אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' ___), התשפ"ד-2024
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' ___), התשפ"ד-2024
תזכיר חוק
א. שם החוק המוצע
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס'____), התשפ"ד-2024
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן – החוק או הוראת השעה), נחקק כהמשך וכהשלמה להחלטת ועדת השרים לבחינת הקמתו של מערך השיטור העירוני מיום 8 ביוני 2010, אשר קיבלה תוקף של החלטת ממשלה "מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי", ביום 24 ביוני 2010 ומספרה 1848 (להלן- החלטת הממשלה מס' 1848).
בטיוטת חוק זו, מוצע לתקן את החוק ולהאריך את תוקף הוראת השעה בשלושה חודשים נוספים עד ליום כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024).
במסגרת החלטת הממשלה מס' 1848 הוחלט, בין היתר, על הקמתו של מערך אכיפה עירוני משולב ברשויות המקומיות, הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, אשר יפעל להרתעה, למניעה ולאכיפה של בתחום עבירות איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי-חברתית (להלן - מערך אכיפה עירוני). זאת, במטרה לאפשר רפורמה מהותית ויסודית, שתגביר במידה ניכרת את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה ותושביה, כדרך מרכזית וכמנוף לשיפור איכות החיים במדינת ישראל.
במסגרת יישום החלטת הממשלה מס' 1848 ובמטרה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן, ולאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בשטחן, נחקק החוק, שבמסגרתו הוקנו לפקחי הרשויות המקומיות אשר עומדים בתנאים הקבועים בחוק ואשר הוסמכו לפי הוראותיו, סמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר. כמו כן, לפקחי הרשויות המקומיות אשר הוסמכו כ"פקחים מסייעים" בהתאם להוראות החוק, הוקנו סמכויות נוספות שאותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים המפורטים בחוק.
בהתאם לתפיסת ההפעלה של מערכי האכיפה העירוניים, כפי שגובשה במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל, מתמקדים מערכי האכיפה העירוניים באכיפת סל עבירות מוגדר, בתחומי איכות החיים ומניעת אלימות.
בשל חדשנות מערכי האכיפה העירוניים באותה העת, וכדי לבחון את האפקטיביות שבהקמתם ואת מידת יעילותם בהשגת המטרות שהוגדרו ושפורטו לעיל, הוחלט בהחלטת ממשלה מס' 1848 כי המערכים יוקמו ויפעלו כפיילוט לתקופה של שנתיים. בשל כך, חוקק החוק בתחילה כהוראת שעה לתקופה של שנתיים. במהלך השנים הוארכה תקופת הוראת השעה מזמן לזמן בתקופות נוספות, ולאחרונה בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)(תיקון מס' 11), התשפ"ד-2024 (ס"ח תשפ"ד, עמ' 424) הוארך תוקפה עד יום כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024).
בשנות הפעלת מערכי האכיפה העירוניים הוכללו עד כה בתוספת הראשונה לחוק 86 רשויות מקומיות, ביניהן גם מועצות אזוריות. במרביתן של רשויות ומועצות אלה פועל כיום מערך אכיפה עירוני, ובחלקן האחר מערך האכיפה העירוני מצוי בשלבי הקמה והיערכות שונים. בנוסף, במסגרת זו, פועלים מערכי אכיפה עירוניים במספר רשויות מקומיות באזור יהודה והשומרון, מכוח סעיף 87ג לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א-1981, שכותרתו אימוץ הוראות חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (תיקון מס' 203), התשע"ב-2012.
לדעת גורמי המקצוע במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל, יש בנתונים שהצטברו עד כה כדי להעיד כי פעילות מערכי האכיפה העירוניים היא יעילה ואפקטיבית. כמו כן, קיימת שביעות רצון רבה בקרב ראשי הרשויות המקומיות מפעילות מערכי האכיפה העירוניים המבוצעת בתחומן, לרבות משיתוף הפעולה הקיים מול משטרת ישראל בנושא, ומהיוזמה לפעילויות משותפות שלהם בתחומי האכיפה השונים. מרביתם אף מדגישים את חשיבות הפרויקט ומציינים את התרומה המשמעותית של מערכי האכיפה העירוניים לשיפור איכות החיים ותחושת הביטחון של התושבים ברשויות המקומיות שבהן פועלים המערכים.
