טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (אגרות), התשפ"ה-2025

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הקודמות") קובעות את סכומי האגרות שמשלמים מבטחים וסוכני ביטוח. תשלום זה כולל אגרה עבור קבלת רישיון ואגרה שנתית עבור כל ענף ביטוח שבו הם פועלים. בהתאם למצב החל כיום, קיימים  סכומי אגרות באופן אחיד לכל המבטחים, סוכני הביטוח וסוכני תאגיד על בסיס ענף הפעילות בו הם מורשים לעסוק, באופן שאינו מביא לידי ביטוי את היקף פעילותם, ואינו משקף כראוי את המשאבים הנדרשים מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: "רשות שוק ההון" או הרשות") לצורך פיקוח על פעילותם. כמו כן, סכומי האגרות המשולמים כיום על ידי חברות הביטוח וסוכני הביטוח  מתבססים על סכומים שנקבעו בתקנות הקודמות שהותקנו לפני כארבעה עשורים, תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ"ד-1984, ועל כן נדרש להתקין תקנות חדשות שיקבעו הסדר חקיקתי חדש.

 

התקנות המוצעות  מבקשות לקבוע כאמור הסדר חדש, במסגרתו יקבעו סכומי אגרות חדשים אותם ידרשו   לשלם מבטחים וסוכנים באופן שיביא לידי ביטוי את היקף פעילותם ומורכבות הפיקוח על פעילותם. לענין המבטחים מוצע לקבוע  סכום אגרה שנתית המבוסס הן על ענפי הפעילות שבהן עוסקת חברת הביטוח והן על היקף הנכסים המנוהלים על ידה. באופן זה ינתן ביטוי לכך שככל שמדובר בהיקף פעילות גדול יותר כך גם גדלות תשומות הפיקוח מטעם רשות שוק ההון, וכך חברות ביטוח גדולות המנהלות נכסים בהיקף גדול יחסית ישלמו אגרה גבוהה יותר מאשר חברות ביטוח שמנהלות נכסים בהיקף קטן יחסית.

לענין הסוכנים מוצע לקבוע כי סוכן יחיד ישלם אגרה בסכום אחיד, ואילו סוכן תאגיד  ישלם אגרה על בסיס  היקף הכנסותיו השנתיות מעמלות המשולמות לסוכן על ידי הגופים המוסדיים, כך שסוכנויות ביטוח גדולות, להן הכנסות מעמלות גבוהות יותר, ישלמו אגרה גבוהה יותר מאשר סוכנויות ביטוח עם היקף עמלות נמוך יותר.

 

התיקון המוצע יאפשר הקצאת משאבים מספקים ומותאמים לרשות שוק ההון לשם חיזוק הפיקוח על המבטחים והסוכנים, פיקוח שתכליתו העיקרית היא הגנה על ענייני המבוטחים והחוסכים בחברות הביטוח ושמירה על יציבותן, וכן על אותם מבוטחים המקבלים יעוץ מסוכני הביטוח שבאמצעותם הם מבקשים לרכוש  מוצרי ביטוח מהגופים המוסדיים.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:

טיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (אגרות), התשפ"ה-2025

 

 

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________[חתימה]

בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר

 

 

תוספת

(תקנה 4(א) – אגרה שנתית של מבטח)

 

1.  סכום בסיס בעד כל ענף ביטוח שבו הורשה המבטח לעסוק באותה שנה קלנדרית, כמפורט להלן-

(1) בעד בענף ביטוח חיים – 14,080 שקלים חדשים;

(2) בעד כל ענף אחר – 5,272 שקלים חדשים.

2. תוספת בגין היקף נכסים מנוהלים שאינם תלויי תשואה – סך של 32 שקלים חדשים, כנגד כל 1 מיליון שקלים חדשים בהיקף הנכסים המנוהלים שאינם תלויי תשואה.

