תקנות הספנות (ימאים)(מגורי צוות)(תיקון), התשפ"ה -2025

 

 

 

 

דברי הסבר

 

כללי

בשנת 2006 קבע ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) אמנה חדשה המסדירה את זכויות העבודה ותנאי ההעסקה של העובדים על כלי שיט – האמנה לעסקה ימית – MLC  (להלן - האמנה). אמנה זו החליפה את כל האמנות וההחלטות הקודמות של הארגון בתחום זה או הוסיפה עליהם. בכלל החלטות ואמנות אלו נכללות גם האמנות המתייחסות לתחום מגורי צוות בכלי השיט – האמנה בדבר מגורי צוותים באניה כפי שתוקנה בשנת 1949 (אמנה מספר 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) כפי שתוקנה בשנת 1970 (אמנה מספר 133), (להלן – אמנות מגורי צוות). מדינת ישראל אימצה את האמנות מגורי צוות ומקיימת אותם במסגרת תקנות הספנות (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 (להלן- התקנות העיקריות).

לגבי מגורי צוות, האמנה קובעת דרישות לגבי כלי שיט שנבנו לאחר כניסת האמנה לתוקף בכל מדינה בהתאם למועד אשרורה את האמנה, תוך הבהרה כי אניות שנבנו קודם למועד זה יהיו בהתאם לאמנות מגורי צוות. הבהרה זו הינה הכרחית מאחר שחלק מהותי מהדרישות לעניין מגורי צוות הינן דרישות הנוגעות למבנה האניה ולא ניתן לערוך באניות קיימות תיקון במבנה.

יצוין כי בהשוואה בין הדרישות לפי האמנה לבין הדרישות לפי אמנות מגורי צוות נמצא כי מרבית הדרישות הינן זהות, עם זאת קיימים מספר שינויים לעניין המבנה וכמו כן הורחבה התחולה של הדרישות לגבי כלי שיט קטנים יותר.

לאור שינויים אלו עולה הצורך לערוך תיקון של התקנות העיקריות ולהתאים את הדרישות של האניות החדשות לדרישות האמנה.

 

דברי הסבר לגוף התקנות

 

תקנות 1 – 4(א) – קביעת תחולה

· תקנה 1 – תיקון תקנה 1 לתקנות העיקריות (הגדרות)

(א)       הוספת הגדרות אנייה קיימת ואנייה חדשה– כאמור האמנה קובעת דרישות לגבי כלי שיט שנבנו לאחר תחילת כניסת האמנה לתוקף בכל מדינה בהתאם למועד אשרורה. על מנת להבחן בין הדרישות לכלי שיט קיימים לבין כלי שיט חדשים מוצע לקבוע הגדרות חדשות לעניין אנייה קיימת ואנייה חדשה בהתאם. ב.           הוספת הגדרה ל"כלי שיט למטרות מיוחדות" – האמנה מאפשרת לקבוע פטורים מדרישות מסוימות בנוגע למגורי צוות, לגבי כלי שיט למטרות מיוחדות.

לצורך זאת, מוצע להוסיף בתקנות העיקריות הגדרה לכלי שיט למטרות מיוחדות. נוסח ההגדרה נקבע בהתאם להגדרה של כלי השיט זה באמנת בטיחות החיים בים משנת 1974 (SOLAS) ובקודSPS  משנת 2008 שלפי אמנה זו.

 

· תקנה 2 – תיקון כותרת פרק שני

כותרת הפרק תוקנה כך שיובהר כי הפרק מתייחס לתחולת התקנות בכללותן, למעט אניות ישנות ביותר שבנייתן הושלמה לפני 1983 – מועד כניסת התקנות העיקריות לתוקף.

בהמשך תיקון זה הוספה במסגרת פרק זה החלוקה בין תחולת התיקון לגבי אניות חדשות שהנחת השדרית שלהן נעשתה לאחר כניסת תיקון התקנות לתוקף לבין אניות ישנות שהנחת השדרית שלהן נעשתה קודם לכן.

