תאריך תצוגה: 29/05/2024

תוכן עניינים

טיוטת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של אגודות פיקדון ואשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"ד-2024. 3

דברי הסבר. 34

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טיוטת צו

א. שם הצו המוצע

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של אגודות פיקדון ואשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"ד-2024

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

ביום 29 בדצמבר 2016 פורסם ברשומות תיקון מספר 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים), אשר הסדיר בין היתר, את חובת הרישוי במתן שירותי פיקדון ואשראי. תיקון חקיקה זה התווסף להסדרת חובת הרישוי במתן שירותי אשראי ובמתן שירות בנכס פיננסי והיווה שלב חשוב באסדרה של תחום השירותים הפיננסיים הניתנים בידי מי שאינם בנק או גוף מוסדי, כחלק ממסקנות צוותים בין משרדיים שעסקו בנושאים אלה. במסגרת החוק הוקנו לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הממונה) סמכויות רישוי, פיקוח ואכיפה על אגודות פיקדון ואשראי ונקבעו הסדרים לעניין קבלת רישיונות, הגבלות וחובות ביחס לפעילותם.

שוק מפוקח בו פועלות אגודות פיקדון ואשראי הוא בעל חשיבות כלכלית רבה. הוא יכול לשמש חלופה לשירותים שמספקת כיום המערכת הבנקאית והמוסדית ויכול לתרום תרומה משמעותית לתחרות בתחום. צורך זה בולט על רקע המבנה הריכוזי בסקטור השירותים הפיננסיים בישראל והתחרות המוגבלת בו.

תחומי הפעילות של אגודת פיקדון ואשראי למען חברי האגודה נרחבים ודומים במהותם לתחומי הפעילות של תאגידים בנקאיים בהיקף פעילות מוגבל (בנקאות זעירה) וכוללים בין היתר: קבלת פיקדונות, ניהול חשבון עובר ושב, לרבות: ניהול תשלומים, העברות בין חשבונות, המרות כספים, מתן אשראי,  קנייה ומכירה של מטבע חוץ, שמירה וניהול של מסמכים סחירים, קנייה ומכירה של ניירות ערך ופעילויות המפורטות בסעיף 38א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

כחלק מאסדרת פעילותם של בעלי רישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי, פועל הממונה להסדיר גם היבטים הנוגעים לחשש מפני הלבנת הון ומימון טרור, העשויים להתעורר במסגרת פעילותם.

סעיפים 7(ב) ו-(ג) ו-32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-200 (להלן – חוק איסור הלבנת הון) מסמיכים את שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון פנים, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בצו הוראות לעניין חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירת מסמכים, לגבי גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון, הנמצא באחריותו. כמו כן, סעיף 95 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן – חוק המאבק בטרור), מסמיך את שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ולאחר התייעצות עם השר לביטחון פנים, לקבוע הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעולה ברכוש אל מול פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים ופרטי הזיהוי של מי שהוכרז עליהם שהם פעילי טרור.

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

 

 

טיוטת צו מטעם משרד האוצר:

טיוטת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של אגודות פיקדון ואשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"ד-2024

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו-(ג) ו-32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – החוק), סעיף 95(א) לחוק המאבק בטרור, התעש"ו-2016 (להלן – חוק המאבק בטרור), וסעיף 8(א) לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח – 2018, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון לאומי, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

 

 

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.  

בצו זה –      

 

 

"אגודת פיקדון ואשראי" – אגודה החייבת ברישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

 

 

"אזור" – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;

 

 

"איש ציבור זר" – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ בחמש השנים האחרונות, לרבות בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד שהוא בעל שליטה בו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור הזר או שותף עסקי של אחד מאלה;

 

 

"ארגון FATF (Financial Action Task Force)" – ארגון בין-לאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור;

 

 

"בעל חשבון" – מי שרשום באגודת פיקדון ואשראי כבעל חשבון;

 

 

"גוף מוכר" – ועד עובדים או נציגות בית משותף;

 

 

"הוראות הממונה" – הוראות שקבע הממונה לפי סעיף 11יג לחוק;

 

 

"הממונה" – כהגדרתו בסעיף 11יג(א)(6) לחוק;

 

 

"העברה אלקטרונית"– לרבות העברה בנקאית אלקטרונית באמצעות SWIFT (Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication));

 

 

"הרשות המוסמכת" – כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;

 

 

"הרשימות" – כל אחד מאלה:

 

 

 

(1) רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה בהודעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן השירות בדרך שנקבעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור, ונותן השירות לא קיבל הודעה על ביטולה;

 

 

 

(2) רשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית לפי סעיפים 3 או 4 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית;

 

 

"חברה מנהלת" ו"קופת גמל" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005[1];

 

 

"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

 

 

"חשבון" – לרבות ריכוז חיובים וזיכויים מכוח הסכם התקשרות לסליקת עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב, מכוח הסכם התקשרות להנפקת כרטיס חיוב ומכוח התקשרות בהסכם נאמנות;

 

 

"חשבון קורספונדנט" – כל אחד מאלה:

 

 

 

(1) חשבון המנוהל לתאגיד בנקאי;

 

 

 

(2) חשבון המנוהל לתאגיד זר שהוא בנק או חשבון המנוהל לתאגיד זר שפועל כבנק להשקעות או כבית סליקה, ושניתן לגביו אישור האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק;

 

 

"יחיד" – מי שאינו תאגיד, או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ;

 

 

"כרטיס אשראי", "כרטיס בנק", "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי) לרבות כרטיס שהנפיק תאגיד חוץ שהוא בנק במדינת חוץ;

 

 

"מבטח" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

 

 

"מוסד ציבורי" – משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;

 

 

"מורשה חתימה" – מי שבעל החשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבון, בין אם בעל החשבון הוא יחיד ובין אם לאו, לרבות באמצעות כרטיס חיוב ובלבד שהוא רשום אצל אגודת הפיקדון והאשראי כמי שרשאי לפעול בחשבון;

 

 

"מספר זהות" –

 

 

 

(1) ביחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;

 

 

 

(2) ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(8) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; היה היחיד תושב האזור – מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;

 

 

 

(3) בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;

 

 

 

(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – מספר הרישום הפנימי באגודת הפיקדון והאשראי; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(8) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;

 

 

 

(5) למוסד ציבורי ולתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – מספר הרישום שתקצה לו אגודת הפיקדון והאשראי;

 

 

"מען" –

 

 

 

(1) ביחיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(1), (2) ו-(8), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם את שם המדינה;

 

 

 

(2) בתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(3), (5) ו-(8), או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל – גם את שם המדינה;

 

 

 

(3) במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – המען שמסרו הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – גם את שם המדינה;

 

 

"מקבל שירות" – בעל חשבון, מורשה חתימה או מי שמבצע באגודת פיקדון ואשראי פעולה שאינה נרשמת בחשבון או מי שמבצע באגודת פיקדון ואשראי פעולה שאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל חשבון או כמורשה חתימה;

 

 

"עורך דין" – עורך דין בעל רישיון לעריכת דין בישראל, ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך דין בעל רישיון במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הרביעית; היתה מדינת ההתאגדות אחת המדינות החברות בארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח (להלן – OECD), גם עורך דין בעל רישיון באחת המדינות החברות בארגון ה-OECD;

 

 

"פעולה" – פעולה בודדת, אלא אם כן נקבע אחרת בצו זה;

 

 

"צדדים לפעולה" – כל אחד מן הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות אגודת פיקדון ואשראי, לרבות מבצע פעולה לפי סעיף 3(ו) ו-(ז); ולענין שטרי חוב ושיקים – עושה השטר או מושך השיק, לפי הענין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי הענין;

 

 

"קרן" – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

 

 

"רישיון למתן אשראי" ו-"רישיון למתן שירות בנכס פיננסי" – כהגדרתם בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

 

 

"שם" –

 

 

 

(1) ביחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;

 

 

 

(2) בתאגיד – שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר;

 

 

 

(3) בתאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;

 

 

 

(4) בגוף מוכר ובמוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק – שמם כפי שמסרו;

 

 

"תאגיד" – כל אחד מאלה:

 

 

 

(1) חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;

 

 

 

(2) גוף שרשום כתאגיד מחוץ לישראל;

 

 

 

(3) גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;

 

 

"תושב" – כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;

 

 

"תושב אזור" – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;

 

 

"תושב חוץ" – מי שאינו תושב.

 

 

פרק ב': חובות זיהוי

הכרת הלקוח

2.  

(א)  לא תפתח אגודת פיקדון ואשראי חשבון ולא תבצע פעולה שאינה נרשמת בחשבון, בלא שזיהתה את מקבל השירות ובלא שביצעה לגביו "הליך של הכרת הלקוח" לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור; לעניין זה, "הליך של הכרת הלקוח" – בין השאר בירור מקור הכספים, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון או ביצוע הפעולה, הפעילות המתוכננת בחשבון, ואם סורב מבקש השירות למתן שירותים באגודת פיקדון ואשראי או בתאגיד בנקאי מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו; אגודת פיקדון ואשראי תערוך רישומים של פרטים אלה.

 

 

(ב) אגודת פיקדון ואשראי תקיים בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת הלקוח שביצעה עם תחילת ההתקשרות לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ומימון טרור, ותעדכן את רישומיה לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לאגודת פיקדון ואשראי, תבצע אגודת הפיקדון והאשראי הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת.

