א. הרחבת תחולת החובה לפעול באמצעות מכון בקרה בשתי תקופות, האחת שתחילתה מיום כ"ה בסיון
התשפ"ד (1 ביולי 2024) והשנייה שתחילתה מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).

ב. הסדרת הסמכויות ופעולת הבקרים המורשים בהתאם להרחבת פעילות מכוני הבקרה.

ג. תיקון ועדכון של האגרות המנויות בפרט 2 בתוספת החמישית לתקנות בהתאם להרחבת תחולת החובה.

ד. עדכון בהגשת תכניות עבודה למכון בקרה בעת הגשת בקשה לבקרת ביצוע באמצעות מתן האפשרות
להגשתן שלא כמקשה אחת (מדרג בהגשת תכניות עבודה).

ה. תיקונים אגביים נדרשים בתקנות.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד הפנים:

טיוטת תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו) (תיקון), התשפ"ד-2024

בתוקף סמכותי לפי הגדרות "בקרת ביצוע" ו"בקרת תכן" בסעיף 1 וסעיפים 157ג, 158טו, 158טו1, 158כג ס"ק (ב), (ג), (ו), 158כד, 158כו, 158כט, ו-265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[1] (להלן – החוק) ולאחר התייעצות עם שר הבריאות; השרה להגנת הסביבה; השר לביטחון לאומי; שר הביטחון ועם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ולעניין תקנות 40, 41, 46, 50, 52 ו-62, פרק ז' והתוספת החמישית – באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון

בתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח-2018[2] (להלן – התקנות העיקריות), בכל מקום, המילים "תקנות גורמים מאשרים" יימחקו.

תיקון תקנה 1

(2)

בתקנה 1 לתקנות העיקריות, בהגדרה "האחראי" לפני "כמשמעותו בסעיף 158לא1" יבוא "אחראי על מכוני בקרה".

הוספת תקנה 40א

(3)

אחרי תקנה 40 לתקנות העיקריות יבוא:

הסכם למתן שירותי בקרת תכן לבניה חלקית

40א.

בנוסף לאמור בתקנה 40, בעד בקרת תכן, בבניה לפי תקנה 91(ב)(2), תהא האגרה לפי שטח הבנייה הכולל של המבנה המיועד להיבנות.

הוספת תקנה 40ב

(4)

אחרי תקנה 40א לתקנות אלה יבוא:

הסכם למתן שירותי בקרת תכן לתוספות או שינויים

40ב.

בנוסף לאמור בתקנה 40, בעד בקרת תכן בבניה לפי תקנה 91(ב)(3), תחושב האגרה לפי שטח הבניה המתווסף לשטחים שאושרו לפניו במכון הבקרה.

תיקון תקנה 42

(5)

בתקנה 42 לתקנות העיקריות -

(1)

בתקנת משנה (ד) במקום "חוות דעת" יבוא "התייחסות" ובמקום הקטע החל במילים "רשאי מכון הבקרה" עד המילים "תום תקופת בקרת התכן" יבוא "יפעל מכון הבקרה בהתאם לתקנה 89א4".

תיקון תקנה 43

(6)

בתקנה 43 לתקנות העיקריות -

(1)

בכותרת במקום "חוות דעת" יבוא "התייחסות".

(2)

בתקנת משנה (א) במקום "חוות דעת" יבוא "התייחסות".

תיקון תקנה 44

(7)

בתקנה 44 לתקנות העיקריות -

(1)

בתקנת משנה (א) בסעיף קטן (2) במקום "חוות דעת" יבוא "התייחסות".

תיקון תקנה 48

(8)

בתקנה 48 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

(1)

"(17) על אף האמור בס"ק 8-11 רשאי האחראי לביקורת על הביצוע, לבקשת בעל ההיתר, להגיש למכון הבקרה את קבצי התכניות המפורטות בס"ק 8-11 (להלן - קבצי התכניות) במספר מועדים בהתאם להוראות אלה;

במועד הגשת בקשה לבקרת ביצוע יוגשו כל אלה:"

"(א) קבצי התכניות הנדרשים בחלק שעד לכניסה הקובעת לבניין כהגדרתה בתקנות בקשה להיתר, תנאיו ואגרות, התש"ל 1970 (להלן- הכניסה הקובעת לבניין) ;

כלל הבניין שתי קומות מרתף ומעלה, ניתן שיוגשו קבצי התכניות עד לתקרת קומת המרתף התחתונה ביותר ובמועד לאחריו יוגשו קבצי התכניות עד לכניסה הקובעת לבניין."

" (ב) רשימה ובה יפורטו המועדים בהם יוגשו יתרת קבצי התכניות מהכניסה הקובעת לבניין ופירוט קבצי התכניות שיועברו בכל מועד. (להלן - הרשימה); הרשימה לא תכלול יותר משני מועדי הגשה."

" (ג) על אף האמור בס"ק 17(ב), לגבי בניין רב קומות כהגדרתו בתקנות התכנון והבניה בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל- 1970 או לגבי מבנה מורכב כמפורט בתוספת הרביעית לתקנות אלה הרשימה לא תכלול יותר משלושה מועדי הגשה."

" (ד) מועדי ההגשה ברשימה יהיו לפחות 30 ימים טרם המועד המשוער לביצוע העבודות אליהן מתייחסים קבצי התכניות."

" (ה) מכון הבקרה יהיה רשאי לדרוש בכל עת שינוי של מועדי ההגשה ברשימה או של תכולת קבצי התכניות."

הוספת תקנה 50א

(9)

אחרי תקנה 50 לתקנות העיקריות יבוא:

הסכם למתן שירותי בקרת ביצוע לפי תקנה 91(ב)(2) -(3)

50א

בנוסף לאמור בתקנה 50, בעד בקרת ביצוע בבניה לפי תקנה 91(ב)(2) או תקנה 91(ב)(3), תחושב האגרה לפי שטח הבנייה הכולל של המבנה המיועד להיבנות, כולל שינויים או תוספות.