3.  תוספת בגין היקף נכסים מנוהלים תלויי תשואה, כמפורט להלן-

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

 

בספטמבר 2004 פורסם דו"ח צוות ועדת בכר לענין הרפורמה בשוק ההון שנועד להמליץ על שורת פעולות הנדרשות לצורך הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות בשוק ההון בישראל. בעקבות פרסום הדו"ח נערכו שורת עדכוני חקיקה שהובילו להגברת השקיפות בשוק ההון, לכניסת שחקנים חדשים לשוק הביטוח ולהגברת התחרות, באיכות השירות ובשקיפות הפעילות של הסוכנים וחברות הביטוח, יחד עם הרחבה ניכרת של ההיקף הפיקוח והאכיפה על גופים פיננסיים, לרבות חברות הביטוח והסוכנים.

תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), תשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות הקודמות") מסדירות את סכומי האגרה הנגבים ממבטחים וסוכנים בעת בקשה לקבלת רישיון מבטח וסוכן וכן סכום אגרה שנתי בגין פעילותם.

התקנות המוצעות נועדו לקבוע הסדר חדש לצורך גביית האגרות, תוך הגשמת תכליות חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן- "החוק"), כך שסכומי האגרות ישולמו ביחס לסוג הרישיון ולהיקף הפעילות שהוא מאפשר, כמו גם ביחס לטיב ולאופי הפעילות של נותן השירותים הפיננסיים ולעלויות מתן הרישיונות והבדיקות שנערכות לשם הנפקתם על ידי הרשות והפיקוח השוטף שנעשה על ידה.

התקנות המוצעות יאפשרו הקצאת משאבים מספקים לרשות לשם חיזוק הפיקוח על המבטחים והסוכנים, שתכליתו העיקרית היא הגנה על ענייני המבוטחים והחוסכים בחברות הביטוח ושמירה על יציבותן וכן על אותם מבוטחים וחוסכים שקיבלו יעוץ מהסוכנים המהווים גורמי תיווך ההפצה  מוצרי הביטוח והחיסכון הנרכשים באמצעותם מהגופים המוסדיים.

במסגרת התקנות המוצעות מוצע לקבוע לעניין אופן חישוב סכום האגרה המוטלת על מבטח כי גובה האגרה  השנתית יגזר מהיקף הנכסים המוחזקים על ידו כנגד התחייבויות תלויות תשואה וכנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה. התקנות המוצעות נועדו אפוא להטיל אגרה על חברות הביטוח בהתאם להיקף פעילותן, וכפועל יוצא מכך על השפעתם המשקית ועל תשומות הפיקוח הנדרשות. בהתאם לתקנות המוצעות, סכום האגרה השנתית המוטל על מבטח יורכב משלושה רכיבים: סכום בסיס לפי סיווג ענף ביטוח; תוספת בגין היקף נכסים מנוהלים שאינם תלויי תשואה; ותוספת בגין היקף נכסים מנוהלים תלויי תשואה לפי מדרגות,  כך שככל שהיקף הנכסים המנוהלים על ידי המבטח גדול יותר, גדל בהתאמה סכום האגרה.זאת כדי להביא בחשבון בעת קביעת סכום האגרה את היתרונות לגודל מהם נהנים הגופים המוסדיים הגדולים וכדי לא לפגוע ברמת התחרות בשוק הביטוח והחיסכון בכללותו. במקביל, ביחס לסוכנויות ביטוח, מוצע לקבוע סכום אגרה שנתי המבוסס על היקף ההכנסות השנתיות מעמלות המשולמות לסוכנות על ידי הגופים המוסדיים, כך שסוכנויות ביטוח גדולות להן הכנסות מעמלות גבוהות יותר, ישלמו אגרה גבוהה יותר מאשר סוכנויות ביטוח עם היקף עמלות נמוך יותר. בנוגע לסוכני ביטוח יחידים מוצע לקבוע סכום אגרה בגובה אחיד. לצד האמור,  מוצע לקבוע הנחות לבעלי רישיון חדשים על מנת לעודד את הפעילות והתחרות בתחום, ובמקביל להקל על אוכלוסייה ותיקה במתן הנחות לסוכנים ותיקים המחזיקים ברישיונות פעילים.