 

 

(ג)  אגודת פיקדון ואשראי לא תפתח חשבונות ממוספרים ולא תפתח חשבונות אנונימיים או חשבונות בשמות בדויים.

לעניין זה "חשבונות ממוספרים" – חשבונות שזהות בעליהם ידועה לאגודות פיקדון ואשראי אולם במקום הפרטים המזהים מופיעים מספרים או שמות קוד בחלק מרישומי אגודת פיקדון ואשראי.

 

 

(ד) ליישום סעיף זה, תפעל אגודת פיקדון ואשראי כאמור בהוראות הממונה.

רישום פרטי הזיהוי

3.  

(א)  לא תפתח אגודת פיקדון ואשראי חשבון בלא שתרשום לגבי כל אחד מבעלי החשבון ומורשי החתימה וכן לגבי מי שמבקש לפתוח חשבון, אם אינו אחד מאלה, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן והתאמתם כמפורט בסעיף 4:

 

 

 

(1) שם;

 

 

 

(2) מספר זהות;

 

 

 

(3) ביחיד – תאריך לידה ומין; בתאגיד – תאריך התאגדות;

 

 

 

(4) מען.

 

 

(ב) לא תפתח אגודת פיקדון ואשראי חשבון בלא שתרשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2); רישום הפרטים ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי אגודת פיקדון ואשראי מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקטה אמצעים סבירים להשגתו, תרשום במקומו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו –

 

 

 

(1) אם מצאה אגודת פיקדון ואשראי, בעת פתיחת החשבון, שהמדובר בחשבון לטובת נהנה, שלפי הצהרת המבקש לפתוח חשבון לא ניתן לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור, תפנה אגודת הפיקדון והאשראי את תשומת לבו של המבקש לפתוח חשבון, בכתב, לחובתו למסור לאגודת הפיקדון והאשראי את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו;

 

 

 

(2) לגבי חשבון שמבקש לפתוח מי שמינה בית משפט, בית דין דתי, ראש ההוצאה לפועל, הרשם לענייני ירושה או גוף רשמי אחר של המדינה שקבע הממונה, ובלבד שהצהיר על כך; אגודת הפיקדון והאשראי תציין את המינוי ברישומי החשבון ותשמור העתק מן האסמכתא לכך.

 

 

(ג)  לא תפתח אגודת פיקדון ואשראי חשבון לתאגיד בלא שתרשום לגבי בעלי השליטה בו וכן לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2); רישום הפרטים לגבי בעל השליטה בתאגיד ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; רישום הפרטים לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר ייעשה לפי הפרטים שמסר התאגיד; לא היה בידי אגודת הפיקדון והאשראי מספר זהות, לאחר שנקטה אמצעים סבירים להשגתו, תרשום במקומו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות.

 

 

(ד) לא תוסיף אגודת פיקדון ואשראי לחשבון –

 

 

 

(1) בעל חשבון או מורשה חתימה, בלא שתרשום לגביהם את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א) ותאמתם כמפורט בסעיף 4;

 

 

 

(2) נהנה בלא שתרשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (ב);

 

 

 

(3) בעל שליטה בתאגיד בלא שתרשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (ג).

 

 

(ה)  פתיחת חשבון והוספת בעל חשבון, הוספת נהנה והוספת בעל שליטה תלווה בהצהרה כאמור בסעיף 5; הצהרה כאמור שניתנה בפתיחת חשבון תהיה בחתימת מקור.

 

 

(ו)  לא תבצע אגודת פיקדון ואשראי פעולה החייבת בדיווח לפי הוראות סעיף 14, ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל או כמורשה חתימה, בלא שתרשום את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א) על פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 4 או על פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל הנושא שם, מספר זהות, תאריך לידה ותמונה וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי; בפעולה כאמור שאינה נרשמת בחשבון כלשהו של בעל חשבון תאמת אגודת פיקדון ואשראי את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה כמפורט בסעיף 4, בשינויים המחויבים.

 

 

(ז) לא תבצע אגודת פיקדון ואשראי פעולה שאינה חייבת בדיווח לפי סעיף 14, ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעלים, כמורשה חתימה או כערב, בלא שתזהה את מבצע הפעולה ותרשום את שמו ואת מספר זהותו על פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 4 או על פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל הנושא שם, מספר זהות, תאריך לידה ותמונה; בסעיף קטן זה, "פעולה" – פעולה במזומנים, שסכומה 10,000 שקלים חדשים או יותר או פעולה אחרת שסכומה 50,000 שקלים חדשים או יותר.

 

 

(ח)  לא תבצע אגודת פיקדון ואשראי פעולה בחשבון בו מבצע הפעולה אינו רשום כבעלים או כמורשה חתימה, מבלי שתרשום לגבי מבצע הפעולה את פרטי הזיהוי כאמור בסעיפים קטנים (א)(1) ו-(2). לעניין סעיף קטן זה, רשאית אגודת פיקדון ואשראי להסתפק ברישום הפרטים כפי שמסר מבצע הפעולה.

בסעיף קטן זה, "פעולה" – פעולה במזומנים שסכומה פחות מ-10,000 שקלים חדשים או פעולה אחרת שסכומה פחות מ-50,000 שקלים חדשים. 

 

 

(ט)  לענין סעיף קטן (ו), לפי הוראת האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק לגבי חשבון מסוים ולענין סעיף קטן (ז), בפעולה, שההוראה לביצועה נחזית כנושאת את חתימת בעל החשבון או מורשה החתימה, יראו את הנחזה להיות חתום על הוראת הביצוע כמבצע הפעולה; כמו כן יראו לעניין סעיף קטן (ז), הפקדת כספים במיתקן שבאמצעותו יכול בעל חשבון או מורשה חתימה בו לבצע פעולות בחשבונו אצל אגודת פיקדון ואשראי באמצעות כרטיס חיוב הרשום על שם בעל החשבון או מורשה החתימה בו, תוך הקשת קוד סודי מזהה, כפעולה של בעל החשבון או מורשה החתימה בו.

 

 

(י)  בעת חתימה על ערבות לבעל חשבון כלפי אגודת פיקדון ואשראי, תרשום אגודת פיקדון ואשראי את פרטי הזיהוי של ערב לבעל חשבון כלפיו, המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (4), על פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 4, ותשמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי.

 

 

(יא)  בסעיפים קטנים (א) עד (ה), "חשבון" – לרבות כספת.

 

 

(יב)  לא תבצע אגודת פיקדון ואשראי הוראה של מקבל שירות להעברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ, בלא שתרשום, בכל אחד ממסמכי ההעברה, את שם מקבל השירות, מספר חשבונו ומענו, וככל הניתן גם את שם יוזם ההעברה, וכן את שם הנעבר ומספר חשבונו; בוצעה העברה כאמור שלא מחשבונו של מקבל השירות או שלא אל חשבונו של הנעבר, תרשום אגודת פיקדון ואשראי בכל אחד ממסמכי ההעברה את שם מקבל השירות, מענו ומספר הזהות שלו וככל הניתן גם את שם יוזם ההעברה או את שם הנעבר ומספר הזהות שלו לפי העניין; לעניין סעיף קטן זה, מספר הזהות של הנעבר יכול שיהיה מספר מזהה כפי שנמסר בידי מקבל השירות; סעיף קטן זה לא יחול על העברה עקב פעילות הנובעת מכרטיס חיוב, למעט אם כרטיס החיוב משמש להעברת כספים, שאגודת הפיקדון והאשראי רשמה במסמך ההעברה את פרטי הכרטיס.

 

 

(יג) אגודת פיקדון ואשראי המנהלת חשבון קורספונדנט שדרכו בוצעה עסקה הכרוכה בהעברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל או שמקורה ויעדה אינם בישראל ואולם בוצעה דרך ישראל, תרשום את כל המידע שקיבלה על אודות פרטי ההעברה, המעביר והנעבר, במסגרת מסמך ההעברה.

אימות פרטים ודרישת מסמכים

4.  

(א)  אגודת פיקדון ואשראי תאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות בפעולה כאמור בסעיף 3(א), (ד)(1) ו-(ו) ותקבל לידיה מסמכים כמפורט להלן:

 

 

 

(1) ביחיד שהוא תושב, לענין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) – על פי תעודת זהות או על פי העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל אגודת הפיקדון והאשראי; אגודת הפיקדון והאשראי תאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם האוכלוסין, תשווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים ותשמור תיעוד של בדיקה זו; לענין פסקה זו יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה וכן דרכון ישראלי כשהזיהוי נעשה מחוץ לישראל או כאשר שוכנע האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק שהיחיד חדל להתגורר בישראל באופן קבוע, ואולם החובה להשוות את תאריך הנפקת התעודה לא תחול בזיהוי על פי תעודות אלה;

 

 

 

(2) ביחיד שהוא תושב חוץ, לענין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) – על פי דרכון חוץ או תעודת מסע, או על פי העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור; אגודת פיקדון ואשראי תשווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה; העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי – יישמרו אצל אגודת הפיקדון והאשראי; היה היחיד תושב האזור, רשאית אגודת הפיקדון והאשראי לרשום את פרטי הזיהוי על פי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, והעתק מצולם שלו, ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל אגודת הפיקדון והאשראי; אגודת פיקדון ואשראי תשווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף כאמור לעניין תושב חוץ או תאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם המינהל האזרחי, תשווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האמור ותשמור תיעוד של בדיקה זו;

 

 

 

