותפות מניירות ערך תסווג כהכנסה פסיבית או רווח הון; סעיף 97 יתוקן כדי להסמיך את השר לקבוע תנאים לתחולת הוראות מס על רווח הון של תושב חוץ ממפעל קבע בישראל; ומוצע להוסיף סעיף 125ג1 שיסמיך את השר לקבוע תנאים למיסוי בשיעור מופחת של 32% על דמי הצלחה של שותף יחיד תושב ישראל. כמו כן, נקבעו השיקולים שעל השר לשקול בעניין זה.

על אף שלפי הצעת החוק ההסמכה נקבעה בסעיפים שונים, ומכיוון שמדובר על סט כולל של הטבות במס הכנסה למשקיעים, מוצע לקבוע את כל ההטבות בתקנות המוצעות אשר ייקראו תקנות מס הכנסה (הטבות למשקיעים בניירות ערך או נכסים פיננסיים), התשפ"ה-2025.

המבנה הכללי של התקנות הוא כדלהלן.

בפרק א' מוצעים הגדרות וכללי פרשנות שישמשו בהמשך התקנות.

בפרק ב' מוצעות הטבות ממימוש של נייר ערך בתנאים מסוימים. ההטבות יינתנו במכירת נייר הערך, ובין אם ההכנסה מהמכירה ממוסה כרווח הון לפי חלק ה לפקודה או כהכנסה פירותית לפי חלק ב לפקודה.

בפרק ג' מוצעות הטבות נוספות להשקעה באמצעות קרנות השקעות פרטיות מוטבות. ההטבות הנוספות כוללות הטבות במשיכת דיבידנד או קבלת ריבית, וכן הטבות נוספות למי שהוא עובד או נושא משרה בקרן.

בפרק ד' כלולות חובות דיווח כלליות אשר יחולו על שותפות כתנאי לקבלת ההטבות.

פרק ה' קובע את הוראות התחילה והתחולה, ומוצעות בו גם הוראות מעבר לעניין השקעות שבוצעו טרם הכניסה לתוקף של התקנות.

יצוין, ייתכן שההטבות המפורטות בטיוטת התקנות אינן תואמות במדויק את סעיפי ההסמכה בהצעת החוק. במהלך המשך הליכי החקיקה, הצעת החוק תתוקן כדי להבטיח התאמה מלאה בין שני המסמכים. כך לדוגמה, מוצע בתקנות אלה ששיעור המס המוטב על דמי הצלחה לא יעלה על 27%, וזאת חלף שיעור מס של 32% כפי שמוצע בנוסח המקורי של הצעת החוק.

בנוסף, ובהמשך לכך, במסגרת הדיונים עם גורמים בתעשיית קרנות הגידור העולמית עלה כי תיתכנה תועלות בהגדלת פעילות קרנות הגידור בישראל ומנהלי קרנות גידור העונות על תנאי "קרן השקעות פרטית מוטבת" כפי שיתואר להלן. שוק קרנות הגידור העולמי מוערך בכ-5 טריליון דולר, בעוד שפעילות השוק בישראל מהווה רק נתח קטן של פחות מ-1% משוק זה ומוערך בכ-20 מיליארד דולר. הפער האמור, בצירוף עם העובדה שלשחקנים עולמיים משמעותיים בענף ישנה זיקה חזקה לישראל, מהווים פוטנציאל להגדלת פעילות זו בישראל ויצירת סביבת פעילות (אקוסיסטם) פיננסית מתקדמת של השקעות, מנהלי השקעות ומשקיעים עם מומחיות בתחום. להגדלת התחום בישראל עשויות להיות תועלות נוספות, כגון: הגדלת ההון הזמין להשקעות בחברות ופעילות בישראל, הגדלת התעסוקה בפריון גבוה, הגדלת נפח המסחר בבורסה בישראל ומשיכה מחו"ל של פעילות ונוכחות פיננסית משמעותית של ניהול הקרנות לישראל. לאור זאת, הוחלט כי במסגרת התקנות יינתנו גם הטבות לעידוד פעילות מנהלי קרנות הגידור בישראל וזאת במקביל למתן ודאות למשקיעים בקרנות לגבי אופי הסדר המס שיחול על רווחיהם.

לבסוף, יצוין, שבדומה לאמור לגבי מס הכנסה, גם החבות במס ערך מוסף עלולה לייצר חסמים בפני פעילות של שותפויות השקעה בישראל. בשל האמור, בסעיף 5 להצעת החוק הוצעו גם תיקונים בחוק מס ערך מוסף אשר נועדו לעודד השקעות בשותפויות השקעה בישראל. גם בסעיף זה הוצע להוסיף סעיף הסמכה לשר לקבוע בתקנות הטבות במס ערך מוסף. מתוכנן שטיוטת תקנות מכוח הסעיף האמור תפורסם גם כן להערות הציבור בתקופה הקרובה.

הצעדים המוצעים צפויים להביא לאבדן הכנסות של כ-460 מיליון שקלים חדשים בכל אחת מהשנים 2026 עד 2029, כשרובה המוחלט של העלות, גם בשנים שלאחר מכן, הוא בשל הקלה במיסוי השותפים תושבי ישראל המנהלים קרנות גידור. בשלב זה אין מקור תקציבי למימון העלות התקציבית הגלומה בתקנות, ואיתור מקור תקציבי כאמור ייעשה לפני התקנתן וכתנאי לפרסום התקנות.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:

ט יוטת תקנות מס הכנסה (הטבות למשקיעים בניירות ערך או נכסים פיננסיים), התשפ"ו-2025

