טיוטת תקנות

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1י(ג) ו-8(ב) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[1], בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1.  

בתקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס"ד-2004^[2] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי ההגדרה "היתר" יבוא:

""חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995^[3];".

תיקון תקנה 5

2.  

בתקנה 5(א) לתקנות העיקריות-

(1) ברישה, במקום "מעביד" יבוא "מעסיק";

(2) בפסקה (2), במקום "המעביד" יבוא "המעסיק".

תיקון תקנה 6

3.  

בתקנה 6 לתקנות העיקריות -

(1) בתקנת משנה (א) -

(א)  בכותרת השוליים, במקום "ממעביד למעביד" יבוא "ממעסיק למעסיק";

(ב) ברישה -

(1) בכל מקום, במקום "מעביד" יבוא "מעסיק";

(2) במקום "המעביד" יבוא "המעסיק";

(ג)  בפסקאות (2) ו-(3), במקום "המעביד" יבוא "המעסיק";

(2) בתקנת משנה (ב), במקום "המעביד" יבוא "המעסיק" ובמקום "והמעביד" יבוא "והמעסיק".

תיקון תקנה 7

4.  

בתקנה 7 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), במקום "מעבידו" יבוא "מעסיקו" ובמקום המעביד" יבוא "המעסיק".

הוספת תקנות 7א עד 7ג

5.  

אחרי תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא:

"עובד זר שנפגע בעבודה

7א.

(א)  מעסיק שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל פגיעה בעבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי (בתקנה זו – פגיעה בעבודה),  זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמיום הפגיעה עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, אם התקיימו שני אלה:

(1) הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;  

(2) המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות המרבית הקבועה בסעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי, או שהעובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כמשמעותה בסעיף 104 לחוק האמור ולא שב לעבודה במשך 90 ימים מיום הפגיעה, לפחות.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו הפסיק לעבוד בשל פגיעה בעבודה ומתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפגיעה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה:

(1) המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת זכאות כאמור בתקנת משנה (א)(2);

(2) העובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כאמור בתקנת משנה (א)(2), ולא שב לעבודה בתקופה כאמור בה.

עובד זר שאיבד את כושר עבודתו  כתוצאה ממחלה או מתאונה שאינן פגיעה בעבודה

7ב.

(א)  מעסיק שעובדו הזר נעדר מהעבודה ומתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמהמועד הקובע עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8:

(1) הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;

(2) היעדרותו של העובד הזר מהעבודה אינה נובעת מפגיעה בעבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי;

(3) רופא קופת חולים המתמחה ברפואה תעסוקתית בדק את העובד וחיווה דעתו כי העובד אינו כשיר לבצע את העבודה שלשמה נתקבל לעבודה אצל מעסיקו, וכי לא יהיה כשיר לבצעה בתוך פרק זמן של תשעים ימים ממועד הבדיקה, אף אם יינתן לו הטיפול הרפואי שהוא נזקק לו;

(4) העובד נעדר מעבודתו אצל המעסיק במשך 90 ימים לפחות מהמועד הקובע;

(5) הרופא לא קיבל תמורה בעד חוות דעתו ישירות מהעובד או מהמעסיק.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין, שעובד זר שהועסק אצלו הפסיק לעבוד בשל אובדן כושר עבודה כאמור באותה תקנת משנה ולמשך התקופה כאמור בפסקה (4) שלה, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד המועד הקובע, ומחולק במספר הימים שבתקופה שבעדה ניתנה האשרה.

(ג)  בתקנה זו, "המועד הקובע" – מועד הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(3).

עובד זר שהוחזק במשמורת, נעצר או נאסר

7ג.

(א)  מעסיק שעובדו הזר הוחזק במשמורת מכוח צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל לתקופה העולה על 30 ימים, או נעצר או נידון למאסר לתקופה כאמור, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, מיום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו כאמור עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, והכל אם המעסיק שילם בשל העובד אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו הפסיק לעבוד בשל העברה למשמורת, מעצר או מאסר, לתקופה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה ועד יום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה."

תיקון תקנה 8

6.  

בתקנה 8 לתקנות העיקריות -

(1) בכותרת השוליים, במקום "עד 7" יבוא "עד 7ג";

(2) במקום "ו-7(א)" יבוא "7(א), 7א(א), 7ב(א) ו-7ג(א)" ובמקום "או 7(א)" יבוא "7(א), 7א(א), 7ב(א) או 7ג(א)".

תחילה ותחולה

7.  

(א)  תחילתן של תקנות אלה ב-1 לחודש שלאחר 180 ימים מיום פרסומן (בסעיף זה – יום התחילה).

(ב) תקנות 7א עד 8 לתקנות העיקריות, כנוסחן בתקנות 5 ו-6 לתקנות אלה, יחולו על עובד שהפסקת עבודתו, בנסיבות כאמור באותן תקנות, התחילה ביום התחילה או לאחריו.

חמ 3-3038

התשפ"ד 2024