טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל) (תיקון), התשפ"ה-2025

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

בימים אלה מוביל משרד הבריאות מהלך כולל, במסגרת הרפורמה בעסקי מזון (להלן – הרפורמה), שנועד לקבוע רגולציה מאפשרת בתחום, כך שתתמקד בדרישות תוצאתיות כמקובל באירופה, מתוך מטרה להגביר את האחריות של בעלי העסקים, ואשר תתבסס, בין היתר, על ניהול סיכונים, הדרכות ושקיפות לציבור.

 

כחלק ממהלך זה, מוצע בשלב הראשון לרפורמה, לתקן את תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), תשמ"ג-1983 (להלן – התקנות או תקנות בתי אוכל), באופן שיאפשר מתן הקלות מיידיות לבעלי עסקים, עוד בטרם השלמת המהלך הכולל.

 

תקנות בתי אוכל, בנוסחן כיום, קובעות הוראות יחסית פרטניות באופיין, הכוללות דרישות מבניות טכניות במהותן ופחות הוראות המתמקדות בתוצאה הרצויה. התקנות תוקנו לאורך השנים רק באופן נקודתי, כאשר התיקון האחרון נערך לפני כעשרים שנה. כעת, מוצעים תיקונים נרחבים אשר מטרתם להתאים את הרגולציה הישנה למציאות המתפתחת – צמצום או הורדת דרישות בסיכון נמוך שהשפעתן לצורך הבטחת בריאות הציבור נמוכה, התפתחויות טכנולוגיות, או כי נמצאו מיושנות ולא רלוונטיות יותר; לצד זאת, מוצעים תיקונים אשר מטרתם לאפשר גמישות רגולטורית תוך התמקדות בהוספת חלופות תוצאתיות, כך שיקלו, ישפרו וייעלו את פעילותם של בתי העסק ויגבירו את אחריותם של בעלי העסקים במבחן התוצאה.

 

בכדי לאפשר את השלב השני לרפורמה, מוצע בנוסף לקבוע כי המנהל יהיה רשאי לפטור מהוראות מסוימות הקבועות בתקנות, בדגש על שטחים, מרחקים ודרישות למדורים, בתי אוכל המעוניינים בכך, זאת בכפוף לתנאים שיקבע ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד הבריאות:

טיוטת תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל) (תיקון), התשפ"ה-2025

 

 

 

 

___ ב________ התשפ"ה (___ ב________ 2025)

 

(חמ _____-3)

 

 

 

__________________

אוריאל בוסו

שר הבריאות

דברי הסבר

 

כללי

 

תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), תשמ"ג-1983 (להלן – התקנות או תקנות בתי אוכל), קובעות תנאים לרישוי בתי אוכל, וכחלק מכך הוראות לגבי המבנים, הציוד ומתקני הקירור הנדרשים בעסק, הוראות לעניין אוורור ותאורה ולעניין מי שתיה, מי שפכים ופסולת, הוראות לאופן אחסון מזון וטיפול בו, הוראות  תחזוקה ועוד. תקנות אלה נועדו להגנה על בריאות הציבור, לרבות הבטחת תנאי תברואה נאותים, כאמור בסעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, שמכוחו מותקנות התקנות.

 

תקנות בתי אוכל, בנוסחן כיום, קובעות הוראות יחסית פרטניות באופיין, הכוללות דרישות מבניות טכניות במהותן ופחות הוראות המתמקדות בתוצאה הרצויה. התקנות תוקנו לאורך השנים רק באופן נקודתי, כאשר התיקון האחרון נערך לפני כעשרים שנה. כעת, מוצעים תיקונים נרחבים אשר מטרתם להתאים את הרגולציה הישנה למציאות המתפתחת – צמצום או הורדת דרישות בסיכון נמוך שהשפעתן לצורך הבטחת בריאות הציבור נמוכה, התפתחויות טכנולוגיות, או כי נמצאו מיושנות ולא רלוונטיות יותר; לצד זאת, מוצעים תיקונים אשר מטרתם לאפשר גמישות רגולטורית תוך התמקדות בהוספת חלופות תוצאתיות, כך שיקלו, ישפרו וייעלו את פעילותם של בתי העסק ויגבירו את אחריותם של בעלי העסקים במבחן התוצאה.

עוד מוצע לקבוע כי המנהל יהיה רשאי לפטור מהוראות מסוימות הקבועות בתקנות, בתי אוכל המעוניינים בכך, זאת בכפוף לתנאים שיקבע ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד, ובכלל זה הדרכה, ניהול סיכונים המותאם לפעילות העסק, בקרה עצמית ופרסום ממצאי בקרה.

