תאריך תצוגה: 13/11/2024

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה-2024.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בעיית הכלבים העזובים והמשוטטים היא בעיה שרבות ממדינות העולם, ובהן ישראל, מתמודדות עמה בשגרה. בישראל, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", התפתחה בעיה ייחודית, שגדלה והחמירה במהירות באזור עוטף עזה.

 

עקב המלחמה והרס גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, ההערכה היא שחדרו מרצועת עזה לישראל אלפי כלבים משוטטים. כלבים אלה מתלהקים והופכים פראיים בחפשם אחר מקורות מזון. הם תוקפים בעלי חיים ובני אדם ומסכנים את ביטחון הציבור ובריאותו ואת בריאות בעלי החיים, ועלולים לגרום להפצת מחלות, לרבות מחלות זואונוטיות (המשותפות לבעלי חיים ולבני אדם) כגון מחלת הכלבת.

 

הסמכויות הנוגעות לטיפול בכלבים, ובכלל זה בכלבים משוטטים, מעוגנות במספר דברי חקיקה ובהם פקודת הכלבת, 1934 וחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 (להלן – החוק). בשגרה, כלבים משוטטים שנלכדים בשטחי רשות מקומית מוחזקים בכלבייה העירונית (הקרויה גם "מאורת רשות"), לפי סעיף 13 לחוק. אם חלפו עשרה ימים מיום העברת כלב למאורת רשות ונמצא שאין לו בעלים או שבעלו לא פנה לרופא הווטרינר העירוני לשם החזרתו אליו, מוסמך הרופא הווטרינר העירוני למסור אותו למערכת הביטחון, לאדם אחר או לארגון למען בעלי חיים. ככל שלא ניתן היה למסרו כאמור, רשאי הרופא הווטרינר העירוני להורות על המתתו תוך מניעת סבל מיותר (סעיף 6(ה) לחוק).

 

רשויות מקומיות ששטחן מצוי בטווח של 20 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה התקשו להתמודד עם תופעת הכלבים המשוטטים בתחומן. על פי ההערכות מדובר באלפי כלבים, שלא ניתן לקלוט את כולם במאורות הרשות של אותן רשויות מקומיות, ורובם אינם ניתנים לשיקום או לאימוץ בשל מצבם הבריאותי והתנהגותם התוקפנית. בנוסף, שהיית מספר רב של כלבים בתאים בכלבייה העירונית במשך תקופה ממושכת גורמת סבל לכלבים שאינם מורגלים בחברת בני אדם, ומביאה לתופעות של מאבקי כח בין כלבים, מניעת גישה למזון והימנעות מביצוע פעולות בסיסיות כגון אכילה ושתייה בשל הסטרס שנגרם מעצם החזקתם של כלבים אלה בכלבייה.

 

בנסיבות המיוחדות שתוארו לעיל, נמצא שאין במנגנון הקיים לפי סעיפים 13 ו- 6 לחוק כדי לתת מענה למצב בו בשטחן של מספר רשויות מקומיות סמוכות מצויים בו זמנית מאות כלבים משוטטים ומתפראים שרובם המוחלט ללא בעלים ידועים.

 

נוכח האמור לעיל, ובמטרה למנוע מצב בו כלבים ללא בעלים ושאינם בני אימוץ מוחזקים בכלביות העירוניות במשך 10 ימים שלא לצורך, החוק תוקן בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 (להלן – החוק המתקן).

 

בהתאם לחוק המתקן, בהתמלא התנאים שנקבעו בו, ניתן להורות על המתת כלב לא מסומן שנתפס בטווח של עד 20 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה גם לאחר 4 ימים, ואף קודם לכן במקרים חריגים. עוד נקבע בחוק המתקן כי שר החקלאות וביטחון המזון, לאחר התייעצות עם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי הוראות אלו יחולו גם לעניין כלב לא מסומן שנתפס בטווח שיקבע מגבול הלבנון. תוקפה של הוראת השעה לפי החוק המתקן היא עד יום 30.11.2024 או עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, לפי המוקדם.

 

לאור המשך הלחימה ברצועת עזה ועל רקע התפתחות מלחמת "חרבות ברזל" בצפון והכניסה הקרקעית ללבנון, שכללה פריצת הגדר המפרידה בין המדינות, הסיכון לחדירת כלבים משוטטים מהרצועה עדיין קיים. כן גובר הסיכון לחדירת כלבים משוטטים לתוך שטח ישראל גם משטח לבנון, בשל הפרצות המרובות בגדר ופינוי היישובים מאוכלוסייה אזרחית משני צידי הגדר וחיפוש אחר מקורות מזון, כאשר היקפי התופעה בצפון הארץ יתבהרו במלואם רק לאחר חזרת התושבים לביתם. לכן ומהטעמים שפורטו לעיל, מוצע לתקן את החוק המתקן באופן שיאריך את תקופת הוראת השעה.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין השפעה

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 


 

תזכיר חוק מטעם משרד החקלאות וביטחון המזון

 

תזכיר חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה-2024

 

 

 

 

 

תיקון סעיף 1

1.  

