תוכן עניינים

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

טיוטת תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן של אמות המידה), התשפ"ו-2025. 3

1. משקל של אמת.. 3

2. מידה לעיר או. 3

טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן של אמות המידה), התשפ"ו-2025

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע"א-2011 (להלן – החוק) קובע בסעיף 7א(א) את אמות המידה להכללת רשות מקומית בצו מערך אכיפה מקומי בהתאם להוראות החוק. סעיף 7א(ב) לחוק קובע כי "השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, ובהסכמת שר הפנים, יקבע בתקנות את משקלן היחסי של אמות המידה המפורטות בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה משקל יחסי ותבחינים לענין סוגים שונים של רשויות מקומיות, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת – גם תבחינים שוויוניים נוספים לענין סעיף קטן (א)."

מטרת התקנות היא למלא את הוראת סעיף 7א(ב) לחוק האמור לעיל ולקבוע את משקלן היחסי של אמות המידה בהתאם לסוג הרשות המקומית כמפורט בתקנות.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם המשרד לביטחון לאומי:

טיוטת תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן של אמות המידה), התשפ"ו-2025

		בתוקף סמכותי לפי סעיף 7א(ב) לחוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע"א-2011, לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, ובהסכמת שר הפנים, אני מתקין תקנות אלה:
משקל של אמת מידה לעיר או מועצה מקומית	1.	לאמת מידה הקבועה בטור א' שבתוספת יהיה משקל ביחס לרשות מקומית שהיא עיר או מועצה מקומית כאמור בטור ב' שבתוספת.
משקל של אמת מידה למועצה אזורית	2.	לאמת מידה הקבועה בטור א' שבתוספת יהיה משקל ביחס לרשות מקומית שהיא מועצה אזורית כאמור בטור ג' שבתוספת.
תחילה	3.	תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן או ארבעה חודשים מיום כניסת החוק לתוקף, המאוחר מביניהם.
		תוספת (תקנות 1-2)

אמת המידה (טור א')	משקל ביחס לערים ומועצות מקומיות (טור ב')	משקל ביחס למועצות אזוריות (טור ג')
סעיף 7א(א)(1) לחוק - היקף עבריינות בעבירות בתחומי איכות החיים, אלימות וגרימת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי	1. אירועי גרימת נזק לרכוש – 10% 2. אירועי אלימות – 17.5% 3. אירועי איכות חיים – 17.5%	1. אירועי גרימת נזק לרכוש -23% 2. אירועי אלימות – 11% 3. אירועי איכות חיים – 11%
סעיף 7א(א)(2) לחוק - גודל אוכלוסייה	5%	5%
סעיף 7א(א)(3) לחוק - רמת הביטחון האישי*	35% כמפורט להלן: 1. המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ברשות המקומית בשלוש השנים האחרונות –5%. 2. מספר הפניות במוקד החירום ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות –5%. 3. הערכה מודיעינית של משטרת ישראל – 18%. 4. מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, לפי צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), התשכ"ז-1967 – 7%.	כמפורט בטור ב'
סעיף 7א(א)(4) לחוק - המענה המשטרתי בתחומי הרשות המקומית	1. עומס אירועים לסייר ברשות – 5% 2. מרחק מתחנה – 10%	1. עומס אירועים לסייר – 5% 2. מרחק מתחנה – 5% 3. זמן תגובה – 5%

___ ב________ התשפ"ו

(___ ב________ 2025)

(חמ _____-3)

__________________

איתמר בן גביר

השר לביטחון לאומי

דברי הסבר

סדר כניסת הרשויות המקומיות לתכנית מערכי אכיפה מקומיים נקבע עפ"י שקלול של הפרמטרים הבאים, באופן שיפורט להלן:

1. היקף העבריינות ברשות (45%)

היקף העבריינות ברשות מהווה את הקריטריון המרכזי שקיבל את המשקל הגבוה מבין כלל הפרמטרים. מודל סדר הכניסה מתעדף פרמטר זה על מנת לוודא שהמשאבים מופנים בראש ובראשונה לרשויות המקומיות בהן קיים היקף העבריינות הרחב ביותר, וזאת לצורך מתן מענה לאתגר זה.