		בתוקף סמכותי לפי סעיפים 16א, 63(ה) ו-97(ב4) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
		פרק א': פרשנות
פרשנות	1.	(א) בתקנות אלה:
		"אמצעי שליטה", "בעל מניות מהותי", "נייר ערך", "קרוב", "רווח הון" – כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה;
		"דמי הצלחה" – כהגדרתם בסעיף 125ג1 לפקודה;
		"השקעה מזכה" – רכישה של מניה בחברה, מאדם אחר או בדרך של הקצאה תמורת מזומן, ובלבד שהתקיימו לגבי החברה כל אלו:
			(1) היא תושבת ישראל או שהיא תושבת חוץ אשר עיקר נכסיה ופעילותה נמצאים בישראל, במישרין או באמצעות חבר בני אדם שהיא בעלת מניות מהותית בו;
			(2) עיקר פעילותה, במישרין או באמצעות חבר בני אדם שהיא בעלת מניות מהותית בו, היא פעילות ייצורית בישראל כהגדרתה בהגדרת "מפעל תעשייתי" בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון;
			(3) היא לא חברה כאמור בסעיף 97(ב3)(2) לפקודה;
			(4) היא אינה "גורם ריכוזי" כהגדרתו בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013;
			(5) אם הייתה החברה נסחרת בבורסה – תקופת ההחזקה בניירות הערך של החברה הייתה שנה אחת לפחות ממועד הרכישה של ניירות הערך של אותה חברה לראשונה;
		"השקעה מזכה בחברה טכנולוגית" – השקעה מזכה בחברה שהיא חברה טכנולוגית בשנת המס שבה בוצעה ההשקעה, בסכום אשר 75% ממנו לפחות ניתן בתמורה להקצאת מניות;
		"חברה טכנולוגית" – חברה אשר עיקר עיסוקה מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ולרבות חברה שמתקיימים בה כל אלה:
			(1) מתקיים בה האמור בפסקאות (3) עד (5) להגדרה "חברה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון;
			(2) ההוצאות של החברה, המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, בשלוש השנים שקדמו לשנת המס, ואם הוקמה החברה במהלך שלוש שנות המס האמורות – בתקופה שממועד הקמתה, היו בשיעור של 7% לפחות בממוצע לשנה מסך הכנסות החברה, ומתקיים בחברה אחד או יותר מהתנאים הקבועים בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (2) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, ולעניין חברה שהתקיימו בה, בשינויים המחויבים, התנאים שקבע המדען הראשי לחדשנות כאמור בפסקה (3) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק עידוד השקעות הון – היו בשיעור של 5% לפחות; לעניין זה, "הכנסות" – כהגדרתן בפסקה (1) להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון;
		"חלק שותף הנובע מדמי רצינות" – אחד מאלה, לפי העניין,
			(1) לעניין שותפות שכלל השותפים בה שאינם שותפים מוגבלים, השקיעו בה, יחד או לחוד, שיעור שלא עולה על 10% מכלל התחייבויות ההשקעה של השותפים בשותפות – חלקו של שותף שאינו שותף מוגבל זכאי בהכנסות השותפות, שאינם דמי הצלחה.
			(2) לעניין שותפות שכלל השותפים בה שאינם שותפים מוגבלים, השקיעו בה, יחד או לחוד, שיעור העולה על 10% מכלל התחייבויות ההשקעה של השותפים בשותפות - חלקו של שותף שאינו שותף מוגבל זכאי בהכנסות השותפות שאינם דמי הצלחה, כשהוא מוכפל במקדם; לענין זה,
				"אחוז ההשקעה של השותפים שאינם שותף מוגבל זכאי" – אחוז ההשקעה של כלל השותפים בשותפות שאינם שותף מוגבל זכאי מכלל התחייבויות ההשקעה של השותפים בשותפות.
				""מקדם" – 10% מחולק באחוז ההשקעה של השותפים שאינם שותף מוגבל זכאי;
		"מכירה" – לרבות חליפין, ויתור, הסבה, העברה, הענקה, מתנה, פדיון וכן כל פעולה או אירוע אחרים שבעקבותם יצא נייר ערך בדרך כל שהיא מרשותו של אדם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, ולמעט הורשה;
		"מניה" – לרבות זכות לרכישה או הקצאה של מניה ולרבות איגרת חוב ההמירה למניה ובלבד שהתחייבות החברה לפיה מובטחת רק במשכון על נכסי החברה, כולם או מקצתם;
		"קרן השקעות פרטית מוטבת" – שותפות מוגבלת שיש לה מפעל קבע בישראל שעיסוקה השקעה במניות, והתקיימו לגביה כל אלה:
			(1) ממועד ביצוע ההשקעה הראשונה על ידי מפעל הקבע של השותפות בישראל, כל אחד מהשותפים בה אינו מחזיק ביותר מ-20% מסך כל הזכויות בשותפות ואולם אחד השותפים יהיה רשאי להחזיק בזכויות בשותפות ששיעורן אינו עולה על 35% מסך כל הזכויות בשותפות;
			(2) השותפות השקיעה לפחות 10 מיליון דולר של ארצות הברית של אמריקה (בפסקה זו – דולר) בהשקעות מזכות, או 5 מיליון דולר בהשקעות מזכות בחברות טכנולוגיות, והכל בתוך תקופה של 60 חודשים מהמועד שבו היה לה מפעל קבע בישראל. לענין זה, "השקעה מזכה" – למעט התנאי הקבוע בפסקה (5) להגדרה "השקעה מזכה".;
			(3) סכום השקעה אשר השקיעה השותפות בחברה יחידה אינו עולה על 25% מהסכום הכולל של ההתחייבויות להשקעה של השותפים בשותפות;
			(4) ממועד ביצוע ההשקעה הראשונה על ידי מפעל הקבע של השותפות בישראל, השותפים המוגבלים בקרן שהינם תושבי חוץ מחזיקים בזכויות בשותפות בשיעור העולה על 30% משיעור הזכויות בשותפות המוחזקות על ידי כלל השותפים המוגבלים בשותפות;
			(5) ממועד ביצוע ההשקעה הראשונה על ידי מפעל הקבע של השותפות בישראל, בשותפות שותפים לפחות עשרה שותפים מוגבלים, שאינם קרובים זה לזה;
			(6) השותפות ביקשה להיחשב כקרן השקעות פרטית מוטבת שיחולו לגביה הוראות תקנות אלה, בהודעה שנמסרה לפקיד השומה בתוך שלושה חודשים מיום פתיחת מפעל הקבע בישראל.
		"שותף כללי", "שותף מוגבל" "שותפות מוגבלת" – כהגדרתם בפקודת השותפויות, התשל"ה-1975;
		"שותף מוגבל זכאי" – שותף מוגבל בשותפות שאינו משתתף בניהול עסקי השותפות ואין כוחו יפה לחייב את השותפות, שמתקיימים בו כל אלה, בין בעצמו ובין באמצעות קרובו:
				(1) הוא אינו נוטל חלק פעיל באיתור השקעות או בניהולן עבור השותפות, או בניהול עסקיהן של החברות שבהן משקיעה השותפות;
				(2) הוא אינו בעל זכות הצבעה בוועדת ההשקעות של השותפות או בגופים המנהלים אותה בהיקף העולה על 10% מסך כלל זכויות ההצבעה בוועדה כאמור, ואינו בעל זכות הצבעה, ביחד עם שאר השותפים המוגבלים אשר להם זכויות הצבעה, בהיקף העולה על 30% מסך כלל זכויות ההצבעה בוועדה כאמור;
				(3) אינו בעל מניות מהותי בשותף כללי;
		"שותפות" – למעט שותפות שהייתה במועד כלשהו מיום הקמתה שותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה בסעיף 65א(א) לפקודת השותפויות או הסדר שחל לגביו חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.
		(ב) לעניין תקנות אלה -
			(1) יראו אדם כתושב חוץ לעניין הכנסה מסוימת, רק אם היה תושב חוץ במועד הפקת ההכנסה, במועד ביצוע ההשקעה בשותפות שממנה יוחס לו ההכנסה ובמועד רכישת נייר הערך שממנו נבעה ההכנסה;
			(2) המנהל רשאי לאשר לשותף כללי במספר שותפויות שיש ביניהן קשר, שיראו את השותפויות שיש ביניהן קשר, כשותפות אחת לעניין תקנות אלה.
		פרק ב': מימוש השקעה בניירות ערך
הכנסה של שותף מוגבל זכאי ממכירת נייר ערך על ידי השותפות	2.	(א) חלק ההכנסה המיוחס לשותף מוגבל זכאי, מההכנסה החייבת או מרווח ההון של שותפות שהוא שותף בה, ממכירת נייר ערך, שהוחזק על ידי השותפות, ייחשב כרווח הון, אף אם ההכנסה היא הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה;
		(ב) ההוראות לפי סעיפים 97(ב2) או (ב3), לפקודה, לפי העניין, יחולו על רווח הון של תושב חוץ שנבע ממכירת נייר ערך, שהוחזק על ידי השותפות, שחלו לגביו הוראות תקנת משנה (א), אף אם רווח ההון היה במפעל הקבע בישראל.
הכנסה של שותף תושב חוץ שאינו שותף זכאי ממכירת נייר ערך	3.	(א) תושב חוץ שהוא שותף שאינו שותף מוגבל זכאי, רשאי לבקש שחלק ההכנסה המיוחס לו, מההכנסה חייבת או מרווח ההון של השותפות, הנובע ממכירת ניירות ערך ישראליים מוטבים או מתוך זכאותו לדמי הצלחה מתוך רווחי השותפות ממכירות ניירות ערך ישראליים מוטבים, יחויב במס בסכום השווה לשיעור של 10% מרווחי השותפות שיוחסו לו מהכנסות ורווחים כאמור; לענין זה, "ניירות ערך ישראלים מוטבים" – ניירות ערך של חברה תושבת ישראל, או זכויות בחבר-בני-אדם תושב חוץ שעיקר נכסיו הם זכויות, במישרין או בעקיפין, בנכסים הנמצאים בישראל, ולמעט נייר ערך או זכות כמפורט בסעיף 97(ב3)(2) לפקודה;
		(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ביקש שותף שהוא תושב חוץ שיחולו לגבי הכנסתו משותפות מסוימת תקנת משנה (א), רשאי הוא לבחור שיחולו הוראות תקנה 2 לגבי חלק השותף הנובע מדמי רצינות.
חלק השותף הנובע מדמי רצינות של תושב ישראל	4.	חלק שותף הנובע מדמי רצינות של תושב ישראל שהוא שותף שאינו שותף מוגבל זכאי, מההכנסה החייבת או מרווח הון של שותפות שהוא שותף בה, ממכירת נייר ערך, שהוחזק על ידי השותפות, ייחשב כרווח הון, אף אם ההכנסה היא הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה;
הכנסה של תושב חוץ ממכירת השקעה מזכה בחברה טכנולוגית	5.	תושב חוץ יהיה פטור ממס על הכנסה או רווח הון שהיו לו הנובעים ממכירת נייר ערך שנרכש בהשקעה מזכה בחברה טכנולוגית, למעט הכנסה הנובעת מזכאותו לדמי הצלחה. תקנה זו תחול, על על אף האמור בתקנה 3, גם על תושב חוץ שהוא שותף שאינו שותף מוגבל זכאי.
		פרק ג': קרן השקעות פרטית מוטבת
סיווג הכנסה מדיבידנד שמיוחסת לתושב חוץ מקרן השקעות פרטית מוטבת	6.	חלקו של שותף מוגבל זכאי שהוא תושב חוץ, בקרן השקעות פרטית מוטבת, בהכנסתה מדיבידנד של הקרן, אשר שולם מתוך רווחי חברה שניירות ערך שלה נרכשו או הוקצו במסגרת השקעה מזכה בידי אותה קרן השקעות פרטית מוטבת – ייחשב כהכנסה מדיבידנד, אף אם מדובר בהכנסה מעסק בידי הקרן, ובלבד שהרווחים מתוכם שולם הדיבידנד נוצרו לאחר מועד ההשקעה המזכה האמורה.
סיווג הכנסה מריבית שמיוחסת לתושב חוץ מקרן השקעות פרטית מוטבת	7.	חלקו של שותף מוגבל זכאי שהוא תושב חוץ, בקרן השקעות פרטית מוטבת בהכנסתה של הקרן מריבית, אשר שולמה על ידי חברה שניירות ערך שלה נרכשו או הוקצו במסגרת השקעה מזכה בידי אותה קרן – ייחשב כהכנסה מריבית אף אם מדובר בהכנסה מעסק בידי הקרן, ובלבד שסכום ההלוואה שלגביו שולמה הריבית נדרש בחברה משלמת הריבית לתכלית עסקית בשנת המס;
ריבית ודיבידנד לשותף תושב חוץ פטור	8.	חלקו של שותף מוגבל זכאי שהוא תושב חוץ פטור, בהכנסות ריבית או דיבידנד של הקרן, כאמור בתקנות 6 או 7, לפי העניין, שמקורם בהחזקת נייר ערך שנרכש או הוקצה במסגרת השקעה מזכה – פטורה ממס. לענין זה, "תושב חוץ פטור" – אחד מאלה, ובלבד שהוא צירף אישור של רואה חשבון, עורך דין או של רשות המס במדינת מושבו לעניין התקיימות התנאי:
			(1) תושב מדינה גומלת, המנהל תכנית חיסכון לגיל פרישה או תכנית חיסכון לטווח ארוך, הדומה במהותה לקופת גמל, וכן קרן פנסיה שהיא תושבת מדינה גומלת או המנוהלת על ידי תושב מדינה גומלת, ובלבד שבמדינת המושב פטורים הרווחים שקיבלו ממס, בשל היותם רווחים על חיסכון לגיל פרישה.
			(2) הוא מדינה זרה או תאגיד שמדינה זרה מחזיקה ב-100% מאמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, ושאין לו הכנסות מעסק שהוא עוסק בו שאינן הכנסות המיוחסות לו משותפות שהוא שותף מוגבל זכאי בה.
ריבית ודיבידנד לשותף תושב חוץ מהשקעה מזכה בחברה טכנולוגית	9.	חלקו של שותף מוגבל זכאי שהוא תושב חוץ, בהכנסות ריבית או דיבידנד של קרן, כאמור בתקנות 6 או 7, לפי העניין, שמקורם בהחזקת נייר ערך שנרכש או הוקצה במסגרת השקעה מזכה בחברה טכנולוגית – פטורה ממס, ובלבד שהחברה המשלמת היא חברה טכנולוגית בשנת המס שבה שולם התשלום או בשנת המס שלפניה, ושלעניין דיבידנד הרווחים שמהם חולקו הדיבידנד הם רווחים כאמור בסעיף 51כו(1) לחוק לעידוד השקעות הון.
סייג לפטור	10.	על אף האמור בתקנה 8, אם תשלום הריבית מהווה הוצאה של החברה המשלמת – תחויב הכנסת הריבית כאמור באותה תקנה במס בשיעור של עד 5%.
הנחה מהמס על הכנסת תושב ישראל שאינו שותף מוגבל זכאי מקרן השקעות פרטית מוטבת	11.	חלק ההכנסה המיוחס לשותף תושב ישראל, שאינו שותף מוגבל זכאי, שהוא עובד או נושא משרה בקרן השקעות פרטית מוטבת, או במי שהוא קרוב של השותף הכללי בקרן, בשל זכאותו לדמי הצלחה מתוך רווחי הקרן, תחויב במס בשיעור של עד 27%, למעט אם דמי ההצלחה, נובעים מנייר ערך או זכות כמפורט בסעיף 97(ב3)(2) לפקודה. לענין זה, "נושא משרה" – כהגדרתו בסעיף 62א(ד) לפקודה.
		פרק ד': חובת דיווח
חובת דיווח	12.	ההטבות הקבועות בתקנות 2 עד 11 יינתנו לשותפות שהיא בעלת מפעל קבע בישראל ולשותפים בה, ובלבד שהשותפות נרשמה אצל פקיד השומה לפני פתיחת מפעל הקבע בישראל וקיבלה אישור על כך מפקיד השומה, והגישה מדי שנה דוח כאמור בסעיף 131 לפקודה בטופס שקבע המנהל לפי סמכותו בסעיף 240ב לפקודה הכולל את מלוא הפרטים הנדרשים לצורך חישוב הכנסתם של בעלי הזכויות בשותפות;
		פרק ה': תחולה והוראת מעבר
תחולה	13.	תחילתן של תקנות אלה מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), והן יחולו על הכנסות הנובעות מהשקעות שבוצעו מיום התחילה ואילך.
הוראת מעבר לעניין שותפות שקיבלה החלטה מקדמית	14.	על אף האמור בתקנה 13, החלטה מקדמית שניתנה בעניין הפעלת סמכות לפי סעיף 16א לפקודה, שהייתה בתוקף ערב תחילתן של תקנות אלה (להלן – החלטה מקדמית), תמשיך לעמוד בתוקפה בהתאם לתנאים ולמועדים הקבועים בה, לעניין הכנסות הנובעות מהשקעות שבוצעו עד יום כ"ט בטבת התשצ"ג (31 בדצמבר 2032) (בתקנה זו – המועד הקובע), אם בחרה בכך השותפות שקיבלה החלטה מקדמית כאמור, ובלבד שהגישה הודעה שרצונה בכך בדוח השנתי הראשון שהגישה לאחר יום התחילה; הוגשה הודעה כאמור, תחול בחירת השותפות על כלל ההכנסות של אותה שותפות מהשקעות שבוצעו עד המועד הקובע, ולא יחולו לגביה הוראות תקנות אלה.
הוראת מעבר לעניין דמי הצלחה	15.	(א) על אף האמור בתקנה 13, על הכנסה מדמי הצלחה שקיבל לאחר יום התחילה שותף בשותפות שביצעה השקעה לפני יום התחילה, יחול שיעור מס כקבוע להלן:
			(1) על חלק ההכנסה מדמי הצלחה מתוך רווחי השותפות שהופק עד יום התחילה – יחול שיעור המס לפי הדין שהיה בתוקף ערב תחילתן של תקנות אלה.
			(2) על חלק ההכנסה מדמי הצלחה מתוך רווחי השותפות שהופק מיום התחילה ואילך – יחול שיעור המס לפי הוראות תקנה 3 או 11, לפי העניין, או שיעור המס החל לפי החלטה מקדמית, אם בחרה השותפות שתחול לגבי הכנסותיה ההחלטה המקדמית בהתאם להוראות תקנה 14.
		(ב) לעניין תקנה זו,
		"הדין שהיה בתוקף ערב תחילתן של תקנות אלה" – לרבות בהתאם להחלטה מקדמית שקיבלה השותפות.
		"השקעות" – לרבות התחייבויות להשקעה שטרם שולמו.
		"חלק ההכנסה מדמי הצלחה שהופק עד יום התחילה ואילך" – ההכנסה מדמי הצלחה מתוך רווחי הקרן מוכפל ביחס שבין סך השקעות השותפות שבוצעו לפני יום התחילה מחולק בסך ההשקעות של השותפות.
		"חלק ההכנסה מדמי הצלחה שהופק מיום התחילה ואילך" – ההכנסה מדמי הצלחה מוכפל ביחס שבין סך השקעות השותפות שבוצעו ביום התחילה ואילך מחולק בסך ההשקעות של השותפות.

