אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשפ"ה-2025
בסעיף 5 בהחלטת ממשלה 860 מיום 30 ביולי 2023 שעניינה "הגדלת מכסות העובדים הזרים במשק ותיקון החלטות ממשלה", ניתנה הנחיה למשרד העבודה "לבצע בחינה של הסכומים המותרים לניכוי משכר העובד בעד מגורים הולמים וככל שיהיה בכך צורך לשקול שינוי הסכומים המותרים לניכוי ותיקון תקנות לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 בעניין זה בהתאם לתוצאות הבחינה". בהתאם לכך, התכנס צוות בין משרדי בראשות משרד העבודה שמטרתו הייתה לבחון את גובה עלויות המעסיק ואת הסכומים המותרים לניכוי משכר העובד בגין מגורים והוצאות נלוות של עובדים זרים. בעקבות עבודת הצוות והמלצותיו הוכן דו"ח להערכת רגולציה (להלן- הדו"ח) במסגרתו מוצע לתקן את תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-2000, ובין היתר, לקבוע סכומי ניכוי אחידים לכלל הענפים הן ביחס למגורים ההולמים והן ביחס להוצאות הנלוות ולעשות הבחנה בסכומי הניכוי לפי סוג המגורים (מבנה קבע או מבנה יביל) שמספק המעסיק לעובד.
טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה:
טיוטת תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשפ"ה-2025
|
|
|
בתוקף סמכותי[1] לפי סעיפים 1ה(ב), 1ז ו- 6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991[2], לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעסיקים שלדעתי הם ארגוני מעסיקים יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הורווחה בכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס- 2000[3], (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1- |
|||||||||||||||||||||||||
|
|
|
(1) בהגדרה "החזר הוצאות", במקום "המעביד" יבוא "המעסיק" ואחרי "מגורים הולמים" יבוא "(כולל ארנונה)"; |
|||||||||||||||||||||||||
|
|
|
(2) בהגדרה "הוצאות נלוות", במקום הקטע החל במילים "לענין מים" עד סופה יבוא "לעניין מים וחשמל וכן הוצאות בעד ריהוט ומוצרי חשמל כמתחייב לפי תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים)(מגורים הולמים), התש"ס-2000[4];". |
|||||||||||||||||||||||||
|
|
|
(3) ההגדרה "עובד בסיעוד" – תימחק. |
|||||||||||||||||||||||||
|
החלפת תקנה 2 |
2. |
במקום תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא: |
|||||||||||||||||||||||||
|
|
|
"שיעור ניכוי בעד החזר הוצאות |
2. |
(א) הסכום המרבי שרשאי מעסיק לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעסיק למגורים הולמים במבנה קבע לפי סעיף 1ה לחוק באזור מגורים כאמור בטור א' שלהלן הוא כמפורט לצידו בטור ב': |
|
||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(ב) הסכום המרבי שרשאי מעסיק לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעסיק למגורים הולמים במבנה יביל לפי סעיף 1ה לחוק הוא 671 שקלים חדשים.". |
|||||||||||||||||||||||
|
החלפת תקנה 3 |
3. |
במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא: |
|||||||||||||||||||||||||
|
|
|
"ניכוי בעד הוצאות נלוות |
3. |
נוסף על הסכום שמעסיק רשאי לנכות לפי תקנה 2, רשאי הוא לנכות משכרו החודשי של עובד זר בעד הוצאות נלוות סכום מרבי של 196 שקלים חדשים.". |
|
||||||||||||||||||||||
|
תיקון תקנה 4 |
4. |
בתקנה 4(א) לתקנות העיקריות, ברישה, אחרי "לעומת המדד היסודי" יבוא "ויעוגלו לשקל החדש הקרוב". |
|||||||||||||||||||||||||
|
תחילה |
5. |
תחילתן של תקנות אלה ב-1 לחודש שלאחר פרסומן. |
|||||||||||||||||||||||||
___ ב________ התשפ"ה (___ ב________ 2025)
(חמ 3040-3-ת1)
__________________
יואב בן צור
שר העבודה
דברי הסבר
סעיף 1ה(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן- החוק) מטיל חובה על המעסיק להעמיד לרשות העובד הזר, על חשבונו, מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו. לצד זאת, סעיף 1ה(ב) לחוק קובע כי "המעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום להחזר הוצאות שהוציא או שהתחייב בהן בפועל, למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגי עובדים זרים".
בהמשך לכך, הותקנו תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), תש"ס-2000 (להלן- תקנות מגורים הולמים), שמפרטות את התנאים והדרישות מהמעסיק על מנת לעמוד בדרישה כמגורים הולמים לעניין סעיף 1ה לחוק, בין היתר, הגודל המינימלי של שטחי המחיה, מתקני המגורים, ריהוט ומוצרי החשמל המינימליים הנכללים בהגדרת "מגורים הולמים" ואספקת חשמל ומים.
וכן, הותקנו תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-2000 (להלן- התקנות העיקריות ) שקובעות את שיעור הניכוי המקסימלי שמותר למעסיק לנכות משכרו של העובד בגין הוצאות המגורים והוצאות הנלוות למגורים שהוא מחויב לספק לו. הסכומים הקבועים כיום בתקנות משתנים בין ענפים ובין אזורי מגורים שונים וכוללים עלויות מגורים (שכ"ד) ועלויות של הוצאות נלוות למגורים (חשמל, מים וארנונה). בנוסף, ישנה הבחנה בין דירות שבבעלות המעסיק לבין דירות שכורות, כאשר גובה הניכוי המותר עבור דירה שבבעלות המעסיק הוא מחצית מסכום הניכוי המותר באותו האזור במקרה של דירה שאינה בבעלות המעסיק.
