צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל) (תיקון), התשפ"ה-2025

 

 

דברי הסבר

 

כללי

 

צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל), התש"ע-2010 (להלן – צו הפיקוח או הצו), נקבע בשנת 2010 בהתאם לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים תשנ"ו – 1996 (להלן – חוק הפיקוח), וכולל פיקוח על מחירים לשירותים שונים המוענקים בנמלי הים.

בשנים האחרונות חלו שינויים מבניים בענף הנמלים, ביניהם פתיחת שני תאגידי נמל פרטיים (נמל המפרץ ונמל הדרום), הפרטת חברת נמל חיפה והעברת פעילות מחלקות הים של חברת נמל חיפה וחברת נמל אשדוד, העוסקות במתן שירותי תעבורה ימית לכלי שיט, מחברות הנמל לחברות בנות של חברת נמלי ישראל (להלן – חנ"י) – תעבורה ימית חיפה ותעבורה ימית אשדוד. לאור השינויים האמורים מוצע לערוך מספר תיקונים בצו הפיקוח.

 

יצוין כי בהתאם להוראות חוק הפיקוח, ועדת המחירים בישיבתה ביום 03.04.2025 המליצה על ביצוע תיקון לצו הפיקוח כאמור בתיקון לצו המוצע.

 

שינוי בדמי מעגן

דמי מעגן הוא הסכום אותו משלמות אוניות בגין שירותי תעבורה ימית הכולל שרותי ניתוב, גרירה, קשירה ותצפית. תעריף דמי המעגן מושפע ממשך הזמן אשר האניה שוהה בתחום הנמל ועד להפלגתה, המחושב לתקופה של 30 יום.

סעיף 30 לצו הפיקוח קובע את הנסיבות בהן תהא הפחתה מדמי המעגן הבסיסיים, שעיקרן עיכוב בהכנסת כלי השיט.

לאור הצורך לייחס את ההפחתה לגורם האחראי למתן שירותי המעגן לכלי השיט הפוקדים את נמלי חיפה ואשדוד, בהמשך למעבר של מחלקות הים בנמלי חיפה ואשדוד (אשר היו אמונות על מתן שירותי המעגן לכלי השיט בנמלים עד למועד המעבר) לחברות בנות של חנ"י לתעבורה ימית (להלן – חברות תעבורה ימית), לפני כשנתיים, עולה הצורך לערוך תיקון בהוראות הצו לעניין זה ולערוך שינוי בנסיבות בגינם תינתן הפחתה בדמי המעגן.

נוסחו הנוכחי של הצו מתייחס להפחתה של 35% בדמי המעגן כאשר חל עיכוב של למעלה משתי משמרות החל מהגעת האנייה לתחום הנמל ועד קשירתה לרציף. בהמשך לאמור לעיל, מוצע לערוך תיקון בסעיף 30(5) בנוגע לזמני ההכנסה והמועדים המזכים בהפחתה כאמור, כך שההפחתה תינתן אם חלפו למעלה משלוש שעות ממועד שהאנייה מוכנה להיכנס ועד לקשירתה לרציף, ובתנאי שחלו שלושה תנאים הבאים במצטבר: 1. התקבלה הודעת בעל כלי השיט על מוכנות האנייה לעבודה; 2. רציף העבודה זמין; 3. הגיע מקום האנייה בתור התפעולי. במקרים שבהם נסיבות העיכוב הן שביתה, השבתה או עיצומים או נסיבות שאינן בשליטת חברת התעבורה הימית והיא אינה יכולה למנוע אותן, דוגמת מזג אוויר או מצב הים, ונסיבות אלה אינן מאפשרות ריתוק האנייה בבטחה לרציף או במצב חירום לא תבוצע הפחתה מתעריף המעגן.

 

הוספת סעיף קטן 30(5א) –

מאחר ומחלקת הים בנמל אילת נשארה בחברת נמל אילת, מוצע לשמר את המצב הקיים כיום בו ניתנת הפחתה בשל עיכוב של שתי משמרות ומעלה מהרגע שבו הגיעה אנייה לנמל ובעליה הודיע כי היא מוכנה לעבודה ועד קשירתה לרציף.