בהתאם לס' 7א(א)(1) לחוק, פרמטר זה מתחלק לשלוש תת-קטגוריות, והמשקל של כל תת-קטגוריה נקבע בהתאם לסוג הרשות המקומית, כמפורט להלן:

א. ערים ומועצות מקומיות:

אירועי אלימות – 17.5%

אירועי איכות חיים – 17.5%

אירועי גרימת נזק לרכוש – 10%

ב. מועצות אזוריות:

אירועי אלימות – 11%

אירועי איכות חיים – 11%

אירועי גרימת נזק לרכוש – 23%

הטיפול באירועים אלו מצוי בסמכות מערך האכיפה המקומי (מבלי לגרוע מסמכותה הכללית של משטרת ישראל). משום כך, להיקף העבירות הללו משקל משמעותי ביותר בקביעת סדר הקמתם של מערכי האכיפה מקומיים ברשויות המקומיות בהן טרם הוקם מערך זה.

בעבודת מטה שהתקיימה בהשתתפות גורמי המקצוע במ"י ובמשרד לבל"מ, נקבעה חלוקת המשקל בין סוגי האירועים השונים.

בערים ובמועצות מקומיות: אירועי אלימות שבהם פוטנציאל הנזק לתושבים גבוה יותר, מאחר שמדובר בחשש לפגיעה פיזית ממש ואירועי איכות חיים, שהם ליבת העיסוק של מערך האכיפה המקומי, קיבלו ניקוד מעט גבוה יותר לעומת אירועי נזק לרכוש, שבהם פוטנציאל הנזק מתמצה בנזק כלכלי לאדם ספציפי או לרשות המקומית.

במועצות אזוריות, לעומת זאת, חלוקת המשקל שונה. ניתן משקל משמעותי יותר לאירועי נזק לרכוש, הכוללים גם פשיעה חקלאית, שמהווה 'מכת מדינה', ומשפיעים באופן ניכר יותר על הביטחון האישי של תושבי המועצה האזורית.

2. גודל האוכלוסייה (5% + פקטור)

השקלול של פרמטר זה נועד להבטיח פרופורציה בחלוקת המשאבים, ולתת תעדוף למקומות בהם מספר התושבים גבוה יותר, כלומר שם המשאב הציבורי ישמש אוכלוסייה רבה יותר. עם זאת, מאחר שגודל האוכלוסייה ברשות המקומית כשלעצמו לא מעיד על רמת סיכון ביטחוני ברשות, המשקל שקיבל פרמטר זה נמוך.

בפרמטר זה ניתן גם פקטור המאפשר תיקון עיוותים שעלולים להיווצר במודל גנרי (דוגמת עיר גדולה עם פשיעה נמוכה אך צרכים תפעוליים גבוהים, או יישוב קטן עם פשיעה חריגה). הפקטור נע בין 0.28 ל- 0.35, באופן שנותן פקטור גבוה יותר ככל שהיקף האוכלוסייה רחב יותר, על פי מדרגות קבועות.

3. רמת הביטחון האישי (35%)

פרמטר הכולל מדד שמשקלל מרכיבים אסטרטגיים לרבות קרבה לגבולות, מרחק מאזורים רגישים והערכות מודיעיניות לגבי סיכונים קיימים ועתידיים. מדד זה משקלל סיכונים שלעתים אינם באים לידי ביטוי בנתוני הפשיעה הרשמיים, אך יש להם משמעות גבוהה בהשפעה על ביטחון הציבור ועל מיקוד המאמצים של משטרת ישראל ברשות המקומית. כמו כן, ישנה התייחסות לכלל האירועים המתרחשים ברשות המקומית, שכן גם להם השפעה מכרעת הן על ביטחון הציבור ותחושת הביטחון והן על מידת הפניות של גורמי הביטחון למתן מענה מידי ושירות מיטבי לתושבי הרשות המקומית.