 

בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 - הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, בסעיף 1(א), במקום "כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024)" יבוא "י' בכסלו התשפ"ו (30 בנובמבר 2025)".

 

דברי הסבר

 

בעיית הכלבים העזובים והמשוטטים היא בעיה שרבות ממדינות העולם, ובהן ישראל, מתמודדות עמה בשגרה. בישראל, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", התפתחה בעיה ייחודית, שגדלה והחמירה במהירות באזור עוטף עזה.

 

עקב המלחמה והרס גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, ההערכה היא שחדרו מרצועת עזה לישראל אלפי כלבים משוטטים. כלבים אלה מתלהקים והופכים פראיים בחפשם אחר מקורות מזון. הם תוקפים בעלי חיים ובני אדם ומסכנים את ביטחון הציבור ובריאותו ואת בריאות בעלי החיים, ועלולים לגרום להפצת מחלות, לרבות מחלות זואונוטיות (המשותפות לבעלי חיים ולבני אדם) כגון מחלת הכלבת.

 

הסמכויות הנוגעות לטיפול בכלבים, ובכלל זה בכלבים משוטטים, מעוגנות במספר דברי חקיקה ובהם פקודת הכלבת, 1934 וחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 (להלן – החוק). בשגרה, כלבים משוטטים שנלכדים בשטחי רשות מקומית מוחזקים בכלבייה העירונית (הקרויה גם "מאורת רשות"), לפי סעיף 13 לחוק. אם חלפו עשרה ימים מיום העברת כלב למאורת רשות ונמצא שאין לו בעלים או שבעלו לא פנה לרופא הווטרינר העירוני לשם החזרתו אליו, מוסמך הרופא הווטרינר העירוני למסור אותו למערכת הביטחון, לאדם אחר או לארגון למען בעלי חיים. ככל שלא ניתן היה למסרו כאמור, רשאי הרופא הווטרינר העירוני להורות על המתתו תוך מניעת סבל מיותר (סעיף 6(ה) לחוק).

 

רשויות מקומיות ששטחן מצוי בטווח של 20 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה התקשו להתמודד עם תופעת הכלבים המשוטטים בתחומן. על פי ההערכות מדובר באלפי כלבים, שלא ניתן לקלוט את כולם במאורות הרשות של אותן רשויות מקומיות, ורובם אינם ניתנים לשיקום או לאימוץ בשל מצבם הבריאותי והתנהגותם התוקפנית. בנוסף, שהיית מספר רב של כלבים בתאים בכלבייה העירונית במשך תקופה ממושכת גורמת סבל לכלבים שאינם מורגלים בחברת בני אדם, ומביאה לתופעות של מאבקי כח בין כלבים, מניעת גישה למזון והימנעות מביצוע פעולות בסיסיות כגון אכילה ושתייה בשל הסטרס שנגרם מעצם החזקתם של כלבים אלה בכלבייה.

 

בנסיבות המיוחדות שתוארו לעיל, נמצא שאין במנגנון הקיים לפי סעיפים 13 ו- 6 לחוק כדי לתת מענה למצב בו בשטחן של מספר רשויות מקומיות סמוכות מצויים בו זמנית מאות כלבים משוטטים ומתפראים שרובם המוחלט ללא בעלים ידועים.

 

נוכח האמור לעיל, ובמטרה למנוע מצב בו כלבים ללא בעלים ושאינם בני אימוץ מוחזקים בכלביות העירוניות במשך 10 ימים שלא לצורך, החוק תוקן בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 (להלן – החוק המתקן).

 

בהתאם לחוק המתקן, בהתמלא התנאים שנקבעו בו, ניתן להורות על המתת כלב לא מסומן שנתפס בטווח של עד 20 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה גם לאחר 4 ימים, ואף קודם לכן במקרים חריגים. עוד נקבע בחוק המתקן כי שר החקלאות וביטחון המזון, לאחר התייעצות עם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי הוראות אלו יחולו גם לעניין כלב לא מסומן שנתפס בטווח שיקבע מגבול הלבנון. תוקפה של הוראת השעה לפי החוק המתקן היא עד יום 30.11.2024 או עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, לפי המוקדם.

 

לאור המשך הלחימה ברצועת עזה ועל רקע התפתחות מלחמת "חרבות ברזל" בצפון והכניסה הקרקעית ללבנון, שכללה פריצת הגדר המפרידה בין המדינות, הסיכון לחדירת כלבים משוטטים מהרצועה עדיין קיים. כן גובר הסיכון לחדירת כלבים משוטטים לתוך שטח ישראל גם משטח לבנון, בשל הפרצות המרובות בגדר ופינוי היישובים מאוכלוסייה אזרחית משני צידי הגדר וחיפוש אחר מקורות מזון, כאשר היקפי התופעה בצפון הארץ יתבהרו במלואם רק לאחר חזרת התושבים לביתם. לכן ומהטעמים שפורטו לעיל, מוצע לתקן את החוק המתקן באופן שיאריך את הוראת השעה עד יום 30.11.2025, אלא אם תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 יפקע קודם לכן.