 

לשלמות התמונה יצוין כי בימים אלה מקודם מהלך מקיף של משרד הבריאות, במסגרת הרפורמה בעסקי מזון[1] (להלן – הרפורמה), שנועד לקבוע בתחום רגולציה מאפשרת, שתתמקד בדרישות יותר תוצאתיות כמקובל באירופה, מתוך מטרה להגביר את האחריות של בעלי העסקים, ואשר תתבסס, בין היתר, על ניהול סיכונים, הדרכות ושקיפות לציבור.

 

התיקון המוצע יאפשר מתן הקלות מיידיות, במסגרת השלב הראשון והשלב השני לרפורמה, עוד טרם השלמת המהלך המקיף, באופן שיכין את השוק לשינויי התפיסה, וכן יאפשר ללמוד על האתגרים, המורכבות והיתרונות של הרגולציה המאפשרת וישפר את הרגולציה שבכוונת המשרד לקבוע באופן נרחב על בתי אוכל, בשלב השלישי לרפורמה.

 

התיקונים המוצעים

 

סעיף 1             מוצע לערוך מספר תיקונים בתקנה 1 לתקנות בתי אוכל; תחילה, מוצע לתקן את ההגדרה של "בית אוכל" בהתאם לנוסח צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) בנוסחו כיום, למען הבהירות ותוך הפניה לפריטי הרישוי במספרם בצו התקף.

כמו כן, מוצע להוסיף הגדרה ל"חומר עמיד" שתשמש להוראות שונות בתקנות אלה, במקום דוגמאות קונקרטיות שאינן צופות פני עתיד ו/או במקום דרישה לקבלת אישור המנהל לחומר מסוים; כך לדוגמא, בתקנה 8 ובתקנה 10. שינוי זה נועד לאפשר יותר גמישות לבעל העסק תוך מיקוד בתוצאה הרצויה והשארת שיקול דעת לבעל העסק באופן השגת התוצאה.

סעיף 2       בהמשך לתיקון המוצע להגדרה של "בית אוכל", מוצע לתקן את הטבלה שבתקנה 2(א) לתקנות ולהתאים את ההפניות בטבלה לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) בנוסחו כיום, תוך דיוק שם העסק בהתאם לכותרות הסימנים שבתוספת לתקנות ומחיקת טור ג' שאינו רלוונטי. כמו כן, מוצע למחוק את השורה של "הכנת מאכלים ומשקאות לשם הגשה מחוץ למקום שיש לו מטבח היות שסימן ז' לתוספת (סעיפים 25 עד 28) בוטלו בתיקון קודם.

סעיף 3       מוצע לקבוע כי המנהל יהיה רשאי לפטור בית אוכל לבקשת בעל העסק, מהוראות תקנות 14, 15 ו-46 והתוספת, כולן או חלקן; "המנהל" לפי תקנות אלה הינו – "המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה או למקצתן". מתן הפטור יהיה בכפוף לעמידת בית האוכל הוראות המנהל לעניין זה שיפורסמו באתר משרד הבריאות ובהתאם לתנאים פרטניים נוספים כפי שיקבע המנהל ברישיונו של בית האוכל. הוראות אלה יכול שיכללו, בין השאר, הוראות לעניין תקופת ההקלה שתינתן לפי סעיף קטן זה, מספר בתי האוכל הרשאים לקבל אותה, חובת הדרכה לבעל בית האוכל והעוסקים בו, חובת קביעת תוכנית בקרה עצמית או ניהול סיכונים על ידי בית האוכל וכן הוראות להגברת השקיפות לציבור אודות התנהלות בית האוכל ובכלל זה תנאי ההיגיינה שבו. תיקון זה נועד לאפשר את מימוש השלב השני של הרפורמה; עניינו של השלב השני, כמפורט במסמך מתווה הרפורמה, הינו בהגדרת "עסק מגן" – מקצוענות, גמישות, ניהול סיכונים – ומתן הקלות לעסקים שיבחרו לקבל על עצמם את אחריות הנדרשת ולהשתתף במתווה עסק מגן.

סעיף 4       מוצע לתקן את תקנה 3(א) ולבטל את הדרישה "לאישור המנהל", היות שלגבי חלק מפריטי הרישוי משרד הבריאות הינו גורם לידיעה בלבד בהתאם לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013. המשמעות אם כן היא שלא בהכרח שנדרש אישור "המנהל" כהגדרתו בתקנות ולכן מוצע לדייק את הנוסח בהתאם למצב בפועל. לשלמות התמונה יצוין, באשר להיבטים האמורים בתקנה 3, כי כיום חלות גם תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס"א-2000.

