תאריך תצוגה: 06/06/2024

תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

טיוטת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית) (תיקון), התשפ"ד-2024. 3

1.  תיקון תקנה 1. 3

2.  תיקון תקנה 5. 3

3.  תיקון תקנה 6. 3

4.  תיקון תקנה 7. 3

5.  הוספת תקנות 7א עד 7ג 3

6.  תיקון תקנה 8. 7

7.  תחילה ותחולה. 7

דברי הסבר. 8


 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית) (תיקון), התשפ"ד-2024

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית)  התשס"ד-2004, קובעות הוראות בענין תשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית לפי סעיף 1י' לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, ובין היתר, המקרים בהם מעסיק זכאי להחזר בגין אגרה ששילם.

בתיקים עת"מ 18893-04-14 ועת"מ 27904-09-13, פנו מעסיקי עובדים זרים בענף הבנין לבית משפט בטענה כי יש לאפשר מתן החזרי אגרות גם במקרים נוספים שאינם מנויים בתקנות הנ"ל.

בפסק דין מיום 7.3.16, קבע בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כי רשימת המקרים בתקנות למתן החזרי אגרות היא רשימה סגורה, וכי התקנות אינן מותירות פתח להרחבה נוספת של עילות השבת האגרות, ועל כן המדינה אינה יכולה להחזיר אגרות במקרים נוספים מעבר לאלה המנויים בתקנות.

יחד עם זאת, במסגרת הדיונים בתיקים הנ"ל, משרדי הפנים והאוצר הצהירו כי ישקלו את טענות המעסיקים, לפיהן יש להוסיף עילות נוספות להחזרי אגרה שנתית.

ביום 8.11.16 הוגשה עתירה למתן צו על תנאי לבג"ץ (בג"ץ 8636/16) ובה  ביקשו העותרות (חברות כוח אדם להעסקת עובדים זרים בבניין) ליתן צו המופנה למדינה שיוביל לתיקון תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), תשס"ד-2004 באופן שלא יאפשר גביית אגרות ממעסיקי עובדים זרים בענף הבניין בגין שירותים שאינם ניתנים ו/או בגין תקופות בהן נבצר מהמעסיקים, מסיבות שאינן תלויות בן, להעסיק את העובד הזר.

בעקבות דיונים בינמשרדיים, גורמי המקצוע הסכימו לתקן את התקנות ולאפשר החזרים במקרים נוספים כלהלן:

לגבי כלל המעסיקים – מוצע לאפשר מתן החזרי אגרות כאשר העובד עבר תאונת עבודה ונמצא זכאי לפיצוי לפי חוק הביטוח הלאומי, כאשר העובד נעדר מעבודה  במשך 90 יום מחמת פגיעה או מחלה שלא בקשר לעבודה, ונמצא בלתי כשיר לעבודה על ידי רופא המומחה ברפואה תעסוקתית, וכאשר העובד נאסר או נעצר על פי צו שיפוטי  או צו משמורת או ע"פ אישור שירות בתי הסוהר, לתקופה של מעל 30 יום.

מעבר לכך, לאור תיקון חוקי העבודה ששינו  את המילה "מעסיק" למילה "מעביד" – מוצע לתקן את המונח בכל מקום בתקנות אלו.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית) (תיקון), התשפ"ד-2024

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1י(ג) ו-8(ב) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[1], בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1.  

בתקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס"ד-2004[2] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי ההגדרה "היתר" יבוא:

 

 

""חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[3];".

תיקון תקנה 5

2.  

בתקנה 5(א) לתקנות העיקריות-

 

 

(1) ברישה, במקום "מעביד" יבוא "מעסיק";

 

 

(2) בפסקה (2), במקום "המעביד" יבוא "המעסיק".

תיקון תקנה 6

3.  

