"דרך", "היתר", "מוסד תכנון" ו"תוכנית" - כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה;

(ד) בסעיף זה, "הגליל" ו"הנגב" - כהגדרתם בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, ובחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991, בהתאמה.

(5) נציג שר הביטחון מקרב עובדי משרדו או חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שימנה שר הביטחון;

(6) נציג השר להגנת הסביבה מקרב עובדי משרדו;

(7) נציג מנהל רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדי הרשות;

(8) נציג מינהל התכנון שימנה שר הפנים מקרב עובדי מינהל התכנון;

(9) נציג שימנה הארגון המייצג את רוב המועצות האזוריות, בהסכמת השר;

(10) נציג הגוף הציבורי המנהל את מרבית השטח שבתחומו צפוי שההכרזה תחול, שימנה העומד בראש אותו גוף ציבורי מקרב עובדיו.

(ב) נוהל השטח שבתחומו צפוי שההכרזה תחול בידי כמה גופים ציבוריים, יוזמן נציג הגוף הציבורי שאינו מנהל את מרבית השטח האמור להשתתף כמשקיף; את הנציג האמור ימנה העומד בראש הגוף הציבורי האמור, מקרב עובדי הגוף הציבורי.

(ג) המלצת הצוות המייעץ תינתן לשר לאחר שהצוות מצא כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף 2 או להארכת ההכרזה לפי סעיף 3, לפי העניין, ובהתחשב, בין השאר, בשיקולים האלה:

(1) הצורך בשמירה צמודה לנוכח הסיכון לפגיעה בסדר הציבורי, לפגיעה בגופו של אדם וברכושו ולפלישה למקרקעין, בין השאר על סמך מידע על פשיעה חקלאית באזור וקיום פלישות במרחב;

(2) המרחק של שטח המרעה ממקום יישוב ומתשתיות;

(3) ההשפעות הסביבתיות העלולות להיגרם אם יוקם באזור מוקד מרעה.

(2) הוראות לעניין הנחת קו מים, סילוק שפכים והתוויית דרכי מרעה כמשמעותן לפי חוק התכנון והבנייה (בסעיף זה - דרכי מרעה), ולא תותר סלילת דרך או סגירתה למעט התוויית דרכי מרעה; בגן לאומי או בשמורת טבע יראו דרך מרעה כשטח לטובת הגן הלאומי או שמורת הטבע;

(3) הנחיות לפינוי המבנים בתום תקופת ההכרזה או הרשאת השימוש, לפי העניין, והוראות לעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן או לשיקום השטח, אם יהיה בכך צורך;

(4) הוראה שלפיה כל שימוש נוסף על מוקד המרעה ייחשב כסטייה ניכרת לעניין חוק התכנון והבנייה;

(5) הוראה שלפיה תותר הקמתו של מוקד מרעה אחד לכל היותר;

(6) הוראה שלפיה אם פג תוקפה של ההכרזה לפי סעיף 2 לגבי אזור השמירה הצמודה שאליו מתייחסת התוכנית, והשר לא האריך אותה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 3 - תפקע התוכנית.

(ב) (1) תוכנית למוקד מרעה תוגש בצירוף מסמך סביבתי; המסמך הסביבתי יכלול בין השאר נושאים אלו:

(א) ניתוח של השפעת מימוש התוכנית על שטח התוכנית וסביבתה;

(ב) התייחסות לחלופות תכנוניות שימזערו את ההשפעות הסביבתיות והצעה להוראות למזעור השפעות התוכנית על סביבתה.

(2) התוכנית למוקד מרעה והמסמך הסביבתי יועברו לקבלת חוות דעת בכתב מנציג השר להגנת הסביבה שהוא נציג בעל דעה מייעצת כמשמעותו בסעיף 18(ב) לחוק התכנון והבנייה.

(3) הנציג כאמור בפסקה (2) ימציא את חוות דעתו לוועדה המקומית ולמגיש התוכנית בתוך 45 ימים ממועד קבלת המסמך הסביבתי; לא הגיש נציג השר להגנת הסביבה את חוות דעתו בתוך התקופה האמורה, תדון הוועדה המקומית בתוכנית ותחליט בה.

(4) השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו שהוא הסמיך לכך, רשאי לפרסם הנחיות להכנת מסמך סביבתי לעניין תוכניות למוקד מרעה לפי חוק זה.

(א) על אף האמור בסימן ח' לפרק ג' לחוק התכנון והבנייה, תוכנית למוקד מרעה שאושרה לפי חוק זה -

(1) גוברת על הוראות תוכנית מיתאר ארצית לעניין הוראות שקבעה תוכנית מיתאר ארצית כאמור לגבי מוקד מרעה;

(2) גוברת על הוראות תוכנית מיתאר ארצית האוסרות בינוי שלא בצמידות דופן או בתחום מכלול נוף;

(3) לא יראו אותה כהקמת יישוב חדש או כשטח לבינוי לצורך תכנון עתידי.

(ב) תוכנית למוקד מרעה בשטח מוגן או בייעוד קרקע לפי תוכנית מיתאר מחוזית שמתאפשרת בו הקמת מבנים לגידול בעלי חיים, לא תיחשב כשינוי לתוכנית המיתאר המחוזית.

על אף האמור בסעיף 145 לחוק התכנון והבנייה, הוגשה לוועדה המקומית תוכנית למוקד מרעה - ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התוכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התוכנית, ובלבד שמגיש התוכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התוכנית למוקד מרעה, ויחולו לעניין זה הוראות לפי סעיף 145א1(ב) עד (ז) לחוק האמור החלות על תוכנית לרישוי מהיר כהגדרתה בסעיף 145א1, בשינויים המחויבים.

(4) הרועה מנהל את פנקסי החשבונות והרשומות שעליו לנהל לפי פקודת מס הכנסה, וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(5) הרועה מחזיק באישור חיסון וסימון תקף לעדר העומד בדרישות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.