סעיף 5       מוצע לבטל את דרישת הגובה המינימאלית הקבועה בתקנה 5 לתקנות בתי אוכל לעניין סוגי חדרים שונים בבית האוכל, בדרך של מחיקת תקנה 5 במלואה. דרישת הגובה המינימאלי נועדה להבטיח תנאים סביבתיים נאותים של טמ"פ ולחות באמצעות תחלופת אוויר תקינה בבית האוכל בכדי למנוע עובש ונזקים אחרים העלולים להיגרם למבנה בית האוכל כתוצאה מאוורור לא מספק. ואולם, מוצע להשמיט דרישה זו ולהשאיר לבעל העסק שיקול דעת באשר לאופן הבטחת אוורור תקין ושמירה על מבנה בית האוכל נקי. לעניין זה יצוין כי תקנות בתי אוכל קובעות הוראות פרטניות לעניין אוורור בית האוכל – לפי תקנה 26, מבנה בית האוכל יאוורר באחד מאמצעים אלה – (1)   חלונות הנפתחים אל אויר החוץ (להלן - איוורור טבעי); (2)   מערכת מיכנית לאיוורור (להלן - איוורור מלאכותי), כשלצד זאת קובעת תקנה 27(א) כי איוורור טבעי או מלאכותי ירחיק אדים, קיטור וריחות בלתי רצויים אחרים מכל מבני בית האוכל. בנוסף, ישנן את תקנה 28 שעניינה בהחלפת אוויר בחדרי בית האוכל ותקנה 29 שעוסקת התקנת מערכת איוורור מלאכותי; באשר לחובת שמירה על ניקיון הקירות, המחיצות והתקרות של מבני בית האוכל וחדרי השירותים, וכמו גם הדלתות והחלונות, הרי שהיא מעוגנת בתקנות 8 ו-12 לתקנות הקיימות. אם כן, נמצא על ידי גורמי המקצוע במשרד הבריאות שדי במכלול הוראות אלה ושאין צורך לקבוע גובה מינימאלי של תקרות בבית האוכל מבחינת היבטי תברואה ושמירה על בריאות הציבור. לצד האמור יובהר, כי אין בכך כדי לגרוע מדרישות הקיימות לעניין גובה מינימאלי של מבנים מסוימים, ובהם בתי אוכל, מכוח דינים אחרים, ובכלל זה דיני התכנון והבנייה, ותקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 בפרט (למשל: סעיף 2.03 בתוספת השנייה לתקנות האמורות שלעניין גובה מינימלי של חלקי בנין).

לאור הרישא של תקנה 5(א) האמורה, אשר מפנה לתוספת לעניין היבט השטחים, יובהר כי הדרישה לעניין גודל שטחי סוגי החדרים השונים נותרת בעינה למרות מחיקת תקנה 5 שכן כאמור בתקנה 2(א) לתקנות, בבית האוכל צריכים להתקיים "התנאים המפורטים בתוספת בסימן המתאים לסוג בית האוכל".

סעיף 6       מוצע לשנות את נוסח תקנה 6 כך שייקבע כי התקנת תקרה דקורטיבית בבית האוכל מותרת בחדר האוכל גם לא לצרכי הסתרת מערכות מיזוג אוויר כפי שמופיע בנוסח הקיים.  מוצע כי תקרה דקורטיבית תהא בנויה מחומר עמיד (כהגדרתו לפי ההגדרה החדשה – ר' פירוט לעניין סעיף 1 לעיל), או בהתאם להסדר הקיים כיום כחלופה, וזאת בכדי להבטיח שמדובר בהקלה בפועל וכי לא תשתמע החמרה כלשהי ביחס להתקנת תקרה דקורטיבית בחדר האוכל כפי שהיה ניתן להתקין ערב התיקון. כמו כן, מוצע לבטל את דרישת הגובה המינימאלי, בדומה לתיקון תקנה 5 המוצע – לעניין זה ראו פירוט בדברי ההסבר לסעיף 5 לתיקון; ויודגש, כי כמפורט בדברי ההסבר לסעיף האמור, אין בכך כדי לגרוע מדרישות הקיימות לעניין גובה מינימאלי של מבנים מסוימים. יובהר כי אין הכרח שבבית האוכל תהא תקרה דקורטיבית אולם מקום בו יש תקרה כאמור, עליה לעמוד בתקנה 6.