בתקנה 6 לתקנות העיקריות -

 

 

(1) בתקנת משנה (א) -

 

 

 

(א)  בכותרת השוליים, במקום "ממעביד למעביד" יבוא "ממעסיק למעסיק";

 

 

 

(ב) ברישה -

 

 

 

 

(1) בכל מקום, במקום "מעביד" יבוא "מעסיק";

 

 

 

 

(2) במקום "המעביד" יבוא "המעסיק";

 

 

 

(ג)  בפסקאות (2) ו-(3), במקום "המעביד" יבוא "המעסיק";

 

 

(2) בתקנת משנה (ב), במקום "המעביד" יבוא "המעסיק" ובמקום "והמעביד" יבוא "והמעסיק".

תיקון תקנה 7

4.  

בתקנה 7 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), במקום "מעבידו" יבוא "מעסיקו" ובמקום המעביד" יבוא "המעסיק".

הוספת תקנות 7א עד 7ג

5.  

אחרי תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא:

 

 

"עובד זר שנפגע בעבודה

7א.

(א)  מעסיק שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל פגיעה בעבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי (בתקנה זו – פגיעה בעבודה),  זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמיום הפגיעה עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, אם התקיימו שני אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;  

 

 

 

 

 

 

 

(2) המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות המרבית הקבועה בסעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי, או שהעובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כמשמעותה בסעיף 104 לחוק האמור ולא שב לעבודה במשך 90 ימים מיום הפגיעה, לפחות.

 

 

 

 

 

 

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו הפסיק לעבוד בשל פגיעה בעבודה ומתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפגיעה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת זכאות כאמור בתקנת משנה (א)(2);

 

 

 

 

 

 

 

(2) העובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כאמור בתקנת משנה (א)(2), ולא שב לעבודה בתקופה כאמור בה.

 

 

עובד זר שאיבד את כושר עבודתו  כתוצאה ממחלה או מתאונה שאינן פגיעה בעבודה

7ב.

(א)  מעסיק שעובדו הזר נעדר מהעבודה ומתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמהמועד הקובע עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8:

 

 

 

 

 

 

 

(1) הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;

 

 

 

 

 

 

 

(2) היעדרותו של העובד הזר מהעבודה אינה נובעת מפגיעה בעבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי;

 

 

 

 

 

 

 

(3) רופא קופת חולים המתמחה ברפואה תעסוקתית בדק את העובד וחיווה דעתו כי העובד אינו כשיר לבצע את העבודה שלשמה נתקבל לעבודה אצל מעסיקו, וכי לא יהיה כשיר לבצעה בתוך פרק זמן של תשעים ימים ממועד הבדיקה, אף אם יינתן לו הטיפול הרפואי שהוא נזקק לו;

 

 

 

 

 

 

 

(4) העובד נעדר מעבודתו אצל המעסיק במשך 90 ימים לפחות מהמועד הקובע;

 

 

 

 

 

 

 

(5) הרופא לא קיבל תמורה בעד חוות דעתו ישירות מהעובד או מהמעסיק.

 

 

 

 

 

 

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין, שעובד זר שהועסק אצלו הפסיק לעבוד בשל אובדן כושר עבודה כאמור באותה תקנת משנה ולמשך התקופה כאמור בפסקה (4) שלה, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד המועד הקובע, ומחולק במספר הימים שבתקופה שבעדה ניתנה האשרה.

 

 

 

 

 

 

(ג)  בתקנה זו, "המועד הקובע" – מועד הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(3).

 

 

עובד זר שהוחזק במשמורת, נעצר או נאסר

7ג.

(א)  מעסיק שעובדו הזר הוחזק במשמורת מכוח צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל לתקופה העולה על 30 ימים, או נעצר או נידון למאסר לתקופה כאמור, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, מיום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו כאמור עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, והכל אם המעסיק שילם בשל העובד אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים.

 

 

 

 

 

 

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו הפסיק לעבוד בשל העברה למשמורת, מעצר או מאסר, לתקופה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה ועד יום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה."

תיקון תקנה 8

6.  

