"הורשע" - לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה, או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991;

(2) על אף האמור בפסקה (1), הוגשה בקשה בידי מי שניתן לקבוע, על יסוד פסק הדין בעניינו של מי שהורשע בביצוע עבירה, כי הוא נפגע במישרין מעבירה שאינה עבירת טרור, אך בית המשפט קבע לגביה בפסק דינו, לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, כי היא מעשה טרור, או בידי קרוב משפחה של מי שעבירה כאמור גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון, רשאי בית המשפט לדון בבקשה להטלת מגבלות, אם סבר שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בסעיף זה, "חשוד", "נאשם" ו"נידון" - כהגדרתם בחוק זכויות נפגעי עבירה.

(3) על אף האמור בפסקה (1), הוגשה בקשה בידי מי שנפגע במישרין מעבירה המנויה בפרט מפרטים 2 עד 6 בחלק א' בתוספת ראשונה א' לחוק זכויות נפגעי עבירה, או בידי קרוב משפחה של מי שעבירה כאמור גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון, והעבירה נעברה לפני תחילתו של חוק המאבק בטרור, רשאי בית המשפט לדון בבקשה להטלת מגבלות, אם מצא על יסוד פסק הדין בעניינו של מי שהורשע בביצוע העבירה, כי עבר עבירה שהיא מעשה טרור.

(4) החליט בית המשפט לדון בבקשה לפי הוראות פסקה (2) או (3), יחולו לעניין מגיש הבקשה הוראות חוק זה החלות לעניין נפגע עבירה, בשינויים המחויבים.

(5) על דבר הגשת בקשה לפי פסקאות (1) עד (3) יודיע בית המשפט לגורמים המנויים באותן פסקאות בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות.

(ב) בקשה להטיל מגבלות על פעיל טרור תוגש לפני שחרורו של פעיל הטרור מהמאסר או בתוך שישה חודשים לאחר שחרורו; ואולם בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה בחלוף שישה חודשים משחרורו של פעיל הטרור ממאסר, אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להורות על הטלת מגבלות, אם שוכנע, לאחר שקיים דיון בעניין, כי יש צורך בהטלת מגבלות משום שלנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי אם פעיל הטרור יתגורר, יעבוד או ילמד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה או בקרבת מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו; בעת הדיון בבקשה ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים שלהלן:

(1) נסיבות עבירת הטרור;

(2) חומרת עבירת הטרור;

(3) האם הצו התבקש על ידי נפגע העבירה כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "נפגע עבירה" או על ידי קרוב משפחתו של נפגע העבירה;

(4) פרק הזמן שעבר מיום שחרור פעיל הטרור ממאסר עד ליום הגשת הבקשה, ואם הבקשה הוגשה בחלוף שישה חודשים מיום שחרורו ממאסר - הנסיבות שהביאו להגשתה במועד זה;

(5) הפגיעה שתיגרם לפעיל הטרור בשל הטלת המגבלות.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית המשפט רשאי שלא לקיים דיון אף אם התבקש לעשות כן אם נפגע העבירה או מי מטעמו ביקש שלא לקיימו.

(ה) החליט בית המשפט להטיל מגבלות, יקבע את המגבלות כאמור בפסקאות (1) עד (3), כדי למנוע נזק נפשי לנפגע העבירה, והכול במידה שאינה עולה על הנדרש:

(1) יקבע את התקופה שבה יחולו המגבלות, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שלוש שנים; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, אם שוכנע כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ג);

(2) יקבע את האזור שבו יחולו המגבלות, לפי נסיבות העניין; קביעת האזור תיעשה, ככל הניתן, תוך שמירה על סודיות המען של מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או של מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו;

(3) לעניין פעיל טרור לפי פסקה (2) להגדרה "פעיל טרור", מצא בית המשפט כי לא ניתן להטיל מגבלות על מגורים כאמור בסעיף קטן (א)(1), (2) או (3), רשאי הוא להורות על מרחק שאסור לפעיל הטרור להימצא בו ממקום מגוריו של נפגע העבירה.

(ג) על מינוי מומחה וחוות דעתו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אלא אם כן נקבע אחרת בסעיף זה או בתקנות שהותקנו לפי חוק זה;

(ד) מי שהגיע אליו מידע מחוות דעת או מעדות נוספת כאמור בפסקה (1), ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוכן ובכפוף להוראות פסקאות משנה (א) ו–(ב) או באישור בית המשפט; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שנה.