סעיף 7       לפי נוסח תקנה 7 לתקנות העיקריות הקיים, יציע יכול שייבנה רק מעל חדר האוכל. מוצע לאפשר בניית יציע גם מעל השטחים האחרים בבית האוכל מלבד מטבח, או להשתמש ביציע קיים במבנה ובלבד שהוא לצורך פעילות בית האוכל עצמו בכפוף לתנאים הנדרשים בתקנות להבטחת שמירה על תנאי תברואה נאותים ושמירה על בריאות הציבור; בכדי להבטיח שלא תהיה נזילה של ביוב או דלוחין אל השימושים שמתחת ליציע, נאסר העברת קווים אלה באופן אופקי ברצפת היציע, אך יובהר כי התקנת מתזים (ספרינקלרים) לכיבוי אש ביציע  מותרת גם בהינתן התנאים המוצעים בעניין. לצורך תיקון זה, מוצע לתקן את ההוראה הקיימת על ידי מחיקת המילה "בלבד" בתקנת משנה (א) והוספת תקנת משנה (ב), חדשה ונפרדת, לעניין בניית יציע מעל שטח אחר, שאינו חדר האוכל או המטבח.

סעיף 8       תקנה 8 לתקנות העיקריות קובעת תנאים לעניין הקירות, המחיצות והתקרות של מבני בית האוכל וחדרי השירותים. בין היתר, בפסקה (1) קבועה הוראה לעניין החומר שממנו יהיו בנויים, תוך שישנה רשימה סגורה של חומרים, ובכלל זה חלופה של "כל חומר בניה קשה אחר שאינו עץ, מתכת או אסבסט". מוצע להוסיף, כחלופה, גם "חומר עמיד" בכדי להרחיב את מגוון האפשרויות הקיים תוך התאמה להתפתחויות שחלו בתחום זה. הוספת "חומר עמיד" כחלופה ולא כתחליף לקבוע כיום תחת פסקה (1) נועדה להבטיח שהשינוי יהיה בגדר הקלה ולא יתפרש כהחמרה ביחס לדרישה הקיימת.

סעיף 9       מוצע לבטל את תקנה 9 שעניינה בצינורות, כך שתבוטל הדרישה שבתקנת משנה (א) אשר לפיה "בין צינורות המותקנים סמוך לקיר ובין הקיר עצמו יהיה מרווח של 5 ס"מ לפחות". האחריות בעניין מניעת הצטברות לכלוך על הצינורות ואפשרות ניקיונם תחול על בעל העסק, מתוקף חובתו לניקיונם, וזאת מבלי לפרט את האמצעים לביצוע. באשר לדרישה הקיימת בתקנת משנה (ב), שלפיה במטבח לא תהיה צנרת גלויה לעין, יובהר כי היא איננה מבוטלת וכי מדובר בשינוי במיקומה בתקנות – היות שמדובר בדרישה שעניינה בצנרת המטבח בלבד ושזו הדרישה היחידה שנותרת תחת תקנה 9 עם ביטול תקנת משנה (א), מוצע להעבירה לתקנה 13 שעוסקת במטבח. 

סעיף 10     מוצע לתקן את תקנה 10 שעניינה ברצפה. תקנת משנה (א) בנוסחה כיום קבועת כי רצפת בית האוכל תהיה ללא שקעים ומרוצפת במרצפות או בחומר אחר שיאשר המנהל. מוצע לקבוע גם חלופה של ריצוף או כיסוי בחומר עמיד, ובכך להרחיב את מגוון האפשרויות לעמידה בהוראות תקנה זו תוך שמירה על בריאות הציבור.

סעיף 11     מוצע להבהיר כי ההוראות לעניין תעלת הניקוז, שלפי תקנה 11(א), חלות רק אם ישנה תעלת ניקוז, בכדי שלא ישתמע כי קיימת חובה להתקין תעלת ניקוז.

סעיף 12     מוצע לתקן את תקנה 13(א) שעניינה במטבח. לפי פסקה (2) בנוסחה הקיים, על שליש משטח המטבח להיות מיועד למדור לשטיפת כלים; מוצע לתקן את פסקה (2) כך שתהיה דרישה למדור לשטיפת כלים, אשר זה יהיה ייעודו, אולם לא תהיה דרישה לגבי גודלו. הדרישה לשטח ייעודי של שליש משטח המטבח למדור לשטיפת כלים הינה דרישה מחמירה, אשר במהלך השנים נמצא כי עסקים רבים מתקשים לעמוד בה. ניתן להשיג את התוצאה הרצויה של ניקוי הכלים מבלי לזהם את יתר הפעילות במטבח בשטח מצומצם יותר, בהתאם להיקף הפעילות בעסק ובהתאם לאמצעים הקיימים בעסק כדוגמת קיום מדיח כלים, ותוך השארת שיקול דעת לבעל העסק להבטיח זאת.