הוספת תקנה 52א

(10)

אחרי תקנה 52 לתקנות העיקריות יבוא:

הגשה וקליטה של תכניות עבודה בשלבים בבקרת ביצוע

52א

(א)

הוגשו קבצי התכניות כאמור בתקנה 48 ס"ק 17 יגיש האחראי לביקורת על הביצוע למכון הבקרה את יתרת קבצי התכניות בהתאם למועדי ההגשה שנקבעו לכך ברשימה. בכל מועד הגשה, יבדוק מכון הבקרה בתוך 15 ימים, כי הוגשו כל קבצי התכניות הנדרשים לפי הרשימה ואת תקינותם ויודיע את תוצאות בדיקתו לבעל ההיתר, לעורך הבקשה ולאחראי על הביצוע; לא מצא ליקויים יאשר את קבצי התכניות; מצא ליקויים יפרט את הדרוש תיקון ויבהיר כי לא ניתן להתחיל בביצוע העבודה בהתאם לקבציי התכניות עד לתיקון הליקויים וקבלת אישור מכון הבקרה על תיקון הליקויים.

(ב)

בוצעה עבודה מבלי שמכון הבקרה אישר את קבצי תכניות העבודה לגביה, רואים את עבודת הבנייה שבוצעה כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו אם אינה חורגת מתנאיו וינהגו בה בהתאם לקבוע בתקנה 60.

תיקון תקנה 53

(11)

בתקנה 53 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

(1)

"(4) רשימת מועדי הגשת קבצי תכניות העבודה כנדרש בתקנה 48(17), ככל שבחר בעל ההיתר להגיש את תכניות העבודה במספר מועדים."

תיקון תקנה 60

(12)

בתקנה 60 לתקנות העיקריות -

(1)

בתקנת משנה (א) לפני "יודיע על כך לאחראי לביקורת על הביצוע" יבוא "או גילה ביצוע עבודות שלא אושרו על ידי מכון הבקרה,".

תיקון תקנה 73

(13)

בתקנה 73 לתקנות העיקריות -

(1)

בתקנת משנה (א) בסעיף קטן (4) לפני " ואגרה בעד בקרת תכן לתכניות עבודה מתוקנות כאמור בתקנה 72." יבוא ",הפרש אגרה בגין פערי שטחים בין שטח בניה כולל שחושב בבקשות לפי תקנה 91(ב)(2) או 91(ב)(3) לבין שטח הבניה הכולל הסופי,".

הוספת תקנה 89א

(14)

אחרי תקנה 89 לתקנות העיקריות יבוא:

בקר מורשה בריאות

89א

(א)

חלה על מבנה חובת בקרה במכון בקרה, תחול על בקר מורשה בריאות טרם מתן אישורו, חובת קבלת התייחסות הגורם המאשר, בסוג הבניינים שהשימוש או העבודות בהם הוא אחד מאלה:

(1)

מרכול שיש בו טיפול במזון ואיטליז;

(2)

בית אוכל וכל מקום המיועד לשמש להכנה של מזון לרבות במוסדות ולמעט לשימוש עצמי;

(3)

בית מרקחת ובית מסחר לתרופות כהגדרתם בפקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א – 1981 ;

(4)

אחסנה של תרופות, ציוד רפואי, תמרוקים, מזון, קנאביס ;

(5)

מעבדה רפואית כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל"ז-1977;

(6)

מכון למכשיר מיוחד כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ"ד-1994 ומכון דימות;

(7)

אולם או גן לשמחות ואירועים;

(8)

בניה הנמצאת באזור מגן כהגדרתו בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ"ה 1995 ;

(9)

מרפאה אונקולוגית, מרפאת דיאליזה וכן מרפאה שבה מתבצעות פעולות של כירורגיה קטנה או בינונית כמשמעותן בתקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ"ז-1987;

(10)

תחנה לבריאות המשפחה (טיפת חלב);

(11)

קניון כהגדרתו בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013;

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), הסמכות הנתונה לשר הבריאות כגורם מאשר או למי מעובדי משרדו, לא תהיה נתונה לבקר מורשה בריאות, בסוג הבניינים שחלה עליהם חובת בקרה במכון בקרה שהשימוש או העבודות בהם הוא אחד מאלה:

(1)

מחלקה סיעודית בבית אבות או בית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, תשע"ב-2012 ;

(2)

בריכת שחייה המיועדת לציבור הרחב למטרות ספורט ונופש ובריכת שחייה באתר אירוח או לינה המיועדת לשימושם של יותר מארבע יחידות אירוח, וכן מקוואות, מרחצאות, בריכת זרמים ציבורית, פארק מים, מגלשות מים ;

הוספת תקנה 89א1

(15)

אחרי תקנה 89א לתקנות אלה יבוא:

בקר מורשה התגוננות אזרחית

89א1

(א)

חלה על מבנה חובת בקרה במכון בקרה, תחול על בקר מורשה של הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית,התשי"א-1951 טרם מתן אישורו, חובת קבלת התייחסות הגורם המאשר, בסוג הבניינים שהשימוש או העבודות בהם הוא אחד מאלה:

(1)

על אף האמור בתקנה 89א1(ב)(3), החל מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) ביחס:

(א)

מרפאות;

(2)

בתקופה מיום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024) ועד ליום ל' בכסליו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) ביחס:

(א)

מבנים הכוללים עירוב שימושים;

(3)

על אף האמור בתקנה 89א1(א)(2), החל מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) ביחס :

(א)

מבנים הכוללים עירוב שימושים הכוללים שימושים של חינוך; רווחה ; בריאות ;

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), הסמכות הנתונה לרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 כגורם מאשר, לא תהיה נתונה לבקר מורשה התגוננות אזרחית, בסוג הבניינים שחלה עליהם חובת בקרה במכון בקרה שהשימוש או העבודות בהם הוא אחד מאלה:

(1)

מבני חינוך;

(2)

מוסדות רווחה;

(3)

בתקופה מיום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024) ועד ליום ל' בכסליו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024):

(א)

מרפאות;

(ג)

בתקנה זו:

"תקופה מיום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024) ועד ליום ל' בכסליו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)" ו - "החל מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)" - מתייחס למועד אישור הבקשה להיתר ברשות הרישוי.

