תאריך תצוגה: 26/12/2023

תוכן עניינים

טיוטת תקנות ההוצאה לפועל (הוראת שעה – חרבות ברזל)(סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל), התשפ"ד-2023. 3

1. הגדרות. 3

2. הוראות מיוחדות. 5

3. הקלות לזכאים להגנה. 5

4. תחילה. 6

(חמ 3-6623) 6

דברי הסבר. 6


 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות ההוצאה לפועל (הוראת שעה – חרבות ברזל)(סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל), התשפ"ד-2023

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), בהתאם לסמכות הקבועה בתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), תשנ"א-1991 (להלן – תקנות מצב חירום) ובעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל,  הודיע שר המשפטים על מצב חירום מיוחד. מעת לעת הוארך מצב החירום ותחולתו עד י"ט בטבת התשפ"ד (31בדצמבר 2023).

בהתאם לתקנות מצב חירום, במהלך התקופה צומצמה הפעילות בלשכות ההוצאה לפועל. היקף הפעילות השתנה מעת לעת ובהתאם למצב הורחבה הפעילות ונוספו פעולות, בקשות  והליכים אותן ניתן לנקוט חרף מצב החירום.

תקופת מצב החירום המיוחד מסתיימת בי"ט בטבת התשפ"ד (31בדצמבר 2023). מאחר וכך, מוצע להסדיר את מתכונת הפעילות בהוצאה לפועל החל ממועד זה ובמהלך החודש שלאחר מכן עד  כ"א שבט התשפ"ד (31 ינואר 2024). התקנות המוצעות מסדירות את ההתנהלות בתקופה זו.

 

ג.  להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

 

טיוטת תקנות ההוצאה לפועל (הוראת שעה – חרבות ברזל)(סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל), התשפ"ד-2023

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967[1] (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.  

 בתקנות אלה –

 

 

"ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) [2], שניתנה לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחי, התשי"א-1951[3];

 

 

"זכאי להגנה" – כל אחד מאלה:

 

 

 

(1)  מי ששירת כחייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955[4], בתקופה הקובעת, כולה או חלקה (להלן – חייל);

 

 

 

(2)  מי ששירת כשוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971[5], בתקופה הקובעת, כולה או חלקה;

 

 

 

(3)  מי ששירת ככבאי כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012[6], בתקופה הקובעת, כולה או חלקה;

(4)   

 

 

 

(5)  סוהר שמתקיים לגביו אחד מאלה, ולעניין סוהר כאמור שאינו ידוע למערכת ההוצאה לפועל – ובלבד שמסר הודעה לפי תקנה 3(1)(ב):

 

 

 

 

(א) הוא שירת ביחידה ללוחמה בסמים, ביחידת ההתערבות והליווי המרכזית, ביחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים או ביחידה מבצעית מחוזית, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה;

 

 

 

 

(ב)  מיום תחילתן של תקנות אלה עד תום התקופה הקובעת הוא שירת באגף בבית סוהר המשמש רק להחזקת אסירים כמפורט להלן:

 

 

 

 

 

(1)  אסירים החשודים, הנאשמים, או שהורשעו בעבירה מהעבירות המנויות בסעיף 68ג(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, כנוסחו בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראת שעה), התשפ"ב-2021;

 

 

 

 

 

(2)  אסירים שנעצרו לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979, או לפי החלטת מפקד צבאי בהתאם להוראות פרק ט' לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב](יהודה והשומרון)(מס' 1651), התש"ע-2009, שהוציא המפקד הצבאי באזור, כתוקפו מעת לעת;

 

 

 

 

 

(3)  אסירים שנכלאו לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002;

 

 

 

(6)  אדם שנהרג בפעולות האיבה או פעולות המלחמה;

 

 

 

(7)  מי שנקבע שהוא חטוף או נעדר לפי סעיף 3 לחוק התגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023[7], כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;

 

 

 

