תזכיר חוק

 

א.  החוק המוצע

חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' ...), התשפ"ה- 2024

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בנוסח הקיים של חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 (להלן-"החוק") נקבע בין היתר כי אדם המעוניין לעסוק בתיווך עובדים ישראלים לעבודה (השמה לעבודה) חייב בקבלת רישיון עיסוק כלשכה פרטית. החקיקה בישראל מייצרת אבחנה בין השמה לעבודה המתבצעת באמצעות מתווכים (לשכות פרטיות) לבין השמה והעסקה המתבצעת באמצעות חברות כוח אדם החוסה תחת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996.

הרגולציה בתחום הפעילות של השמה לעבודה באה להבטיח הגנה למועמדים לעבודה מפני פגיעה וניצול, תוך צמצום הפגיעה ביעילות וברציפות פעילותם של מתווכים פרטיים מתוך הכרה בחשיבותם לתפקודו התקין של שוק העבודה.

 

יעדי הרגולציה הם: מניעת אפליה בקבלה לעבודה, מניעת גביית כספים, פגיעה בפרטיותו של המועמד והבטחת קיומו ויעילותו של שוק ההשמה לעבודה.

בעקבות דוח להפחתת נטל הרגולציה שנערך ע''י אגף מנהל אכיפה והסדרה במשרד העבודה, עלה כי בשוק ההשמה חלו לאורך השנים תמורות אשר שינו את אופי פעילותו והסיכונים למשל: 

· אוכלוסיית היעד – שוק ההשמה פונה בעיקר לתפקידים בכירים ששכר גבוה בצידם (בהתחשב בכך שאוכלוסיות פגיעות אחרות מוסדרות תחת מערך רגולטורי נפרד, וכי שוק העבודה בישראל הינו 'שוק של עובדים' ונותר כך גם בעת משבר הקורונה).

· אמצעי תיווך – שינויים טכנולוגיים נרחבים כמו התפתחות מנועי בינה מלאכותית אשר מבצעים סינון ומיון של קו"ח ללא מגע יד אדם.

· זירת הפעילות – התפתחותם של מנועי החיפוש ברשת ומעבר מחברות השמה מסורתיות ל"הד האנטרים" פעילות של מגייסים עצמאיים הפונים ישירות למועמדים (בד"כ משפרי עבודה ותפקידים בכירים) ומציעים להם משרות המותאמות לכישוריהם, ופועלים במיוחד ברשת.

· ספקי השירות – הרחבת שוק השחקנים הקטנים המאופיינים בהיותם לרב חברות יחיד.

 

שינויים אלה מחייבים חשיבה מחודשת על מהות הפעילות בשוק ועל תפקיד המדינה באסדרתו, וכן לבחון את האופן בו משפיעה הרגולציה על אוכלוסיית המתווכים והמעסיקים ואת האפקטיביות של הרגולציה בהשגת התכליות שלה ומניעת הסיכונים.

כלי של רישיון מראש הינו כלי דרמטי אשר יש צורך להבין את השלכותיו והתאמתו למאפייני השוק והסיכון. אוכלוסיות חלשות ופגיעות יותר מטופלות במסגרות חוקתיות ייעודיות, ואילו כאן מדובר באוכלוסיה יחסית חזקה. כמו כן, שחקנים גדולים וחזקים יותר מקפידים על רישום ורישוי, אך עולה שבשנים האחרונות השוק מאופיין יותר בעסקים קטנים וזעירים, רבים מהם חברות יחיד, הזקוקים לגמישות ודינאמיות ועבורם חובת הרישיון מהווה הכבדה משמעותית.

 

למרות החשש להתממשות הסיכונים של מתווך או מעסיק כלפי עובד, לא נמצאו תלונות על לשכות פרטיות שהפרו את הוראות החוק, או התעמרו בעובדים. יתרה מכך, מפעילות האגף האחראי עולה כי עיקר עבודתם היא בפן הטכני במתן הרישיונות ובחידושם, ולא בפיקוח לקיום תכליות החוק. זאת ועוד משיחות מעסיקים עולה כי הליך הוצאת הרישיון ודרישותיו מכבידים ומסרבלים אותם. הרישיון לא מותאם לתמורות שהתפתחו  במשק עקב משבר הקורונה.