(3) בתאגיד הרשום בישראל, לענין רישום פרטי הזיהוי של התאגיד כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) – על פי תעודת הרישום או על פי העתק מאושר שלה; חסר בתעודה אחד הפרטים כאמור – על פי אישור של עורך דין; אגודת פיקדון ואשראי תקבל לידיה ותשמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם:

 

 

 

 

(א)  העתק מאושר מתעודת הרישום של התאגיד;

 

 

 

 

(ב) העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד;

 

 

 

 

(ג)  אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו ומספר זהותו; לחלופין, רשאית אגודת פיקדון ואשראי לאמת את עובדת רישום התאגיד במרשמים המתאימים;

 

 

 

 

(ד) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד לפתוח חשבון, או אישור של עורך דין שהחלטה כאמור נתקבלה כדין;

 

 

 

 

(ה)  העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון, או אישור של עורך דין על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון;

 

 

 

 

בפסקה זו, "עורך דין" – בעל רישיון לעריכת דין בישראל;

 

 

 

(4) על אף האמור בפסקה (3), בהנפקת כרטיס חיוב או בחשבון מכוח הסכם התקשרות לסליקת עסקאות או לניכיון עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב, לא יחול האמור בפסקאות משנה (ב) ו-(ד) שבה;

 

 

 

(5) בתאגיד שאינו רשום בישראל, לענין רישום פרטי הזיהוי של תאגיד כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) – על פי מסמך המעיד על רישומו או על פי העתק מאושר ממסמך כאמור, ככל שפרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור – על פי אישור של עורך דין; אגודת פיקדון ואשראי תקבל לידיה מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמכים כמפורט בפסקה (3)(ב) עד (ה); בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, תקבל לידיה אגודת פיקדון ואשראי אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; אגודת פיקדון ואשראי תשמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

 

 

 

(6) במוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ, לענין רישום השם – על פי הצהרת המבקש לפתוח חשבון, ובתאגיד שהוקם בחיקוק על פי החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק; אגודת פיקדון ואשראי תקבל לידיה מסמכים כאמור בפסקה (3)(ד) ו-(ה), בשינויים המחויבים; אגודת פיקדון ואשראי תשמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

 

 

 

(7) בגוף מוכר, לענין רישום השם והמען – על סמך הצהרת המבקש, לאחר שאגודת פיקדון ואשראי נוכחה לדעת, על פי מסמך, שהמבקש לפתוח את החשבון מורשה לפעול בשם הגוף המוכר; אגודת פיקדון ואשראי תשמור מסמך זה או העתק מצולם שלו;

 

 

 

(8) על אף האמור בפסקאות (2) ו-(4), נעשו פעולות לפתיחת החשבון מחוץ לישראל, רשאית אגודת פיקדון ואשראי לרשום את פרטי הזיהוי לפי מסמכי הזיהוי המקובלים לאותו סוג חשבון במערכת הבנקאות באותה מדינה שבה נעשה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; נרשמו פרטי הזיהוי כאמור על סמך מסמך זיהוי אחד, תשווה אגודת פיקדון ואשראי את פרטי הזיהוי או חלקם עם מסמך נוסף; אגודת פיקדון ואשראי תשמור בידיה עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי.

 

 

 

(9) בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים – על פי מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו; היה הקטין תושב חוץ – על פי דרכונו של הקטין או על פי העתק מאושר שלו; למן תום שלושה חודשים מיום שמלאו לבעל חשבון 18 שנים, לא תבצע אגודת פיקדון ואשראי כל פעולה יזומה של בעל החשבון בחשבונו אלא אם כן התקיימו הוראות פסקה (1) או (2), לפי הענין.

 

 

(ב) בסעיף זה, "העתק מאושר" – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:

 

 

 

(1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;

 

 

 

(2) עורך דין, ובלבד שלעניין תאגיד שאינו רשום בישראל יהיה עורך דין שאינו בעל רישיון לעריכת דין בישראל גם נוטריון;

 

 

 

(3) פקיד של אגודת פיקדון ואשראי שבפניו הוצג המסמך המקורי;

 

 

 

(4) רשות שצוינה כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן – האמנה לביטול דרישת האימות);

 

 

 

(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף זה, רשאית אגודת פיקדון ואשראי, בנסיבות מיוחדות ובהתייחס לסיכון של הלבנת הון ומימון טרור, להחליט על דרכי זיהוי, דרכי אימות פרטים ומסמכים חלופיים, ובלבד שקיבלה את אישור הממונה לכך.

הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה

5.  

(א)  בעת פתיחת חשבון תדרוש אגודת פיקדון ואשראי מהמבקש לפתוח חשבון הצהרה בחתימת מקור אם קיים נהנה בחשבון; הצהיר המבקש לפתוח חשבון כי קיים נהנה בחשבון – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים; נפתח החשבון שלא בידי בעל החשבון, תדרוש אגודת פיקדון ואשראי גם מבעל החשבון הצהרה כאמור טרם ביצוע פעולה בחשבון; ואולם –

 

 

 

(1) היה הנהנה בלתי ידוע, כאמור בסעיף 2(ב)(1) – יצהיר על כך המבקש לפתוח חשבון;

 

 

 

(2) התבקשה אגודת פיקדון ואשראי לפתוח חשבון כאמור בסעיף 2(ב)(2), תשמור העתק מן האסמכתה לכך.

 

 

(ב) בעת פתיחת חשבון בעבור תאגיד, תדרוש אגודת פיקדון ואשראי הצהרה מן התאגיד בחתימת מקור על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ג) לגבי בעל שליטה בתאגיד.

 

 

(ג)  בעת ביצוע פעולה כמפורט בסעיף 8, אם נעשתה שלא באמצעות חשבון כלשהו של בעל חשבון, תדרוש אגודת פיקדון ואשראי ממקבל השירות, הצהרה בחתימת מקור אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור אחר; הצהיר מקבל השירות כי הוא פועל בעבור אחר, תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים.

 

 

(ד) הצהרות כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) ייעשו לפי הטופס שבתוספת הראשונה או לפי טופס אחר שאישר הממונה לאחר התייעצות עם ראש הרשות המוסמכת.

 

 

(ה)  אגודת פיקדון ואשראי תבדוק את סבירות ההצהרה, כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), על פניה.

 

 

(ו)  אגודת פיקדון ואשראי תנקוט אמצעים סבירים, בהתייחס לסיכון הלבנת הון ומימון טרור, לאימות זהותם של הנהנים ובעלי השליטה כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תוך שימוש במידע רלוונטי או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו; לצורך כך רשאית אגודת פיקדון ואשראי לאמת את פרטי הזיהוי כאמור עם מרשם האוכלוסין ולשם כך היא רשאית לרשום גם את פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(3).

פטור חלקי

6.  

(א)  האמור בסעיפים 3(ב) ו-(ד)(2) ו-5(א) לגבי רישום נהנה בחשבון לא יחול על –

 

 

 

(1) חשבון של מוסד ציבורי;

 

 

 

(2) חשבון של תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה, חשבון בעבור קרן וחשבון של מנהל תיקים בעבור לקוחותיו, חשבון של בעלי רישיון למתן אשראי או בעלי רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או בעלי רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי או בעלי רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בסעיפים 11א, 25א ו-25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בהתאמה, המנוהלים עבור לקוחותיהם ובלבד שהפעילות היחידה בחשבונות אלו נעשית מכוח רישיונות כאמור;

 

 

 

(3) חשבון ניירות ערך שגוף מחוץ לארץ מבקש לפתוח בעבור לקוחותיו, לרבות חשבון כספי הקשור במישרין לחשבון ניירות הערך, ובלבד שהוראות חוק או הוראות רשות מוסמכת המחייבות זיהוי לקוחותיו לענין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור, חלות על אותו גוף, והוא הגיש לתאגיד הבנקאי הצהרה על כך;

 

 

 

(4) חשבון של גוף מוכר;

 

 

 

(5) חשבון בעבור הקדש ציבורי הרשום בפנקס ההקדשות הציבוריים כמשמעותו בסעיף 26(ג) לחוק הנאמנות;

 

 

 

(6) חשבון בעבור הקדש ציבורי רבני שניתן לגביו אישור בית הדין הרבני כי הוא הקדש דתי רבני שנועד למטרות ציבוריות, אלא אם כן קיבלה אגודת פיקדון ואשראי הודעה מבית הדין הרבני כי האישור בוטל;

 

 

 

(7) חשבון שמנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שניתן לכך אישור של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור, לפי הטופס שבתוספת הראשונה, של המבקש לפתחו, על המטרה המיוחדת של החשבון;

 

 

 

(8) חשבון שמנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שהיתרה בחשבון, בסוף כל יום עסקים, וכן כל פעולה בחשבון, אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור, לפי הטופס שבתוספת הראשונה, של המבקש לפתחו, על המטרה המיוחדת של החשבון;

 

 

 

(9) חשבון שמבקש לפתוח עורך דין, טוען רבני או רואה חשבון בעבור לקוחותיו, ובלבד שהיתרה בחשבון בסוף כל יום עסקים לא תעלה על סכום של 300,000 שקלים חדשים וכל פעולה בחשבון לא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור לפי הטופס שבתוספת הראשונה, של המבקש לפתחו, כי זה חשבונו היחיד מסוג זה; בפסקה זו, "עורך דין" – בעל רישיון לעריכת דין בישראל;

 

 

 

(10)  חשבון אחר שאישר הממונה בהוראה;

 

 

הפר בעל החשבון את התנאים כאמור בפסקאות (6) ו-(7), תישלח לו התראה על כך; היה והפר כאמור לאחר שנשלחה ההתראה, לא תבצע אגודת פיקדון ואשראי כל פעולה יזומה בחשבון למעט משיכת היתרה הקיימת וסגירת החשבון ופירעון חובות, אלא אם כן ימלא בעל החשבון הצהרה על נהנים לפי סעיף 4.