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

__________________[חתימה]

[שם מלא של המתקין]

[התפקיד שמכוחו מתקין]

דברי הסבר

כללי דוח תרומות ענף ההייטק להכנסות המדינה שפורסם על ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית בשנת 2024, מצביע על כך שענף הטכנולוגיה העילית (הייטק) הוא אחד הענפים המרכזיים במשק. כך, הענף היה אחראי על 20% מהתוצר בשנת 2023, 53% מהייצוא ועל כ-36% מתשלומי מס הכנסה משכר. בנוסף, ענף זה היה אחראי לכ-40% מהצמיחה בתוצר המדינה בשנים 2018-2023. כמו כן, ענף ההייטק בישראל הוא תחרותי בקנה מידה עולמי: בשנת 2021 שיעור ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח כאחוז מהתמ"ג עמד על 5.6% המהווים כ-88 מיליארד שקלים. מדובר בשיעור ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.

סימן ב' האמור, שכלל מספר תיקונים בנוגע להטבות מס החלות בעת ביצוע שינויי מבנה, עבר בכנסת בשלוש קריאות, ונכלל בנוסח הסופי של החוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025. סימן א' לעומת זאת, שכלל מתן הסמכה לשר האוצר, באישור וועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות, הטבות במס להשקעות בחברות ישראליות ודרך קרנות השקעה ישראליות, פוצל מהצעת החוק, וטרם נידון בכנסת. עם זאת, הצפי הוא שההצעה תידון ותקודם בהמשך. לקראת הדיונים שיתקדמו, ובכדי לקדם את התהליך במהירות האפשרית, מוצעת כעת טיוטת תקנות מכוח סעיפים 1 עד 4 בהצעת החוק, אשר בהם הוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את ההטבות במס הכנסה. בטיוטת התקנות מוגדרות ההשקעות וקרנות ההשקעה אשר יזכו את המשקיעים להטבות במס הכנסה. בהקשר זה, יצוין, שקרנות ההשקעה שהצעת החוק נועדה להיטיב עמן, לא מוגבלות להשקעה אך ורק בתחומי תעשיית עתירת הידע, אלא גם בחברות מסורתיות ואף מבצעת השקעות מישראל בחברות מחוץ לישראל.

כפי שהובהר בדברי ההסבר להצעת החוק, קרנות השקעה (להלן – קרנות, קרנות השקעה או שותפויות השקעה) הן גופים עסקיים שאינם נסחרים, המשקיעים בהשקעות מסוכנות תוך שימוש במיומנויות ייחודיות ומאורגנות לצורך איתור השקעות שבהן התשואה למשקיעים צפויה להיות גדולה, ובמקרים רבים שותפויות ההשקעה משתתפות בניהול אקטיבי של השקעות אלה בהתבסס על אסטרטגיית יציאה, ממועד ההשקעה ועד למימוש. בשל האמור, על פי הדין הישראלי יש לראות בפעילות הקרן כניהול עסק שעניינו רכישת ניירות ערך, אשר ההכנסה הנובעת ממנו ממוסה כהכנסה עסקית לפי סעיף 2(1) לפקודה (ראו בעניין זה: תמיר שאנן "היבטי מס נבחרים בפעילותן של קרנות השקעה פרטיות וקרנות הון סיכון" הפרקליט נו (2023)). הכנסות שותפות ההשקעה המיוחסות לשותפים בה מוגדרות גם הן כהכנסות עסקיות של כלל השותפים. זאת משום שהסיווג בין הכנסה עסקית להכנסה אחרת וקביעת מקור ההכנסה נעשה ברמת השותפות ומחייב את השותפים כולם, ללא קשר למידת מעורבותם בפעילות השותפות.