על רק ממצאים אלה, פורסמו החל משנת 2015 הצעות חוק מטעם הממשלה אשר ביקשו להפוך את הוראת השעה בנושא להוראת קבע (ראו למשל הצעות חוק הממשלה מס' 929, התשע"ה, עמ' 752; הצעות חוק הממשלה מס' 1105, התשע"ז, עמ' 750; הצעות חוק הממשלה מס' 1421, התשפ"א, עמ' 522). ואולם עד כה טרם עוגנה הוראת השעה כהוראת קבע אלא הוחלט על הארכת תוקפה, כאמור, עד יום כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024).
לנוכח אירועי חודש אוקטובר האחרון וההכרזה על מלחמת "חרבות ברזל" בעקבותיהם, חל עיכוב בקידום עבודת המטה המבוצעת על ידי גורמי המקצוע במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל, לבחינה ולהסדרה של היבטי התוכנית השונים והעברתה למסלול של הסדר קבע. נוסף על כך, עלה הצורך לבחינת התוכנית ואפשרות עדכונה, בהתאם לתובנות שעלו על רקע אירועים אלה.
משום כך, ומאחר שמטרות חקיקת החוק ובהן המאבק באלימות, בעבריינות ובעבירות הפוגעות באיכות החיים של תושבי הרשויות המקומיות, והצורך בשמירה על המשך רצף הפעלתה ואפשרות הרחבתה של התכנית לרשויות מקומיות נוספות, עומדים בעינם, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה בשלושה חודשים, עד ליום כ"ב בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024), וזאת כדי לאפשר במהלך תקופה זו את השלמת עבודת המטה בתכנית, על כלל היבטיה, לרבות בחינת הרשויות המקומיות שיכללו בתכנית, בחינת מתווה הסיוע בתקצוב התוכנית שיינתן לסוגי רשויות מקומיות מסוימות, והפיכת הוראת השעה להוראת קבע לאחר עריכת השינויים הנדרשים.
ג. עיקרי החוק המוצע
הארכת הוראת השעה בשלושה חודשים נוספים.
ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה
הקמת והפעלת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות המקומיות ימשיכו להתבצע בהתאם לתקציב המוקצה לנושא.
ה. השפעת החוק המוצע על ההיבט המנהלי והתקן
אין השפעה
ו. הערות משרדי הממשלה וגורמים אחרים
ז. עמדת היועץ המשפטי לממשלה
ח. להלן נוסח החוק המוצע
תזכיר חוק מטעם הממשלה:
|
1. |
בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011[1] בסעיף 23, במקום "כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024)" יבוא "כ"ב בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024)". |
סעיף 1
החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן – החוק או הוראת השעה), נחקק כהמשך וכהשלמה להחלטת ועדת השרים לבחינת הקמתו של מערך השיטור העירוני מיום 8 ביוני 2010, אשר קיבלה תוקף של החלטת ממשלה "מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי", ביום 24 ביוני 2010 ומספרה 1848 (להלן- החלטת הממשלה מס' 1848).
במסגרת החלטה זו, הוחלט, בין היתר, על הקמתו של מערך אכיפה עירוני משולב ברשויות המקומיות, הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, אשר יפעל להרתעה, למניעה ולאכיפה של בתחום עבירות איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי-חברתית (להלן - מערך אכיפה עירוני). זאת, במטרה לאפשר רפורמה מהותית ויסודית, שתגביר במידה ניכרת את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה ותושביה, כדרך מרכזית וכמנוף לשיפור איכות החיים במדינת ישראל.
במסגרת יישום החלטת הממשלה מס' 1848 ובמטרה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן, ולאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בשטחן, נחקק החוק, שבמסגרתו הוקנו לפקחי הרשויות המקומיות אשר עומדים בתנאים הקבועים בחוק ואשר הוסמכו לפי הוראותיו, סמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר. כמו כן, לפקחי הרשויות המקומיות אשר הוסמכו כ"פקחים מסייעים" בהתאם להוראות החוק, הוקנו סמכויות נוספות שאותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים המפורטים בחוק.
בהתאם לתפיסת ההפעלה של מערכי האכיפה העירוניים, כפי שגובשה במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל, מתמקדים מערכי האכיפה העירוניים באכיפת סל עבירות מוגדר, בתחומי איכות החיים ומניעת אלימות.