 

· תקנה 3 – תיקון תקנה 3 לתקנות העיקריות (דרישות המנהל לעניין אניית נוסעים בים הפתוח)

האמנה קובעת כי דרישות האמנה לגבי אניות חדשות יחולו גם על אניות נוסעים ככל כלי השיט, וזאת לצד הסמכות לקבוע לגבי אניות אלו החרגות לדרישות ספציפיות. מאחר שההוראה הקבוע בתקנה 3 לתקנות העיקריות איננה קבועה כיום באמנה, תוקן שהוראות התקנה יחולו רק על אניות נוסעים קיימות. יובהר כי במקרים בהם ניתן לקבוע החרגה לגבי דרישה מסוימת תוסף סמכות זו באופן מפורש בתקנה המתאימה. 

 

· תקנה 4 – תיקון תקנה 5 לתקנות העיקריות (סייג לתחולה)

האמנה קובעת כי הדרישות לאנייה חדשה יחולו על כל כלי שיט. לאחר בחינה של הדרישות נמצא כי לא יישים להחיל דרישות אלו על כלי שיט קטנים (מתחת ל- 100 טון) שאינם מתאימים לדרישות אלו לאור גודלם, הרכב צוותם ואופי פעילותם. בהתאם לכך נקבע בהתאם לסעיף 6 לאמנה כי התקנות יחולו לגבי אניות בלבד (שהינן מעל 100 טון).

יחד עם זאת על מנת לשמר את הדרישות לגבי כלי שיט קיימים, הובהר כי הסייג הקבוע בסעיף 5 לגבי אניות שתפוסתן פחות מ- 500 טון עודנו חל לגבי כלי שיט קיימים בלבד.

 

· תקנה 5(א) – תיקון תקנה 6 לתקנות העיקריות (פטור)

תקנה זו קובעת כי המנהל רשאי לתת פטור מהדרישות לאניות שתפוסתן בין 500 ל- 1000 טון. מאחר שסמכות לתת פטור שכזה לא קיימת באמנה, נקבע שהפטור יחול רק לגבי אניות קיימות.

 

תקנות 5(ב) - 11 – פטורים והקלות

האמנה מאפשרת למדינת הדגל להתיר פטורים והקלות מדרישות מגורי הצוות לגבי אניות מסוגים מסוימים או מגודל מסוים.

בהתאם לכך הוסף במסגרת תיקון זה בתקנות 4(ב) עד 10 את הסמכויות של המנהל להתיר פטורים והקלות אלו בכל מקרה מתאים.

 

· תקנה 5(ב) – תיקון תקנה 6(ב) לתקנות העיקריות

סעיף 20 בפרק 3.1 לאמנה קובע סמכות לפטור אניות שתפוסתן מתחת ל- 200 טון לגבי עניינים המפורטים בסעיף בהתחשב במספר האנשים עליה ואם הדבר סביר.

בהתאמה מוצע להעניק למנהל סמכות לפטור אניות כאמור לגבי העניינים הבאים הקבועים באמנה:

(1) דרישות מיזוג אויר בחדרי צוות, חדרי רדיו וחדרי בקרת מכונות (תקנה 23(א));

(2) דרישות שטח ריצפה לתא (תקנה 32);

(3) דרישת התקנת כיור רחצה בתא – (תקנה 39(א)(1));

(4) דרישות התקנת מתקני כביסה, ייבוש וגיהוץ (תקנה 40). לעניין זה יובהר כי התקנת מתקני ייבוש וגיהוץ כקבוע באמנה, בנוסף למתקני כביסה, אינן נדרשות בהתאם לאמנה ולכן מוצע להעניק למנהל סמכות למתן פטור לדרישות אלה.

 

במסגרת שיקול דעת המנהל במתן הפטור יכללו כמובן בין היתר השיקולים בדבר מספר האנשים וסבירות מתן הפטור.

