אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)(תיקון), התשפ"ה-2025
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 38 ו- 60 לפקודת הנמלים (נוסח חדש), התשל"א-1971[1], לאחר התייעצות עם רשות הספנות והנמלים לפי סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד- 2004[2], באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-[3]1985, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה[4], אני מתקינה תקנות אלה: |
|
תיקון תקנה 3 |
1. |
בתקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ"ד-1984[5] , בתקנה 3(א), במקום הקטע המתחיל ב"בשיעור" ומסתיים ב"לטון" יבוא "בסכום של 25 שקלים חדשים לטון". |
|
|
|
|
_____________ התשפ"ה
(______________ 2025)
(חמ 3-3862)
__________________________
מירי רגב
|
|
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
דברי הסבר
כללי
נמל חדרה (להלן - הנמל), הינו נמל מוכרז לפי סעיף 2 לפקודת הנמלים, התשל"א-1971. הנמל מופעל, על ידי המדינה, באמצעות מנהל נמל, בתוקף סמכותו כפי שהואצלה אליו מידי הממונה על הנמלים. ייעודו העיקרי של הנמל הינו קליטת אוניות צובר הנושאות מטעני אנרגיה עבור תחנת הכוח "אורות רבין", המופעלת על ידי חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן חברת החשמל).
החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ (להלן – חברת הפחם), שהינה חברת בת של חברת החשמל, היא ספקית הפחם המשמש להפעלת תחנת הכוח לחברת החשמל, ובמסגרת זו אחראית על רכש הפחם והובלתו. חברת החשמל וחברת הפחם שהן הלקוחות העיקריים של הנמל, שותפות במנהלת הנמל. כמו כן, נמל חדרה מעניק שירותים בהיקף מצומצם גם לאניות המובילות מטען גט"ן (גז טבעי נוזלי).
הנמל מתוקצב כמפעל עסקי במסגרת תקציב המדינה, בהתאם לסעיף 8 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובהתאם פועל כיחידה עסקית סגורה, שאינה מופעלת למטרות רווח, והכנסותיה מיועדות לכיסוי הוצאותיה בלבד. קביעת המסגרת התקציבית של הנמל נעשית בשקיפות מלאה מול מנהלת הנמל.
הכנסותיו של הנמל מתבססות בעיקרן על גביית אגרות מבעלי המטען ומבעלי כלי השיט, הנגזרות מתקנות הנמלים, התשל"א-1971 ונחלקות לשני סוגים עיקריים:
(1) אגרות כלי שיט – אגרות עבור שירותים הניתנים לכלי שיט, כגון מעגן (תצפית, ניתוב, קשירה וגרירה), מינגש, פינוי מי שיפוליים ואשפה;
(2) אגרת רציף – אגרה הנגבית מבעלי המטען בעד מטענים העוברים בנמל, ובעיקר מטען הפחם.
אגרת הרציף הינה מקור ההכנסה העיקרי של הנמל, ומהווה כ- 70% מהכנסות הנמל. ההכנסות מאגרת הרציף מממנות את מרבית הוצאות הנמל ומאפשרות את המשך תפעולו התקין. שיעור אגרת הרציף למטען פחם קבועה בתקנה 3(א) לתקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ"ד-1984 (להלן- התקנות העיקריות). יחד עם זאת, מאחר שנמל חדרה פועל לכיסוי הוצאותיו בלבד, הרי שלפי תקנה 3(ג) לתקנות נמל חדרה, הממונה על הנמלים (מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים), רשאי ליתן פטור מהאגרה, כולה או מקצתה, לצורך איזון התקציב השנתי של הנמל.
שיעור אגרת הרציף הקבוע בתקנות העיקריות לא עודכן משנת 2012, אז נקבע לשיעור של 6 ש"ח לטון פחם, כשהוא מוצמד למדד המחירים לצרכן.
מדיניות משרד האנרגיה בשנים האחרונות הינה להפחית בהדרגה את השימוש בפחם, על מנת להפחית את זיהום האוויר ולעבור לייצור חשמל באמצעות גז טבעי ומקורות אנרגיה חלופיים אחרים, במטרה לחסוך בעלויות הייצור ולעבור לאנרגיה נקיה יותר. לאחרונה התקבלה החלטה על ידי משרד האנרגיה להפסיק את השימוש בפחם לחלוטין החל משנת 2030 או אף מוקדם יותר. החלטות אלו הינן בעלות השלכות ישירות על פעילות נמל חדרה אשר אגרת הרציף בגין מטעני הפחם מהווה את מקור הכנסתו העיקרית.
לנוכח ירידת היקפי יבוא הפחם האמורה, עולה הצורך בעדכון שיעור אגרת הרציף כמוצע בתיקון זה לצורך המשך תפקודו של הנמל והמשך האיזון התקציבי שלו. זאת, לצד פעילות הנמל לאיתור מקורות הכנסה נוספים.
ניתוח הרגישות מציב את הוצאות התפעול אל מול ההכנסות הצפויות מאגרת הרציף בגין פעילות ייבוא הפחם, וזאת על מנת לקבוע את הגובה המרבי של אגרת הרציף הנדרש לאיזון התקציב השנתי. בשנת 2020 היקף ייבוא הפחם עמד על כ- 5 מיליון טון ובשנת 2021 היקף יבוא הפחם עמד על כ- 3.5 מיליון טון. נוכח הירידה הדרמטית הצפויה בייבוא הפחם עד שנת 2025 (צפי ירידה של 95%), מבוקש במסגרת התיקון לעדכן את סכום אגרת הרציף לסך של 25 שקלים חדשים לטון פחם בשנת 2025 ואילך. מחיר זה יאפשר איזון תקציבי לנמל ואת המשך תפעולו התקין, ללא דרישה לתוספת תקציב מהמדינה, או כיסוי הגירעון בכל דרך שאינה גביית אגרה.
יצוין כי בשל העובדה שמדובר במשק סגור, ושמחירי האגרות יוותרו באותו הסכום התואם את הוצאות התפעול של הנמל, לא תהיה לתיקון השפעה על מחירי החשמל לצרכן.