הוספת תקנה 89א2

(16)

אחרי תקנה 89א1 לתקנות אלה יבוא:

בקר מורשה כיבוי והצלה

89א2

הסמכות הנתונה לרשות הארצית לכבאות והצלה כגורם מאשר או לממלא תפקיד בה לא תהיה נתונה לבקר מורשה כיבוי והצלה, בסוג הבניינים שחלה עליהם חובת בקרה במכון בקרה שהשימוש או העבודות בהם הוא אחד מאלה:

(א)

בתקופה מיום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024) ועד ליום ל' בכסליו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) ביחס:

(1)

"הקמת בניין מגורים חדש עד גובה של 42 מטרים" – כהגדרתו בתקנה 91(א) לתקנות אלה לרבות הכולל שימוש אחד או יותר מהשימושים המפורטים:

(א)

מבנה ציבור;

(ב)

משרדים;

(ג)

מסחר;

(ב)

בתקופה מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) ועד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) ביחס:

(1)

בנין המשמש לאחסנה שאינו בנין רב קומות;

(2)

קניון כהגדרתו בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג- 2013;

(ג)

בתקנה זו:

"תקופה מיום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024) ועד ליום ל' בכסליו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)" ו - "התקופה מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)" ועד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)" - מתייחס למועד אישור הבקשה להיתר ברשות הרישוי.

הוספת תקנה 89א3

(17)

אחרי תקנה 89א2 לתקנות אלה יבוא:

בקר מורשה הגנת הסביבה

89א3

הסמכות הנתונה לשרה להגנת הסביבה כגורם מאשר או למי מעובדי משרדה, לא תהיה נתונה לבקר מורשה סביבה, בסוג הבניינים, השימושים או העבודות שחלה עליהם חובת בקרה במכון בקרה בהתאם לתקנות אלה.

הוספת תקנה 89א4

(18)

אחרי תקנה 89א3 לתקנות אלה יבוא:

תהליך קבלת התייחסות גורם מאשר

89א4

(א)

נדרש בקר מורשה לקבל התייחסות מטעם גורם מאשר יפנה הבקר המורשה תוך יום לגורם המאשר ויצרף לפנייתו תכנית ראשית וכל חומר או מידע שנדרש על פי הנחיית הגורם המאשר.

(ב)

הגורם המאשר ימסור את התייחסותו לבקר המורשה בתוך 10 ימים מיום הפניה, והבקר המורשה יעבירה למבקש בדוח הביניים כאמור בתקנה 42(ג).

(ג)

דרש הגורם המאשר בהתייחסותו את תיקון הבקשה, יגיש עורך הבקשה בקשה מתוקנת למכון בקרה, אחת או יותר, ובלבד שהבקשה המתוקנת האחרונה, תוגש למכון הבקרה וזה יעבירו לגורם המאשר, לא יאוחר מ-10 ימים לפני תום תקופת בקרת התכן. הגורם המאשר ימסור את התייחסותו בתוך 5 ימים מיום הפניה.

(ד)

לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור בתקנת משנה (ב) או (ג), יפעיל הבקר המורשה את סמכותו לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור בסעיף 158כג (ו) לחוק.

תיקון תקנה 91

(19)

בתקנה 91 לתקנות העיקריות -

(1)

בכותרת במקום "תחילה" יבוא "תחילה ותחולה".

(2)

במקום תקנת משנה (א) יבוא:

"(א) בתקנה זו -

"הקמת בניין מגורים חדש עד גובה של 42 מטרים" –

         הקמת בנין חדש שהוא בניין רב קומות למגורים, לרבות שאינו למגורים
         בלבד, בבניה רוויה (כהגדרתם בתקנה זו), ושאינו עולה על גובה של 42
         מטרים;

"בניין רב קומות" ו- "בניה רוויה" - כהגדרתם בסעיף 81(ו1) לחוק
התכנון והבניה (תיקון מס' 101) התשע"ד -2014;

"מבנה ציבור" -

       בנין המשמש לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה
       ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט למעט מוסדות להשכלה גבוהה,
       בתי חולים ומעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על המעונות , התשכ"ה-1965
      למגורי אנשים עם מוגבלות כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם
       מוגבלות, התשנ"ח- 1988."

(3)

במקום תקנת משנה (ב) יבוא :

"(ב) בתקופה שמיום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024) תחול חובת בקרה
במכון בקרה על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית ממועד
זה וכוללת את אלו:

(1) הקמת בניין שבו שימוש אחד או יותר מהשימושים המפורטים ובלבד

ששטחו הכולל של הבניין עולה על הקבוע בתקנה 18(א) ס"ק (2)
לתקנות התכנון והבניה (רישוי בניה) תשע"ו 2016 :

(א) בניין מגורים חדש עד גובה של 42 מטר;

            (ב) מבנה ציבור, משרדים, מסחר למעט קניון כהגדרתו בצו רישוי
                  עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג- 2013, שאינם בבניין שהוא
                  בגדר בנין רב קומות;

(2) בניה של חלק מבניין שעל בנייתו הכוללת חלה חובת בקרה על ידי
מכון בקרה.

       (3) ביצוע תוספות או שינויים בהיתר בניה שהחלה לגביו בקרה על ידי
            מכון בקרה אך טרם הוצאה בגינו תעודת גמר ובלבד שהבניין הכולל
            את התוספות או השינויים הוא מסוג הבניינים שלגביו חלה חובת
            בקרה על ידי מכון בקרה."