בנוסף, פסקה (3) בנוסחה כיום קובעת כי "אחרי התקנת הציוד והריהוט במטבח ישארו בו שטחים חפשיים ופנויים ברוחב של 1.50 מטרים לפחות". מוצע למחוק דרישה זו מתוך הבנה כי ניתן לאפשר לבעל העסק גמישות בתכנון המטבח, תוך שמירה על דרישות תקנה 64 הדורשת מניעת צפיפות במטבח, במחסנים, בפרוזדורים ובחדרי המדרגות.

בדומה להקשרים אחרים, בפסקה (4) שקובעת דרישה לעניין החומר שבו יכוסו קירות המטבח או כל מחיצה שבו, מוצע להוסיף חלופה של חומד עמיד, כאשר לעניין זה נדרש שהחומר יהיה גם ניתן לניקוי. בנוסף, מוצע להוסיף לדרישה הקיימת לגוון בהיר חלופה לדרישה לגוון שניתן לראות על גביו לכלוך (כך שיתאפשרו גם חומרים שאינם בגוון בהיר, דוגמת נירוסטה אשר הברק שלה מאפשר לראות על גביה לכלוך).

כמו כן, מוצע, כמפורט לעיל, להעביר את האיסור על קיומה של צנרת גלויה לעין במטבח שכיום מופיעה תחת תקנה 9, שתמוקם תחת תקנה 13 – בפסקה (2א) שתתווסף; כמפורט בהסבר לגבי סעיף 8 לתיקון, הוראה זו נכללה תחת תקנה 9 כך שמדובר בשינוי מיקום בלבד ולא בהוראה חדשה.

סעיף 13     מוצע לתקן את תקנה 16 שלעניין התקנת ציוד שאינו ניתן להזזה. כיום התקנה כוללת ברישא תנאי לגבי כל ציוד שאינו ניתן להזזה (התקנה באופן שניתן לנקות את הציוד בנקל מכל צדדיו), ובנוסף לכך, תנאי למצב שבו חלקי הציוד צמודים לקירות, לרצפה או לציוד אחר ותנאי למצב שבו חלק הציוד אינם צמודים כאמור. מוצע להשאיר, לצד התנאי שברישא, רק את התנאי לגבי מצב שבו חלקי הציוד צמודים באופן האמור, בעוד את התנאי לעניין מצב שבו חלק הציוד אינם צמודים יושמט.

לפי התנאי שקבוע כיום בפסקה (2), לעניין ציוד שאינו ניתן להזזה ושאינו צמוד – "חלקי ציוד שאינם צמודים כאמור יותקנו ברווח של 40 ס"מ לפחות בין חלק אחד למשנהו, וגובה תחתיתם 30 ס"מ מהרצפה לפחות". ואולם, על פי המוצע, במקרה של ציוד שאינו ניתן להזזה אשר אינו צמוד לקירות, לרצפה או לציוד אחר, לא יחול תנאי נוסף זה אלא רק התנאי הקבוע ברישא של התקנה. באשר לציוד שאינו ניתן להזזה הצמוד באופן האמור בתקנה, לא מוצע לערוך שינוי, הגם שמוצע לשנות את מבנה התקנה בשל השמטת פסקה (2) כאמור.

סעיף 14     מוצע לתקן את תקנה 17 שלעניין ציוד הניתן להזזה. לפי נוסח התקנה ישנן שתי חלופות לאופן התקנת ציוד כאמור, ומוצע לשמרן תוך עריכת שינויים בשתי החלופות. לעניין החלופה הקבועה בפסקה (1) מוצע להשאיר את הדרישה כי ההתקנה תהיה באופן שניתן להזיז את הציוד בנקל לצרכי ניקוי באמצעות גלגלים או בדרך אחרת שאישר המנהל; באשר לפסקה (2), שקובעת גובה נקוב של מרחק תחתית הציוד מהרצפה, מוצע להוסיף אפשרות להתקנת הציוד בגובה נמוך יותר, ובלבד שמאפשר את ניקיון הרצפה שמתחת לציוד.