המבנה הכללי של התקנות הוא כדלהלן.

בפרק א' מוצעים הגדרות וכללי פרשנות שישמשו בהמשך התקנות.

בפרק ד' כלולות חובות דיווח כלליות אשר יחולו על שותפות כתנאי לקבלת ההטבות.

פרק א

תקנה 1

תקנת משנה (א)

הגדרת "דמי הצלחה" – דמי הצלחה הוגדרו בסעיף 125ג1 לפקודה, כנוסחו המוצע בהצעת החוק כך: "החלק שלו זכאי שותף ברווחי השותפות מהשקעות בניירות ערך או בנכס פיננסי אחר, שלא בתמורה להשקעתו הכספית בשותפות". מוצע להשתמש בהגדרה האמורה גם לצורך התקנות.

הגדרת "השקעה מזכה" – כפי שיפורט בהמשך, לפי המוצע יינתנו הטבות בכל השקעה בניירות ערך באמצעות שותפות בתנאים מסוימים. עם זאת, ישנן השקעות שיזכו את המשקיעים בהן בהטבות מס עודפות. הגדרת השקעה מזכה תשמש בהמשך בתקנות בכדי לציין את אותן השקעות שיזכו בהטבות העודפות כאמור. ההטבות העודפות הן הטבות על הכנסה מדיבידנד וריבית שהתקבלו מהחברות שהשקיעו בהן בהתאם לתקנות 6 עד 9 ופטור ממס במימוש השקעה כאמור בחברה טכנולוגית בהתאם לתקנה 5.

בהתאם להגדרה, "השקעה מזכה" היא רכישה של מניה בחברה, ובלבד שמתקיימים בה מספר תנאים המיועדים לוודא כי מתן הטבת מס בגין ההשקעה תשרת את האינטרס של מדינת ישראל. התנאי הראשון והשני קובעים כי החברה בה בוצעה ההשקעה היא חברה תושבת ישראל, או חברה תושבת חוץ שמרבית נכסיה ופעילותה הייצורית מתבצעים בישראל. דרישה זו נועדה להבטיח כי הטבת המס תינתן רק עבור השקעות המעודדות נוכחות פיזית של נכסים ופעילות ייצורית בישראל. עם זאת, במטרה לאפשר מבני החזקה יעילים מבחינה כלכלית, מוצע כי השקעה מזכה תוכל להתבצע גם באמצעות השקעה בחברה תושבת חוץ שהיא בעל מניות מהותי, כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, בחברה המקיימת את התנאים האמורים של נכסים ופעילות בישראל.

התנאי בפסקה (3) מחריג חברות שעיקר שווי נכסיהן, במישרין או בעקיפין, נובע מזכויות במקרקעין או זכויות לניצול משאבי טבע בישראל. התנאי שבפסקה (4) מחריג חברות שהן חלק מגורם ריכוזי כהגדרתו בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 בהתבסס על גודלם ועל ההשפעה שיש להם על המשק, מכיוון שאין צורך לתת הטבות במס לצורך משיכת השקעות בגורמים אלה.

בפסקה (5) מוצע תנאי שמטרתו למנוע קבלת הטבות עודפות על ידי משקיעים המבצעים השקעה ספקולטיבית וקצרת טווח בחברות ציבוריות. לשם כך, מוצע כי ההטבה תינתן רק אם המשקיע החזיק בניירות הערך של החברה במשך שנה אחת לפחות, החל ממועד הרכישה הראשונית של ניירות ערך אלה.

יצוין כי השקעה מזכה יכולה להתבצע הן בהזרמה ישירה של הון לחברה, באמצעות השקעה בחברה עצמה תמורת מניות מוקצות באופן התורמת לחיזוקה, והן באמצעות רכישת מניות מאדם אחר, מתוך מטרה לעודד את החברה בעקיפין על ידי חיזוק השוק המשני.

הגדרת "השקעה מזכה בחברה טכנולוגית" ו-"חברה טכנולוגית" – בשל התועלת המשמעותית במשיכת השקעות בתחום הטכנולוגיה וההייטק לישראל נקבעו הטבות עודפות להשקעות בחברות טכנולוגיות. בכדי לוודא שהתועלת המירבית מההשקעה מגיעה לחברה עצמה, מוצע להגדיר שהשקעה מזכה בחברה טכנולוגית תהיה רק אם לכל הפחות 75% מסכום ההשקעה ניתן בתמורה להקצאת מניות.

חברה טכנולוגית לעניין זה מוגדרת בפן המהותי כחברה אשר עיקר עיסוקה מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע. עם זאת, בכדי להקנות וודאות למשקיעים, מוצע לקבוע חזקה חלוטה לקיומה של חברה טכנולוגית בהתאם לשיעור ההוצאות הטכנולוגיות של החברה מסך הכנסותיה, תוך לקיחת השראה מהתנאים שנקבעו בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023.

להגדרה "חלק שותף הנובע מדמי רצינות" – לפי הפרקטיקה הנוהגת בשותפויות השקעה, במקרים רבים מנהלי הקרן שהם השותפים הכלליים נדרשים להשתתף בסיכון של המשקיעים הפסיביים באמצעות השקעה מכספם הפרטי בקרן (להלן – דמי רצינות). כפי שיפורט בהמשך, מוצע למסות את ההכנסות שנובעות מהשקעות אלה באופן מיוחד, ובדומה לאופן שבו ממוסה שותף מוגבל. מוצע לאפיין השקעות אלה באופן נורמטיבי בהגדרה המוצעת "חלק שותף הנובע מדמי רצינות".

בהתאם למוצע, חלק מהכנסותיהם של שותפים בשותפות שאינם שותפים מוגבלים, הנובע מהשקעותיהם, יסווג כהכנסותיהם מדמי רצינות. ההגדרה קובעת כי הכנסות שותפים אלו, הנובעות מהשקעות המהוות עד 10% מסך השקעות השותפות, יחד ולחוד, יסווגו כהכנסה מדמי רצינות. הכנסות הנובעות מהשקעות שמעל שיעור זה ימוסו כהכנסה רגילה של מי שיש לו עסק של השקעות שמפיק ממימושן הכנסות.

במקרים בהם ההשקעות המצטברות של כלל השותפים שאינם שותפים מוגבלים עולות על 10% מכלל ההשקעות, יש לחלק את ההכנסה הכוללת בין החלק הממוסה כדמי רצינות לחלק הממוסה כהכנסה רגילה. ההגדרה המוצעת קובעת כי חלוקה זו תיעשה באופן יחסי לכל אחד מהשותפים שאינם שותפים מוגבלים, ונקבעה נוסחה מתמטית לצורך חישוב מדויק של חלוקה זו.

יצוין, שכיום, בהתאם למדיניות רשות המסים, רואים את חלק ההכנסה של השותפים שאינם שותפים מוגבלים כנובע מדמי רצינות במתן הקלות לפי סעיף 16א לפקודה, רק אם חלקם אינו עולה על 4% מכלל ההשקעות של השותפים בשותפות.

להגדרה "קרן השקעות פרטית מוטבת" –בהתאם לפרק ג' המוצע, מוצע להעניק הטבות מיוחדות למשקיעים אשר מבצעים השקעות בניירות ערך באמצעות קרן השקעות פרטית מוטבת. הטבות מיוחדות אלה הן הטבות נוספות מעבר לאלו הניתנות למשקיעים בשותפויות שאינן עומדות בתנאים אלה. מוצע להגדיר קרן זו כשותפות מוגבלת אשר עומדת במספר תנאים. תנאים אלו מתייחסים לפיזור ההשקעות וגובהן, על מנת לעודד פעילות של שותפויות שפעילותן בישראל תורמת תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית, על ידי הבאת משקיעים זרים, השקעה בחברות רבות ובסכומים גבוהים. אחד התנאים להיכלל בהגדרה הוא ביצוע השקעות בישראל של לפחות 10 מיליון דולר בהשקעות מזכות או 5 מיליון דולר בהשקעות מזכות בחברות טכנולוגיות. לפי פסקה (5) להגדרה "השקעה מזכה", אחד התנאים שהשקעה צריכה לעמוד בה כדי להיות השקעה מזכה בחברה נסחרת בבורסה היא שתקופת ההחזקה בניירות הערך של החברה היא לפחות שנה אחת. מוצע להרחיב את ההגדרה לעניין זה בלבד כדי לאפשר גם לשותפויות שאסטרטגיית ההשקעות שלהן מתמקדת בביצוע השקעות לטווח קצר בחברות ציבוריות נסחרות להיכלל במסגרת ההגדרה. לפיכך, מוצע לקבוע כי לצורך עמידה בתנאי ההשקעה המינימלית, השקעה בחברה נסחרת בבורסה תוכר כהשקעה מזכה גם אם תקופת ההחזקה בניירות הערך שלה הייתה פחות משנה אחת ממועד הרכישה.