 

 

(ב) האמור בסעיפים 2(ג) ו-(ג)(3) ו-4(ב) לגבי רישום בעל שליטה לא יחול על חשבונות של אגודת פיקדון ואשראי, של תאגיד בנקאי, של מבטח, של קופת גמל, של חברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה ושל חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב או בבורסה במדינה שהיא חברה ב-OECD, על חשבון של בעלי רישיון למתן אשראי או בעלי רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או בעלי רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי או בעלי רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בסעיפים 11א, 25א ו-25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בהתאמה, המנוהלים עבור לקוחותיהם ובלבד שהפעילות היחידה בחשבונות אלו נעשית מכוח רישיונות כאמור וכן על חשבון של תאגיד מסוג אחר שקבע הממונה בהוראה; בסעיף זה ובסעיף 5א, "בורסה" – בורסה לניירות ערך או שוק מוסדר כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.

 

 

(ג)  בחברה הנשלטת בידי חברה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו את החברה כאמור בסעיף קטן (ב) כבעל שליטה.

חשבון קורספונדנט

7.  

על אף האמור בפרק זה, בפתיחת חשבון קורספונדנט יחולו הוראות אלה:

 

 

 

(1) אגודת פיקדון ואשראי תרשום את:

 

 

 

 

(א)  שם התאגיד, ואם המדובר בשלוחה – גם שם החברה-האם;

 

 

 

 

(ב) לגבי תאגיד זר – שם מדינת ההתאגדות ושם הרשות המפקחת על התאגיד לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור;

 

 

 

 

(ג)  מען, מספר טלפון ושמות אנשי קשר;

 

 

 

 

(ד) שם ומען של המחזיקים ב-20% או יותר מאמצעי השליטה בתאגיד, אלא אם כן הרשות המפקחת על התאגיד לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור היא בישראל או באחת ממדינות ה-OECD ומניותיו של התאגיד או מניות חברה השולטת בו נסחרות בבורסה לניירות ערך בישראל או בבורסה באחת ממדינות ה-OECD; לענין זה, "אמצעי שליטה" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

 

 

 

(2) אגודת פיקדון ואשראי תקבל בעת פתיחת החשבון מסמכים אלה:

 

 

 

 

(א)  לגבי תאגיד זר – העתק מהדוח הכספי השנתי האחרון או תמצית מדוח כספי שנתי אחרון שפורסם במאגר מידע ציבורי;

 

 

 

 

(ב) מכתב בקשה לפתיחת חשבון; אגודת פיקדון ואשראי תשמור את המכתב שבע שנים לפחות לאחר סגירת החשבון;

 

 

 

(3) בעת פתיחת חשבון קורספונדנט לתאגיד שהתאגד מחוץ לישראל במדינה שאיננה חברה ב-OECD תקבל אגודת פיקדון ואשראי גם את המסמכים האלה ותשמור אותם שבע שנים לפחות לאחר סגירת החשבון:

 

 

 

 

(א)  רישיון מאת הרשות המפקחת;

 

 

 

 

(ב) מסמכי התאגדות;

 

 

 

 

(ג)  אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(1) המלצות מבנקים במדינות החברות ב-OECD, שמנהלים חשבון קורספונדנט לתאגיד המבקש לפתוח חשבון באגודת פיקדון ואשראי;

 

 

 

 

 

(2) מסמך המעיד על כך שהתאגיד המבקש לפתוח חשבון באגודת הפיקדון והאשראי מנהל חשבון קורספונדנט בבנקים כאמור, וכן הצהרת התאגיד שחלות עליו הוראות חוק או הוראות רשות מוסמכת המחייבות זיהוי לקוחותיו לענין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור.

חשבון במערכת סגורה

8.  

(א)  בסעיף זה, "חשבון במערכת סגורה" – חשבון של יחיד המשמש להחזקה וניהול פיקדונות כספיים או של יחידות כמשמעותן בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן – יחידות השתתפות), באגודת פיקדון ואשראי, אשר מקור הכספים או יחידות ההשתתפות הוא חשבון של אותו יחיד שהוא בעל הפיקדון או בעל יחידות ההשתתפות בתאגיד בנקאי או באגודת פיקדון ואשראי אחרת או בבנק הדואר (להלן – חשבון המקור), ובלבד שהכספים או יחידות ההשתתפות המנוהלים בו מועברים חזרה לחשבון המקור.

 

 

(ב) בפתיחת חשבון במערכת סגורה לא יחולו הוראות סעיפים 2, 4(א)(1) ו-(2), 5(א) ו-9.

זיהוי פנים אל פנים

9.  

(א)  אגודת פיקדון ואשראי תזהה פנים אל פנים על פי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4 את בעל החשבון ומורשה החתימה, טרם הפעולה הראשונה של כל אחד מהם בחשבון; לענין סעיף קטן זה, "זיהוי פנים אל פנים" – לרבות זיהוי באמצעות אחד מאלה:

 

 

 

(1) נציגה או שליחה של אגודת הפיקדון והאשראי;

 

 

 

(2) בעל רישיון לעריכת דין בישראל;

 

 

 

(3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראל מחוץ לישראל;

 

 

 

(4) רשות שצוינה בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות;

 

 

 

(5) זיהוי אחר שאישר לו הממונה.

 

 

(ב) אגודת פיקדון ואשראי תזהה פנים אל פנים על פי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4 או על פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל הנושא שם, מספר זהות, תאריך לידה ותמונה, אדם המבצע פעולה, החייבת בדיווח לפי הוראות סעיף 14, ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל או כמורשה חתימה.

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן שירות לבצע זיהוי של מקבל שירות באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי של מקבל השירות, לרבות מקבל שירות מחוץ לישראל, לפי הוראות הממונה.

הנפקת כרטיס חיוב

10.  

(א)  בטרם תנפיק כרטיס חיוב רשאית אגודת פיקדון ואשראי במקום האמור בסעיפים 3, 4, 5 ו-9, לפעול כמפורט להלן:

 

 

 

(1) מונפק כרטיס חיוב לבעלים או למורשה חתימה בחשבון עובר ושב באגודת פיקדון ואשראי המנפיקה או בתאגיד בנקאי השותף להסדר ההנפקה, תרשום אגודת פיקדון ואשראי לגבי בעל כרטיס החיוב את פרטי הזיהוי המפורטים בסעיף 3(א);

 

 

 

(2) מונפק כרטיס חיוב ליחיד, שההתחשבנות בגין החיובים שנעשו מכוחו נעשית באמצעות חשבון עובר ושב באגודת פיקדון ואשראי שאינה המנפיקה או שותפה להסדר ההנפקה, והמסגרת לפעילות בכרטיס אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים, או מונפק כרטיס חיוב אחר שקבע הממונה, תרשום אגודת הפיקדון והאשראי המנפיקה לגבי בעל כרטיס החיוב את פרטי הזיהוי המפורטים בסעיף 3(א), לפי העתק ממסמך זיהוי כאמור בסעיף 3 שיישמר אצלה.

 

 

(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), תרשום אגודת פיקדון ואשראי, לגבי חשבון עובר ושב שכנגדו נעשית ההתחשבנות בגין הפעילות בכרטיס החיוב, את הפרטים האלה: מספר התאגיד הבנקאי, מספר הסניף, מספר החשבון ושם החשבון, וכן תאמץ את פרטי הזיהוי של בעל כרטיס החיוב אל מול מרשם האוכלוסין, ותשמור תיעוד לגבי בדיקה זו.

 

 

(ג)  בסעיף זה, "הסדר הנפקה" – הסדר בין תאגידים בנקאיים שנעשה לצורך הנפקת כרטיסי חיוב, שאחד הצדדים לו הוא תאגיד בנקאי שמנוהל בו חשבון העובר ושב, והצד האחר לו הוא תאגיד עזר שהוא חברת כרטיסי אשראי, והחיובים בשל העסקאות בכרטיס החיוב מתבצעים בחשבון העובר ושב.

שמירת מסמכי הזיהוי

11.  

אגודת פיקדון ואשראי תשמור על מסמכי הזיהוי לתקופה של שבע שנים לפחות אחרי שייסגר החשבון, או אחרי ביצוע פעולה כאמור בסעיף 3(ו), או לתקופה ארוכה יותר אם נדרשה לעשות כן בידי הממונה במקרים מסוימים שבהם מסמכי הזיהוי נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969[2] (להלן – תקנות העדות); לענין זה, "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את אגודת הפיקדון והאשראי להכרת הלקוח לפי סעיף 2.

הוראות בנסיבות מיוחדות

12.  

על אף האמור בפרק זה רשאי הממונה, בנסיבות מיוחדות, לקבוע בהוראה דרכי זיהוי, דרכי אימות פרטים, אישורים ומסמכים חלופיים.

שיקולים לעניין חשבון פטור

13.  

דיווחה אגודת פיקדון ואשראי על פעולה לפי סעיף 15, ומקבל השירות נושא הדיווח מנהל חשבון לפי סעיפים 6 או 8 או שנקבעו לגביו הליכי זיהוי חלופיים לפי סעיפים 4(ג) או 13, תשקול אגודת פיקדון ואשראי, בהתאם למידת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, את ביטול הפטור או הליכי הזיהוי החלופיים, לפי העניין.