לתקנה 1

 

במסגרת התקנות המוצעות מוצע להגדיר מהם דמי העמילות שעל בסיסם יחושב סכום האגרה השנתית שחל על סוכן תאגיד, וכן מהם נכסים מנוהלים תלויי תשואה ושאינם תלויי תשואה שעל בסיסם יחושב סכום האגרה השנתית שחל על מבטח. בהקשר זה יודגש כי אופן חישוב סכום האגרה בעד נכסים שמוחזקים כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה מביא לידי ביטוי את היקף הפעילות של המבטח בענפי הביטוח השונים. בנוסף, מוצע להגדיר מיהו מורשה לויד'ס וכן מבטח שעליהם חל ההסדר הקבוע בתקנות המוצעות. במסגרת הגדרת המבטח מוצע להחריג מבטח שקיבל רישיון לפי סעיף 15(א1) לחוק, היות והאגרות שחלות על מבטח זה מוסדרות בטיוטת תקנות נפרדת, תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (אגרות), התשפ"ד-2024.

עוד מוצע כי יעשה שימוש בהגדרה "ענף ביטוח" לצרכי חישוב האגרה, לפי ענפי הביטוח המפורטים בסעיף 28(א)(1) לחוק – לעניין סוכנים; ולפי ענפי הביטוח המפורטים בהודעת הפיקוח על עסקי ביטוח (ענפי ביטוח), תשמ"ה-1985, שפורסמה מכח  סעיף 13 לחוק – לעניין מבטחים ומורשי לויד'ס.

 

לתקנה 2

 

אגרה לקבלת רישיון מבטח ומורשה לויד'ס בישראל היא תשלום הנדרש מכל גורם המבקש לקבל רישיון בתחום הפעילות המבוקש. תשלום זה נועד לכסות את העלויות הכרוכות בטיפול בבקשה לקבלת הרישיון, לרבות בדיקות מקיפות של המבקש, תוכניותיו העסקיות ועמידתו בדרישות הרגולטוריות. מוצע לקבוע כי מבטח ומורשה לויד'ס ישלמו אגרה עבור הגשת בקשה לקבלת רישיון בהתאם לסוג ענף הביטוח שלגביו מבוקש הרישיון, זאת בכדי לשקף את משאבי הפיקוח הנדרשים להענקת הרישיון, ובשים לב לכך שכל ענף ביטוחי עומד כרישיון נפרד בפני עצמו.

 

לתקנה 3

 

לעניין תקנת משנה (א) מוצע לקבוע כי יחיד המבקש לקבל רישיון סוכן ביטוח, ישלם אגרת בקשה בסך של 1,158 שקלים חדשים.

לעניין תקנת משנה (ב) מוצע לקבוע כי  סוכן תאגיד ישלם אגרת בקשה להקמת סוכנות תאגיד בסך של 2,316 שקלים חדשים.

סכומים אלו משקפים את התשומות הנדרשות מטעם הרשות בגין כל בחינת בקשת רישיון, לפי העניין, ואת העובדה שכל ענף ביטוחי עומד בפני עצמו בנפרד.

 

לתקנה 4

 

האגרה השנתית מהווה  תשלום שנתי המוטל על הגורמים המפוקחים והיא נועדה לשקף את עלויות הפיקוח והבקרה על פעילותם, לרבות בחינת בקשות שונות המוגשות במסגרת חיי הרישיון.  

לעניין תקנת משנה (א) מוצע לקבוע כי חישוב האגרה השנתית של מבטח יתבסס על שלושה רכיבים:

(1)  סכום בסיס לפי סיווג ענף ביטוח, שנועד להבטיח שכל מבטח ישא בעלויות בסיסיות עבור הרישיון לפעול בכל ענף ביטוח במהלך השנה הקלנדרית. זהו סכום קבוע שמטרתו להבטיח תשלום מינימלי עבור כל ענף פעילות, ללא קשר להיקף הפעילות או היקף הנכסים של החברה. רכיב הבסיס נועד להבטיח שכל  מבטח ישתתף באופן זהה בתשלומי האגרה, תוך שמירה על מנגנון אחיד ויציב לגביית אגרות מכל המבטחים, ללא תלות בהיקף נכסיהם.