להגדרה "שותף מוגבל זכאי" – כאמור לעיל, הכנסות שותפות השקעה המיוחסות לשותפים בה מוגדרות כהכנסות עסקיות של כלל השותפים. זאת משום שהסיווג בין הכנסה עסקית להכנסה אחרת וקביעת מקור ההכנסה נעשה ברמת השותפות ומחייב את השותפים כולם, ללא קשר למידת מעורבותם בפעילות השותפות. סיווג ההכנסה מהשקעותיו של משקיע ישראלי כהכנסה עסקית, למרות שמדובר בשותף פסיבי בקרן השקעות, מייצר נטל מיסויי גבוה ביחס למשקיע כאמור המשקיע באופן פסיבי בשוק ההון. נטל זה, על אף שמוצדק מבחינת מדיניות המיסוי הכללית, מייצר חסם בפני השקעות באמצעות שותפויות השקעה.

כחלק מהתכלית של עידוד השקעות באמצעות קרנות השקעה הפועלות בישראל, מוצעות הקלות להשקעות של שותף מוגבל בשותפות ההשקעה. עם זאת, הטבות אלו מיועדות אך ורק לשותפים מוגבלים שאינם מעורבים באופן מהותי בעסקי השותפות, במישרין או בעקיפין. מעורבות כזו עשויה לפגום בהצדקה להענקת הטבות מס ייחודיות לשותף מוגבל. לפיכך, ההגדרה המוצעת מבהירה את רמת המעורבות המותרת לשותף מוגבל, כך שיוכל ליהנות מהטבות המס שנועדו לשותפים אלה.

תקנת משנה (ב)

פסקה (1) – מוצע לקבוע שההטבות שניתנות לתושב חוץ יינתנו לו רק אם היה תושב חוץ בכל שלבי ההשקעה – מועד הפקת ההכנסה, מועד ביצוע ההשקעה בשותפות שממנה יוחס לו ההכנסה ובמועד שבו השותפות רכשה את נייר הערך שממנו נבעה ההכנסה.

פסקה (2) – ישנם מקרים שבהם שותפויות השקעה פועלות במבנה תאגידי מורכב, באמצעות יצירת מספר שותפויות שמבחינה כלכלית מנוהלות כיחידה כלכלית אחת על ידי השותף המנהל. במקרים כאלה יש הצדקה לראות בכל השותפות שיש ביניהן קשר כשותפות אחת לעניין תקנות אלה, בין השאר לעניין תנאי פיזור המשקיעים, ההשקעות וגובה ההשקעה של השותפות. מאחר שמבני אחזקות אלה יכולים להיות מורכבים, מוצע לקבוע שהמנהל יבחן את המאפיינים הפרטניים של השותפויות ויהיה רשאי לאשר שמוצדק לראות בהן כשותפות אחת לעניין תקנות אלה.

פרק ב

כאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, לפי המצב המשפטי הקיים, ככלל, לתושב חוץ קיים פטור ממס על רווחי הון הנובעים ממימוש השקעות בחברות ישראליות מכח סעיפים 97(ב2) ו-97(ב3) לפקודה או מכח אמנות מס (להלן – הפטור ממס רווח הון לתושבי חוץ). פטורים אלה ניתנים רק אם פעילות ההשקעות אינה מגיעה לכדי עסק ומותנים בכך שרווח ההון לא מיוחס לפעילות של מוסד קבע שיש לתושב החוץ בישראל. כאשר מבוצעת פעילות מאורגנת בישראל של השקעות (לרוב באמצעות נציגות ישראלית אשר מנהלת שותפות השקעה), במקרים רבים הרווח הנובע ממימוש ההשקעות הוא רווח המגיע לכדי עסק או לחלופין מדובר ברווח הון המיוחס למוסד קבע של משקיע החוץ בישראל (להלן – הכנסות מהשקעות בישראל). לפיכך במקרים כאמור, תושבי חוץ המבצעים השקעות בחברות עלולים לא להיות זכאים לפטור ממס רווח הון לתושבי חוץ, לרבות אם המשקיע עצמו אינו משתתף באופן עצמאי בפעילות המבוצעת בישראל או אם מדובר במשקיע פסיבי בקרן השקעות הפועלת בישראל. אי מתן פטור להשקעות כאמור יכול לייצר חסם להשקעות בישראל או הסטת פעילות מישראל משיקולי מיסוי, באופן הפוגע במשק הישראלי בכלל, ובתעשיית ההייטק בפרט.

כפי שהוסבר, כדי להסיר חסמים אלה וחסמים דומים אחרים, מנהל רשות המסים משתמש כיום בסמכותו לפי סעיף 16א לפקודה לצורך מתן פטורים ממס לתושבי חוץ המשקיעים בחברות ישראליות אם הכנסות אלה מופקות באמצעות קרן השקעות אשר תנאיה ותנאי השקעותיה תואמים את מדיניות המנהל למתן פטורים לפי סעיף 16א האמור. במשך שנים ניתנו ההטבות לקרנות הון סיכון בלבד, על השקעה בחברות בתחילת דרכן, בדגש על חברות טכנולוגיה, זאת במטרה לסייע לצמיחת המשק. עם זאת, כיום ההטבות ניתנות גם לקרנות השקעה פרטיות (Private Equity) על השקעה בחברות בוגרות.

בדומה למצב המיסוי החל על תושבי חוץ, כפי שפורט לעיל, הכנסות מעסק של קרן השקעות המיוחסות לתושב ישראל מוגדרות גם הן כהכנסות עסקיות של כלל השותפים. זאת משום שהסיווג בין הכנסה עסקית להכנסה אחרת וקביעת מקור ההכנסה נעשה ברמת השותפות ומחייב את השותפים כולם, ללא קשר למידת מעורבותם בפעילות השותפות. למנהל רשות המסים לא קיימת סמכות רחבה, כפי שקיימת מכח סעיף 16א לפקודה, לתת הטבות להכנסות העסקיות שמיוחסות מהשותפות לתושב ישראל, ואפילו אם הוא שותף מוגבל (על אף שיש לו סמכות מוגבלת לעשות זאת לתקופה קצרה מכוח סעיף 63(ה) לפקודה). בהקשר זה, ניתנות כיום החלטות מיסוי לקרנות השקעה, ובעיקר לקרנות גידור, ולמשקיעים בקרנות אלה, הנותנים ודאות לאותם קרנות בקשר לסיווג ההכנסה של הקרן לשותפים המוגבלים בקרן, ובכלל זאת לשותפים הישראלים. בהתאם להחלטות אלה, אם השקעות הקרן עומדות בתנאים מסוימים, הכנסות מסוימות ממכירות ההשקעות של הקרן המיוחסות לשותפים המוגבלים יסווגו בידם כהכנסות הוניות וימוסו בהתאם לכך.

סיווג ההכנסה מהשקעותיו של משקיע ישראלי כהכנסה עסקית, למרות שמדובר בשותף פסיבי בקרן השקעות, מייצר נטל מיסויי גבוה ביחס למשקיע כאמור המשקיע באופן פסיבי בשוק ההון. נטל זה, על אף שמוצדק מבחינת מדיניות המיסוי הכללית, מייצר חסם בפני השקעות באמצעות שותפויות השקעה.

בשל האמור, בפרק ב' לתקנות המוצעות, מוצע לקבוע מספר הסדרים הנוגעים למימוש השקעה בניירות ערך, וזאת לצורך הקלה על חסם זה, כמפורט להלן. ההסדרים המוצעים דומים במהותם להסדרים שנקבעים כיום על ידי מנהל רשות המסים בהתאם לסמכותו בסעיף 16א לפקודה, ולהחלטות המיסוי הניתנות בעניינן של קרנות השקעה. עם זאת, ההסדרים המוצעים מרחיבים את ההקלות הקיימות כיום במספר אופנים, ובכלל זאת, הפחתת תנאי הסף הנדרשים משותפויות השקעה כדי שהשותפים המוגבלים יהיו זכאים להקלות, הרחבת ההטבות שחלות על קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי כך שיחולו גם על קרנות גידור, וקביעת הטבות ספציפיות לעידוד השקעות בחברות טכנולוגיה, גם כאשר אינן מבוצעות באמצעות שותפויות השקעה.

תקנה 2

בהתאם לתכלית של עידוד השקעות באמצעות שותפויות השקעה הפועלות בישראל, מוצע לקבוע בתקנת משנה (א) כי חלק ההכנסה של שותף מוגבל זכאי ממכירת נייר ערך, שהוחזק על ידי השותפות, ייחשב כרווח הון. זאת, גם אם הכנסה זו הייתה נחשבת להכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה.

כמו כן, מוצע לקבוע בתקנת משנה (ב) שרווח הון של תושב חוץ שנבע ממכירת נייר ערך כאמור, יחול לגביו הפטור ממס לתושב חוץ בהתאם לסעיף 97(ב2) או (ב3) לפקודה, גם אם רווח ההון נבע מפעילות במפעל קבע בישראל (באופן המתגבר על האמור באותם סעיפים, שמתנים את הפטור ממס בכך שרווח ההון אינו במפעל הקבע בישראל).