(4)

אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

" (ג) בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) בנוסף לאמור בכל
דין ולאמור בתקנה 91(ב) תחול חובת בקרה במכון בקרה גם על הקמת
בניין שבו שימוש אחד או יותר מהשימושים המפורטים:

         (1) מסחר לרבות קניון, ומשרדים בבנין שהפרש הגובה בין מפלס
                הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר
                המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, אינו
                עולה על 42 מטרים;

(2) מבנה ציבור כהגדרתו בתקנה 91(א) המיועד בנוסף גם למוסדות
להשכלה גבוהה שאינו בבנין שהוא בגדר בנין רב קומות;

(3) מבנה אחסנה, שאינו בבניין שהוא בגדר בנין רב קומות ולמעט:

              (א) מחסן הכולל מטען אש גדול כמשמעותו בתקנה 3.1.1.1 לתוספת
                    השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות),
                    תש"ל-1970;

(ב) מחסן המיועד להכיל חומר מסוכן הנדרש להיתר רעלים לפי חוק
החומרים המסוכנים,התשנ"ג-1993;"

(5)

אחרי תקנת משנה (ג) לתקנות אלה יבוא:

"(ד) תחילתו של פרט 2 בתוספת החמישית לתקנות אלה, על הקמת בנין
מגורים חדש כהגדרתו בסעיף 81(ו1) לחוק התכנון והבניה (תיקון מס'
101) התשע"ד -2014 יהיה החל מיום פרסומן של תקנות אלה."

תיקון תקנה 92

(20)

בתקנה 92 לתקנות העיקריות האמור בה יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) בתקופה שמיום כ"ה בסיון תשפ"ד (1 ביולי 2024) עד המועד האמור בתקנת
         משנה (א), תוארך התקופה הקבועה בתקנה 42(ג) להגשת דו"ח ביניים מ-15 ימים
         ל-20 ימים, והתקופה הקבועה בתקנה 89א4(ב) למסירת התייחסות הגורם
         המאשר לבקר המורשה תוארך מ-10 ימים ל-15 ימים."

תיקון פרט 2 בתוספת החמישית

(21)

בפרט 2 בתוספת החמישית לתקנות העיקריות במקום "הטבלה" יבוא:

טור א' סוג העבודה והשימוש	טור ב' פירוט שטח בנייה	טור ג' שלב התכן	טור ד' שלב הביצוע
בנייה רוויה חדשה, למגורים בלבד, בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות	שטח בנייה עד 1,000 מ"ר כולל	7,392 ₪, בתוספת 7.92 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר	13,728 ₪, בתוספת 14.52 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר
	שטח בניה מעל 1,000 מ"ר ועד 2,000 מ"ר כולל	12,936 ₪ , בתוספת 3.96 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	23,892 ₪ , בתוספת 6.60 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 2,000 מ"ר	16,896 ₪, בתוספת 3.30 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר	30,492 ₪, בתוספת 5.28 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר
בנייה רוויה חדשה לצורכי מגורים בלבד, בבניין גבוה ושאינו רב קומות	שטח בנייה עד 2,000 מ"ר כולל	13,860 ₪ , בתוספת 3.96 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	25,740 ₪ , בתוספת 7.92 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 2,000 מ"ר ועד 6,000 מ"ר כולל	17,820 ₪, בתוספת 3.30 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר	33,660 ₪, בתוספת 5.94 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 6,000 מ"ר	31,020 ₪, בתוספת של 0.66 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	57,420 ₪, בתוספת של 1.32 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
בנייה רוויה חדשה לצורכי מגורים בלבד, בבניין רב קומות ועד ל 42 מ'	שטח בנייה עד 9,000 מ"ר כולל	39,468 ₪ , בתוספת 1.94 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	60,060 ₪ , בתוספת 1.32 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 9,000 מ"ר ועד 15,000 מ"ר כולל	45,276 ₪, בתוספת 2.25 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר	64,020 ₪, בתוספת 4.20 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 15,000 מ"ר	58,790 ₪, בתוספת של 1.13 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר	89,190 ₪, בתוספת של 1.61 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר
בניין ציבור ,שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות	שטח בנייה עד 500 מ"ר כולל	24,750 ₪	33,000 ש"ח
	שטח בניה מעל 500 מ"ר עד 1,000 מ"ר	24,750 ₪ , בתוספת 13.86 ₪ לכל מ"ר מעל 500 מ"ר	33,000 ₪ , בתוספת 21.78 ₪ לכל מ"ר מעל 500 מ"ר
	שטח בנייה מעל 1,000 מ"ר עד 2,000 מ"ר כולל	31,680 ₪, בתוספת 2.97 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	43,890 ₪, בתוספת 3.30 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 2,000 מ"ר	34,650 ₪, בתוספת 3.96 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר	47,190 ₪, בתוספת 6.93 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר
בניין ציבור, בבניין גבוה ושאינו רב קומות	שטח בנייה 1,000 מ"ר עד 4,000 מ"ר כולל	35,970 ₪, בתוספת 2.46 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	52,800 ₪, בתוספת 4.95 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 4,000 מ"ר ועד 5,000 מ"ר כולל	43,340 ₪, בתוספת 2.42 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר	67,650 ₪ , בתוספת 45.94 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 5,000 מ"ר	45,760 ₪, בתוספת 2.29 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	73,590 ₪, בתוספת 2.26 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
בניין מסחר שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות	שטח בנייה עד 1,000 מ"ר כולל	10,812 ₪ בתוספת 21.33 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר	27,826 ₪ בתוספת 18.71 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר
	שטח בניה מעל 1,000 מ"ר ועד 3,000 מ"ר כולל	25,740 ₪ , בתוספת 4.30 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	40,920 ₪ , בתוספת 5.94 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 3,000 מ"ר ועד 5,000 מ"ר כולל	34,320 ₪, בתוספת 5.44 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	52,800 ₪, בתוספת 6.43 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 5,000 מ"ר	45,210 ₪ , בתוספת 1.56 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	65,670 ₪, בתוספת 2.22 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
בניין מסחר, בבניין גבוה ושאינו רב קומות	שטח בנייה עד 4,000 מ"ר כולל	30,030 ₪, בתוספת 2.42 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	40,590 ₪, בתוספת 6.27 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 4,000 מ"ר ועד 5,000 מ"ר כולל	37,290 ₪, בתוספת 7.92 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר	59,400 ₪, בתוספת 6.27 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 5,000 מ"ר	45,210 ₪, בתוספת 0.99 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	65,670 ₪, בתוספת 2.31 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
בניין מסחר, בבניין רב קומות ועד 42 מ'	שטח בנייה עד 9,000 מ"ר כולל	50,160 ₪ , בתוספת 1.65 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	65,670 ₪ , בתוספת 1.65 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
	שטח בנייה 9,000 מ"ר ועד 12,000 מ"ר כולל	55,110 ₪ , בתוספת 1.10 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר	70,620 ₪ , בתוספת 3.08 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 12,000 מ"ר	58,410 ₪ , בתוספת 0.99 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר	79,860 ₪ , בתוספת 13.04 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר
בניין משרדים שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות	שטח בנייה עד 1,000 מ"ר כולל	11,437 ₪ בתוספת 19.96 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר	26,390 ₪ בתוספת 20.29 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר
	שטח בניה מעל 1,000 מ"ר ועד 3,000 מ"ר כולל	25,410 ₪ בתוספת 6.28 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	40,590 ₪ בתוספת 6.10 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 3,000 מ"ר ועד 5,000 מ"ר כולל	37,950 ₪ בתוספת 6.94 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	52,800 ₪ בתוספת 6.43 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 5,000 מ"ר	51,810 ₪ בתוספת 0.75 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	65,670 ₪ בתוספת 2.97 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
בניין משרדים , בבניין גבוה ושאינו רב קומות	שטח בנייה עד 4,000 מ"ר כולל	31,350 ₪, בתוספת 4.51 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	42,240 ₪, בתוספת 5.72 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 4,000 מ"ר ועד 5,000 מ"ר כולל	44,880 ₪, בתוספת 6.93 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר	59,400 ₪, בתוספת6.27 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 5,000 מ"ר	51,810 ₪, בתוספת 1.28 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	65,670 ₪, בתוספת 2.08 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
בניין משרדים, בבניין רב קומות ועד 42 מ'	שטח בנייה עד 9,000 מ"ר כולל	53,460 ₪ , בתוספת 1.54 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	70,620 ₪ , בתוספת 1.54 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
	שטח בנייה 9,000 עד 12,000 מ"ר כולל	58,080 ₪ , בתוספת 0.77 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר	75,240 ₪ , בתוספת 2.97 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 12,000 מ"ר	60,390 ₪ , בתוספת 1.32 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר	84,150 ₪ , בתוספת 2.44 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר
בניין אחסנה שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות	שטח בנייה עד 1,000 מ"ר כולל	9,569 ₪, בתוספת 18.86 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר	28,050 ₪ בתוספת 18.86 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר
	שטח בניה מעל 1,000 מ"ר ועד 2,000 מ"ר כולל	22,770 ₪ , בתוספת 7.26 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	41,250 ₪ בתוספת 3.30 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 2,000 מ"ר	30,030 ₪ , בתוספת 5.94 ₪ לכל מ"ר מעל 2,000 מ"ר	44,550 ₪ , בתוספת 8.91 ₪ לכל מ"ר מעל 2,000 מ"ר
בניין אחסנה, בבניין גבוה ושאינו רב קומות	שטח בנייה 1,000 מ"ר עד 4,000 מ"ר	30,030 ₪, בתוספת 3.19 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	43,230 ₪, בתוספת 6.27 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 4,000 מ"ר עד 5,000 מ"ר כולל	39,600 ₪, בתוספת 7.26 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר	62,040 ₪, בתוספת 55.28 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 5,000 מ"ר	46,860 ₪, בתוספת 1.10 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	67,320 ₪, בתוספת 1.71 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר

תיקון פרט 3 בתוספת החמישית

(22)

בפרט 3 בתוספת החמישית לתקנות העיקריות -

(1)

בכותרת אחרי "אגרת ביקור חוזר" יבוא "וביקור נוסף".

(2)

במקום "1,200" יבוא "1,584".

הוספת פרט 5 בתוספת החמישית

(23)

אחרי פרט 4 בתוספת החמישית לתקנות העיקריות יבוא:

אגרה למבנים עם שימושים מעורבים

(א)

במבנים עם שימושים מעורבים תחושב האגרה בהתאם לשטח הבניה של כל שימוש לפי פרט 2 .

(ב)

לחלקי המבנה המשרתים מספר שימושים תחושב האגרה בהתאם לקבוע בפרט 2 לשימוש הראשי של המבנה.

(ג)

בבניין הכולל עירוב שימושים גובה הבניין לצורך קביעת תעריף

האגרה לחישוב שטחי הבניה לפי פרט 2 יהיה הגובה הכולל של הבניין על כל שימושיו.

הוספת פרט 6 בתוספת החמישית

(24)

אחרי פרט 5 בתוספת החמישית לתקנות אלה יבוא:

"6. הוגשו למכון הבקרה קבצי התכניות המפורטות במספר מועדים בהתאם לתקנה
48(17), תתווסף לאגרת הביצוע הקבועה בתוספת זו תוספת בשיעור של 10% אשר
תשולם במועד הקבוע בתקנה 73(א)(2)"

___ ב________ התשפ"ד (___ ב________2024)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

__________________[חתימה]

משה ארבל

שר הפנים

דברי הסבר

בעקבות החלטות ממשלה מס' 469 ו- 963, שהתקבלו בעקבות דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור, בראשות השופט בדימוס זיילר, בשנת 2014, במסגרת תיקון מס' 101 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק) עוגן נושא מכוני הבקרה לבניה בפרק ה'3 לחוק.

מכוני הבקרה הם גופים פרטיים או ציבוריים, אשר נועדו לקיים בקרה על תכן המבנה והקמתו על כל שלביו (בקרת ביצוע). לצורך עמידה וביצוע הנדרש, מועסקים במכוני הבקרה בקרי מבנים מוסמכים בתחום הנדסת הבניין והאדריכלות וכן הנדסאים מתחומים אלה, שעמדו בדרישות החוק וההכשרה הנדרשת ורשומים כבקרים מוסמכים בפנקס בקרים ייעודי.