 

הוספת סעיף 30(5ב) –

לאור המעבר של מחלקות הים בנמלי חיפה ואשדוד לחברות התעבורה הימית, והצורך לתמרץ את חברות התעבורה הימית למתן שירות יעיל, מוצע לקבוע כי תהא הפחתה בדמי המעגן בשיעור של 35%, במקרים שבהם זמן הוצאת האנייה עולה על שלוש שעות מהמועד שבו הודיע בעל האנייה שהיא מוכנה להפלגה והגיע מקומה בתור התפעולי ועד יציאתה מבריכת הנמל. במקרים שבהם נסיבות העיכוב הן שביתה או השבתה או עיצומים או נסיבות שאינן בשליטת חברת הים והיא אינה יכולה למנוע אותן, דוגמת מזג אוויר או מצב הים, שאינם מאפשרים הוצאת האנייה בבטחה מבריכת הנמל, או מצב חירום, לא תבוצע הפחתה מתעריף המעגן.

 

הוספת סעיף 30(7) –

כיום ההפחתה מתבצעת רק במקרה בו חל עיכוב בכניסה של אנייה. עם זאת גם לעיכובים במשך זמן ההוצאה יש משמעויות כלכליות הן לאנייה והן למפעיל הרציף כאשר הרציף נשאר "תפוס" על אף שהסתיימה פריקת / טעינת האנייה. כך בדומה גם במקרים שבהם אנייה נכנסת לתחום הנמל (שטח העגינה מחוץ למעגן הסגור) ומפליגה או שוהה בתחום הנמל מעל ל-30 יום מחוץ למעגן הסגור, מבלי לקבל שירותי ניתוב וגרירה וקשירה, המיוחסים בעיקר למרכיב שירות התצפית. לאור התשומות הנמוכות כתוצאה מאי קבלת שירותי מעגן מלאים, מוצע להפחית את דמי המעגן לאנייה שלא קיבלה שירות ניתוב, גרירה וקשירה ל-10% בלבד.

 

שינוי בדמי המינגש

תעריף מינגש הוא הסכום אותו משלמות אניות בגין משך השהייה בו "חונות" ליד הרציף, תקופת מינגש היא ממועד קשירת האניה לרציף ועד להתרתה, ונמדדת לתקופות של 4 שעות. כיום הפחתה בדמי המינגש מקושרת לזמן בין הגעת האניה לתחום הנמל ובעליה הודיע שהיא מוכנה לעבודה ועד לקשירת האנייה לרציף.

יחד עם כניסתם של התאגידים החדשים לפעילות, הופרדו מחלקות הים מחברות הנמל, שינוי המצריך לתקן את אופן המדידה של שירות המנגש כך שהתשלום, לא יושפע מהתנהלות של חברה חיצונית למפעיל הרציף. בנוסף מוצע לקבוע תנאים שיתמרצו לשפר את רמת השירות הניתנת לאניות ובכלל זה הקטנת תקופת השהייה בנמל ועידוד מתן שירות יעיל ומהיר.

סעיף 31 לצו הפיקוח קובע את הנסיבות בהן תהא הפחתה מדמי המינגש הבסיסיים, שעיקרן עיכוב בקשירה של כלי השיט לרציף.

 

תיקון סעיף 31(3) –

תיקון זה יחול על כלל תחום נמל חיפה ונמל אשדוד בלבד.

סעיף 31(3) קובע כיום הפחתה בשיעור של 35% מדמי המינגש, בשל עיכוב של שתי משמרות ומעלה מהרגע שבו הגיעה אנייה לנמל ובעליה הודיע כי היא מוכנה לעבודה ועד קשירתה לרציף. זאת מאחר שלא ניתן לייחס הפחתה מדמי המינגש המשולמים למפעיל הרציף בשל עיכוב שנגרם על ידי חברת התעבורה הימית לאור המעבר של מחלקות הים בנמלי חיפה ואשדוד לחברות התעבורה הימית.