יובהר כי ההוראה בתקנת משנה (א) תחול על שותף מוגבל זכאי, בין אם הוא תושב ישראל ובין אם הוא תושב חוץ, כאשר לגבי כל אחד מהם יחול משטר המס הקיים לעניין רווחי הון. כך, לגבי תושבי ישראל יחולו שיעורי המס הקבועים על רווח הון, ואילו לגבי תושבי חוץ צפוי פטור ממס בהתאם לסעיפי הפטור הרלוונטיים, כפי שהם תוקנו לפי תקנת משנה (ב), על הכנסות ממימוש ניירות ערך שמקום הפקתן הוא ישראל לפי סעיף 89(ב)(3) לפקודה (ובכפוף לכך שההשקעות הושקעו בניירות ערך שהיו מזכות את משקיע החוץ בפטור). כמו כן תקנה משנה (א) נותנת ודאות לתושב חוץ כי רווחים המיוחסים לו משותפות הפועלת בישראל והנובעים ממימוש ניירות ערך של חברות זרות שאינן קשורות לישראל לא יחוייבו במס בישראל וזאת בשל סיווג ההכנסה הנובעת מהן כרווח הון.

יש לציין כי כיום, מדיניות רשות המסים מעניקה הטבה לתושבי חוץ בהתאם לסעיף 16א לפקודה רק לקרנות השקעה מסוימות, כגון קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי. ההטבה אינה חלה על כל סוג של שותפות. עם זאת, מטעמי פשטות, ובדומה לנעשה במדינות בעולם, המעניקות הקלות על מימוש השקעות בניירות ערך על ידי משקיעים פסיביים (אף שההשקעה נעשית באופן עסקי על ידי השותף הכללי), מוצע להרחיב את המדיניות הקיימת. על פי ההצעה, הפטור יינתן לכל שותפות, ובלבד שההשקעה היא בניירות ערך כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה.

כמו כן, יובהר כי תקנה זו מתייחסת לשותף מוגבל זכאי בלבד, כאשר בתקנות אחרות יש התייחסות לשותפים האחרים בשותפויות השקעה – תקנה 3 מתייחסת לתושב חוץ, ותקנה 4 מתייחסת לתושב ישראל.

תקנה 3

תקנה 3 מתייחסת למיסוי של שותף בשותפות שהוא תושב חוץ ואינו שותף מוגבל זכאי, כלומר מדובר בשותף הכללי או במי שקשור אליו. תחולת התקנה מותנית בבקשתו של תושב החוץ, שכן ההנחה היא שככל שחבות המס שלו תהיה נמוכה יותר לפי הכללים הרגילים, הוא לא יבקש להשתמש במנגנון המוצע. מצב זה אפשרי, לדוגמה, כאשר תושב החוץ משקיע בשותפות שאין לה מפעל קבע בישראל, או אם יש לשותפות מפעל קבע, אך לפי כללי ייחוס ההכנסה למפעל הקבע הקבועים בחקיקה ובאמנות, ייחוס ההכנסה למפעל הקבע יהיה קטן מאוד.

מנהל הקרן, שהוא בדרך כלל השותף הכללי, מרוויח מפעילות הקרן בשלוש דרכים עיקריות: דמי ניהול (עמלה קבועה כאחוז מההשקעות), רווחים על ההשקעה הכספית שלו בקרן (בדומה לשותפים האחרים), ודמי הצלחה (רווחי הקרן המיוחסים לו כתמורה לפעילותו). דמי הניהול ממוסים במס הכנסה באופן רגיל כהכנסה עסקית. תקנה זו מתייחסת הן לרווחים שלו כמשקיע והן לרווחים מדמי הצלחה. מכיוון שמדובר בשותף כללי שהכנסות אלה הן עסקיות עבורו, על פי דיני המס הרגילים הוא נדרש לשלם מס שולי לפי שיעורי המס הרגילים החלים עליו, אך רק על חלק ההכנסה המקושר לישראל ושיש לישראל זכות למסותו בהתאם לדין הפנימי ולאמנה.

מוצע לקבוע כלל מיוחד לגבי שותף שאינו שותף מוגבל זכאי בשותפות המשקיעה בניירות ערך, שיחול אך ורק אם יבחר בכך. בהתאם למוצע, אם השותף יבחר להיכנס למסגרת המנגנון שבתקנה זו, יחולו הוראות אלה: הרווחים מהשקעותיו של השותף הכללי יחולקו לשניים. לגבי חלק הרווחים הנובע מדמי רצינות (כפי שהוסבר בהסבר להגדרה), יחולו הוראות תקנה 2, והוא ימוסה באופן זהה לשותף מוגבל זכאי. כלומר, חלק זה ייחשב כרווח הון וברוב המקרים יהיה פטור ממס. לגבי החלק שעולה על חלק הרווחים הנובע מדמי רצינות שנובעים ממכירות של ניירות ערך ישראלים מוטבים, יחויב השותף במס בסכום השווה לשיעור של 10% מהרווחים שיוחסו לו ממכירות אותם ניירות. לעניין זה, "ניירות ערך ישראלים מוטבים" מוגדרים כניירות ערך של חברה תושבת ישראל, או זכויות בחבר בני אדם תושב חוץ שעיקר נכסיו הם זכויות, במישרין או בעקיפין, בנכסים הנמצאים בישראל, ולמעט נייר ערך או זכות כמפורט בסעיף 97(ב3)(2) לפקודה. ניירות ערך אלה הם ניירות ערך שמחד חייבים במס בישראל, ומאידך יזכו תושב זר בפטור אם ימכור אותם כמכירה הונית.

לגבי הכנסותיו של השותף מדמי הצלחה, יחולו אותם הוראות החלות בקשר להכנסותיו הנובעות מהשקעותיו שמעל לחלק השותף הנובע מדמי רצינות.

יובהר כי חבות זו תחול ללא קשר לכמות ההכנסה שיש לייחס למפעל הקבע בישראל ממכירת אותן ניירות ערך, ומדובר במנגנון נורמטיבי.

תקנה 4

תקנה 4 עוסקת במיסוי של שותף בשותפות שהוא תושב ישראל ואינו שותף מוגבל זכאי. לעניין שותף כאמור, מוצע לקבוע כי חלקו בהכנסה החייבת או ברווח ההון של השותפות, הנובע מדמי רצינות ממכירת נייר ערך שהוחזק על ידי השותפות, ייחשב כרווח הון.

ביחס לשאר הכנסותיו של שותף זה, כגון דמי ניהול, דמי הצלחה או תשואה על השקעותיו העולות על חלקו בדמי הרצינות, יחול הדין הכללי. במרבית המקרים, הכנסות אלו ימוסו כהכנסה עסקית לפי סעיף 2(1) לפקודה. יצוין, עם זאת, כי ייתכן שעל הכנסות אלה יחולו הקלות נוספות המפורטות בפרק ג', ככל שמדובר בקרן השקעות פרטית מוטבת.

תקנה 5

מוצע לקבוע הקלה נוספת במכירת נייר ערך שנרכש בהשקעה מזכה בחברה טכנולוגית, וזאת בשל הערך הרב של עידוד השקעות בחברות טכנולוגיה כפי שהוסבר בחלק הכללי לדברי ההסבר. לפי המוצע, תושב חוץ יהיה פטור ממס על הכנסה או רווח הון שהיה לו הנובעים ממכירת נייר ערך שנרכש בהשקעה מזכה בחברה טכנולוגית, למעט הכנסה הנובעת מזכאותו לדמי הצלחה.

יובהר כי הפטור יינתן בין אם ההכנסה הופקה באמצעות שותפות ובין אם בהשקעה בדרך אחרת (לדוגמא על ידי חברת השקעות, משקיע אנג'ל, CVC או באמצעות family office). בנוסף, הפטור כאמור יינתן גם על הכנסותיו של תושב חוץ שאינו שותף מוגבל זכאי, לרבות על חלק הכנסתו העולה על חלק השותף הנובע מדמי רצינות. לבסוף, יובהר כי הפטור יינתן גם אם ההכנסה הופקה באמצעות מפעל קבע של תושב החוץ בישראל.

פרק ג

בפרק ג מוצעות מספר הטבות עודפות לשותפים הפועלים באמצעות קרן השקעות פרטית מוטבת בישראל. לפעילותן של קרנות השקעות המנוהלות בישראל, גם כאשר רוב השקעותיהן הן בחו"ל, יש תועלות משמעותיות. נוכחותן בארץ מחזקת את מעמדה של ישראל כמרכז פיננסי וגלובלי, תורמת לפיתוח מקצועי של שוק ההון המקומי, ומספקת מקומות תעסוקה איכותיים. בנוסף, מנהלי הקרנות צוברים ניסיון בינלאומי וידע פיננסי מתקדם אשר יכולים לשרת את המשק הישראלי בעקיפין. עם זאת, התועלת המרבית מושגת מפעילותן של קרנות המשלבות השקעות בחברות מקומיות. קרנות אלו לא רק תורמות לפיתוח המשק בדרכים שצוינו לעיל, אלא גם מזרימות הון ישיר לחברות ישראליות, מביאות ידע וניסיון לטובת חברות אלה, ובכך תורמות לחיזוק התעשייה המקומית וצמיחתה. בשל האמור, מוצעות בפרק זה מספר הטבות עודפות לפעילות באמצעות קרן השקעות פרטית מוטבת, כפי שהוגדרה בסעיף ההגדרות, כאשר הטבות רבות יותר יינתנו לרווחים הנובעים מהשקעות מזכות בישראל של קרנות השקעות פרטיות מוטבות.