(8)  מי שהתגורר ערב תחילתה של התקופה הקובעת ביישוב שהתפנה המנוי בתוספת לחוק דחיית מועדים (הוראת שעה-חרבות ברזל)(חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023[8];

 

 

 

מי שאושפז בבית חולים לתקופה של שבעה ימים לפחות בשל פציעה שנגרמה לו בתקופה הקובעת כתוצאה מפגיעת איבה כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970[9];

 

 

"לשכה" – לשכת הוצאה לפועל כהגדרתה בחוק;

 

 

"פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;

 

 

"הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – הפעוות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה[10], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023);

 

 

"קרוב של זכאי להגנה" – כל אחד מאלה:

 

 

 

(1)  בן זוג של חייל ששירת בעת הגשת ההודעה כאמור בתקנה 3(1)(ב);

 

 

 

(2)  בן זוג, הורה או ילד של חטוף, נעדר, שבוי, פצוע או אדם שנהרג בפעולות האיבה או פעולות המלחמה;

 

 

"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ב (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"א בשבט התשפ"ד (31 בינואר 2024);

 

 

"תקנות מצב חירום מיוחד" – תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991[11].

הוראות מיוחדות

2.  

בתקופה שעד כ"א שבט התשפ"ד (31 ינואר 2024) (להלן – תקופת הוראת השעה) -

 

 

(1)  בבוא רשם הוצאה לפועל לקבוע דיון בהליך או מועד להגשת מסמך, ישקול את הנסיבות של כלל המעורבים בהליך ודחיפות ההליך, בשים לב למצב המיוחד בעורף;

 

 

(2)  לא יינקטו ההליכים הבאים: עיקול ותפיסת מיטלטלין למעט מכירת מיטלטלין שנתפסו לפני התקופה הקובעת או לפי החלטת רשם במהלך התקופה הקובעת, תפיסת רכב למעט מכירת רכב שנתפס לפני התקופה הקובעת או לפי החלטת רשם במהלך התקופה הקובעת, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר, והכול אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת מטעמים מיוחדים.

הקלות לזכאים להגנה

3.  

בתקופת הוראת השעה -

 

 

(1)  לא יינקטו ההליכים והפעולות המפורטים בתקנה 3(א1) לתקנות מצב חירום מיוחד נגד המפורטים להלן:

 

 

 

(א) חייב שהוא זכאי להגנה;

 

 

 

(ב)  חייב שהוא קרוב של זכאי להגנה, שהודיע ללשכה שמתקיים לגביו האמור; לעניין פסקת משנה זו יראו חייב שהודיע ללשכה כי מתקיים לגביו האמור, ככזה, כל עוד לא הוכח אחרת;

 

 

(2)  ננקט בתקופה הקובעת הליך מההליכים המנויים בתקנה 3(א1) לתקנות מצב חירום מיוחד נגד חייב שהוא קרוב של זכאי להגנה, אף לפני שמסר ללשכה הודעה כאמור בפסקה (1)(ב), או נגד חייב שהוא זכאי להגנה, והגיש החייב בקשה לרשם ההוצאה לפועל לביטול ההליך, יבטל רשם ההוצאה לפועל את ההליך שננקט בתקופת הוראת השעה, אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין מוצדק להורות אחרת;

 

 

(3)  על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רשם הוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להחליט אחרת מטעמים מיוחדים.

תחילה

3.

תחילתן של תקנות אלה ביום כ בטבת  התשפ"ד (1 בינואר 2024).

 

(חמ 3-6623)

 

___ בטבת התשפ"ד (___ בדצמבר 2023)

 

__________________

יריב לוין

שר המשפטים

 

דברי הסבר

כללי

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), בהתאם לסמכות הקבועה בתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן – תקנות מצב חירום) ובעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הודיע שר המשפטים על תחולת התקנות האמורות על בתי המשפט ועל לשכות ההוצאה לפועל, בכל הארץ, בשל מצב חירום מיוחד. מעת לעת הוארך תוקף ההודעה על מצב החירום המיוחד ותחולת התקנות האמורות, וכיום ההודעה עומדת בתוקף, לגבי מערכת ההוצאה לפועל, עד י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

בהתאם לתקנות מצב חירום, במהלך תקופת תחולתן צומצמה הפעילות בלשכות ההוצאה לפועל. היקף הפעילות השתנה מעת לעת ובהתאם למצב הורחבה הפעילות חרף מצב החירום ונוספו פעולות והליכים שאותם ניתן לנקוט.