 

 

פרק ג': חובות דיווח ובקרה

דיווח לפי גודל הפעולה

14.  

(א)  אגודת פיקדון ואשראי תדווח לרשות המוסמכת על הפעולות כמפורט להלן: 

 

 

 

(1) פעולה של הפקדה בחשבון או משיכה ממנו של מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות;

 

 

 

(2) פעולה במזומן שאינה מבוצעת בחשבון כלשהו של לקוח, לרבות הפקדת מזומנים לצורך העברתם לחוץ לארץ או משיכת מזומנים שהתקבלו מחוץ לארץ, שלא באמצעות חשבון, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות, וכן על הפקדת מזומנים או משיכת מזומנים כאמור בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות, הנעשית אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית;

 

 

 

(3) פעולה של החלפת שטרות ומעות במזומן, לרבות המרה, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות;

 

 

 

(4) פעולה של הוצאת המחאה בנקאית, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-200,000 שקלים חדשים לפחות; למעט המחאה בנקאית בסכום עד 1,000,000 שקלים חדשים שהוצאה כנגד הלוואה לדיור;

 

 

 

(5) פעולת קניה או מכירה של המחאות נוסעים או שטר למוכ"ז של מוסד פיננסי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות; נמצא המוסד הפיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית, תדווח אגודת פיקדון ואשראי על פעולה כאמור אם היא בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות;

 

 

 

(6) פעולה של הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי מחוץ לישראל ופעולה של תשלום שיקים שהוצגו לגביה בידי מוסד פיננסי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל-1,000,000 שקלים חדשים לפחות; נמצא המוסד הפיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית, תדווח אגודת פיקדון ואשראי על פעולה כאמור בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות;

 

 

 

(7) פעולה של העברה מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל, באמצעות חשבון, בסכום שווה ערך ל-1,000,000 שקלים חדשים לפחות; על פעולת העברה אל מדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הרביעית או העברה ממדינה או מטריטוריה כאמור וכן העברה מחשבון קורספונדנט של מוסד פיננסי שנמצא במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית או לחשבון כאמור, תדווח אגודת פיקדון ואשראי אם היא בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות.

 

 

(ב) האמור בסעיף קטן (א)(2), (5), (6) ו-(7) לא יחול על פעולה שביצעה אגודת פיקדון ואשראי בעבור אגודת פיקדון ואשראי אחרת, תאגיד בנקאי, בנק הדואר או חבר בורסה; אף אם הפעולה נעשתה בעבור לקוחותיהם.

דיווחים נוספים

15.  

(א)  אגודת פיקדון ואשראי תדווח לרשות המוסמכת על פעילות בלתי רגילה של מקבל השירות; בסעיף זה –

 

 

 

"פעילות" – לרבות ניסיון לבצע פעולה;

 

 

 

"מקבל השירות" – לרבות מי שניסה לקבל שירות;

 

 

 

"פעילות בלתי רגילה" – פעילות שעל פי המידע המצוי ברשות אגודת הפיקדון והאשראי, התעורר אצלה חשש שהיא קשורה לפעילות האסורה לפי חוק איסור הלבנת הון או חוק איסור מימון טרור.

 

 

(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יכול שיראו כפעילות בלתי רגילה פעולה התואמת את הפעולות המפורטות בתוספת השנייה.

 

 

(ג)  אגודת פיקדון ואשראי תדווח לרשות המוסמכת על פעילות של מקבל השירות שעליה דיווחה למשטרת ישראל לפי סעיף 6(א)(1) לחוק או לפי סעיף 10(א) לחוק איסור מימון טרור.

 

 

(ד) אין בדיווח על פעולה לפי הוראות סעיף 14 כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף זה.

פטור מדיווח

16.  

אגודת פיקדון ואשראי תהיה פטורה מדיווח לפי סעיף 14, אם הפעולה נעשתה בידי אחד מאלה –

 

 

 

(1) מוסד ציבורי;

 

 

 

(2) תאגיד בנקאי;

 

 

 

(3) אגודת פיקדון ואשראי;

 

 

 

(4) בנק הדואר;

 

 

 

(5) מבטח;

 

 

 

(6) חבר בורסה;

 

 

 

(7) קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה;

 

 

 

(8) קרן.

פרטי הדיווח

17.  

דיווח לפי סעיפים 14 ו-15 יכלול פרטים אלה:

 

 

 

(1) לגבי החשבון המדווח, אם הפעולה המדווחת בוצעה בחשבון של בעל חשבון –

 

 

 

 

(א)  מספר החשבון; לגבי כרטיס חיוב ולגבי חשבון מכוח הסכם התקשרות לסליקת עסקאות או לניכיון עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב – גם מספר חשבון עובר ושב בתאגיד בנקאי או באגודת פיקדון ואשראי שכנגדו נעשית ההתחשבנות בגין הפעילות בכרטיס החיוב, אם קיים;

 

 

 

 

(ב) שם החשבון, אם קיים;

 

 

 

 

(ג)  תאריך פתיחת החשבון;

 

 

 

 

(ד) כתובת למשלוח דואר;

 

 

 

(2) לגבי הפעולה המדווחת –

 

 

 

 

(א)  מספר אגודת הפיקדון והאשראי ומספר הסניף;

 

 

 

 

(ב) תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשם בספרי אגודת פיקדון ואשראי;

 

 

 

 

(ג)  סכום הפעולה במונחי מטבע ישראלי; בפעולה במטבע חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום רישום הפעולה;

 

 

 

 

(ד) סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע, עד שני סוגי מטבעות;

 

 

 

 

(ה)  מספר סידורי של הדוח;

 

 

 

 

(ו)  לגבי דיווח לפי סעיף 14(א)(2), (6) ו-(7) – גם פרטי החשבון של הצד האחר לפעולה, שם הבעלים בחשבון של הצד האחר לפעולה ומענו, שם המוסד הפיננסי בצד האחר ומענו, אם ידועים; ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית – שם המוסד הפיננסי בצד האחר, שם הבעלים בחשבון של הצד האחר לפעולה כפי שנמסר ומספר זהותו אם נמסר; בפעולה אל מול מוסד פיננסי ברשות הפלסטינית – גם מספר זהותו של הצד האחר לפעולה, כפי שנמסר;

 

 

 

 

(ז) סוג הפעולה בדיווח לפי סעיף 14 – כמפורט בתוספת השלישית;

 

 

 

 

(ח)  סיבת הדיווח לפי סעיף 15, לרבות תיאור הפעולה שבגינה דווח;

 

 

 

(3) לגבי בעלי החשבון ולגבי מורשי החתימה, אם קיימים, ובדיווח לפי סעיפים 14(א)(1) עד (6) ו-15, גם לגבי מבצע הפעולה, אם אינו בעל החשבון או מורשה החתימה, ולגבי המנסה לקבל שירות, ככל שהפרטים ידועים –

 

 

 

 

(א)  שם;

 

 

 

 

(ב) מספר זהות;

 

 

 

 

(ג)  מען;

 

 

 

 

(ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים – למעט לגבי מבצע פעולה שאינו בעל החשבון או מורשה החתימה;

 

 

 

 

(ה)  ביחיד – תאריך לידה; בתאגיד – תאריך התאגדות;

 

 

 

 

(ו)  ביחיד – מין;

 

 

 

 

(ז) מעמד הלקוח (תושב / תושב חוץ / תאגיד ישראלי / תאגיד חוץ);

 

 

 

(4) לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים בסעיף 2(ב) ו-(ג).

בקרה

18.  

(א)  אגודת פיקדון ואשראי תקיים בקרה אחר פעילות מקבל שירות לצורך מילוי חובותיה בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק ותבדוק כי פעולות מקבל השירות תואמות את אופי הפעילות הרגילה שלו לפי היכרותה עם הלקוח, וזאת לפי רמת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ולמימון טרור; התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור לגבי פעולות שביצע מקבל השירות, תבקש אגודת פיקדון ואשראי ממקבל השירות מידע והסברים לגבי אותן הפעולות, ובמקרה הצורך גם אסמכתאות התומכות במידע ובהסברים שמסר, ותעדכן את רישומי הכרת הלקוח בהתאם; בלי לפגוע בכלליות האמור, תקיים אגודת פיקדון ואשראי בקרה מוגברת:

 

 

 

(1) על פעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה;

 

 

 

(2) על פעילות של איש ציבור זר;

 

 

 

(3) על פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור;

 

 

(ב) אגודת פיקדון ואשראי תקיים בקרה אחר פעילות של מקבלי שירות בסיכון גבוה, בהתחשב גם ברקע של הלקוח, המדינה ממנה מועברים הכספים וסוג הפעולות.

איסור גילוי ועיון

19.  

גילוי עובדת גיבושו, קיומו, אי קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 15, וכן עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת מי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו באגודת פיקדון ואשראי, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט.

 

 

פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימות

חובת בדיקה אל מול הרשימות

20.  