סעיף 15     מוצע לתקן את תקנה 18 שעניינה בציוד הבא במגע עם מזון. בתקנת משנה (ג) ישנה הוראה לעניין המרחק בין המדפים לבין הקיר ובין המדף התחתון לרצפה, תוך שנקובים מרחקים מינימאליים מסוימים. מוצע לקבוע חלופה המוכוונת בתוצאה הרצויה, לגבי שני המרחקים הנדרשים ולהפריד בין שתי הדרישות כך שיהיה ברור שמדובר בשני נושאים שונים. לעניין המרחק בין המדפים לקיר, ניתן מרחק קטן יותר מהנקוב בתקנה, ובלבד שמאפשר את אוורור הקיר; תקנת משנה (ד) ההוראה למרחק בין המדף התחתון לרצפה שהיתה בתקנת משנה (ג), וניתן מרחק קטן יותר מהנקוב בתקנה, ובלבד שמאפשר את ניקיונם של המדפים, הקירות והרצפה.

סעיף 16     תקנה 21 קובעת כי חדר הקירור יהיה מצויד במד חום רושם שמתקיימים בו תנאי התקנה, ובכלל זה, כאמור בפסקה (1), יותקן בגובה של 1.60 עד 1.70 מטר מהרצפה. מוצע לאפשר גמישות בעניין הגובה ולקבוע חלופה שלפיה ניתן להתקינו במקום הגלוי לעין.

סעיף 17     תקנה 27 קובעת הוראות לעניין הרחקת ריחות, אדים וקיטור. בתקנת משנה (ב) בנוסח הקיים קיימת הוראה פרטנית באשר לאופן שבו יש להתקין מינדף אם דרש זאת המנהל. מוצע לקבוע חלופה נוספת אשר מקנה יותר שיקול דעת וגמישות לבעל העסק באופן השגת התוצאה הרצויה. על פי החלופה המוצעת, אשר מוצע להוסיף תחת פסקה (2) ייעודית ונפרדת, "המינדף יחובר לאמצעי אחר המונע פליטת ריחות, אדים ועשן לסביבה"; נוסח זה מבוסס על נוסח הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961, שעניינם במניעת רעש ובמניעת ריח, בהתאמה, תוך התאמתן לעניין נשוא התקנה.

סעיף 18     על פי תקנה 32, במטבח ובמחסן יצוידו נורות החשמל באמצעי מגן למניעת נפילת שברי זכוכית למזון. מוצע להבהיר בנוסח כי אמצעי מגן כאמור יכול שיהיה מובנה כיוון שכיום ישנן בשוק נורות שהמגן הוא חלק בלתי נפרד מהנורה, ולכן לא נדרש להתקין להן מגן נוסף.

סעיף 19     תקנה 35 בנוסחה הקיים קובעת כי מכלי אספקת המים יהיו מוגנים בפני חדירת מזיקים וזוהמה לתוכם וימלאו אחר הדרישות המנויות בפרק 2 להל"ת. מוצע להבהיר את הנוסח כך שיהיה ברור שאין הכרח בקיומם של מכלי אספקת מים, אולם כאשר ישנם מכלים כאמור, חלה דרישה זו.

סעיף 20     תקנה 37 קובעת הוראות לעניין אופן הצבת מכלים לאיסוף פסולת מוצקת בבית האוכל ובבית אוכל שבו נמכר מזון לאכילה מחוץ למקום. על פי תקנת משנה (א) בנוסחה הקיים יש להציב בבית האוכל מכלי קיבול לאיסוף פסולת מוצקת במספר ובמקום המבטיח ניקיון מתמיד, להנחת דעתו של המנהל. מוצע לאפשר לבעל העסק שיקול דעת בהצבת המכלים, תוך השארת הדרישה שהצבתם תהיה במספר ובמקום המבטיח ניקיון מתמיד. בכדי שיהיה ברור שמדובר בהקלה, ככל שהמנהל אישר את מספר ומקום מכלי הקיבול דרישה זו תהיה תקפה, אך אין חובה לקבל את אישור המנהל לכך; בדומה, מוצע גם בבית אוכל שבו נמכר מזון לאכילה מחוץ למקום, לאפשר חלופה של הצבת מיכלים לאיסוף פסולת במספר ובמקומות המבטיח נקיון מתמיד, בנוסף למספר ומקומות כפי שהורה המנהל בנוסח הקיים היום.