בשל חדשנות מערכי האכיפה העירוניים באותה העת, וכדי לבחון את האפקטיביות שבהקמתם ואת מידת יעילותם בהשגת המטרות שהוגדרו ושפורטו לעיל, הוחלט בהחלטת ממשלה מס' 1848 כי המערכים יוקמו ויפעלו כפיילוט לתקופה של שנתיים. בשל כך, חוקק החוק בתחילה כהוראת שעה לתקופה של שנתיים. במהלך השנים הוארכה תקופת הוראת השעה מזמן לזמן בתקופות נוספות, ולאחרונה בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)(תיקון מס' 11), התשפ"ד-2024 (ס"ח תשפ"ד, עמ' 424) הוארך תוקפה עד יום כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024).
בשנות הפעלת מערכי האכיפה העירוניים הוכללו עד כה בתוספת הראשונה לחוק 86 רשויות מקומיות, ביניהן גם מועצות אזוריות. במרביתן של רשויות ומועצות אלה פועל כיום מערך אכיפה עירוני, ובחלקן האחר מערך האכיפה העירוני מצוי בשלבי הקמה והיערכות שונים. בנוסף, במסגרת זו, פועלים מערכי אכיפה עירוניים במספר רשויות מקומיות באזור יהודה והשומרון, מכוח סעיף 87ג לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א-1981, שכותרתו אימוץ הוראות חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (תיקון מס' 203), התשע"ב-2012.
לדעת גורמי המקצוע במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל, יש בנתונים שהצטברו עד כה כדי להעיד כי פעילות מערכי האכיפה העירוניים היא יעילה ואפקטיבית. כמו כן, קיימת שביעות רצון רבה בקרב ראשי הרשויות המקומיות מפעילות מערכי האכיפה העירוניים המבוצעת בתחומן, לרבות משיתוף הפעולה הקיים מול משטרת ישראל בנושא, ומהיוזמה לפעילויות משותפות שלהם בתחומי האכיפה השונים. מרביתם אף מדגישים את חשיבות הפרויקט ומציינים את התרומה המשמעותית של מערכי האכיפה העירוניים לשיפור איכות החיים ותחושת הביטחון של התושבים ברשויות המקומיות שבהן פועלים המערכים.
על רק ממצאים אלה, פורסמו החל משנת 2015 הצעות חוק מטעם הממשלה אשר ביקשו להפוך את הוראת השעה בנושא להוראת קבע (ראו למשל הצעות חוק הממשלה מס' 929, התשע"ה, עמ' 752; הצעות חוק הממשלה מס' 1105, התשע"ז, עמ' 750; הצעות חוק הממשלה מס' 1421, התשפ"א, עמ' 522). ואולם עד כה טרם עוגנה הוראת השעה כהוראת קבע אלא הוחלט על הארכת תוקפה, כאמור, עד יום כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024).
לנוכח אירועי חודש אוקטובר האחרון וההכרזה על מלחמת "חרבות ברזל" בעקבותיהם, חל עיכוב בקידום עבודת המטה המבוצעת על ידי גורמי המקצוע במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל, לבחינה ולהסדרה של היבטי התוכנית השונים והעברתה למסלול של הסדר קבע. נוסף על כך, עלה הצורך לבחינת התוכנית ואפשרות עדכונה, בהתאם לתובנות שעלו על רקע אירועים אלה.
משום כך, ומאחר שמטרות חקיקת החוק ובהן המאבק באלימות, בעבריינות ובעבירות הפוגעות באיכות החיים של תושבי הרשויות המקומיות, והצורך בשמירה על המשך רצף הפעלתה ואפשרות הרחבתה של התכנית לרשויות מקומיות נוספות, עומדים בעינם, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה בשלושה חודשים, עד ליום כ"ב בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024), וזאת כדי לאפשר במהלך תקופה זו את השלמת עבודת המטה בתכנית, על כלל היבטיה, לרבות בחינת הרשויות המקומיות שיכללו בתכנית, בחינת מתווה הסיוע בתקצוב התוכנית שיינתן לסוגי רשויות מקומיות מסוימות, והפיכת הוראת השעה להוראת קבע לאחר עריכת השינויים הנדרשים.