 

· תקנה 6 – תיקון תקנה 12(א) לתקנות העיקריות

תקנה 12 קובעת כיום כי קברניט האנייה או קצין שימנה לכך יבדוק את מגורי הצוות לפחות בפעם בשבוע. הקברניט יהיה אחראי שביומן הרשמי ירשמו תאריך הבדיקה, הגורמים הבודקים ופרטי החריגות שנמצאו.

סעיף 7 בפרק 3.2 לאמנה, קובע כי במסגרת הביקורת שמתבצעת ביחס לציות להוראות האמנה לכלי שיט בדגל וזרים, יש לוודא שקברניט כלי השיט בודק במסגרת בדיקת מגורי הצוות גם את הנושאים הבאים – הספקת מזון ומי שתיה בכמות ואיכות מספקת, המחסנים לאחסון מזון וציוד המטבח וכדו'. בהתאם לכך מוצע להוסיף בתקנה 12 בתקנת משנה (א1) לפיה הבדיקה של הקברניט המחויבת לפי תקנת משנה (א) תכלול לכל הפחות גם את הנושאים האמורים.

 

· תקנה 7 - תיקון תקנה 16 לתקנות העיקריות

תקנה 16 לתקנות העיקריות קובעות כי מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי.

בהתאם לפרק 3.1 לאמנה, סעיף 6(d), נקבע כי המנהל רשאי להתיר מיקום של מגורי צוות מעל לקו הטעינה הקיצי לאניות נוסעים וכלי שיט למטרות מיוחדות ובלבד שיהיה במגורים באניות אלה תאורה ואוורור נאותים להנחת דעתו.

 

· תקנה 8 – תיקון 23(א) לתקנות העיקריות

תקנה 23 קובעת הסדרים לעניין מיזוג אויר ואוורור בכלי השיט. בכלל זה קובעת תקנה (א) חובה להתקנת מיזוג אויר במגורי צוות ותקנה (ה) קובעת את אופן הפעלת מערכת מיזוג האויר.

בהתאם לסעיף 3.1.7 לאמנה מוצע לקבוע כלהלן:

(1) בתקנת משנה (א) הוסף כי קיימת חובה להתקין מיזוג אויר גם בחדרי רדיו וחדרי בקרה למכונות. בנוסף לקבוע באמנה, מאחר שכיום בחלק מכלי השיט אין חדרי רדיו וציוד הרדיו משולב בגשר הפיקוד, הוסף כי חלה חובה בהתקנת מיזוג אויר גם בגשר הפיקוד.

(2) הוספה בתקנת משנה (ה)(2) הבהרה למינוח הקיים בתקנה כיום לפיו הטמפרטורה של מיזוג האויר צריכה להיות מניחה את הדעת, ונקבע מפורשות כי הטמפרטורה תהא בין 18 ל- 28 מעלות, בהתאם למזג האויר מחוץ לכלי השיט. 

 

· תקנה 9 – תיקון תקנה 31(ב) והוספת תקנה 31(ב1) לתקנות העיקריות

תקנה 31 לתקנות העיקריות קובעת את מספר אנשי הצוות שיגורו בכל חדר שינה.

תקנה 3.1.9 לאמנה קובעת כי באנייה שאיננה אניית נוסעים - בחדר שינה יהיה איש צוות אחד, ומעניקה (בפסקה (a) בשילוב פסקה (h)) למדינת הדגל סמכות להתיר באניות שתפוסתן ברוטו מתחת ל- 3,000 טון, מגורים של עד שני אנשי צוות בחדר שינה.

בהתאם לכך מוצע לקבוע כי ההסדר הקבוע כיום בתקנות העיקריות ימשיך לחול על אניות קיימות. לגבי אניות חדשות, יקבע הסדר זהה להסדר הקבוע באמנה, לפיו, באנייה חדשה שאינה אניית נוסעים, המספר המרבי של אנשי הצוות בחדר שינה יהיה איש צוות אחד. בנוסף, באניות שתפוסתן ברוטו מתחת ל- 3,000 טון יהיו עד שני אנשי צוות בחדר שינה. קביעת הסדרים שונים לאניות ישנות לעומת אניות חדשות נובע נוכח הבדלי המבנה וגודל החדרים.