סעיף 21     תקנה 43 קובעת כי אספקת המזון תהיה ממקום בעל רישיון עסק תקף. ואולם, בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015, קיים הסדר מעודכן בסעיף 126 לחוק, המאפשר למשווק (המוגדר  בסעיף 2 לחוק כ"מי שעוסק במכירת מזון" ועל כן חל גם על בתי אוכל), לקבל מזון מיצרן בעל רישיון ייצור או מיבואן רשום שאינם מחוייבים ברשיון עסק. אמנם חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), חל גם על בתי אוכל, מבלי שיידרש שינוי בתקנה 43 לתקנות בתי אוכל, ואף גובר במקרה של סתירה עם תקנות רישוי עסקים, אולם בכדי להבהיר את היחס בין ההוראות ולהגביר את הסנכרון בין הדרישות לפי שני הדינים, לעניין החובות של בית האוכל לעניין קבלת מזון גולמי מכוח דיני רישוי עסקים, מוצעת חלופה לדרישה הקיימת כיום מכוח תקנות רישוי עסקים שבענייננו.

סעיף 22     תקנה 45(ב) קובעת כי לא יימצא בבית אוכל מצרך שאינו מזון, למעט חומרי ניקוי הדרושים לעסק. תקנה זו בניסוחה הרחב, אוסרת במשתמע על מכירה של מצרכים שאינם מזון בבית האוכל. מוצע לצמצם את תחולת ההוראה הקיימת בהתאם לנובע מהצורך בהגנה על בריאות הציבור בצורה מדויקת יותר ולקבוע שהאיסור יחול רק לגבי המטבח והמחסן.

סעיף 23     תקנה 54(ב) בנוסחה הקיים קובעת כי בסמוך לחדרי השירותים יש להתקין חדר הלבשה לעובדים, עם מקום מתאים לאחסנת בגדיהם. מוצע לתקן את ההוראה כך שתהיה לבעל העסק יותר גמישות באופן הגדרת מקום להחלפת בגדי העובדים. לפי המוצע, לא תהיה חובה בקיומו של חדר אלא די יהיה באזור ייעודי להלבשה לעובדים, שיהיה בו וילון, פרגוד וכיוצא באלה אמצעים שיבטיחו שמירה על פרטיות העובד בעת החלפת בגדים; כמו כן, מוצע לקבוע שמיקומו של החדר או האזור הייעודי לא יהיה במטבח או בשירותים, אך לא הכרחי שימוקם בסמוך לחדרי השירותים.

      לפי תקנה 54(ד) בנוסח הקיים, שירותים בעסקים מסוג מזנון, פיצריה, פלאפל ובורקס יכולים להיות מחוץ לכותלי העסק במרחק שלא יעל על 25 מטרים ממנו, ובתנאי שיהיו לשימוש בלעדי של עובדי המזנון ואורחיו. מוצע לשנות את התקנה ולקבוע מרחק מירבי גדול יותר מהקבוע (75 מטרים במקום 25) וכן להשמיט את התנאי לעניין שימוש בלעדי כאמור. זאת, מתוך הבנה שמרבית הסועדים בעסקים אלה שוהים בעסק לפרק זמן קצר, ורובם אינם משתמשים בשירותים של העסק. לשלמות התמונה יצוין שמגבלת ה-75 מטר מופיעה בקובץ הוראות למתקני תברואה (הל"ת) - בסעיף 3.6.3(ו).

סעיף 24     תקנה 55(2) בנוסחה הקיים קובעת כי הקירות בחדרי השירותים יהיו מכוסים באריחים ושמעל לאריחים הקירות יהיו מטויחים ומסוידים בגוון בהיר. בדומה למוצע לגבי הוראות אחרות שלעניין חומרי הבנייה של מבנה בית האוכל, מוצע להוסיף חלופות לדרישות הקיימות. באשר לחומר הכיסוי של הקירות, מוצע לאפשר חלופה של חומר עמיד הניתן לניקוי ובגוון שניתן לראות על גביו לכלוך; כמו כן, לעניין הקירות שמעל לכיסוי באריחים, מוצע לאפשר שיהיה בגוון שניתן לראות על גביו לכלוך, ולא בהכרח בגוון בהיר, כך שיתאפשר מגוון רחב יותר של חומרים, למשל: צבע שמן אשר בשל הברק שלו ניתן לראות על גביו לכלוך.

בדומה למוצע לגבי פסקה (2), מוצע לאפשר, לגבי פסקה (5), חלופה של חומר עמיד הניתן לניקוי, לגבי כיסוי הקיר שמעל הכיור הנמצא במבוא או בחדר האוכל, לצד האפשרות הקיימת של אריחי חרסינה.