(2)  תוספת בגין היקף נכסים מנוהלים שאינם תלויי תשואה- התוספת נועדה לשקף את הפעילות הביטוחית של המבטח שהינה מורכבת ומגוונת ביחס לפעילות בתחום החיסכון הפנסיוני, וכפועל יוצא  דורשת משאבים משמעותיים יותר מהרגולטור לצורך פיקוח והבטחת עמידה בסטנדרטים הרגולטוריים. התוספת הועמדה על סך של 32 ₪ כנגד כל 1 מיליון ₪ בהיקף הנכסים המנוהלים שאינם תלויי תשואה, סכומים אלו משקפים את המורכבות והתשומות הפיקוחיות הנדרשות מהרגולטור לשמירה והגנה על האינטרסים של המבוטחים ויציבותן של המבטחים.

(3)  תוספת בגין היקף נכסים מנוהלים תלויי תשואה- התוספת נועדה ליצור חלוקה מאוזנת והוגנת של האגרות בין הגופים המוסדיים המפוקחים, עבור הפעילות של המבטחים בתחום החיסכון הפנסיוני. פעילות זו דומה במאפייניה לפעילות של חברות המנהלות קופות גמל וקרנות פנסיה. לכן, מנגנון חישוב האגרות ברכיב זה זהה למנגנון חישוב האגרות של חברות המנהלות קופות גמל וקרנות פנסיה. סכום האגרה ברכיב המשתנה נקבע בהתאם למדרגות עולות לפי היקף הנכסים מנוהלים תלויי תשואה. כך שככל שהיקף הנכסים המוחזקים כנגד התחייבויות תלויות תשואה בידי מבטחים גדל, גדל בהתאמה סכום האגרה על כל 1 מיליון ₪ של נכסים.

 

מנגנון זה  נועד להבטיח שהאגרות יהיו פרופורציונליות ביחס ליכולות הכלכליות של המבטחים,  תוך יצירת שוויון והוגנות בין החברות הפועלות בתחום החיסכון הפנסיוני, ולהביא לכך שהמבטחים הגדולים יותר שמחזיקים ביתרונות לגודל ובאמצעים פיננסיים רבים יותר, והיקף פעילותם מוביל לפיקוח נרחב יותר עליהם, יישאו בחלק נכבד יותר של תשלום האגרה.

לעניין תקנת משנה (ב) מוצע לקבוע כי לצורך חישוב האגרה השנתית בהתאם לתקנת משנה (א), קביעת סכום הנכסים המנוהלים (נכסים תלויי תשואה ושאינם תלויי תשואה) תתבצע באמצעות נתונים מתוך הדוחות הכספיים המעודכנים ביותר של המבטחים נכון ליום -30 בספטמבר  של השנה הקודמת לשנת התשלום, זאת בכדי להבטיח שהאגרה תיגבה ביחס להיקף הפעילות והנכסים המנוהלים המעודכנים ביותר.

לעניין תקנת משנה (ג) מוצע לקבוע כי מבטחים אשר קיבלו רישיון לראשונה בין התאריכים 1 ביולי ל-31 בדצמבר ישלמו מחצית מהאגרה השנתית עבור אותה שנה, כך שהם יהיו זכאים להנחה בשיעור של 50%, בשל העובדה שהם קיבלו רישיון רק בחלק מהשנה ותשומות הפיקוח עליהם מצומצמות יותר.

 

 

 

 

 

לתקנה 5

 

לעניין תקנת משנה (א), מוצע לקבוע כי אגרה שנתית של סוכן יחיד בעד כל ענף ביטוח תעמוד על בסך של 1,158 שקלים חדשים. הסכום האמור משקף את עלויות הפיקוח על גופים מפוקחים אלו, ובשים לב לכך שכל ענף עומד כרישיון נפרד בפני עצמו.

