(1) המפר לא הפר, בשלוש השנים שקדמו להפרת ההוראה שבשלה מוטל על המפר עיצום כספי, את אותה הוראה - 10%, ואם לא הפר, בחמש השנים שקדמו להפרה כל הוראה מהוראות החוק או לפיו - 20%;

(2) המפר הפסיק מיוזמתו הפרה של סעיפים 3(א) או 3(ג) לחוק בשלושת החודשים שקדמו להפרת ההוראה שבשלה מוטל על המפר עיצום כספי, ודיווח על ההפרה ועל הפסקתה למנהל עוד בטרם נשלחה אליו דרישת השלמת מידע או דרישת סידור מידע לפי סעיפים 6(א) או 6(ב) לחוק - 20%; הפסיק המפר בפרק זמן של שלושה חודשים יותר מהפרה אחת של סעיפים 3(א) או 3(ג) - 1% נוסף לכל תיקון הפרה ולא יותר מ–30%;

(3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה שבוצעה ולהקטנת הנזק שהיא גרמה, להנחת דעתו של המנהל - 20%;

(4) למפר מערכת נהלים פנימית, שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של הפרות, ונחה דעתו של המנהל כי ההפרה שבוצעה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי - 20%.

(ג) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחול סעיף 40 לחוק.