תיקון החוק המוצע נועד לצמצם את הפיקוח בתחום מתן הרישיונות ללשכות פרטיות, כחלק ממהלך כולל של הפחתת נטל הרגולטורי וכחלק מהתייעלות משרדי הממשלה.

לצד התיקון המוצע, שימר המשרד את הגנה על מועמדים לעבודה במסגרת דרישות החלות היום על המתווכים, מכח חוק שירות התעסוקה או חוקים מסדירים אחרים:

א. מניעת גביית כספים מהמועמד על השמה

ב.  מניעת אפליה בקבלה לעבודה

ג.  מניעת פגיעה בפרטיות ושימוש לא ראוי במידע פרטי של המועמד

ד.  נגישות

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות – לא רלוונטי

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. – לא

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

[בחלק זה יש להביא את נוסח החוק המוצע ובסופו יש לכתוב דברי הסבר על פי סדר סעיפים, כמקובל בהצעת חוק המתפרסמת ברשומות.]

תזכיר חוק מטעם משרד העבודה :

תזכיר חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' ...), התשפ"ה - 2024

 

 

 

 

 

דברי הסבר

חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 (להלן-"החוק") קובע, בין היתר, כי אדם המעוניין לעסוק בתיווך עובדים ישראלים לעבודה (השמה לעבודה) חייב בקבלת רישיון עיסוק כלשכה פרטית. החקיקה בישראל מייצרת אבחנה בין השמה לעבודה המתבצעת באמצעות מתווכים (לשכות פרטיות) בחוק זה לבין השמה והעסקה המתבצעת באמצעות חברות כוח אדם החוסה תחת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996.

החקיקה בתחום פעילות ההשמה לעבודה באה לתת מענה לחשש הקיים כי מועמדים לעבודה יפגעו בשל יחסי כוחות לא מאוזנים במשולש מועמד לעבודה, מתווך ומעסיק.

משק מודרני מייחס חשיבות רבה לגופים המתווכים ומתאמים בין מחפשי/משפרי העבודה למעסיקים, שכן הגופים המתווכים מייעלים את התהליך והופכים אותו איכותי יותר – באיוש מהיר של משרות, התאמה מיטבית של המועמדים ובהוזלה של עלויות איתור ומסירות.

בעקבות החלטת ממשלה מס' 2118, מתאריך 22.10.14, שעניינה 'הפחתת הנטל הרגולטורי', נדרשו כלל משרדי הממשלה לבצע תכניות להפחתת הנטל הרגולטורי.

בעקבות תוכנית להפחתת נטל שבוצעה במשרד העבודה בשנת 2021, ועיקרה מציאת נקודת האיזון בין ההגנות שהחוק מספק למועמד לעבודה לבין אפקטיביות מנגנון הרישוי עוצמתו והתאמתו לסיכונים מוצע לבטל את החובה להחזקה ברישיון כתנאי לפעילות כמתווך בשוק ההשמה תיקון החוק המוצע נועד לצמצם את הפיקוח בתחום מתן הרישיונות ללשכות פרטיות, כחלק ממהלך כולל של הפחתת נטל הרגולטורי וכחלק מהתייעלות משרדי הממשלה. תוך שמירה על איסור גבייה או קבלת תשלומים ממבקש עבודה בין תיווכו לעבודה, איסור הפליה בין מבקשי העבודה ולרבות קיום תנאי  מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981.

עם זאת, וכפי שנכתב בדברי ההסבר לתיקון מספר 15 לחוק, כדי להגן על מבקשי העבודה שהם עובדים זרים מפני פגיעה וניצול חולשתם, ובשל ההתרחבות בענף של תיווך עבודה לגבי עובדים זרים , הצורך ברישוי של לשכות פרטיות העוסקות בתיווך עבודה בין עובדים זרים לבין מעסיקים, מחייב מתן כלים יעילים לצורך הקשחת הפיקוח, הגברת האכיפה והחמרת הענישה כלפי לשכות פרטיות אלו.