כמו כן, בהתאם לקבוע בסעיף 158כא לחוק, על מכוני בקרה להעסיק גם בקרים שהם בגדר "בקרים מורשים" כגורם מאשר בשלב זה ב- 4 תחומים: בריאות; הגנת הסביבה; כיבוי אש; התגוננות אזרחית (פקע"ר).

כיום חובת קיום בקרות תכן וביצוע באמצעות מכון בקרה, חלה רק ביחס לבקשות להיתרים הנוגעות להקמת בניין מגורים חדש (שאינו בניין רב קומות) כהגדרתם של מבנים אלו בחוק ובתקנות. כאשר בהתאם לצו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה הנדחה של החוק), התשפ"ד-2023, החל מיום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024), עתידות להתווסף לחובה לפעול באמצעות מכוני בקרה, גם בקשות להיתרים שאין עניינן הקמת בניין מגורים חדש (להלן – יום התחילה הנדחה ו- הרחבת תחולת החובה בהתאמה).

התיקון המוצע לתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח-2018 (להלן – התקנות ו- תקנות מכוני הבקרה) נועד להסדיר בפרט את הנושאים כדלקמן:

ב. הסדרת הסמכויות ופעולת הבקרים המורשים בהתאם להרחבת פעילות מכוני הבקרה.

ג. תיקון ועדכון של האגרות המנויות בפרט 2 בתוספת החמישית לתקנות בהתאם להרחבת תחולת החובה.

ה. תיקונים אגביים נדרשים בתקנות.

ביתר פירוט, מוצע בתיקון הנוכחי כמפורט להלן:

1. ביטול הפניה לתקנות גורמים מאשרים

בסעיף 158כג(ב) לחוק, נקבע כי שר הפנים רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסוים לגבי בנינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה. בהתאם לכך, נקבעו בתקנות הגדרה "לתקנות גורמים מאשרים" והוראות שיחולו באותם מקרים בהם יקבע בתקנות אלה שהסמכות אינה נתונה לבקר מורשה.

עד כה "תקנות גורמים מאשרים" לא הותקנו ונכון להיום נמצא שאין צורך בהתקנתן בנפרד מתקנות מכוני הבקרה, זאת לאור ההסדרים שנקבעים בתיקון המוצע בתקנות 89א עד 89א4 . על כן מוצע, לבטל את ההגדרה ואת האזכורים של "תקנות גורמים מאשרים" בכל מקום בו הם מופיעים בתקנות.

2. תיקון תקנה 1 - הגדרת "האחראי"

מוצע תיקון מבהיר למונח "אחראי" בתקנת ההגדרות, באמצעות הוספת המילים "אחראי על מכוני הבקרה".

3. הוספת תקנה 40א - הסכם למתן שירותי בקרת תכן לבניה חלקית

מוצע בתקנה זו להבהיר, כי השטח הרלבנטי לחישוב אגרה עבור בקרת תכן, לפי תקנה 91(ב)(2), קרי במקרה של בקשה להיתר לחלק מבניין שחלה על בנייתו הכוללת חובת בקרה הוא שטח הבניה הכולל של המבנה המיועד להיבנות.

4. הוספת תקנה 40ב - הסכם למתן שירותי בקרת תכן לתוספות או שינויים

התקנה דנן נועדה להבהיר, כי השטח הרלבנטי לחישוב אגרה עבור בקרת תכן, לפי תקנה 91(ב)(3), במקרה של בקשה לביצוע שינויים או תוספות להיתר בניה שאושר על ידי מכון בקרה אך טרם הוצאה בגינו תעודת גמר ובלבד שהבניין הכולל את התוספות או השינויים הוא מסוג הבניינים לגביהם חלה חובת בקרה, הוא שטח הבניה המתווסף לשטחים שאושרו טרם הבקשה לביצוע השינויים או התוספות.

5. תיקון תקנת משנה (ד) לתקנה 42

תיקון זה הינו בהלימה לתיקון המוצע בתקנת משנה (א) לתקנה 43 כמפורט להלן בסעיף 6 ובהלימה לתקנה 89א4 המוצעת בתיקון זה. לפיכך מוצע בתקנת משנה (ד) לתקנה 42 למחוק את המונח "חוות דעת" ולכתוב במקומו את המילה "התייחסות", כן למחוק את כל הסיפא מהמילה "רשאי" ולהפנות במקום לתקנה 89א4.

6. תיקון תקנה 43

מאחר ומוצע לאור אי קידומן של תקנות גורמים מאשרים לבטל בתקנות אלו את ההפניה לתקנות גורמים מאשרים בכל מקום בו הן מופיעות וכיוון שסעיף 158כג(ו) לחוק עניינו בקבלת התייחסות הגורם המאשר מקום בו הסמכות נתונה בידי הבקר המורשה וזאת בשונה מקבלת "חוות דעת הגורם המאשר" מקום בו הסמכות אינה נתונה בידי הבקר המורשה אלא בידי הגורם המאשר וזאת מכוח ס"ק (ב) ו- (ג) לסעיף 158כג לחוק, נדרש תיקון זה באמצעות מחיקת המונח "חוות דעת" וכתיבת המילה "התייחסות" הן בכותרת התקנה והן בתקנות המשנה לתקנה 43.

7. תיקון ס"ק (2) לתקנת משנה (א) לתקנה 44

תיקון זה הינו גם כן בהלימה לתיקון המוצע בתקנת משנה (א) לתקנה 43 כמפורט לעיל ולפיכך בס"ק 2 לתקנת משנה (א) לתקנה 44, יימחק המונח "חוות דעת" ותכתב במקומו המילה "התייחסות".