לפי תקנה 55(4), הציוד והקבועות יהיו תקינים, שלמים ונקיים. קבועות כוללות, בין היתר, אסלה, משתנה וכיור, ולכן ישנה כפילות מיותרת עם ההוראות הקבועות תחת תקנה 56(4) לעניין האסלה, תקנה 57(3) לעניין המשתנות ותקנה 58(4) לעניין הכיורים בחדרי השירות. על כן, מוצע להבהיר תחת סעיף 55(4) שהדרישה חלה גם לגבי האסלה, המשתנות והכיורים, ולמחוק את הדרישות הפזורות בפסקאות שתחת תקנות 56, 57 ו-58 האמורות.

סעיף 25     לפי פסקה (6) לתקנה 56, לא יעמוד בתא בית השימוש מיתקן לאיסוף פסולת, זולת בבית שימוש שיועד לנשים, וכן לפי פסקה (7), יותקנו ברזי לחץ אוטומטי בבתי השימוש. מוצע להשמיט את שתי הפסקאות האמורות מתוך הבנה שגם בשירותי גברים יש לעיתים צורך במתקן לאיסוף פסולת, ומנגנוני הדחת אסלות הקיימים היום בשוק אינם מחייבים ברזי לחץ אוטומטי להדחה מתאימה.

כמו כן, כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 25 לתיקון, מוצע להשמיט את תקנה 56(4) בכדי שלא תהיה כפילות מיותרת עם הדרישה שלפי תקנה 55(4).

סעיף 26     בתקנה 57(2) קבוע כי המשתנות יצוידו בברזי לחץ אוטומטי. בדומה לתיקון המוצע לגבי היבט זה בתקנה 56, מוצע להשמיט דרישה זו, מתוך הבנה שמנגנוני הדחת משתנות הקיימים היום בשוק אינם מחייבים ברזי לחץ אוטומטי להדחה מתאימה.

כמו כן, כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 25 לתיקון, מוצע להשמיט את תקנה 57(3) בכדי שלא תהיה כפילות מיותרת עם הדרישה שלפי תקנה 55(4).

סעיף 27     ברישא של תקנה 58 מוצע להבהיר כי התקנה עוסקת בכיורים בחדרי השירות בלבד ולא בכלל הכיורים שבבית האוכל. מדובר בתיקון מבהיר בלבד שכן עניין זה נובע כבר מכותרת פרק י' שתחתיו מצויה תקנה 58 – "חדרי שירות". בנוסף, מוצע לתקן את פסקה (3) ולאפשר אמצעי לייבוש ידיים כחלופה לדרישה לקיומו של אמצעי לניגוב ידיים בקרבת הכיורים שבחדרי השירות כמפורט בפסקה (3).

כמו כן, כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 25 לתיקון, מוצע להשמיט את תקנה 58(4) בכדי שלא תהיה כפילות מיותרת עם הדרישה שלפי תקנה 55(4).

סעיף 28     תקנה 65 קובעת גובה נקוב לגבי גובהם של המשטחים שעל גביהם יונחו המצרכים. בדומה לתיקונים המוצעים לגבי תקנות אחרות שנוקבות בגובה או במרחק מסוים, מוצע לאפשר כחלופה גם גובה נמוך יותר אם מתאפשר ניקיונם של המשטחים של והרצפה שמתחתיהם.

סעיף 29     מוצע לתקן את התוספת – סימן א' שלעניין מזנון וסימן ב' שלעניין בית קפה. בסימן א' לתוספת, מוצע להשמיט את הדרישה הקיימת בסעיף 3 לסימן א', שלפיה "הכיריים במטבח יהיו בעלי 4 להבות לכל היותר". זאת, מהסיבה שכיום ניתן לאוורר כראוי את המטבח עם אמצעים מכניים, ולכן אין מניעה להשתמש במקביל ביותר מ- 4 להבות; בדומה, בסימן ב' לתוספת, מוצע להשמיט את סעיף 6(5), שכוללת הוראה דומה, וזאת מאותה הסיבה. באשר לסימן ב' לתוספת, עוד מוצע, להשמיט את סעיף 6(1) שלפיו שליש משטחו של המטבח בבית קפה יוקצה לרחצת כלים ובשטח זה יהיה מיתקן ליבוש כלים. לעניין זה תקנה 13(א)(2) לעניין חובת קיומו של מדור לשטיפת כלים נותן מענה מספק, כולל בנוסחו המוצע שאינו מחייב גודל מינימאלי של שטח לטובת המדור.

סעיף 30     מוצע לקבוע כי בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, תתבצע בתום 3 שנים מיום תחילתן.