תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
טיוטת תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)(תיקון), התשפ"ד- 2024
2. תחולה
תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)(תיקון), התשפ"ד- 2024
בתקנה 6 לתקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען), התשל"ד - 1974 ניתנה האפשרות לתושבים בדואים שהתגוררו שלא במסגרת יישובים מוכרים אלא בשבט המשתרע על שטח רחב (להלן – הפזורה) לרשום במרשם האוכלוסין, כמענם, את שם השבט אליו הם משתייכים, את שם הנפה ואת שם המחוז. עם זאת, מאז הותקנו התקנות לפני כ- 50 שנה, הוקמו בשטחי ההתיישבות של חלק משמעותי מהפזורה הבדואית בנגב יישובים כפריים (המאוגדים כיום תחת שתי מועצות אזוריות – נווה מדבר ואל קסום) ועירוניים.
כיום, כאשר חלק מהתושבים האמורים מתגוררים בפועל ביישובים מוסדרים, נמצא כי אין מקום עוד לרשום את אותם התושבים במען שאינו מדוייק, וכי ניתן ונכון לרשום בפרט המען לגביהם את פרטי הכתובת ברשות המקומית הרלבנטית למקום מגוריהם.
קיימת חשיבות רבה לעדכון פרטי המען לגבי תושבים אלה, כך שיופיע בהם היישוב שבו הם מתגוררים, באשר רוב השירותים הממשלתיים והתקציבים לרשויות המקומיות ניתנים על יסוד המען של התושב הרשום במרשם האוכלוסין והדבר ייתרום בצורה משמעותית בשיפור השירות שניתן לתושבים על ידי הרשויות המקומיות ועל ידי כלל משרדי הממשלה.
תיקון זה נועד למנוע מצב בו מי שהסדיר את מענו ומתגורר בישוב מוסדר ישוב וישנה את מענו לפזורה. עם זאת, יתאפשרו מספר חריגים לכלל זה. מי שרשום במענו בשבט ימשיך להיות רשום באותו המען. כמו כן, קטין, שנולד לתושב שבמענו רשום שם של שבט, יירשם ברישום ראשון אותו המען של הורהו וכן מי ששכנע את שר הפנים כי קיימים טעמים מיוחדים בעניינו לרישום בשבט, שר הפנים יהיה מוסמך לשנות את הרישום כאמור.
טיוטת תקנות מטעם משרד הפנים:
טיוטת תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)(תיקון), התשפ"ד- 2024
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 47 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965[1], ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|||||
|
|
|
|
|||||
|
1. |
בתקנות מרשם האוכלוסין בתקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען), התשל"ד-1974[2], לאחר תקנה 6 יבוא: |
||||||
|
|
|
"רישום מען בשבט בדואי |
6א. |
לא יירשם כמען שבט בדואי בכפוף לחריגים הבאים – |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) מי שמענו היה רשום במרשם האוכלוסין ערב כניסתו של תיקון זה לתוקף בשבט בדואי, יוסיף להיות רשום במען זה במרשם האוכלוסין; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) קטין שנולד לתושב הרשום במען של שבט בדואי כאמור בפסקה (1) יירשם ברישום ראשון באותו המען; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) שר הפנים רשאי להורות על רישום מען בשבט בדואי אם השתכנע כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו". |
|
2. |
תחילתן של תקנות אלה מיום פרסומן.
|
||||||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________[חתימה]
משה ארבל
שר הפנים
בתקנה 6 לתקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען), התשל"ד - 1974 ניתנה האפשרות לתושבים בדואים שהתגוררו שלא במסגרת יישובים מוכרים אלא בשבט המשתרע על שטח רחב (להלן – הפזורה) לרשום במרשם האוכלוסין, כמענם, את שם השבט אליו הם משתייכים, את שם הנפה ואת שם המחוז. עם זאת, מאז הותקנו התקנות לפני כ- 50 שנה, הוקמו בשטחי ההתיישבות של חלק משמעותי מהפזורה הבדואית בנגב יישובים כפריים (המאוגדים כיום תחת שתי מועצות אזוריות – נווה מדבר ואל קסום) ועירוניים.
כיום, כאשר חלק מהתושבים האמורים מתגוררים בפועל ביישובים מוסדרים, נמצא כי אין מקום עוד לרשום את אותם התושבים במען שאינו מדוייק, וכי ניתן ונכון לרשום בפרט המען לגביהם את פרטי הכתובת ברשות המקומית הרלבנטית למקום מגוריהם.
קיימת חשיבות רבה לעדכון פרטי המען לגבי תושבים אלה, כך שיופיע בהם היישוב שבו הם מתגוררים, באשר רוב השירותים הממשלתיים והתקציבים לרשויות המקומיות ניתנים על יסוד המען של התושב הרשום במרשם האוכלוסין והדבר ייתרום בצורה משמעותית בשיפור השירות שניתן לתושבים על ידי הרשויות המקומיות ועל ידי כלל משרדי הממשלה.
תיקון זה נועד למנוע מצב בו מי שהסדיר את מענו ומתגורר בישוב מוסדר ישוב וישנה את מענו לפזורה. עם זאת, יתאפשרו מספר חריגים לכלל זה. מי שרשום במענו בשבט ימשיך להיות רשום באותו המען. כמו כן, קטין, שנולד לתושב שבמענו רשום שם של שבט, יירשם ברישום ראשון אותו המען של הורהו וכן מי ששכנע את שר הפנים כי קיימים טעמים מיוחדים בעניינו לרישום בשבט, שר הפנים יהיה מוסמך לשנות את הרישום כאמור.