8. תיקון תקנה 48 - (תקנה 48(17)) מדרג בהגשת תכניות עבודה למכון בקרה, בעת הגשת בקשה לבקרת ביצוע

מוצע להוסיף לתקנה סעיף קטן (17) ובכך לאפשר בבניין גבוה ובבניין רב קומות (כהגדרתם של אלו בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970), בעת הגשת בקשה לבקרת ביצוע, להגיש למכון הבקרה את התכניות המפורטות בס"ק 8-11 לתקנה 48 שלא כמקשה אחת אלא במספר מועדים שונים תוך קציבה של מספר המועדים המירבי המותר. הסעיף המוצע קובע את תכולת התכניות שיש להעביר בכל מועד ומועד. כן, שיש להעביר את התכניות לפחות 30 ימים טרם המועד המשוער לביצוע העבודות אליהן מתייחסות התכניות. בנוסף, הסעיף המוצע מקנה למכון הבקרה סמכות לדרוש שינוי של המועדים או שינוי של תכולת התכניות בכל מועד ומועד.

9. הוספת תקנה 50א - הסכם למתן שירותי בקרת ביצוע לפי תקנה 91(ב)(2) -3)

מוצע בתקנה זו להבהיר, כי השטח הרלבנטי לחישוב אגרה עבור בקרת ביצוע במקרה של בקשה להיתר לחלק מבניין שחלה על בנייתו הכוללת חובת בקרה לפי תקנה 91(ב)(2) או של בקשה לשינויים או תוספות לבקשה, לאחר שאושרה ע"י מכון הבקרה אך בטרם הוצאה תעודת גמר, לפי תקנה 91(ב)(3), הוא שטח הבנייה הכולל של המבנה המיועד להיבנות, כולל השינויים או התוספות.

10. הוספת תקנה 52א - הגשה וקליטה של תכניות עבודה בשלבים בבקרת ביצוע

המוצע נועד לצורך הקביעה שעבודה תבוצע רק לאחר קליטת תכניות העבודה על ידי מכון הבקרה כאמור בתקנה 52 לתקנות, כן התקנה המוצעת נועדה להסדיר את הכללים לבקרה ולקליטת התכניות כאשר הבקשה לבקרת ביצוע וקליטתה נעשים בהתאם לס"ק 17 לתקנה 48 המוצע. בנוסף, על מנת להבטיח את העברת תכניות העבודה לצורך קיום בקרת ביצוע תקינה מוצע לקבוע, כי אם בוצעה עבודה ולא נקלטו תכניות העבודה לגביה, רואים את עבודת הבנייה שבוצעה ללא קליטת תכניות כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו אם אינה חורגת מתנאיו.

11. תיקון לתקנה 53 - הודעה לרשות הרישוי

מוצע להוסיף סעיף קטן (4) לתקנה לצורך יידוע הוועדות המקומיות במידה והיזם בחר להגיש את תכניות העבודה בשלבים כאמור בס"ק 17 לתקנה 48 ובהלימה עמה.

12. תיקון תקנת משנה (א) לתקנה 60

מוצע להוסיף הבהרה כי התקנה חלה גם במקרה שבו הבקר גילה ביצוע עבודות שלא אושרו ע"י מכון הבקרה.

13. תיקון ס"ק 4 לתקנת משנה (א) לתקנה 73- (תקנה 73(א)(4))

בנוסף, מוצע להבהיר באמצעות תיקון ס"ק 4 לתקנת משנה (א) לתקנה 73 (תקנה 73(א)(4)) כי ככל שקיימים הפרשי אגרה בשל הפרשי שטחים בין השטח בבקשות לפי תקנה 91(ב)(2) או 91(ב)(3) לבין שטח הבניה הכולל הסופי, הם ישולמו בעת הגשת בקשה להנפקת חוות דעת מסכמת לבקרת הביצוע לפי תקנה 62.

14. תיקון תקנת משנה (ב) לתקנה 90

התיקון המוצע הינו בהלימה לתיקון המוצע בסעיף 1 לעיל, בו מוצע לבטל את ההגדרה ואת האזכורים של "תקנות גורמים מאשרים" בכל מקום בו הם מופיעים בתקנות.

15. הוספת תקנה 89א - בקר מורשה בריאות

התקנה המוצעת (89א(א)) נועדה להסדיר את סוגי הבניינים שהשימוש או העבודות בהם יצריך בקר מורשה בתחום הבריאות (בקר מכוח סעיף 158כא(א) ס"ק (1) לחוק) לבקש את התייחסות הגורם המאשר בבקשות מסוגים מסוימים המפורטים בתקנות. בנוסף, התקנה המוצעת (89א(ב)) נועדה להסדיר בהתאם לסעיף 158כג(ב) לחוק את סוג הבניינים שהשימוש או העבודות בהם יותיר את סמכות מתן האישור בידי שר הבריאות או למי מעובדיו (משרד הבריאות).

16. הוספת תקנה 89א1 - בקר מורשה התגוננות אזרחית (פקע"ר)

התקנה המוצעת (89א1(א)) נועדה להסדיר את סוג הבניינים שהשימוש או העבודות בהם יצריך בקר מורשה בתחום ההתגוננות האזרחית (בקר מכוח סעיף 158כא(א) ס"ק (4) ) לבקש את התייחסות הגורם המאשר פקע"ר (הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951) בבקשות מסוגים מסוימים המפורטים בתקנות. בנוסף, התקנה המוצעת (89א1(ב)) נועדה להסדיר בהתאם לסעיף 158כג(ב) לחוק את סוג הבניינים שהשימוש או העבודות בהם יותיר את סמכות מתן האישור בידי פקע"ר.

17. הוספת תקנה 89א2 - בקר מורשה כיבוי והצלה (אש)

התקנה המוצעת נועדה להסדיר את סמכותו של בקר מורשה כיבוי והצלה (אש) ביחס לסוגי בניינים או עבודות בהתאם לסעיף 158כג(ב) לחוק, תוך הבחנה של מועדי ההחלה השונים הקבועים בתקנה 91, עליהם לא תהיה נתונה סמכות הרשות הארצית לכבאות והצלה לבקר מורשה אלא לרשות הארצית לכבאות והצלה או לממלא תפקיד בה.