כמו כן מוצע לקבוע כי לגבי אניות למטרות מיוחדות המנהל רשאי לפטור מדרישות תקנת משנה זו - בהתאם לפסקה (j) לאמנה לא נקבעה מגבלה למספר האנשים שניתן לקבוע לכלי שיט זה.

 

· תקנה 10 – תיקון תקנה 32 לתקנות העיקריות

תקנה 32 לתקנות העיקריות קובעת כיום דרישות לשטח רצפה לכלי שיט, כלומר, קובעת הסדרים לגודל החדרים. האמנה קובעת בתקנה 3.1.9 דרישות לשטח רצפה שהינן שונות מהדרישות הקבועות בתקנה 32 כיום וקובעות שטחי רצפה גדולים יותר.

בהתאם לכך מוצע לקבוע כי האמור בתקנה 32 כיום ימשיך לחול על אניות קיימות, ובנוסף לקבוע הסדר חדש לעניין אניות חדשות בהתאם לדרישות האמנה. יצוין כי במסגרת הסדר זה קיימות דרישות מיוחדות גם לאניות נוסעים וכלי שיט למטרות מיוחדות לגביהם לא היתה התייחסות מיוחדת בתקנה 32 הקבועה כיום.

בהתאם לסעיף 3.1.9(g) לאמנה ניתנה למנהל סמכות להתיר, באניות שתפוסתן פחותה מ- 3,000 טון, אניות נוסעים וכלי שיט למטרות מיוחדות, שטח רצפה מופחת מהקבוע בתקנה לגבי חדרי שינה ליחיד לימאי דרוגי ובלבד ששטח הרצפה כאמור לא יפחת מ- 3.8 מטרים רבועים. מגבלה זו של סמכות המנהל נקבעה בהתאם לשטח הרצפה המינימלי לימאי אחד בהתאם לתקנות הקבועות כיום.

 

· תקנה 11 – תיקון תקנה 37 לתקנות העיקריות

תקנה 37  קובעת הסדר בדבר חובה לקיום מתקני בידור ומקומות בידור ופנאי לאנשי הצוות על כל השיט. בכלל זה התקנה קובעת בין היתר שבכלי השיט יהיו אביזרים בחדרי בידור כגון ספרים ומשחקים, יותקנו רדיו וטלוויזיה ויותקן חדר לתחביבים ומשחקים.

סעיף 17 בפרק 3.1 באמנה קובע כי באנייה תתאפשר לאנשי הצוות גישה לאינטרנט ולטלפון. גישה שכזו יכול שתהיה בחיוב סביר. בהתאם לכך מוצע להוסיף בתקנה 37 תקנת משנה (ז) הקובעת כי לאנשי הצוות תתאפשר גישה לתקשורת טלפון ואינטרנט.  

 

· תקנה 12 - תיקון תקנה 38 לתקנות העיקריות

תקנה 3.1.11 קובעת דרישות לעניין שירותים סניטריים, עניין המוסדר בתקנה 38 לתקנות העיקריות. בהתאם להוראות האמנה מוצע לקבוע את התיקונים הבאים:

(1)  תיקון תקנת משנה (ג) – בהתאם לתקנה 11(b) לאמנה, נקבע כי באניות חדשות חובה למקם את השירותים הסניטריים גם ליד גשר הפיקוד. בנוסף הותאמה המילה מקומות רחצה לדרישות האמנה והוחלפה במילה "שירותים סניטריים".

(2)  בהתאם לתקנה 11(e) לאמנה – נקבע כי באניות נוסעים המפליגות למסעות קצרים שאורכן אינו עולה על 4 שעות, רשאי המנהל לקבוע הסדר מיוחד לעניין דרישות השירותים הסניטריים לרבות צמצומם.

