תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק הנוטריונים (תיקון מס'...) (יפוי-כוח לתאגיד בנקאי), התשפ"ה–2025

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרת החוק המוצע היא להקל את הנטל המוטל על מבקשי הלוואה לדיור מהבנק (משכנתא), וליתן תוקף ליפוי-כוח כללי וליפוי-כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, הניתן לתאגיד בנקאי, גם אם לא ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, בתנאים המפורטים בתזכיר החוק.

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק הנוטריונים (תיקון מס'...) (יפוי-כוח לתאגיד בנקאי), התשפ"ה–2025

דברי הסבר

סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, התשל"ו­–1976 (להלן – החוק), קובע כי יפוי-כוח כללי ויפוי-כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם (להלן – יפוי-כוח נוטריוני), כאמור בחוק ובתקנות על פיו.

הוראה כללית זו מסויגת רק לעניין סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, המאפשרת מתן יפוי-כוח כאמור של לקוח לעורך דינו.

לצורך מתן הלוואה מתאגיד בנקאי שהוא בנק למשכנתאות (להלן – הבנק), במסגרתה נרשמת משכנתא על נכס מקרקעין, כגון הלוואה לרכישת דיור או הלוואה שלצידה רישום משכנתא על דירת מגורים (להלן – משכנתא), דורש הבנק, בין היתר, מתן יפוי-כוח נוטריוני מהמלווה לפעול בשמו בשורה של פעולות, ובהן רישום המשכנתא בפנקסי המקרקעין. יפוי-הכוח מהווה מעין בטוחה עבור הבנק, לרישום זכותו הקניינית במרשם, אם הלקוח נמנע מלעשות כן, ולבצע פעולות נוספות בשמו ובנעליו של הלקוח.

במסגרת בחינת הנטל הבירוקרטי המוטל על הלווים, ולאור פניות שהגיעו למשרד המשפטים בעניין זה, נבחן הצורך דווקא בייפוי-כוח נוטריוני בהקשר זה, והאם יש מקום לשנות את הדין.

מהבחינה עלה כי על-פניו מדובר בנטל רגולטורי ובירוקרטי עודף, וכי ניתן לאפשר מתן יפוי-כוח כאמור גם בדרך אחרת, שאינה יפוי-כוח נוטריוני, בנסיבות הספציפיות של מתן הלוואה ורישום משכנתא על-ידי תאגיד בנקאי, כמפורט להלן.

סעיף 19 לחוק קובע: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור".

כפי שנכתב בדברי הסבר להצעת חוק הנוטריונים, התשכ"ט-1969: "עיקר כוחו של מסמך נוטריוני הוא כוחו כראיה. בניגוד למסמך שלא נערך באמצעות נוטריון, אין צורך להביא את הצדדים למסמך או את הנוטריון עצמו בפני בית המשפט כדי להוכיח שמה שנאמר במסמך נאמר אמנם על ידי הצדדים או על ידי הנוטריון".

על כן, התכלית המרכזית בהסדר החוקי הקיים, היא שמירה על מהימנותו של האישור כך שיוכל לשמש כראייה מספקת בהליך משפטי ובהליכים אחרים. כאשר מדובר ביפוי כח כאמור לעיל, תכלית נוספת היא מתן ודאות למקבל ייפוי-הכוח לכך שבבואו להשתמש בו, יהיה יפוי-הכוח תקף ובר-מימוש.

מהימנות וודאות אלו, בהקשר הנידון, נגזרת משתי תכליות קונקרטיות – האחת – זיהויו של החותם (ר' לעניין זה תקנה 2 לתקנות הנוטריונים התשל"ז–1977 (להלן – תקנות הנוטריונים), שעניינה בירור הזהות, וכן האמור בעמוד 67 לספרו של יונה דה-לוי "דיני הנוטריון ותולדותיהם", מהדורה שלישית מורחבת 2016); והשניה – וידוא כי החותם על יפוי-הכוח אכן מביע בחתימתו את רצונו החופשי והאוטונומי, וכי הוא כשיר משפטית לעשיית הפעולה (ר' לעניין זה סעיף 18(1) לחוק, המסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות, בין היתר, הוראות בדבר "בירור כשרותו המשפטית של המתייצב לפניו לשם ביצוע של הפעולה הנוטריונית ואת היותו מבין אל נכון את משמעות הפעולה." וכן תקנה 4 לתקנות הנוטריונים, שעניינה "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון").

לאור המורכבות הקיימת ממילא בתהליך של משכנתא מהבנק, נדמה שהצורך דווקא במתן יפוי-כוח נוטריוני, מהווה נטל על הלווים, לקוחות הבנק, שאין לו בהכרח הצדקה. על-פניו, ניתן להגשים את התכליות האמורות לעיל, גם בדרך אחרת, בהינתן שלבנק יש אינטרס מובהק לזהות באופן חד-משמעי את הלווה ולוודא את כשרותו המשפטית ורצונו החופשי, כדי שיוכל להיפרע מההלוואה ולצמצם את סיכוניו.

            לקראת הכנתו של תזכיר חוק זה, נערך שיח ושיתוף ציבור עם שורה של גופים, ובהן איגוד הבנקים, בנק לאומי לישראל (שאינו חבר באיגוד) ולשכת עורכי הדין. בין היתר, התקיים שיח עם הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין, אשר תומכת בהסדר המוצע, ולא הציגה סיכונים משמעותיים בקביעתו. עוד נמסר מהרשות כי בקשות רישום מהבנקים באמצעות יפויי-הכוח הן בודדות ונדירות.

            כדי לשמור על האינטרסים המוגנים – הן של הלווה, מייפה-הכוח, והן של הבנק, מוצע להגביל את האפשרות לאשר יפוי-כוח כאמור על-ידי עובד הבנק או על-ידי עורך דינו של מייפה-הכוח. יובהר שלפי המוצע, התאגיד הבנקאי לא יהיה חייב לבצע פעולה זו באמצעות מי מבין עובדיו, והוא יפעל כך בהתאם למדיניותו.

בהתאם לכל האמור, מוצע לקבוע סייג לאמור בסעיף קטן 20(א) לחוק, לפיו על אף האמור בסעיף הקטן האמור, יפוי-כוח כללי ויפוי-כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, יהיו בני-תוקף אף אם לא ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, אם יפוי הכוח ניתן לתאגיד בנקאי, לצורך רישום משכון או משכנתא, והחתימה על-גביו אומתה בחתימת ידו של עובד התאגיד הבנקאי או של עורך דינו של מייפה הכח, לאחר שאותו אדם זיהה את מייפה הכוח והסביר לו את מהות יפוי הכוח שהוא עומד לחתום עליו ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנו, ולאחר ששוכנע שהדבר הובן כראוי ושהוא חותם מרצונו החופשי.

במהלך המשך הליכי החקיקה, ובשים לב להערות הציבור שיתקבלו, ייבחן הצורך בשתי החלופות האמורות – עורך דין ועובד הבנק – והאם אכן ייקבעו שתי חלופות או רק אחת מהן.

יובהר שיפוי הכוח שיינתן לפי המוצע אמנם יהיה תקף, אבל לא יהיה אישור נוטריוני כמשמעותו בחוק לשאר העניינים וההשלכות המשפטיות של אישור כאמור.