אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשפ"ד - 2023
מוצע לתקן את תקנה 196(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961, כך שהדרישה לעבור בדיקות רפואיות עבור בעל רישיון נהיגה לרכב מסוג שלא צוין בתקנה 196(א), תחל בשנה שבה מלאו לבעל רישיון הנהיגה 75 שנה, חלף 70 שנה כקבוע היום.
טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשפ"ד – 2023
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 70(21) לפקודת התעבורה [נוסח חדש][1] אני מתקינה תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
תיקון תקנה 196
תחילה
הוראת מעבר |
|
1. בתקנה 196(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961[2] במקום - "אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 70 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 80 שנה" יבוא- "בשנה שבה מלאו לו 75 שנה ובשנה שבה מלאו לו 80 שנה".
2. תחילתן של תקנות אלה ביום.. , התשפ"ד (..2024) (להלן – יום התחילה).
3. עבר נהג בדיקות רפואיות לפי תקנה 196 לתקנות העיקריות, כנוסחה ערב יום התחילה, ונקבע לו בהן מועד לבדיקות רפואיות נוספות במועד מוקדם יותר מן האמור בתקנה 196 לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנות אלה, יחול המועד שנקבע בבדיקות כאמור. |
__________, התשפ"ד
(________ 2024)
(חמ 3-83-ת1)
__________________
מירי רגב
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
דברי הסבר
תקנה 196(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן – תקנות התעבורה) קובעת כי בעל רישיון נהיגה לרכב מסוג שלא צוין בתקנת משנה (א)[3] חייב לעבור בדיקות רפואיות אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 70 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 80 שנה, ואחרי כן כל שנתיים, ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות.
משרד הבריאות המליץ להעלות את גיל הבדיקות הרפואיות מגיל 70 לגיל 75 בהתבסס על ספרות מקצועית ומחקרים מהעשור האחרון שלפיהם גיל כשלעצמו אינו מהווה גורם סיכון לגרימת תאונות דרכים, כי אם מחלות הרקע ומצבו התפקודי האינדיווידואלי בפועל של כל נהג.
הגדרת גיל סף לבדיקה מחודשת של הכשירות לנהיגה מהווה נקודת בקרה בלבד עבור המקרים שבהם לא התקבל דיווח על שינוי במצבו הרפואי של האדם באופן העלול לסכן בנהיגה, כפי שמתחייב על פי החקיקה. וביתר פירוט: תקנה 13(ב) לתקנות התעבורה מחייבת דיווח עצמי של בעל רישיון נהיגה במכתב רשום לרשות הרישוי במידה והתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה. כמו כן סעיף 12ב(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] מחייבת רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה – לדווח על המחלה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים שבמשרד הבריאות (להלן – מרב"ד).
חובת דיווח זו לגבי מצבים רפואיים המסכנים בנהיגה, הן החובה העצמית והן ע"י רופא מטפל, מהווים אמצעים לניטור והתראה על נהגים היכולים להוות סכנה בנהיגתם, בשל מצבם הרפואי.
דיווחים רפואיים רבים אלו מתקבלים באופן תדיר ממגוון רחב של רופאים מטפלים עבור מטופלים אשר יש במצבם הרפואי בכדי להשפיע לרעה על נהיגתם. בכלל אלו: רופאים במרפאות קופות החולים בקהילה, בחדרי מיון, בבתי חולים במחלקות האשפוז, בוועדות ניידות בלשכות הבריאות, בוועדות הביטוח הלאומי ועוד.
משכך, אזרחים בעלי מצבים רפואיים המסוכנים בנהיגה נבחנים ומטופלים באופן סדור בכל שכבות הגיל, לרבות בשכבת גיל 70-74 אשר עשויה להיות מושפעת משינוי זה של התקנה.
היקף הדיווחים עומד על כעשרות אלפי נהגים בשנה, שמופנים כל העת למרב"ד לצורך הערכה פרטנית. נושא זה אף הודגש ביתר שאת אך לאחרונה, בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות מיום 17.7.2023 אשר יעל את אופן הדיווח והנגיש את האפשרות לכך גם באמצעים דיגיטליים, אשר יאפשרו פעולה מהירה יותר של הרשויות והערכה יעילה יותר של המרב"ד, בהתאם לצורך.
סקירת הרגולציה הנהוגה בעולם מראה כי בלא מעט מדינות מערביות אין כלל דרישה לחידוש רישיון הנהיגה עם ההגעה לגיל מסוים, בכלל אלו: אוסטריה, בלגיה, צרפת, גרמניה ושוודיה, ובמדינות אחרות- נקבע גיל הרף להערכה מחודשת על 75 או אף 80, כגון בקנדה, ובחלק מהאזורים באוסטרליה.
כמו כן, מניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, ניתן לראות כי שיעור תאונות הדרכים, בהן מעורבים נהגים מבוגרים, נמצא במגמת ירידה ככל שגיל הנהג עולה. נוסף על כך, לא נצפה הבדל מבחינת שיעור תאונות הדרכים הקשות והקטלניות בהשוואת קבוצות הגיל השונות בגיל המבוגר.
מאידך, סקירת הספרות המקצועית בתחום מראה כי קיימת אסוציאציה בין מצבים רפואיים מסוימים לסיכון לתאונות דרכים, ללא קשר מובהק לחתך גיל מסוים.
באשר לשאלת הקשר שבין אותם מצבים רפואיים וגיל ההופעה של מצבים אלו באוכלוסייה; מניתוח מאגרי המידע הקיימים בידי משרד הבריאות, לא נמצא הבדל מבחינת ההיארעות והשכיחות של מחלות רקע אלו, או בגורמי הסיכון להן – כאשר עורכים השוואה בין קבוצות גיל אלו (70 ומעלה לעומת 75 ומעלה).
כנתון משלים לכך, קביעה רפואית של המרב"ד המובילה לאי חידוש/שלילת רישיונות נהיגה (המהווה אינדיקציה להערכת הסיכון בנהיגה) נמצאה בשיעור דומה בין קבוצות הגיל השונות, ללא כל הבדל משמעותי בין קבוצות הגיל 70 ומעלה ו-75 ומעלה, באופן אשר עשוי יכול להוות אינדיקציה לצורך בנקודת בקרה מוקדמת, הנהוגה כיום (בגיל 70).
אשר על כן, מוצע לקדם הקלה ברגולציה ולתקן את תקנות התעבורה כך שגיל הבדיקות הרפואיות למחזיקים ברישיונות נהיגה מהסוגים, שאינם מצוינים בתקנת משנה 196(א), יעלה מגיל 70 שנה לגיל 75 שנה. שאר מועדי הבדיקות הרפואיות המפורטות בתקנה 196(ב) לתקנות התעבורה יוותרו על כנם.
כמו כן מוצע לכלול הוראת מעבר שלפיה במקרה בו עבר נהג בדיקות רפואיות לפי תקנה 196 לתקנות התעבורה, כנוסחה ערב יום התחילה, ונקבע לו בהן מועד לבדיקות רפואיות נוספות במועד מוקדם יותר מהאמור בתקנה 196 לתקנות התעבורה כתיקונה בתקנות אלה, יחול המועד שנקבע בבדיקות.
גיבוש הצעת תיקון התקנה לקח בחשבון עמדות מפורטות שהתקבלו מגורמים במשרד הבריאות ומהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.