לעניין תקנת משנה (ב),  מוצע לקבוע הנחה לבעלי רישיון חדשים בכדי לעודד כניסה של סוכנים חדשים לענף.

לענין תקנת משנה (ג) מוצע לקבוע כי סכום האגרה השנתית שישלם סוכן תאגיד בעבור כל ענף ביטוח שלגביו הוא מחזיק רישיון, יקבע בהתאם לדמי העמילות להם הוא זכאי, כך שעבור דמי עמילות בהיקף של עד 25 מיליון ₪, תיגבה אגרה שנתית בסך 5,000 ₪, ואילו בעבור דמי עמילות בהיקף שעולה על 25 מיליון ₪ תיגבה אגרה שנתית בסך של 25,000 ₪.

סכום האגרה השנתית המוטל על סוכן תאגיד נקבע לפי מדרגות, משום  שהוא נועד לבטא את היקף ומורכבות הפיקוח על פעילות סוכן התאגיד והכנסותיו מהגופים המוסדיים. כך,  סוכני תאגיד גדולים שלהם היקף הכנסות הגבוה  מ-25 מיליון ש"ח לשנה (המשקפים גביית פרמיות ביטוח ממבוטחים בהיקף של מאות מיליוני ₪ ומעלה באופן שמשליך גם על היקף הפיקוח של הרשות על פעילותם), ישלמו אגרה גבוהה יותר מאשר סוכני תאגיד שלהם הכנסות מעמלות בהיקף נמוך יותר.

כמו כן, המנגנון המוצע משקף את תשומות הפיקוח של הרשות על סוכני תאגיד, שהינו מורכב יותר ומכיל  פעילויות פיקוח ורגולציה שונות, כגון שינוי  היתרי שליטה לתאגיד, הוספה או גריעה של ענפי פעילות לתאגיד, שינוי מנהלי עסקים, רכישת סוכנות תאגיד, שינויים מבניים ושינויים בפעילות, דיווחים לממונה, ניטור ומעקב אחר פעילות התיווך בביטוח וכדו'.

לעניין תקנת משנה (ד), מוצע לקבוע כי לצורך חישוב היקף דמי העמילות שמהם ייגזר גובה האגרה השנתית בה נדרש לשאת סוכן תאגיד, יובאו בחשבון סך דמי העמילות שדווחו על ידי הגופים המוסדיים  בהתאם להוראות חוזר 2017-10-2 שעניינו  דיווח שנתי בגין עמלות ופרטי תאגיד מיום  2.4.17, שקבע הממונה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 42 לחוק.  הדיווח שילקח בחשבון הוא הדיווח שהתקבל נכון ליום 1 במאי 2024 של השנה שקדמה לשנה שכנגדה משולמת האגרה,  בכדי להבטיח שהאגרה תיגבה ביחס להיקף ההכנסות המעודכן ביותר.

לענין תקנת משנה (ה) מוצע לקבוע כי לסוכן תאגיד שמורה הזכות להשיג על הסכומים שדווחו בעניינו על ידי הגופים המוסדיים לפי תקנת משנה (ד), וככל שימצא שאכן נפלה טעות בסך דמי העמילות שדווחו בעניינו, הוא ישא בסכום האגרה השנתית המתוקן, והוא לא ידרש לשאת בהפרשי הצמדה או ריבית בהתאם להוראות תקנה 10, אם האגרה השנתית שולמה באיחור בעקבות הגשת ההשגה. לצד האמור יובהר כי ככל שימצא שלא נפלה טעות בגובה האגרה השנתית שנקבע, גם אם נמצא כי אכן נפלה טעות בסך דמי העמילות שדווח, יחולו הוראות תקנה 10 באופן שיתווספו לתשלום האגרה הפרשי ריבית והצמדה (ככל שהאגרה שולמה באיחור).

לענין תקנת משנה (ו) מוצע לקבוע כי מורשה לויד'ס ישלם אגרה שנתית בסך 4,64 ₪ עבור כל ענף ביטוח שבו הוא מחזיק ברישיון. הסכום האמור משקף את עלויות הפיקוח על גופים מפוקחים אלו, ובשים לב לכך שכל ענף עומד כרישיון נפרד בפני עצמו.