אגודת פיקדון ואשראי תבדוק אל מול הרשימות –

 

 

 

(1) אם מצויים בהן שם או מספר זהות של בעל חשבון, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה, בכל החשבונות המנוהלים אצלה; למען הסר ספק, בדיקה כאמור תבוצע כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימות או הוסף לחשבון בעלים, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה;

 

 

 

(2) אם שמו של מבצע פעולה כאמור בסעיף 3(ו) ו-(ז) מצוי ברשימות;

 

 

 

(3) אם שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1), מצויים ברשימות; לענין זה, "פעולה" – כל אחת מאלה:

 

 

 

 

(א)  העברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל או שמקורה ויעדה אינם בישראל ואולם בוצעה דרך ישראל;

 

 

 

 

(ב) העברה מישראל למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור; לענין פסקת משנה זו, מי שרשום כבעל חשבון ברשומה האלקטרונית שצירף מוסד פיננסי כאמור להצגת השיקים הוא נפרע;

 

 

 

 

(ג)  העברה ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית לישראל, לרבות באמצעות תשלום שיקים שמשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור, והכל בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות.

 

 

 

(4) האמור בפסקה (3) לא יחול על העברות כאמור בפסקאות משנה (ב) ו-(ג) בה, אם אגודת פיקדון ואשראי קיבלה את ההוראה לביצוע העברה מאת מוסד ציבורי, תאגיד בנקאי אחר או בנק הדואר, בין בעבורם ובין בעבור לקוחותיהם, או שהיעד של פעולת העברה הוא מוסד ציבורי או תאגיד בנקאי, בין בעבורו ובין בעבור לקוחותיו.

 

 

פרק ד': שונות

ניהול רישומים ושמירתם

21.  

(א)  אגודת פיקדון ואשראי תקיים מאגר מידע ממוחשב על מספרי החשבונות, פרטי הזיהוי של בעלי החשבון, מורשי החתימה, הנהנים ובעלי השליטה.

 

 

(ב) אגודת פיקדון ואשראי תקיים מאגר מידע ממוחשב על פעולות שאינן נרשמות בחשבון כלשהו של בעל חשבון כאמור בסעיף 3(ו) ו-(ז); מאגר המידע יכלול את פרטי הפעולה לרבות מספר הסניף שבוצעה בו הפעולה, תאריך ביצוע הפעולה, סוג הפעולה וסכום ומטבע הפעולה וכן את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה ושל הנהנה ממנה, ככל שחלה על אגודת פיקדון ואשראי החובה לקבלם ממבצע הפעולה; אגודת פיקדון ואשראי תשמור את הפרטים כאמור לתקופה של שבע שנים לפחות מיום רישום הפעולה בספריה.

 

 

(ג)  אגודת פיקדון ואשראי תשמור את מסמך ההוראה לביצוע פעולה לתקופה של שבע שנים לפחות מיום רישום הפעולה בספרי אגודת הפיקדון והאשראי או לתקופה ארוכה יותר אם נדרשה לעשות כן על ידי הממונה במקרים מסוימים שבהם מסמך ההוראה לביצוע פעולה נדרש לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק; שמירת מסמך ההוראה לביצוע פעולה, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות ובלבד שמסמך כאמור אינו כולל רישום שנערך בכתב ידו של מבצע הפעולה לרבות חתימתו; בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה, תשמור אגודת פיקדון ואשראי את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה.

סייג לתחולה

22.  

(א)  הוראות פרק ב' לא יחולו על סניף של אגודת פיקדון ואשראי מחוץ לישראל, אשר חלות עליו חובות זיהוי ואימות לענין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור.

 

 

(ב) הוראות פרק ג' וסעיף 19 לא יחולו על סניף של אגודת פיקדון ואשראי מחוץ לישראל.

תחילה

23.  

תחילתו של צו זה ביום פרסומו.

 

___ ב________ התשפ"ד (___ ב________ 2024)

 (חמ ____3-3716)

__________________

בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוספת ראשונה

(סעיפים 4(ד), 5(א)(7) ו-(8))

טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה

אני (שם מלא), בעל מס' תעודת זהות   מצהיר בזאת כי בחשבון מס'  :    

 

      אין נהנה בזכויות הגלומות בחשבון זולת בעלי החשבון.

 

     בפעולה שאינה מבוצעת במסגרת חשבון כלשהו של לקוח, אין נהנה מלבד מבצע הפעולה.

 

     החשבון הוא של עורך דין בעל רישיון לעריכת דין בישראל, טוען רבני או רואה חשבון המנוהל בעבור לקוחותיו, והיתרה בחשבון בסוף כל יום עסקים לא תעלה על סכום של 300,000 שקלים חדשים וכל פעולה בחשבון לא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; זהו חשבוני היחיד מסוג זה.

 

     החשבון הוא חשבון המנוהל בידי מי שמינה בית משפט, בית דין דתי, ראש ההוצאה לפועל, הרשם לענייני ירושה או גוף רשמי אחר של המדינה שקבע המפקח על הבנקים. מצורפת אסמכתה.

 

     החשבון מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים, והיתרה בחשבון בסוף כל יום עסקים וכן כל פעולה בחשבון לא תעלה על סכום של 50,000 שקלים חדשים; מטרת החשבון היא  .

 

     החשבון מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים (כפוף למתן אישור של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק); מטרת החשבון היא  .

 

     יש נהנה בזכויות כאמור, ואולם פרטי הזיהוי שלו טרם ידועים; הסיבה לכך  . אני מתחייב למסור את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו.

 

     הנהנים בפעולה הם:

       שם                                                מס' זהות[3]       תאריך לידה/התאגדות         מין

                                                                             

                                                                             

 

 

      אין בעל שליטה בתאגיד;

 

     בעלי השליטה בתאגיד הם:

       שם                                                מס' זהות[4]       תאריך לידה/התאגדות         מין

                                                                             

                                                                             

 

 

      יש נהנה בזכויות כאמור, ואולם פרטי הזיהוי שלו טרם ידועים; הסיבה לכך  . אני מתחייב למסור את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו.

אני מתחייב להודיע לאגודת הפיקדון והאשראי בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרטים שמסרתי לעיל. ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי סעיף 7 לחוק, מהווה עבירה פלילית.

תאריך                                                                   ________________

                                                                                                                 חתימה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוספת שניה

(סעיף 14(ב))

רשימת פעולות שיכול שייראו כפעילות בלתי רגילה

 

(1) פעילות שנראית כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבע בסעיף 14;

 

(2) פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובות הזיהוי;

 

(3) נראה שקיים בחשבון נהנה, בלי שבעל החשבון הצהיר על כך;

 

(4) פעילות שבעטיה החליטה אגודת פיקדון ואשראי לסגר את החשבון ממניעים של איסור הלבנת הון או מימון טרור;

 

(5) פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון שהוכרז כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 או ארגון שהוכרז כארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי פרק ב' לחוק המאבק בטרור, וכן פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור;

 

(6) פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי פרק ב' לחוק המאבק בטרור;

 

(7) שימוש תדיר, בלא סיבה נראית לעין, בכספת המצויה באגודת הפיקדון והאשראי, על ידי מספר רב של אנשים;

 

(8) פעילות הנראית כחסרת היגיון עסקי או כלכלי, בהתייחס לסוג החשבון או לדרכי התנהגותו של בעל החשבון;

 

(9) פעולה בחשבון, בהיקף מהותי, באמצעות מיופה כוח, שאינו רשום בחשבון כמורשה חתימה;

 

(10)  מספר פעולות בחשבון שבהן, בלא סיבה נראית לעין, כספים וניירות ערך נמשכים סמוך לאחר שהופקדו, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל;

 

(11)  העברה בסכום מהותי מהארץ לחוץ לארץ ולהיפך, כאשר הצד האחר לעסקה, מקור או יעד, אינו מזוהה בשם או במספר חשבון;

 

(12)  הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לבעל החשבון או לסוג החשבון, בלא סיבה נראית לעין;

 

(13)  היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת חשבון, בלא סיבה נראית לעין;

 

(14)  מספר פעולות בחשבון לאותו יעד או מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין;

 

(15)  הפקדות מרובות, בלא סיבה נראית לעין, על ידי אדם שאינו בעל החשבון או מורשה החתימה;

 

(16)  העדר זיקה בין לווה ובין בטוחה שהעמיד כנגד אשראי בהיקף מהותי;

 

(17)  ניהול מספר חשבונות באגודת פיקדון ואשראי, שאינו מתיישב עם פעילות בעל החשבון;

 

(18)  רכישת מזומן, המחאות נוסעים, שטרות למוכ"ז כרטיסי חיוב או אמצעי תשלום אחר, לרבות אמצעי תשלום אינטרנטי, בתדירות גבוהה או בהיקף מהותי;

 

(19)  העברות שוטפות או פעולות באמצעות כרטיסי חיוב בהיקף מהותי מגופים במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית או אל גופים כאמור;

 

(20)  הצהרה שניתנה לפי צו זה, שנחזית לבלתי נכונה;

 

(21)  פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית וכן במדינה או טריטוריה אשר אין בה חקיקה לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור לפי הנחיית הממונה;

 

(22)  פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות של הארגון, ככל שידוע לתאגיד הבנקאי;

 

(23)  ריבוי זיכויים מהוראות קבע לחשבון בלא סיבה נראית לעין;

 

(24)  זיכוי לחשבון כרטיס חיוב או ריבוי זיכויים, והכל – בסכום מהותי, בלא סיבה נראית לעין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוספת שלישית

(סעיף 17(2)(ז))

סוג הפעולה לדיווח

 

(1) הפקדת מזומנים במטבע ישראלי לחשבון;

 

(2) הפקדת מזומנים במטבע חוץ לחשבון;

 

(3) משיכת מזומנים במטבע ישראלי מחשבון;

 

(4) משיכת מזומנים במטבע חוץ מחשבון;

 