 

סעיף 1- מוצע להוסיף לסעיף 42 גם איסור הפליה מחמת מקום מגורים בישראל, בדומה לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988.

 

סעיף 2 -  מוצע לתקן את סעיף ההגדרות, כך שיותאם להוראות החדשות של הצעת החוק, לפיהן תבוטל החובה של לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה של ישראלים להחזיק ברישיון אך להותיר את החובה של לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה של עובדים זרים להחזיק בהיתר.

 

סעיף 3 –סעיף 63א קובע את התנאים למתן רישיון. בעקבות התיקון המוצע התנאים יחולו רק על לשכות פרטיות העוסקות בתיווך עובדים זרים לעבודה בישראל הנדרשות לקבל היתר משר הפנים ולכן מוצע להוריד את המילה "רישיון" ולהחליפה ב"היתר" בכל הפרק הרביעי לחוק. עם זאת, התנאי שבסעיף 63א(א)(4)(ג) לחוק,  הקובע כי לא ינתן רישיון למבקש אשר הופעלו סמכויות בשלוש השנים, שקדמו להגשת הבקשה, סמכויות לפי סעיפים  2(ג) או 6(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996, ישאר על כנו.

 

סעיפים 4 ו-5- מוצע לתקן את סעיפים 63 ו-63א לחוק, כך שחובת הרישוי של לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה של עובדים ישראלים תבוטל וחובת הרישוי וההוראות בעניין מתן היתרים של לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה של עובדים זרים ישארו על כנם.

 

סעיף 6 -מוצע לבטל את סעיפים (1), (1ב) ו-1(ג) של סעיף 65א לחוק כיוון שאין בהם צורך לאור תיקון סעיף 63 לחוק. עם זאת, ההוראה בסעיף (1א) תישאר על כנה, וזאת כפי שנכתב בדברי ההסבר לתיקון מספר 17 לחוק  "כדי לייחד את התחום המועבר ולהקל על פיקוח הרשות על בעלי ההיתרים".  כמו כן,  מוצע לתקן את סעיף 65(א)(2) כך שסמכות שר הפנים לקבוע הוראות בעניין חובת ערובה ללשכה פרטית שעוסקת בתיווך עבודה של עובדים זרים, סוג הערובה, תנאיה סכומה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט, תהיה בהתייעצות עם שר העבודה, כפי שנקבע בנוסח הקיים בסעיף 65(ב)(3) שאותו מוצע למחוק. הוראה זו קבועה בחוק כיוון שנושא תיווך העבודה מוסדר בהוראות ארגון העבודה הבינלאומי (I.L.O), שכן תחום זה נוגע לזכויות עובדים, שהמומחיות בנושא זה נמצאת במשרד העבודה.

 

סעיפים 7-11  - מוצע לתקן את הסעיפים העוסקים בחובת הרישיון כך שהחובות שחלות על לשכה פרטית יחולו רק על לשכה פרטית שעוסקת בתיווך עבודה לעובדים זרים.

 

סעיפים 12-13  – מוצע לבטל את סעיפי הענישה הנוגעים ללשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה של  עובדים ישראלים, בהמשך לביטול חובת הרישוי של לשכה כאמור. למעט האיסור לגבות ממבקש עבודה תשלום שלא כדין בקשר לתיווך עבודה.

 

 

סעיף 14 – לאור העובדה כי ערב התיקון, שר העבודה הפעיל סמכויות מכוח סעיף 63א(א)(4) כלפי מבקשי רישיון, מוצע לקבוע הוראת מעבר שמכוחה ייקבע כי לא יינתן היתר, אם שר העבודה הפעיל סמכות מהמסכויות שהיו נתונות לו ערב התיקון.

 

סעיף 15  -  מוצע לתקן את החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2012, כך שיתאפשר להטיל סנקציות מנהליות למי שעובר על האיסור שנקבע בסעיף 69ג לחוק, לפיו אסור לגבות ממבקש עבודה בישראל או מחוצה לה תשלום כלשהו, אלא אם הוא תשלום מותר.