בשנת 2017 תוקנו התקנות העיקריות, כך שנקבע שיעור ניכוי אחיד בענף החקלאות לכל האזורים בארץ וזאת מבלי להתייחס לשאלת בעלות המעסיק על הדירה ולאזור המגורים.
מאז הותקנו התקנות בשנת 2000 ועד היום, למעט התיקון משנת 2017 הנוגע לענף החקלאות, לא התבצעה בחינה או עדכון הסכומים מעבר להצמדה השנתית.
במסגרת סעיף 5 בהחלטת ממשלה 860 מיום 30 ביולי 2023 שעניינה "הגדלת מכסות העובדים הזרים במשק ותיקון החלטות ממשלה", ניתנה הנחיה למשרד העבודה "לבצע בחינה של הסכומים המותרים לניכוי משכר העובד בעד מגורים הולמים וככל שיהיה בכך צורך לשקול שינוי הסכומים המותרים לניכוי ותיקון תקנות לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 בעניין זה בהתאם לתוצאות הבחינה". בהתאם לכך, התכנס צוות בין משרדי בראשות משרד העבודה שמטרתו הייתה לבחון את גובה עלויות המעסיק ואת הסכומים המותרים לניכוי משכר העובד בגין מגורים והוצאות נלוות של עובדים זרים. בעקבות עבודת הצוות והמלצותיו הוכן דו"ח להערכת רגולציה (להלן- הדו"ח) שבעקבותיו מבוקש לתקן את התקנות כפי שיפורט להלן.
להלו פירוט עיקרי התיקון המוצע –
תקנה 1
מוצע לתקן את תקנה 1 לתקנות העיקריות כדלקמן:
1. בהגדרה "החזר הוצאות" – להחליף את המילה "מעביד" ב"מעסיק" ואחרי "מגורים הולמים" להוסיף את המילים "(כולל ארנונה)". במסגרת תיקון זה מוצע למעשה להוציא את רכיב הארנונה מחישוב ההוצאות הנלוות כך שבמקום זאת הארנונה תיכלל במסגרת חישוב עלות המבנה.
2. בהתאמה לסעיף 1 לעיל, מוצע לתקן את הגדרת "הוצאות נלוות" כך שתימחק הארנונה מהחישוב של ההוצאות הנלוות, אך להוסיף להוצאות הנלוות הוצאות בגין ריהוט ומוצרי חשמל כמתחייב בתקנות מגורים הולמים, כפי שנעשה בדו"ח.
3. בדו"ח מוצע לעשות הבחנה בין שיכון העובדים במבנה קבע לבין שיכונם במבנה יביל כך שביחס למבנה קבע ייקבע סכום ניכוי זהה לכלל הענפים בחלוקה ל-6 אזורי מגורים בארץ ואילו ביחס למבנה יביל ייקבע סכום ניכוי אחיד לכל חלקי הארץ. משכך מוצע להוסיף את ההגדרות הבאות:
(א) "מבנה יביל" – מבנה המשמש למגורי אדם שניתן להעבירו ממקום למקום, על ידי גרירתו או הובלתו.
(ב) "מבנה קבע" – מבנה המשמש למגורי אדם והוא מחובר לקרקע בחיבור של קבע ולא ניתן להעבירו ממקום למקום ע"י גרירתו או הובלתו.
4. לאור ההמלצה בדו"ח לקבוע סכום אחיד לכלל ענפי המשק שבהם מועסקים עובדים זרים, ולבטל כל הבחנה שקיימת כיום בתקנות העיקריות על בסיס ענף התעסוקה, ההגדרה "עובד בסיעוד" כבר אינה נדרשת ולכן מוצע למחוק אותה.
תקנה 2
כאמור לעיל, בדו"ח מוצע לעשות הבחנה בין שיכון העובדים במבנה קבע לבין מגורים במבנה יביל ולכן מוצע למחוק את תקנה 2 לתקנות העיקריות ובמקומה לקבוע, ביחס למבנה קבע, סכום ניכוי אחיד לכלל הענפים בחלוקה ל-6 אזורי מגורים בארץ כדלקמן:
|
טור א' – אזור מגורים |
טור ב' – סכום בשקלים חדשים |
|
ירושלים |
883 |
|
תל אביב |
1051 |
|
חיפה |
596 |
|
מרכז |
825 |
|
דרום |
607 |
|
צפון |
517 |
ואילו, ביחס לשיכון עובדים במבנה יביל, לקבוע סכום ניכוי זהה לכל חלקי הארץ - 671 ש"ח.
תקנה 3
בהתאם להמלצות בדו"ח, מוצע למחוק את תקנה 3 ובמקומה לקבוע סכום אחיד לכלל ענפי המשק שיהיה מותר לניכוי בגין הוצאות נלוות, כך שהסכום המרבי לניכוי יעמוד על כ- 196 ₪.
תקנה 4
מוצע לקבוע בתקנת משנה 4(א) לתקנות העיקריות שעדכון הסכומים בכל תחילת שנה יהיה בעיגול לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1 ₪ וזאת כדי שנקבל סכומים שלמים לנוחות כל הצדדים הנוגעים בדבר.
כמו כן, מוצע למחוק את הסיפא שמתחילה מהמילה "ולעניין" בתקנת משנה (ב) מכיוון שהוראה כבר לא רלוונטית.
תקנה 5
מוצע לקבוע שמועד התחילה של תקנות אלה יהא ב- 1 לחודש שלאחר פרסומן.