(5) משיכת מזומנים שלא דרך חשבון (למעט הפעולות המפורטות בפרטים 7 ו-8);

 

(6) הפקדת מזומנים שלא דרך חשבון, למעט הפעולות המפורטות בפרטים 7 ו-8;

 

(7) הפקדת מזומן והעברתו לחוץ לארץ שלא דרך חשבון, למעט הפעולות המפורטות בפרט 21;

 

(8) משיכת מזומן שמקורו בחוץ לארץ שלא דרך חשבון, למעט הפעולות המפורטות בפרט 22;

 

(9) החלפת שטרות ומעות במטבע ישראלי;

 

(10)  החלפת שטרות ומעות במטבע חוץ;

 

(11)  המרת שטרות ומעות ממטבע ישראלי למטבע חוץ;

 

(12)  המרת שטרות ומעות ממטבע חוץ למטבע ישראלי;

 

(13)  הוצאת המחאה בנקאית במטבע ישראלי;

 

(14)  הוצאת המחאה בנקאית במטבע חוץ;

 

(15)  קניית המחאת נוסעים או שטר למוכ"ז של מוסד פיננסי מחוץ לישראל, למעט הפעולות המפורטות בפרט 23;

 

(16)  הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי מחוץ לישראל, למעט הפעולות המפורטות בפרט 24;

 

(17)  העברה בין-לאומית מישראל לחוץ לארץ דרך חשבון, למעט הפעולות המפורטות בפרט 25;

 

(18)  העברה בין-לאומית מחוץ לארץ לישראל דרך חשבון, למעט הפעולות המפורטות בפרט 26;

 

(19)  תשלום שיקים שהוצגו לגביה בידי מוסד פיננסי מחוץ לישראל, למעט הפעולות המפורטות בפרט 27;

 

(20)  מכירת המחאת נוסעים;

 

(21)  הפקדת מזומנים והעברתם למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית שלא דרך חשבון;

 

(22)  משיכת מזומנים שמקורם במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית שלא דרך חשבון;

 

(23)  קניית המחאת נוסעים או שטר למוכ"ז של מוסד פיננסי ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית;

 

(24)  הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית;

 

(25)  העברה בין-לאומית מישראל למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית דרך חשבון;

 

(26)  העברה בין-לאומית לישראל ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית דרך חשבון;

 

(27)  תשלום שיקים שהוצגו לגביה בידי מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוספת רביעית

(סעיפים 1, 14(א)(2), (5), (6) ו-(7), 17(ב)(ו), 19(3)(ב) ו-(ג) והתוספת השניה והשלישית)

רשימת המדינות והטריטוריות

 

(1) מדינה או טריטוריה כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה-FATF, ארגון Moneyval או ארגונים בין-לאומיים אחרים פרסמו הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור; ראש הרשות המוסמכת, רשאי לקבוע כי סעיפים 14(א)(2), 14(א)(6), 14(א)(7) ו-17(2)(ו) לצו זה, כולם או חלקם, לא יחולו לגבי חלק מן המדינות והטריטוריות שברשימות כאמור; קביעות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת;

 

(2) המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטן, הממלכה של ירדן, הרשות הפלסטינית, לבנון, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, טורקיה, מרוקו, סודן, סומליה, סוריה, סעודיה, עירק, פקיסטן, צפון קוריאה, רצועת עזה, תוניס ותימן, ובלבד שלא מדובר בפעולה אסורה לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

ביום 29 בדצמבר 2016 פורסם ברשומות תיקון מספר 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים), אשר הסדיר בין היתר, את חובת הרישוי במתן שירותי פיקדון ואשראי. תיקון חקיקה זה התווסף להסדרת חובת הרישוי במתן שירותי אשראי ובמתן שירות בנכס פיננסי והיווה שלב חשוב באסדרה של תחום השירותים הפיננסיים הניתנים בידי מי שאינם בנק או גוף מוסדי, כחלק ממסקנות צוותים בין משרדיים שעסקו בנושאים אלה. במסגרת החוק הוקנו לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הממונה) סמכויות רישוי, פיקוח ואכיפה על אגודות פיקדון ואשראי ונקבעו הסדרים לעניין קבלת רישיונות, הגבלות וחובות ביחס לפעילותם.

שוק מפוקח בו פועלות אגודות פיקדון ואשראי הוא בעל חשיבות כלכלית רבה. הוא יכול לשמש חלופה לשירותים שמספקת כיום המערכת הבנקאית והמוסדית ויכול לתרום תרומה משמעותית לתחרות בתחום. צורך זה בולט על רקע המבנה הריכוזי בסקטור השירותים הפיננסיים בישראל והתחרות המוגבלת בו.

תחומי הפעילות של אגודת פיקדון ואשראי למען חברי האגודה נרחבים ודומים במהותם לתחומי הפעילות של תאגידים בנקאיים בהיקף פעילות מוגבל (בנקאות זעירה) וכוללים בין היתר: קבלת פיקדונות, ניהול חשבון עובר ושב, לרבות: ניהול תשלומים, העברות בין חשבונות, המרות כספים, מתן אשראי,  קנייה ומכירה של מטבע חוץ, שמירה וניהול של מסמכים סחירים, קנייה ומכירה של ניירות ערך ופעילויות המפורטות בסעיף 38א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

 כחלק מאסדרת פעילותם של בעלי רישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי, פועל הממונה להסדיר גם היבטים הנוגעים לחשש מפני הלבנת הון ומימון טרור, העשויים להתעורר במסגרת פעילותם.

סעיפים 7(ב) ו-(ג) ו-32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-200 (להלן – חוק איסור הלבנת הון) מסמיכים את שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון פנים, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בצו הוראות לעניין חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירת מסמכים, לגבי גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון, הנמצא באחריותו. כמו כן, סעיף 95 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן – חוק המאבק בטרור), מסמיך את שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ולאחר התייעצות עם השר לביטחון פנים, לקבוע הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעולה ברכוש אל מול פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים ופרטי הזיהוי של מי שהוכרז עליהם שהם פעילי טרור.

שיטות הלבנת ההון הן רבות ומגוונות, אך המכנה המשותף של רובן הוא ניצול היעילות, המחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות לתהליך מובנה של שימוש במערכות אלה, לשם הפקדת כספים והעברתם ממקום למקום תוך הסוואת זהותם של בעלי הזכויות בהם ומקורם של הכספים. התהליך כולל, בין היתר, פעולות של "מיקום" כספים (לרוב מזומנים בסכומים גדולים) במערכת פיננסית לגיטימית המטשטש באופן מירבי את מקורם האסור של הכספים ומקשה את איתורו. כן כולל התהליך פעולות פיננסיות לגיטימיות נוספות, כגון המרה, הפקדה, משיכה ועוד כאלה פעולות הנעשות בין גורמים הממוקמים במדינות שונות. הפעולות האמורות נעשות בדרך של "הטמעתו" של הרכוש במערכת הכלכלית הלגיטימית, כך שלא ניתן לשחזר את מקורו העברייני.

מטרתו של צו זה היא להסדיר את החובות של אגודות פיקדון ואשראי בתחום זה.

לסעיף 1

מוצע להגדיר את המונחים בהם נעשה שימוש בצו. יצוין כי מרבית ההגדרות תואמות להגדרות בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א- 2001 (להלן – הצו הבנקאי), וזאת בשל הצורך לשמור על מסגרת מונחים אחידה היות שמדובר בפעילות דומה.

לסעיף 2

מוצע לחייב אגודות פיקדון ואשראי לבצע הליך של "הכרת הלקוח" בעת פתיחת חשבון ובעת ביצוע פעולות אף אם אינן נרשמות בחשבון. מטרת ההליך לסייע בהערכת מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור ולסייע בעמידה בחובות הקבועות בצו.

דגש מיוחד במסגרת הליך הכרת הלקוח ניתן למקרה שבו מקבל השירות הוא תושב חוץ, איש ציבור זר או בעל עסק. כמו כן, מוצע לאסור על פתיחת חשבונות ממוספרים, חשבונות אנונימיים או חשבונות בשמות בדויים, כלומר שם החשבון יהיה תואם לשם שבו זוהה מקבל השירות.

 בנוסף מוצע שאגודות פיקדון ואשראי יקיימו בקרה שוטפת בהתייחס להליך הכרת הלקוח, לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ומימון טרור. מטרת הבקרה השוטפת היא מטעמי זהירות לשם בחינה מאוחרת יותר בנוגע לספקות העלולות להתעורר ביחס למקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לאגודה, לצורך קיום הליך נוסף ומעודכן של הכרת הלקוח. כמו כן, אגודת פיקדון ואשראי נדרשת לערוך רישומים ותיעוד של ההליך והפרטים בו.

לסעיפים 3 עד 5

מוצע לקבוע חובות של רישום ואימות פרטי זיהוי, בפתיחת חשבון אצל אגודת פיקדון ואשראי של המבקש לפתוח חשבון, של בעל חשבון ושל מורשה חתימה בחשבון וכן של נהנה ושל בעל שליטה ומנהל כללי של מבקש לפתוח חשבון תאגיד, בדומה להוראות הקבועות בצווי איסור הלבנת הון ומימון טרור מקבילים. תכליתם להטיל חובה על אגודות פיקדון ואשראי להכיר ולבצע זיהוי של לקוחותיו לשם הפחתת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור והגברת יכולת האכיפה בעניין. חובות אלה חלות גם בעת הוספה לחשבון קיים בעל חשבון ומורשה חתימה בחשבון וכן נהנה ובעל שליטה בתאגיד.