18. הוספת תקנה 89א3 - בקר מורשה הגנת הסביבה

מאחר ובעתיד תבוטל באופן מלא או חלקי החובה לבקר מורשה סביבה במכון בקרה. מוצע עד להשלמת תיקון החקיקה הראשית הנדרש בעניין וקביעת ההסדרים הנלווים ולאור כניסת שימושים נוספים למכון הבקרה, לקבוע למען הסר ספק, בהתאם לסעיף 158כג(ב) לחוק, כי הסמכות הנתונה לשרה להגנת הסביבה או לעובד מעובדי משרדה כגורם מאשר לא תועבר לידי בקר מורשה.

19. הוספת תקנה 89א4- קבלת התייחסות גורם מאשר (המשך קביעה בהתאם לסעיף 158כג(ו) לחוק)

מוצע להסדיר את ההליך לפיו יש לפנות לקבלת התייחסות הגורם המאשר, לוחות הזמנים, תיקון הבקשה וכו'. כן, תקנת משנה (ד) לתקנה 89א4 נועדה להסדיר מקרה בו לא התקבלה התייחסות הגורם המאשר במועד הנדרש ולפיה אם לא התקבלה התייחסות הגורם המאשר במועדים הקבועים בתקנה, יפעיל הבקר המורשה את סמכות האישור לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר (תקנה בהתאם לסעיפים 158כג(ה) -(ו) , 145(א1) לחוק).

20. תיקון לתקנה 91- תחילה ותחולה

תקנה 91, הינה בהתאם לסמכות שר הפנים לפי סעיף 81(ז) לחוק (תיקון 101) התשע"ד-2014. תקנת משנה זו נועדה להסדיר החלה מדורגת של סוגי מבנים נוספים עליהם החל מיום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024), תחול חובת ביצוע בקרה על ידי מכון בקרה, כפי המפורט בה וכן את סוגי המבנים עליהם תחול חובת ביצוע בקרה על ידי מכון בקרה החל מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).

בנוסף, מוסדרים בתקנה שלבים נוספים של עבודות להקמת בניין בהם נדרשת בקרת מכון בקרה כדלקמן: הקמת חלק מהבניין, שינויים/תוספות בבניין שאושר על ידי מכון בקרה אך טרם הוצאה לו תעודת גמר, בכפוף לכך שהבניין הכולל את השינויים או התוספות הוא מסוג הבניינים שלגביהם נדרשת בקרה באמצעות מכון בקרה.

כמו כן, בס"ק (ד) לתקנה זו, מוצע לקבוע כי שיעור האגרה המעודכן שנקבע בפרט 2 לתוספת החמישית, יחול על "מבנה מגורים חדש" עם פרסומן של תקנות אלה ברשומות.

כן, מאחר והתיקונים המוצעים יוצרים תחילה ותחולה במשולב תתוקן גם כותרת התקנה "לתחילה ותחולה".

21. תיקון לתקנה 92 - הוראות מעבר

מוצע לקבוע את הקבוע בתקנה זו, כתקנת משנה (א) ולהוסיף לה תקנת משנה (ב) ובכך להאריך לתקופה מוגבלת החל מהמועד בו יתווספו סוגי מבנים נוספים לחובת ביצוע בקרה באמצעות מכוני הבקרה, קרי מיום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024) ועד תום תקופת המעבר שקבועה בתקנת משנה (א) לתקנה 92, את התקופה הקבועה בתקנה 42(ג) להגשת דו"ח ביניים מ-15 ימים ל-20 ימים; ואת התקופה הקבועה בתקנה 89א4(ב) למסירת התייחסות הגורם המאשר לבקר המורשה מ-10 ימים ל-15 ימים. זאת על מנת לאפשר הטמעה הדרגתית של ההליך ולוח הזמנים הקצר הנדרש להשלמתו.

22. תיקון פרט 2 לתוספת החמישית לתקנות אלו – עדכון והוספת תעריפי אגרה

התיקון המוצע נועד לצורך עדכון והוספת תעריפים מתאימים לחישוב האגרות עבור סוגי המבנים שכיום כבר חבים בבקרות תכן וביצוע באמצעות מכוני הבקרה ואלו שעתידים החל מיום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024), להתווסף לחובת ביצוע בקרה על ידי מכון בקרה לפי תקנה 91(ב) המוצעת. שיעור התעריפים המוצעים בתיקון זה, נקבע לאחר בחינה מעמיקה של התשומות הנדרשות ממכון הבקרה בשלב התכן ובשלב הביצוע של כל סוגי הבקשות .

23. תיקון פרט 3 לתוספת החמישית לתקנות אלו - עדכון שיעור אגרה בעד ביקור חוזר וביקור נוסף

התיקון המוצע הינו תיקון אגבי לצורך עדכון שיעור האגרה בעד ביקור חוזר או ביקור נוסף כאמור בתקנה 55 ובכפוף לתקנה 71(ב) כך שתשולם אגרה בסך של 1,584 ₪ במקום האגרה הנוכחית בסך של 1,200 ₪ . בנוסף, התיקון מציע את תיקון הכותרת של פרט 3, כך שתתפספסנה המילים "וביקור נוסף".

24. הוספת פרט 5 לתוספת החמישית לתקנות אלו - אגרה למבנים עם שימושים מעורבים

הפרט המוצע קובע את הכללים לחישוב האגרה ביחס למבנים הכוללים שימושים מעורבים וכן ביחס לשטחים המשמשים למספר שימושים

25. הוספת פרט 6 לתוספת החמישית לתקנות אלו - אגרת ביצוע להגשה של תכניות עבודה במספר מועדים

מוצע לקבוע באמצעות פרט זה, תוספת של 10% לאגרת הביצוע, במקרה של הגשת קבצי התכניות המפורטות במספר מועדים בהתאם לקבוע בס"ק 17 לתקנה 48 , זאת לאור התשומות הנוספות הנדרשות ממכון הבקרה לבדיקה בשלבים.

[1] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; להוסיף את התיקון האחרון לחוק

[2] ק"ת התשע"ח, עמ' 2074; התשפ"ג, עמ' 1898