תקנות 6 ו-7

במצב המשפטי הקיים, גם הכנסות פירותיות שאינן מהוות מימוש של ההשקעה של שותפות השקעה, כגון הכנסות מדיבידנד וריבית שמתקבלות מהשקעותיהן, חייבות במס בישראל. ככל שמדובר בהכנסות עסקיות יחויבו ההכנסות האמורות כהכנסה מעסק בישראל (ככל שהפעילות העסקית הופקה בישראל בהתאם לכללי המקור). אולם, אפילו אם ההכנסות תסווגנה כהכנסה מריבית או מדיבידנד, תושבי החוץ (יחידים וחברות) יחויבו במס על הכנסות אלה. על הכנסות מדיבידנד יחולו השיעורים הקבועים בסעיף 125ב לפקודה ועל הכנסות מריבית או דמי ניכיון יחולו שיעורי המס הקבועים בסעיף 125ג לפקודה. אם המשקיע הוא תושב מדינה שיש לישראל עמה הסכם להקלה ממסי כפל לענין מס הכנסה (להלן – אמנה) יכול ויחולו השיעורים המוטבים הקבועים באמנה. מאחר שבמקרים מסויימים סכום המס שבו חייב תושב החוץ על הכנסות מדיבידנד וריבית, במדינת תושבותו, נמוך מסכום המס שחייב בו בישראל בהתאם לדין הפנימי או לאמנת המס, נוצר לתושב החוץ עודף מס שמשולם בישראל שאינו בר זיכוי במדינת תושבותו. מיסוי זה יכול לייצר גם הוא חסם להשקעות בישראל.

מנגד, ברוב המקרים, כאשר הכנסה נובעת ממכירת נייר ערך, הכנסתה העסקית של החברה תושבת ישראל ממשיכה להיות ממוסה בישראל במסגרת המודל הדו-שלבי. על כן, מתן הטבת מס במכירת נייר הערך עצמו פוגעת פחות במשטר המס החל על ההכנסות העסקיות בישראל, בהשוואה למתן הטבות מס על ההכנסה מהפעילות העסקית עצמה ועל חלוקת הרווחים הנובעים ממנה (מס חברות או מס דיבידנד). בנוסף, מתן הטבות במס על הכנסות מריבית פוגע גם הוא במיסוי על ההכנסות העסקיות, שכן החברה עצמה נהנית מהוצאות ריבית שמפחיתות את הכנסתה החייבת.

לאור האמור, מוצע להקל על שותפויות השקעה במיסוי על דיבידנד וריבית אך מוצע לדרוש תועלת רבה יותר משותפות ההשקעה כדי שזו תקבל הטבות מס על הכנסותיה מדיבידנד או ריבית.

ראשית, מוצע לתת הטבות במס על הכנסות מדיבידנד או ריבית רק אם מדובר בקרן השקעות פרטית מוטבת שעומדת בתנאים שנקבעו בהגדרה. ושנית, מוצע לתת את ההטבות בריבית או דיבידנד רק לתושבי חוץ.

כמו כן, לעניין הכנסה מדיבידנד, מוצע לקבוע שחלקו של שותף מוגבל זכאי שהוא תושב חוץ, בקרן השקעות פרטית מוטבת, בהכנסתה מדיבידנד של הקרן, ייחשב כהכנסה מדיבידנד, אף אם מדובר בהכנסה מעסק בידי הקרן, ובלבד שהתקיימו שני תנאים. התנאי הראשון הוא שההטבה תחול רק אם הדיבידנד שולם מתוך רווחי חברה שניירות ערך שלה נרכשו או הוקצו במסגרת השקעה מזכה בידי אותה קרן השקעות פרטית מוטבת, והתנאי השני הוא שרווחים מתוכם שולם הדיבידנד נוצרו לאחר מועד ההשקעה המזכה האמורה.

לעניין הכנסה מריבית, מוצע לקבוע כי חלקו של שותף מוגבל זכאי שהוא תושב חוץ, בקרן השקעות פרטית מוטבת בהכנסתה של הקרן מריבית, ייחשב כהכנסה מריבית אף אם מדובר בהכנסה מעסק בידי הקרן, ובלבד שהתקיימו שני תנאים. התנאי הראשון הוא שהריבית שולמה על ידי חברה שניירות ערך שלה נרכשו או הוקצו במסגרת השקעה מזכה בידי אותה קרן השקעות פרטית מוטבת, והתנאי השני הוא שסכום ההלוואה שלגביו שולמה הריבית נדרש בחברה משלמת הריבית לתכלית עסקית בשנת המס ובכך ההלוואה קידמה את העסק שלה.

תקנה 8

ככל שמאפייני המשקיע מביאים לכך שלא יוטל עליו מס במדינת החוץ, הנטל הכלכלי של תשלום המס בישראל ייפול על כתפי המשקיע עצמו במלואו (כי לא יוכל לקבל זיכוי מסי חוץ במדינת תושבות בשל המס שישולם בישראל), ובמקרים אלה יש הצדקה מיוחדת לתת פטור ממס למשקיע. בשל האמור, מוצע לקבוע כי חלקו של שותף מוגבל זכאי שהוא תושב חוץ פטור, בהכנסות ריבית או דיבידנד של הקרן, כאמור בתקנות 6 או 7, לפי העניין, שמקורם בהחזקת נייר ערך שנרכש או הוקצה במסגרת השקעה מזכה תהיה פטורה ממס. ויובהר, כי צריכים להתקיים כלל התנאים שבתקנות 6 או 7, לפי העניין, כפי שפורטו לעיל בכדי שההכנסה תהיה פטורה לפי התקנה.

לעניין זה מוצע להגדיר תושב חוץ פטור, ובהתאם להגדרה המוצעת, תושב חוץ פטור הוא תושב חוץ העומד באחד משני התנאים הקבועים בתקנה, ובלבד שצירף אישור מתאים מרואה חשבון, עורך דין או רשות המס במדינת מושבו. התנאים מתייחסים לגוף שרווחיו פטורים ממס במדינת המושב בשל היותם רווחים על חיסכון לגיל פרישה או לגוף ממשלתי זר או גוף שמוחזק על ידי גוף ממשלתי זר לצרכי ביצוע השקעות.

תקנה 9

בדומה לקבוע בתקנה 5 לעניין מימוש של השקעה מזכה בחברה טכנולוגית, מוצע גם לתת הטבה נוספת על הכנסות ריבית או דיבידנד של קרן השקעות פרטית מוטבת שמתקבלות מהשקעה מזכה בחברה טכנולוגית. בהתאם למוצע, חלקו של שותף מוגבל זכאי שהוא תושב חוץ, בהכנסות ריבית או דיבידנד של קרן, שמקורם בהחזקת נייר ערך שנרכש או הוקצה במסגרת השקעה מזכה בחברה טכנולוגית – פטורה ממס. לצורך קבלת הפטור יש לעמוד בתנאים הקבועים בתקנה 6 או 7, לעניין דיבידנד או ריבית, בהתאמה. כמו כן, ההטבה תינתן רק אם החברה המשלמת את הריבית או את הדיבידנד, לפי העניין, היא חברה טכנולוגית בשנת המס שבה שולם התשלום או בשנת המס שלפניה.

כמו כן, מוצע לקבוע תנאי נוסף למתן פטור על דיבידנדים, והוא שהפטור יינתן רק אם הרווחים שמהם חולקו הדיבידנדים הם רווחים כאמור בסעיף 51כו(1) לחוק לעידוד השקעות הון שזכאים להטבות מס מופחת לפי אותו חוק. רווחים אלה כוללים הכנסה טכנולוגית מועדפת חייבת, בניכוי המס ששולם עליה, ורווח הון שחל עליו שיעור מס מופחת לפי סעיף 51כז לחוק, בניכוי המס ששולם עליו.

כך, תיווצר קוהרנטיות רבה יותר בין סוגי ההשקעות המזכות את המשקיע בהטבות מס על הדיבידנדים שמתקבלים מההשקעה. אם ההשקעה נעשתה באמצעות קרן השקעות פרטית מוטבת והיא עומדת בתנאים הקבועים בתקנה, המשקיע יהיה זכאי לפטור ממס בהתאם לתקנה זו. לעומת זאת, אם ההשקעה נעשתה בדרך אחרת והיא עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 51כו לחוק לעידוד השקעות הון, היא תזכה את המשקיע בהטבה הקבועה בסעיף 51כו בלבד.

תקנה 10

כאמור לעיל, הכנסת ריבית של קרן ההשקעות הפרטית המוטבת תהווה במקרים רבים הוצאה של החברה המשלמת, ובכך תקטין את ההכנסה החייבת של החברה המשלמת בישראל. בדרך כלל, במקביל להקטנת ההכנסה החייבת של החברה המשלמת, הכנסת הריבית שמקבל המלווה תחויב במס, אך בהתאם לתקנה 8 יינתן פטור ממס לחלק מהשותפים בקרן ההשקעות הפרטית שהכנסות הריבית מיוחסות אליהם. בכדי שלא לשחוק את בסיס המס בישראל יתר על המידה, מוצע לקבוע כי אם תשלום הריבית מהווה הוצאה של החברה המשלמת – תחויב הכנסת הריבית במס בשיעור של עד 5% (ייתכנו מקרים שבהם שיעור המס הרגיל יהיה נמוך יותר, לדוגמה, בשל אמנות מס ובמקרה כזה ישולם שיעור המס הנמוך). יצוין, שהתקנה לא תחול לגבי הכנסות מהשקעות מזכות בחברות טכנולוגיות לאור האינטרס המוגבר לכך שהשקעות כאלו יתבצעו על ידי קרנות השקעה.