 

לתקנה 6

 

מוצע לקבוע כי במקרה שבו תוקפו של רישיון  מבטח, סוכן ביטוח או מורשה לוידס פג ובעל הרישיון לא הגיש בקשה לחידושו, תחול עליו חובת תשלום אגרה שנתית בהתאם לתקופת תוקפו של הרישיון בשנה הקלנדרית בה הוא פג. הסעיף מסדיר את חישוב סכום האגרות השנתיות בהתאם למועד תוקפם של הרישיונות וזאת במקרים בהם לא הוגשה בקשה לחידוש הרישיון וזאת על מנת להקל על ציבור משלמי הרישיונות הרלוונטיים בתקנות אלה, כך שלא תיגבה מהם אגרת רישוי מלאה במקרה שפג תוקף רישיונם לפני תום השנה הקלנדרית, בהתאם למדרג המפורט בתקנות המוצעות, ובשים לב שתשומות הפיקוח עליהם בנסיבות אלו מצומצמות יותר.

 

לתקנה 7

 

לעניין תקנת משנה (א) מוצע להגדיר מהן הבחינות בהן נדרש לעמוד מבקש רישיון סוכן והוראות הדין הרלוונטיות החלות על הבחינות הנזכרות.  כחלק מתהליך ההכשרה של סוכני הביטוח נדרשים סוכני הביטוח לעבור בחינות רישוי ביסודות הביטוח ובחינות הגמר בהתאם לסוג הענף בו הם מעוניינים לפעול. רשות שוק ההון עורכת בחינות רישוי פעמיים בשנה ולשם כך מתפעלת מערך משמעותי לניהול הבחינות הכולל את כתיבת הבחינות, עריכתן ובדיקתן לרבות מתן האפשרות לקבלת פטור מבחינה אחת או יותר ולערעור על תוצאות הבחינות. בנוסף לאמור, הרשות מבצעת סטטיסטיקות של הציונים ושאלות הבחינה, ובסיומו של כל מועד בחינות מפרסמת ברשומות את התוצאות של הבחינות והסטטיסטיקות שבוצעו ושניתן לפרסמן. ניהול המערך האמור מחייב משאבים ניכרים מצד הרשות, משאבים שהלכו והתייקרו עם השנים בין היתר בשל הגידול בהיקף הנבחנים משנה לשנה ובהיקף הבקשות לקבלת פטור מבחינות באופן המחייב הקצאת משאבים ניכרת לבחינת עמידתם של המבקשים בקריטריונים השונים שנקבעו לקבלת הפטור.

לעניין תקנת משנה (ב) מוצע לקבוע כי יחיד המבקש להיבחן בבחינה ישלם בעד כל בחינה שבה הוא מבקש להיבחן אגרה בסך של 390 ₪.  הסכום האמור משקף את העלויות בהן נדרשת הרשות לשאת לצורך הקמת ותפעול מערך הבחינות, כגון מאגר שאלות לבחינות, השגחה על מילוי הנהלים בעת ההשתתפות בבחינות, פרסום ציונים וכיו"ב. השוואת גובה האגרה בעד כל בחינה מקורה בעובדה לפיה המשאבים הכרוכים בהוצאה לפועל של כל סוג בחינה הינם זהים.

לעניין תקנת משנה (ג) מוצע לקבוע כי בעד ערר על תוצאות בחינה תשולם אגרה בסך של 480 ₪.  יצוין כי אגרה בעד הגשת ערר גבוהה יותר מאגרת הבחינה עצמה, משום שהמשאבים שמקצה הרשות לטיפול בבקשה זו גדולים יותר.

לעניין תקנת משנה (ד) מוצע לקבוע כי יחיד המגיש בקשה לפטור מחובת בחינות ישלם אגרה בעד הגשת הקשה, כמפורט להלן:

(1) בקשה לפטור מבחינת יסודות הביטוח על בסיס השכלה - 325 שקלים חדשים;

(2) בקשה לפטור מבחינת יסודות הביטוח על בסיס ניסיון מקצועי - 350 שקלים חדשים;

(3) בקשה לפטור מכלל הבחינות על בסיס ניסיון מקצועי - 1,001 שקלים חדשים.