כמו כן, מוצע להטיל חובת רישום פרטנית של פרטי פעולה שבוצעה בדרך של העברה אלקטרונית הכוללת גם העברה בנקאית לרבות בין היתר, באמצעות חשבון קורספונדנט.

בסעיף 5 מוצע לדרוש בעת פתיחת חשבון קבלת הצהרה בחתימת מקור אודות נהנה ובעל שליטה בתאגיד ככל שקיימים, בהתאם לטופס בתוספת הראשונה לצו.

 

 

 

לסעיף 6

מוצע לקבוע הקלות בעת פתיחת חשבון ביחס לרישום נהנה ורישום בעל שליטה של גוף מן המנויים בסעיף. הקלה זו מתייחסת לגופים שהם גופים מפוקחים לעניין חובות איסור הלבנת הון ומימון או גופים שהמידע הרלוונטי זמין וידוע לכולי עלמא.

לסעיף 7

מוצע לקבוע חובות רישום, תיעוד ושמירת מסמכים בעת פתיחת חשבון קורספונדנט כהגדרתו בצו. החובות מותאמות לתאגידים פיננסיים מפוקחים שעמם האגודה מקיימת ממשקים עבור מקבלי השירות השונים, בין היתר: העברות מחוץ לארץ, השקעות, סליקה וכדומה, תוך הבחנה בין תאגיד פיננסי בארץ, תאגיד פיננסי זר ותאגיד פיננסי זר במדינה שאיננה חברה ב-OECD.

לסעיף 8

מוצע לקבוע מספר הקלות לעניין חובות הליך הכרת הלקוח, זיהוי פנים אל פנים, אימות של יחיד והצהרת נהנה, כאשר הפעילות בחשבון  מבוצעת ב"מערכת סגורה". במערכת סגורה, פעילות בחשבון של יחיד המשמש להחזקה וניהול פיקדונות כספיים מתבצעת באמצעות חשבונות בבנקים או באגודת פיקדון ואשראי אחרת או בבנק הדואר (להלן חשבון המקור) בישראל בלבד, והכספים מועברים ומוחזרים אל חשבון המקור.

לסעיף 9

מוצע לקבוע כי אגודת פיקדון ואשראי תהא חבה בחובת זיהוי פנים אל פנים של בעל החשבון ומורשה החתימה, בטרם ביצוע פעולה ראשונה בחשבון. מוצע לאפשר זיהוי פנים אל פנים באמצעות מספר מצומצם של גורמים: נציג אגודת פיקדון ואשראי, עורך דין, נציג דיפלומטי של ישראל בחוץ לארץ וכדומה. תוך מתן סמכות לממונה לאשר גורמים נוספים.  עיסוק האגודה על פי רוב מאופיין במערכת יחסים עסקית במתכונת של "פנים אל פנים", יחד עם זאת מוצע לקבוע חלופה לזיהוי פנים אל פנים אם האגודה השתמשה בטכנולוגיה שאישר הממונה, המאפשרת זיהוי חזותי ברור של  בעל החשבון ומורשה החתימה.

לסעיף 10

בסעיף זה מוצע לקבוע חובות מקלות אודות הנפקת כרטיס חיוב לבעלים או מורשה חתימה בחשבון עובר ושב, חלף ההוראות המוצעות אודות זיהוי פנים אל פנים, הצהרה על נהנה ובעל שליטה בתאגיד, אימות ורישום פרטי זיהוי. מוצע כי האגודה תדרוש רישום פרטי הזיהוי של בעל החשבון ומורשה החתימה בלבד וכן פרטי החשבון של  בעל החשבון ופרטי התאגיד הבנקאי עימו נעשית ההתחשבנות בגין הפעילות בכרטיס החיוב. בנוסף האגודה תאמת את פרטי הזיהוי של בעל כרטיס החיוב מול מרשם האוכלוסין ותשמור תיעוד של בדיקה זו.

לסעיף 11

מוצע חובת שמירת מסמכי הזיהוי, לתקופה של 7 שנים לפחות לאחר סגירת החשבון, או אחרי ביצוע פעולה המפורטת בסעיף 14 וזאת בהתאמה לחובות שמירת מסמכי זיהוי של תאגידים בנקאיים. תקופת שמירת מסמכי הזיהוי ידרשו אף לתקופה ארוכה יותר על ידי ממונה במקרים מסוימים כמו: חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות הדין. ניתן לשמור מסמכי זיהוי באמצעות סריקה ממוחשבת בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף. מסמכי הזיהוי מוגדרים בסעיף בהגדרה מרחיבה, כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, למען הסר ספק.

לסעיף 12

מוצע להסמיך את הממונה להורות על דרכי זיהוי, אימות פרטים, אישורים ודרישת מסמכים חלופיות במקרים מיוחדים.

לסעיף 13

מוצע כי ההקלות או הליכי הזיהוי החליפיים, המפורטים בסעיפים 6 עד 8 לצו, יבוטלו לפי שיקול דעתה של אגודת פיקדון ואשראי בהתאם למידת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, במקרה בו דיווחה אגודת פיקדון ואשראי על פעולה כפעולה הנחזית להיות בלתי רגילה.

לסעיף  14

בדומה לצווי איסור הלבנת הון אחרים, מוצע לקבוע הוראות בעניין דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות (בהתאם לגודל הפעולה), כמפורט בסעיף.

לסעיף  15

בדומה לצווי הלבנת הון אחרים ולצו הלבנת הון בנקאי, מוצע לקבוע הוראות לעניין חובת דיווח בלתי רגיל של אגודת פיקדון ואשראי, במקרה של פעולה שעל פי המידע המצוי ברשות האגודה, התעורר חשש שהיא קשורה לפעילות האסורה לפי חוק איסור הלבנת הון או חוק איסור מימון טרור. התוספת השנייה לצו כוללת רשימה של תסמינים אפשריים לפעולות בלתי רגילות (מבלי לגרוע מהצורך לדווח על פעילות הנחזית כבלתי רגילה שאינה מופיעה ברשימה זו). בנוסף מוצע לקבוע כי האגודה תדווח על פעילות של מקבל השירות שעליה דיווחה למשטרת ישראל לפי סעיף 6(א)(1) לחוק או לפי סעיף 10(א) לחוק איסור מימון טרור.

לסעיף 16

מוצע לקבוע הקלות לחובות הדיווח בהתאם לגודל הפעולה, כאמור בסעיף 14 זאת ביחס  לגוף מן המנויים בסעיף. הקלה זו מתייחסת לגופים שהם גופים מפוקחים לעניין חובות איסור הלבנת הון ומימון טרור.

לסעיף 17

בדומה לצווי איסור הלבנת הון אחרים, מוצע לקבוע פרטי דיווח שנדרשים להיכלל בדיווחים לפי סעיפים 14 ו- 15 לצו.

לסעיף 18

בדומה לצווי איסור הלבנת הון אחרים, מוצע לחייב אגודת פיקדון ואשראי בביצוע בקרה שוטפת אחר פעילות של מקבלי שירות, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים בהתאם לחוק. במסגרת הבקרה האגודה תבדוק כי פעולות מקבל השירות תואמות את אופי הפעילות הרגילה שלו לפי היכרותה עם הלקוח, ורמת הסיכון שקבעה ללקוח בהקשר להלבנת הון ולמימון טרור. בהקשר זה, מוצע כי האגודה תבצע בקרה מוגברת במקרים בהם קיים סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור בהתחשב ברקע של הלקוח, המדינה ממנה מועברים הכספים וסוג הפעולות ובין היתר: פעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה ופעילות של איש ציבור זר.

לסעיף 19

בדומה לצווי איסור הלבנת הון אחרים ולצו איסור הלבנת הון החל על תאגידים בנקאיים בפרט, מוצע לאסור על גילוי כל עובדה הקשורה לדיווח בלתי רגיל כמפורט בסעיף 15, וכן כל עובדה בנוגע לדיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק הלבנת הון. כמו כן, יודגש כי איסור הגילוי כאמור חלה בייחוד על מתן עיון במסמכים המעידים על האמור לכל אדם למעט מי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו באגודה או לגורם המוסמך לכך ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או לפי צו בית משפט.

לסעיף 20

מוצע לקבוע חובת בדיקה של כל בעל חשבון, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה בחשבון ואף מבצע פעולה בחשבון, כמפורט בסעיף, מול הרשימות המוגדרות בצו. יודגש כי בדיקה זו תתבצע באופן שוטף ובכל פעם שהרשימות מתעדכנות ביחס לארגון או אדם שמתווסף לרשימות, זאת בדומה לצווי הלבנת הון אחרים ולצו הלבנת הון החל על תאגידים בנקאיים בפרט.

לסעיף 21

מוצע לקבוע חובת ניהול ושמירת הרישומים באמצעות מאגר מידע ממוחשב.

מאגר המידע כאמור יכלול ניהול רישומים עבור פעולות שאינן נרשמות בחשבון כלשהו של בעל חשבון כמפורט בסעיף. אגודת פיקדון ואשראי תשמור את הפרטים כאמור מיום רישום הפעולה לתקופה של שבע שנים לפחות או לתקופה ארוכה יותר אם נדרשה לעשות כן, כמפורט בסעיף.

 



[1] ס"ח התשס"ה, עמ' 889.

[2] ק"ת התש"ל, עמ' 316; התשס"ח, עמ' 794.

[3] לרבות שם המדינה שבה הוצא מסמך הזיהוי.

[4] לרבות שם המדינה שבה הוצא מסמך הזיהוי.