תקנה 11

כאמור לעיל, עמדת רשות המסים היא כי הכנסה מדמי הצלחה והכנסת השותף המנהל מרווחים שנצברו על השקעותיו, העולות על חלקו בדמי הרצינות, היא הכנסה מעסק. יחד עם זאת, מיסוי משתתפים ישראלים בדמי הצלחה המשולמים על ידי קרנות השקעה נעשה לפי הסדרים המפורטים בחוזר מס הכנסה מספר 9/2018. כדי לעודד השקעות ולהגביר את הוודאות עבור השותפים המנהלים, מוצע לקבוע שיעור מס מוטב לשותף ישראלי שהוא שותף מנהל בקרן השקעות פרטית מוטבת על הכנסותיו מדמי הצלחה. יוזכר, כי שיעור המס שיחול על הכנסות אלה של שותף זר הוסדר במסגרת תקנה 3 לעיל .

ביחס לשותף תושב ישראל שאינו שותף מוגבל זכאי (שהוא למעשה שותף מנהל או קשור לשותף המנהל), בקרן השקעות פרטית מוטבת, יחול הסדר מס כמפורט להלן. ההסדר יחול רק לגבי דמי הצלחה של שותף כאמור, שהוא עובד או נושא משרה בקרן השקעות פרטית מוטבת, כמו כן, בשל המבנים המורכבים של חלק מהקרנות, שבהן השותף הכללי של הקרן מאוגד כחבר בני אדם שמעסיק את אלה שעובדים בפועל בקרן, מוצע להרחיב את הכלל כך שיחול גם לעניין מי שהוא עובד או נושא משרה בשותף הכללי או בגוף הקרוב לשותף הכללי, אם הוא מקבל דמי הצלחה.

לפי המוצע, חלק ההכנסה של השותף שנובע מזכאותו לדמי הצלחה בשל רווחי השותפות יחויב במס בשיעור של עד 27%. יובהר, כי מאחר שבניגוד לכלל הקבוע לעניין חלק ההכנסה הנובעת מהתשואה המשקפת את השקעת השותף בקרן, לא נקבע לעניין זה כלל מיוחד לגבי סיווג ההכנסה, ההכנסות מדמי הצלחה יסווגו בהכנסה מעסק. לכן, אם השותף יהיה חייב במס נוסף לפי סעיף 121ב לפקודה, יחול רק שיעור המס הקבוע בסעיף קטן 121ב(א) (3%), ולא תוספת המס החלה על הכנסה חייבת ממקורות הוניים לפי סעיף קטן 121ב(ב) (2% נוספים).

הוראה זו לא תחול על הכנסה הנובעת מנייר ערך או זכות כמפורט בסעיף 97(ב3)(2) לפקודה, שהם נכסים ששווים נובע ממקרקעין בישראל, והכנסות אלה ימוסו ככל הנראה כהכנסה פירותית מעסק. עם זאת, יש לציין כי בניגוד להסדרים הקיימים ולמדיניותה הנוכחית של רשות המסים, ההטבות המוצעות בתקנה זו יינתנו ללא תלות בכך שההשקעות הן השקעות מזכות או שנוצר ערך בישראל מההשקעה עצמה. לכן, גם מנהלים ועובדים ישראלים של קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי הפועלות בישראל ומשקיעות בחו"ל, וכן מנהלים ועובדים ישראלים בקרנות גידור, יהיו זכאים להטבות הקבועות בסעיף זה, ובלבד שמדובר בקרן השקעות פרטית מוטבת.

פרק ד

תקנה 12

היום, לצורך קבלת ההטבות בהתאם לסמכות המנהל לפי סעיף 16א לפקודה, על השותפויות להגיש בקשה למנהל ולהגיש דוחות בכל שנה עם הנתונים הרלוונטיים לצורך פיקוח ואכיפה על ההסדר. מוצע לקבוע שההטבות הקבועות בתקנות אלה יינתנו לשותפות שהיא בעלת מפעל קבע בישראל ולשותפים בה, ובלבד שהשותפות נרשמה אצל פקיד השומה לפני פתיחת מפעל הקבע בישראל וקיבלה אישור על כך מפקיד השומה, והגישה מדי שנה דוח כאמור בסעיף 131 לפקודה בטופס שקבע המנהל לפי סמכותו בסעיף 240ב לפקודה הכולל את מלוא הפרטים הנדרשים לצורך חישוב הכנסתם של בעלי הזכויות בשותפות.

פרק ה

תקנה 13 עד 15

מכיוון שמטרה עיקרית של תקנות אלה היא עידוד השקעות חדשות, מוצע שתחילתן של תקנות אלה מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), והן יחולו על הכנסות הנובעות מהשקעות שבוצעו מיום התחילה ואילך. קרי, התחילה תיקבע בהתאם למועד ההשקעה הספציפי בנייר ערך מסויים, כאשר ייתכן שלשותפות מסוימת יהיו הכנסות מהשקעות מסוימות (שהתבצעו לפני יום התחילה) שימוסו בהתאם לדין הישן, והשקעות אחרות (שהתבצעו לאחר יום התחילה) שימוסו בהתאם לדין הקבוע בתקנות.

עם זאת, כאמור, במהלך השנים השתמש המנהל בסמכותו לפי סעיף 16א לפקודה כדי להעניק הקלות לשותפים בקרנות השקעה שהפיקו הכנסה בישראל. כדי לספק ודאות למשקיעים, המנהל אישר את הזכאות לפטור כבר במועד ההשקעה באמצעות מתן אישור מקדמי לקרנות. לאור זאת, קיימות שותפויות השקעה שקיבלו החלטות מקדמיות לפי סעיף 16א, גייסו השקעות והחלו לפעול בהסתמך עליהן. על אף שמועד אירוע המס (מועד הפקת ההכנסה) יהיה לאחר מועד התקנת התקנות, מוצע להגן על אינטרס ההסתמכות של המנהלים והמשקיעים שקיבלו אישורים אלה טרם יום התחילה. לכן, נקבע כי אם שותפות תבחר בכך, תמשיך לעמוד בתוקפה החלטה מקדמית שניתנה בעניין הפעלת סמכות לפי סעיף 16א לפקודה, בהתאם לתנאים שנקבעו בה, ובלבד שהגישה הקרן הודעה שרצונה בכך בדוח השנתי הראשון שהגישה לאחר יום התחילה. עם זאת, בכדי שלא להשאיר בתוקף החלטות מקדמיות שניתנו לפני התחילה לתקופה ממושכת יתר על המידה, מוצע לקבוע כי הוראה זו תחול רק לעניין הכנסות הנובעות מהשקעות שבוצעו עד יום 31 בדצמבר 2032. יובהר כי ההוראה תחול גם עם ההכנסות עצמן הופקו במועד מאוחר למועד האמור וזאת ללא הגבלה.

בנוגע לדמי ההצלחה של השותף המנהל בשותפויות ההשקעה, המצב מורכב יותר. דמי ההצלחה אינם משולמים עבור השקעה ספציפית, אלא בהתאם לרווחים המצטברים שהופקו מכלל ההשקעות בשיטת המפל (Waterfall). עקב כך, קיים קושי להפריד בין דמי הצלחה ששולמו על בסיס השקעות שבוצעו לפני יום התחילה לבין אלה ששולמו על בסיס השקעות שבוצעו לאחריו. בשל האמור, מוצע לקבוע הוראת מעבר ייחודית לעניין דמי ההצלחה.

על פי ההצעה, דמי הצלחה שהתקבלו לפני יום התחילה ימוסו בהתאם לדין שהיה בתוקף ערב תחילת התקנות, לרבות בהתאם להחלטה מקדמית שקיבלה השותפות. לעומת זאת, דמי הצלחה שישולמו לאחר יום התחילה יחולקו באופן ליניארי בהתאם לחלק היחסי של ההשקעות שבוצעו לפני יום התחילה לעומת ההשקעות שבוצעו לאחר מכן. החלק שישויך להשקעות שבוצעו לפני יום התחילה ימוסה לפי הדין הישן, ואילו החלק שישויך להשקעות שבוצעו לאחר מכן ימוסה לפי התקנות המוצעות. כמו שהוזכר לעיל, גם לעניין דמי הצלחה, אם שותפות תבחר בכך, תמשיך לעמוד בתוקפה החלטה מקדמית שניתנה בעניין הפעלת סמכות לפי סעיף 16א לפקודה, לעניין דמי ההצלחה של השותפים הזכאים לכך, בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטה המקדמית. ויובהר, כי לא יהיה ניתן לבחור בהחלת החלטה מקדמית לעניין סוג מסוים של הכנסות בלבד, כך לדוגמה, לא יהיה ניתן להחיל את ההחלטה המקדמית לעניין דמי הצלחה ואילו את הדין החדש לגבי הכנסות השותפים האחרים מההשקעות של השותפות.

יצוין כי מתוך רצון ליצור אדישות עבור מנהלי הקרנות ביחס למועד ביצוע ההשקעות בתקופה שטרם כניסת התקנות לתוקף, בכוונת רשות המסים לתקן החלטות מקדמיות עתידיות שיינתנו לפי סעיף 16א לפקודה, כך שיובהר בן כי הם יהיו תקפים רק לגבי השקעות שיבוצעו עד מועד תיקון החקיקה. באופן זה, יובהר לקרנות שיגישו בקשות בעתיד כי ההחלטות המקדמיות מוגבלות בזמן ולא ייווצר אינטרס הסתמכות על החלטות מקדמיות חדשות שיוצאו..