מוצע להחליף את סעיף קטן 31(3) ולקבוע במקומו הפחתת תעריף המינגש בשיעור 35% על כל תקופת שהייה אם חלפה יותר ממשמרת אחת מהמועד שבו נקשרה האנייה לרציף והיא מוכנה לעבודה ועד לתחילת העבודה על האנייה. התיקון נועד ליצור תמריץ למפעיל הרציף להתחיל במתן שירות פעולת הניטול המטען מבין האנייה לרציף מיד עם סיום קשירתה. במקרים של שביתה או השבתה או עיצומים או שהעיכוב הוא בנסיבות שאינן בשליטת מפעיל הרציף והוא לא יכול למנוע אותן, דוגמת מזג אוויר או מצב הים או מצב חירום לא תבוצע הפחתה מתעריף המינגש.

 

הוספת סעיף קטן 31(4) –

מאחר ומחלקת הים בנמל אילת נשארה בחברת נמל אילת, מוצע לשמר את המצב הקיים כיום בו ניתנת הפחתה בשל עיכוב של שתי משמרות ומעלה מהרגע שבו הגיעה אנייה לתחום נמל ובעליה הודיע כי היא מוכנה לעבודה ועד קשירתה לרציף.

 

 

 

שינוי בתעריף דמי תשתית

דמי תשתית הוא התשלום אותו משלם בעל המטען לחברת נמלי ישראל בגין העמדה, תחזוקה ופיתוח של תשתיות נמליות כגון: רציף, שוברי גלים, מיתקני עזר לניווט כלי שיט, העמקת המים וניקיונם ותחזוקת הסביבה הימית. התשלום מהווה מחיר קבוע לכל יחידת מטען (משקל/ נפח) שנפרק או נטען (מלבד מטען בשטעון), המשולם לחנ"י, מלבד רכיב מסוים בדמי תשתית של כלי רכב בייבוא המועבר למפעיל הרציף.

 

סעיף 41(ג) וסעיף 42(א) –

בהתאם לסעיף 41(ג) וסעיף 42(א) דמי תשתית לרכב מיובא, משולמים כמחיר קבוע 20% לחנ"י ו- 80% למפעיל הרציף, בעוד שדמי תשתית למטענים אחרים משולמים רק לחנ"י. דמי התשתית ברכב ביבוא המועברים למפעיל אינם מבוססי תשומות, ומביאים לרווחיות עודפת. לצורך עידוד התחרות בין הנמלים במתן שירות לסוג מטען זה בדומה לשאר המטענים, ועל מנת לתקן עיוות זה ולקבוע כי החלק המשולם למפעיל הרציף יהיה מירבי, מוצע לערוך תיקון בדמי התשתית לרכב מיובא ולהפוך את חלק המפעיל בדמי התשתית מתעריף קבוע לתעריף מרבי.

 

תיקון סעיף 42 (דמי תשתית לנפט ומוצרי דלק) וסעיף 4 לצו המוצע (הוראת מעבר) –

הוספת סעיף חדש 42(א1) לקביעת תעריף דמי התשתית למטעני נפט ומוצרי דלק ביבוא וביצוא, שיחליף את התעריף הקבוע כיום בתוספת השנייה לצו.

בהתאם לבחינת בסיס שנערכה בשנת 2020 ובהתאם למתודולוגיה של קביעת מחירים לדמי תשתית, על בסיס צרכי הפיתוח הרב שנתיים ותחזוקת הנכסים של חנ"י, נמצא כי יש להפחית את דמי התשתית לנפט ומוצרי דלק ביבוא וביצוא בשיעור של - 25%. יש לציין שתעריף דמי התשתית למטען זה נקבע בשנת 2008, באופן שונה משאר המטענים. לכן מוצע להתאים תעריף זה למתודולוגיה בה נקבעו התעריפים בשנת 2010  ולהפחית את דמי התשתית לנפט ומוצרי דלק ביבוא וביצוא בשיעור של 25% מ- 5.8 ₪ לטונה ל- 4.35 ₪ לטונה, במחירי 2010. בהתאם למננגנון ההצמדה שבהוראת המעבר בשילוב סעיף 4 לצו הפיקוח, עם הפרסום יעודכן המחיר לשיעורו בשנת 2025. כך שמשמעות התיקון הינה הפחתת התעריף מ- 7.7 ₪ ל-5.56 ₪ לטונה.