בתקנה 8 לתקנות העיקריות -

 

 

(1) בכותרת השוליים, במקום "עד 7" יבוא "עד 7ג";

 

 

(2) במקום "ו-7(א)" יבוא "7(א), 7א(א), 7ב(א) ו-7ג(א)" ובמקום "או 7(א)" יבוא "7(א), 7א(א), 7ב(א) או 7ג(א)".

תחילה ותחולה

7.  

(א)  תחילתן של תקנות אלה ב-1 לחודש שלאחר 180 ימים מיום פרסומן (בסעיף זה – יום התחילה).

 

 

(ב) תקנות 7א עד 8 לתקנות העיקריות, כנוסחן בתקנות 5 ו-6 לתקנות אלה, יחולו על עובד שהפסקת עבודתו, בנסיבות כאמור באותן תקנות, התחילה ביום התחילה או לאחריו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חמ 3-3038

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התשפ"ד 2024

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                 משה ארבל

                                                 שר הפנים


דברי הסבר

תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית)  התשס"ד-2004, קובעות הוראות בענין תשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית לפי סעיף 1י' לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, ובין היתר, המקרים בהם מעסיק זכאי להחזר בגין אגרה ששילם.

בתיקים עת"מ 18893-04-14 ועת"מ 27904-09-13, פנו מעסיקי עובדים זרים בענף הבנין לבית משפט בטענה כי יש לאפשר מתן החזרי אגרות גם במקרים נוספים שאינם מנויים בתקנות הנ"ל.

בפסק דין מיום 7.3.16, קבע בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כי רשימת המקרים בתקנות למתן החזרי אגרות היא רשימה סגורה, ווכי התקנות אינן מותירות פתח להרחבה נוספת של עילות השבת האגרות, ועל כן המדינה אינה יכולה להחזיר אגרות במקרים נוספים מעבר לאלה המנויים בתקנות.

יחד עם זאת, במסגרת הדיונים בתיקים הנ"ל, משרדי הפנים והאוצר הצהירו כי ישקלו את טענות המעסיקים, לפיהן יש להוסיף עילות נוספות להחזרי אגרה שנתית.

ביום 8.11.16 הוגשה עתירה למתן צו על תנאי לבג"ץ (בג"ץ 8636/16) ובה  ביקשו העותרות (חברות כוח אדם להעסקת עובדים זרים בבניין) ליתן צו המופנה למדינה שיוביל לתיקון תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), תשס"ד-2004 באופן שלא יאפשר גביית אגרות ממעסיקי עובדים זרים בענף הבניין בגין שירותים שאינם ניתנים ו/או בגין תקופות בהן נבצר מהמעסיקים, מסיבות שאינן תלויות בן, להעסיק את העובד הזר.

בעקבות דיונים בינמשרדיים, גורמי המקצוע הסכימו לתקן את התקנות ולאפשר החזרים במקרים נוספים כלהלן:

לגבי כלל המעסיקים – מוצע לאפשר מתן החזרי אגרות כאשר העובד עבר תאונת עבודה ונמצא זכאי לפיצוי לפי חוק הביטוח הלאומי, כאשר העובד נעדר מעבודה  במשך 90 יום מחמת פגיעה או מחלה שלא בקשר לעבודה, ונמצא בלתי כשיר לעבודה על ידי רופא המומחה ברפואה תעסוקתית, וכאשר העובד נאסר או נעצר על פי צו שיפוטי  או צו משמורת או ע"פ אישור שירות בתי הסוהר, לתקופה של מעל 30 יום.

 

מעבר לכך, לאור תיקון חוקי העבודה ששינו  את המילה "מעסיק" למילה "מעביד" – מוצע לתקן את המונח בכל מקום בתקנות אלו.



[1] ס"ח התשנ"א, עמ' 112; התש"ע, עמ' 488.

[2] ק"ת התשס"ד, עמ' 161; התשס"ט, עמ' 26.

[3] ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.