הטעם למדרג בגובה האגרות הנזכרות הוא שבחינתה של הרשות את בקשת הפטור על בסיס ניסיון מקצועי או על בסיס ניסיון מקצועי כרוכה בבחינה מעמיקה וארוכה יותר ודורשת משאבים רבים יותר, מאשר בקשת פטור על בסיס השכלה אקדמית.

 

לתקנה 8

 

לענין תקנת משנה (א) מוצע לקבוע כי האגרות ישולמו בעת הגשת בקשת הרישיון, בעת הרישום לבחינה, או בעת הגשת ערר עליה. הנימוק לגביית האגרה כבר בשלב  הגשת הבקשה לרישיון הוא שהרשות נדרשת להקצות משאבים רבים כבר בשלב הטיפול בבקשת הרישיון, בין אם ניתן הרישיון בסיום בחינת הבקשה ובין אם לאו, בשים לב לכך שבעת דחיית הבקשה מושקעים בדרך כלל משאבים גדולים יותר.

לענין תקנת משנה (ב) מוצע לקבוע כי  מועד תשלום האגרה השנתית יהיה לא יאוחר מיום 31 בינואר של כל שנה קלנדרית.

לעניין תקנת משנה (ג), מוצע לקבוע מועד תשלום אגרה חלופי, כאשר בעל הרישיון קיבל את רישיונו לאחר המועד האחרון שנקבע בתקנות לתשלום האגרה (31 בינואר)- לא יאוחר מ-30 יום ממועד קבלת הרישיון.

 

לתקנה 9

 

לעניין תקנת משנה (א) מוצע להגדיר את מדדי המחירים לצרכן שמפורסמים ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעל יסוד השינוי ביניהם (ככל שחל שינוי) יערך חישוב ההצמדה למדד ועדכון שיעור השינוי בגובה האגרות, בכדי להבטיח את ערכם הכלכלי והריאלי של סכומי האגרות.

 

לעניין תקנת משנה (ב) מוצע לקבוע כי סכומי האגרות הנקובים בתקנות אלה יעודכנו באופן אוטומטי מדי שנה ב-1 בנובמבר בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן. שיעור העדכון יקבע בהתאם לפער בין מדד המחירים לצרכן הידוע במועד העדכון לבין המדד הידוע ביום תחילת התקנות או המדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי הקודם, לפי העניין.

 

לעניין תקנת משנה (ג) מוצע לקבוע כי לצורך הנוחות סכום האגרה המעודכן יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

 

לעניין תקנת משנה (ד) מוצע לקבוע כי הממונה יפרסם את סכומי האגרות שהשתנו בכדי להביא לידיעת הציבור את עדכון סכומי האגרות שמבטחים וסוכנים נדרשים לשלם.

 

 

 

לתקנה 10

 

מוצע לקבוע כי מבטחים או סוכנים שלא שילמו את האגרה במועד הנקוב ידרשו לשלם את האגרה בצירוף ריבית צמודה של 3% לשנה וזאת כדי לתמרץ את תשלום האגרה במועד שנקבע בתקנות.

 

 

לתקנה 11

 

מוצע לקבוע כי מועד תחילתן של התקנות המוצעות יהיה ששה חודשים מיום פרסומן, וזאת בכדי לאפשר לשוק ולמערכות המיכון הממוחשבות ברשות תקופת הערכות מספקת להחלת ההסדר החדש.

 

לתקנה 12

 

מוצע לקבוע כי עם כניסתו לתוקף של ההסדר החקיקתי החדש שחל על גביית אגרות ממבטחים או סוכנים במסגרת התקנות המוצעות, יבוטל ההסדר החקיקתי הקודם שחל – תקנות הפיקוח על שעסקי ביטוח (אגרות), התשמ"ד-1984.