לפרמטר זה ניתן משקל משמעותי, אם כי נמוך מעט ביחס להיקף העבריינות ברשות המקומית, וכך נשמר איזון בין המציאות הגלויה לבין איומים סמויים או פוטנציאליים.

בהתאם לס' 7א(א)(3), פרמטר זה מתחלק לארבע תת-קטגוריות:

א. עבירות לאלף נפש – 5%

ב. כלל האירועים ברשות – 5%

ג. הערכה מודיעינית – 18%

ד. סוג הגבול ומרחק מהגבול – 7%

הסבר: ההערכה המודיעינית כוללת את עמדת מ"י ביחס לרמת הביטחון האישי ביישוב, ולכן קיבלה את המשקל הגבוה ביותר. הערכה זו מבוססת על נתונים חשאיים של משטרת ישראל ביחס להיבטי פשיעה וביטחון ברשות המקומית. הקרבה לגבול מעידה על פוטנציאל הפגיעה ברמת הביטחון ברשות המקומית ועל מידת הנזק האפשרית כתוצאה מפגיעה.

המשקלים המתייחסים לנתוני העבירות קיבלו ניקוד כולל של 30%, והם מעידים הן על רמת הביטחון של הציבור ברשות המקומית והן על הפניות הפוטנציאלית של גורמי המשטרה למתן מענה מידי במקרי הצורך.

4. המענה המשטרתי (15%)

פרמטר זה מייצג את היכולת של המשטרה לתת מענה בזמן אמת, וכך משפיע על איכות השירות ותחושת הביטחון של התושב.

פרמטר זה נמדד לפי עומס האירועים לסייר, קרי כמות האירועים הממוצעת שסייר נדרש להגיב אליהם ברשות המקומית והמרחק הפיזי בין הרשות המקומית לתחנת המשטרה הקרובה ביותר.

פרמטר זה הוא בעל משקל נמוך יחסית מאחר שמדובר במשתנה תפעולי באחריות המשטרה, שניתן להשפיע עליו באמצעות תגבור כוחות או פתיחת תחנת משטרה נוספת.

בהתאם לס' 7א(א)4 לחוק, הניקוד בפרמטר זה מתחלק באופן הבא:

ג. ערים ומועצות מקומיות:

עומס אירועים לסייר ברשות – 5%

מרחק מתחנה – 10%

ד. מועצות אזוריות:

עומס אירועים לסייר – 5%

מרחק מתחנה – 5%

זמן תגובה – 5%

הסבר:

מרחק מתחנה הוא משתנה קבוע, שהציון שלו ישתנה לעתים רחוקות עם פתיחת נקודת משטרה נוספת או הרחבה משמעותית של שטח היישוב. המשתנה של עומס אירועים לסייר תלוי בכוח האדם הקיים בתחנת המשטרה, לכן משתנה זה קיבל ניקוד נמוך יותר בערים ובמועצות מקומיות.

מועצות אזוריות מאופיינות בישובים קטנים הפרוסים בתא שטח גדול, שביניהם שטחים ירוקים ולעתים דרכי הגישה לישובים אלו ארוכות ומפותלות. משום כך, במועצות אזוריות, התווסף פרמטר של זמן תגובה, קרי משך הזמן שבין הודעה על אירוע לבין הגעת הכוחות למקום האירוע. זאת בהתאם להוראות החוק ועל מנת לאמוד באופן מדויק יותר את מהירות התגובה לאירועים, לא רק על בסיס המרחק בין הרשות המקומית לתחנת המשטרה- נתון שמשתנה באופן משמעותי בין הישובים השונים בתוך מועצה אזורית נתונה, אלא גם על בסיס מהירות התגובה בפועל.

בהתאם לכך, במועצות אזוריות הניקוד חולק באופן שווה.