במהלך כל תקופת החירום, לא היה אפשר לנקוט בהליכים מסוימים אלא במקרים מיוחדים המצדיקים נקיטת הליכים אלה חרף מצב החירום ובאישור רשם הוצאה לפועל. ההליכים הם:

א.  בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים נגד חייב; לעניין זה, הליכים מבצעיים הם: עיקול ותפיסת מיטלטלין, תפיסת רכב, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר ולמעט רישום עיקול על רכב או מקרקעין.

ב. בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי;

ג.  הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל;

ד. הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל;

ה.  הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז' סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל.

בהתאם להודעת שר המשפטים, תקופת מצב החירום המיוחד (תקופת תחולת תקנות מצב החירום) מסתיימת בי"ט בטבת התשפ"ד (31בדצמבר 2023). בתקנות אלה מוצע להסדיר את מתכונת הפעילות בהוצאה לפועל החל ממועד זה ובמהלך החודש שלאחר מכן, עד כ"א שבט התשפ"ד (31 ינואר 2024).

בהתאם לתקנות המוצעות לשכות ההוצאה לפועל יחזרו למתכונת עבודה כבימי שגרה. עם זאת, לנוכח המצב יינתנו לחייבים מסוימים, שנפגעים ישירות ממצב החירום, ההגנות המפורטות בתקנות.

תקנה 1

בתקנה זו מוצע להגדיר את האוכלוסיות שנפגעו  באופן ממשי במהלך המלחמה וזאת על מנת להעניק להן הגנה מיוחדת.

האוכלוסיות הן:

1. "זכאי להגנה" – עם אוכלוסיה זו נמנים חייבים שנפגעו באופן ישיר מהלחימה, והם:

(1)  מי ששירת כחייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955[12], בתקופה הקובעת, כולה או חלקה (להלן – חייל);

(2)  מי ששירת כשוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971[13], בתקופה הקובעת, כולה או חלקה;

(3)  מי ששירת ככבאי כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012[14], בתקופה הקובעת, כולה או חלקה;

(4)  כבאים...

(5)  אדם שנהרג בפעולות האיבה או פעולות המלחמה כהגדרותיהן המוצעות;

(6)  מי שנקבע שהוא חטוף או נעדר לפי סעיף 3 לחוק התגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023[15];

(7)  מי שהתגורר ערב תחילתה של התקופה הקובעת ביישוב שהתפנה המנוי בתוספת לחוק חוק דחיית מועדים (הוראת שעה-חרבות ברזל)(חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023[16];

(8)  מי שאושפז בבית חולים לתקופה של שבעה ימים לפחות בשל פציעה שנגרמה לו בתקופה הקובעת כתוצאה מפגיעת איבה כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970[17];

 

2. "קרוב של זכאי להגנה" - עם אוכלוסיה זו נמנים חייבים שנפגעו מהלחימה בהיותם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חייבים הנמנים על אוכלוסיה הראשונה הזכאית להגנה. עם אוכלוסיה זו נמנים –

(א) בן זוג של חייל ששירת בעת הגשת ההודעה  במעניקה לו את ההגנה כמפורט בהמשך;

(ב)  בן זוג, הורה או ילד של חטוף, נעדר, שבוי, פצוע או אדם שנהרג בפעולות האיבה או פעולות המלחמה;

 

3. כמו כן מוצע להגדיר את  "התקופה הקובעת" לפיה נקבע מי שייך לאוכלוסיה "זכאי להגנה".

 

תקנה 2

מאחר והמצב במדינה משתנה באופן תדיר מוצע לקבוע את התקנות בהוראת שעה לתקופה של חודש ימים שסופה בכ"א שבט התשפ"ד (31 ינואר 2024).