 

· תקנה 13 – הוספת תקנות 45א עד 45ד לתקנות העיקריות

הוספת תקנה 45א לתקנות העיקריות

בהתאם לסעיף 3.2 לאמנה הוספה חובה על אספקת מזון סדירה לאנשי הצוות שתהיה בכמות סבירה לכל אנשי הצוות, בהתייחס לאורך ההפלגה, אופייה, קרי אם היא כוללת מרווחים ארוכים בין עצירות וכדו', ומספר אנשי הצוות.

כן נקבע כי על המזון להיות הולם, באיכות ובמגוון סביר ובהתחשב בהרגלי דת ותרבות, וכן עליו להיות מוכן ומוגש בתנאים סניטריים והגיניים.

 

הוספת תקנה 45ב לתקנות העיקריות

 סעיף 2 בפרק 3.2 באמנה קובע שאנשי הצוות לא ישאו בעלו המזון ומי השתיה המסופקים על האוניה. מוצע לקבוע בהוראה מפורשת כי במהלך העסקתם אנשי הצוות לא ישאו בעלויות המזון ומי השתיה המסופקים בכלי השיט. בהתאם לכך מוצע להוסיף תקנה 45 ב הקובעת כי אנשי הצוות לא ישאו בעלויות המזון ומי השתיה המסופקים על האניה

 

הוספת תקנה 45ג לתקנות העיקריות

פרק 4.3 לאמנה קובע כי יש לנקוט באמצעים לצורך מניעת תאונות עבודה, פציעות, ומחלות על האניה, כולל באמצעות אספקת ציוד מגן אישי במידה המתאימה וכן לנקוט באמצעים לצמצום חשיפה לרמות מסוכנות של כימיקלים ולהפחתת סיכונים הקשורים בשימוש בציוד ומכונות על האניה. בהתאם לכך מוצע להוסיף תקנה 45 ג הקובעת כי בעל האניה וקברניטו יספקו לאנשי הצוות ציוד מגן אישי במידה המתאימה וכן ינקטו באמצעים לצורך מניעת תאונות עבודה, פציעות, מחלות ,צמצום חשיפה לרמות מסוכנות של כימיקלים ולהפחתת סיכונים הקשורים בשימוש בציוד ומכונות על האנייה.

 

הוספת תקנה 45ד לתקנות העיקריות

סעיף 5 בפרק 4.3 לאמנה קובע כי קיימת חובה על המדינה לדווח לארגון העבודה הבינלאומי על כל מוות של איש צוות על אנייה ישראלית. בנוסף, נקבע כי בעל כלי שיט או קברניטו חייבים לדווח לרשויות מדינת הדגל על כל מקרה של מוות או פגיעה של איש צוות על כלי השיט במהלך עבודתו.

בהתאם לכך, ועל מנת להבטיח קבלת דיווח על מקרים אלו, מוצע לקבוע כי במקרה של מוות או פגיעה של איש צוות באנייה ישראלית במהלך עבודתו, יחויב בעל כלי השיט או קברניטו לדווח על כך למנהל רספ"ן. כמו כן, ובהמשך לכך מוצע לקבוע כי מנהל רספ"ן, אשר קיבל דיווח כאמור לגבי מוות של כלי שיט באנייה ישראלית ידווח על כך לארגון העבודה הבינלאומי.    

· תקנה 14 – תיקון התוספת השנייה

לגבי חדרי דירוגים, האמנה בסעיף 3.1(9)n)) קובעת דרישה לנפח ארון מינימלי 476 ליטר שהינה שונה מהדרישה הקבועה כיום לנפח הארון הקבוע כיום בתקנות בשיעורים שונים. בהתאמה מוצע להתאים את מידות הארון לפי דרישות האמנה כיום, תוך קביעת המידה לפי מידת נפח כקבוע באמנה ולא מידת אורך, רוחב וגובה כקבוע כיום.