מוצע כי במהלך תקופת הוראת השעה יינתנו לכלל החייבים בהוצאה לפועל, גם אם אינם בין האוכלוסיות שהוגדרו כ"זכאיות להגנה",  ההגנות הבאות:

(א) דיונים והגשת מסמכים ייקבעו על ידי רשמי ההוצאה לפועל בשים לב לנסיבות ולמצב בעורף;

(ב)  לא יינקטו ההליכים הבאים: עיקול ותפיסת מיטלטלין למעט מכירת מיטלטלין שנתפסו לפני התקופה הקובעת, תפיסת רכב למעט מכירת רכב שנתפס לפני התקופה הקובעת, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

תקנה 3

בתקנה זו מוצע לקבוע הקלות לאוכלוסיות הזכאיות להגנה.

ההליכים המפורטים בתקנה 3(א1) לתקנות מצב חירום לא יינקטו במהלך הוראת השעה נגד חייב שהוא "זכאי להגנה" ונגד חייב שהוא "קרוב של זכאי להגנה". רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקשת הזוכה להתיר את נקיטת ההליכים וזאת לאחר ששקל את נסיבות העניין.

ההליכים שאותם לא ניתן לנקוט הם  (להלן- ההליכים האסורים)-

(א) פתיחת תיק חדש בהוצאה לפועל  למעט -

1. בקשות  לביצוע פסק  דין למזונות שהזוכה בהם אינו המוסד לביטוח לאומי;

2. בקשות לביצוע  בהן הזוכה ביקש נקיטת  הליך לפני המצאת אזהרה, אלא אם כן צורפו לבקשה ראיות או תצהיר המצדיקים את הגשת הבקשה במצב חירום מיוחד;

(ב) בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים נגד חייב; 

"הליכים מבצעיים" – עיקול ותפיסת מיטלטלין, תפיסת רכב, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר ולמעט רישום עיקול על רכב או מקרקעין.

(ג) בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי;

(ד) הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל;

(ה) הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל;

(ו) הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז' סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל;

ההגנה לחייב שהוא "קרוב משפחה של זכאי להגנה" תינתן רק לאחר שהחייב הודיע ללשכה כי מתקיימים בו התנאים והוא קרוב משפחה של זכאי להגנה כהגדרתו בתקנות.

אם ננקטו הליכים האסורים נגד חייב שהוא "קרוב של זכאי להגנה" מאחר שהוא לא הודיע ללשכה על היותו כזה, או שננקטו הליכים אסורים נגד "זכאי להגנה",  באפשרות החייב להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל והוא יבטל את ההליכים שננקטו במהלך תקופת הוראת השעה, אלא אם כן מצא טעם מיוחד להורות אחרת.

 

 

 

 

 



[1] ס"ח התשכ"ז, עמ' 116.

[2] י"פ 11669, התשפ"ד עמ 308; י"פ 11677, התשפ"ד עמ' 330; י"פ 11695 התשפ"ד, עמ' 458 , י"פ 11717 התשפ"ד עמ' 600; י"פ 11736 התשפ"ד, עמ' 716; י"פ 11765 התשפ"ד עמ' 906; י"פ 11789 התשפ"ד עמ' 1076; י"פ 11933 התשפ"ד, עמ' 2212.

[3] ס"ח התשי"א, עמ' 78.

[4] ס"ח התשט"ו, עמ' 171.

[5] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390.

[6] ס"ח התשע"ב, עמ' 600.

[7] ס"ח התשפ"ד, עמ' 64.

 

[9] ס"ח התש"ל, עמ' 126.

[10] ס"ח התשס"א, עמ' 158.

[11] ק"ת התשנ"א , עמ' 446.

[12] ס"ח התשט"ו, עמ' 171.

[13] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390.

[14] ס"ח התשע"ב, עמ' 600.

[15] ס"ח התשפ"ד, עמ' 64.

 

[17] ס"ח התש"ל, עמ' 126.