-- נוסח משולב לא רשמי --

 

לתשומת לב : במקרה של שוני בין נוסח זה לנוסח שפורסם ברשומות-

הפרסום ברשומות מחייב.

מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור

לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985[1]

 

בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[2] (להלן - החוק), ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מתפרסמים בזה מבחנים לחלוקת כספי התמיכות של משרד החינוך (להלן - המשרד) למוסדות ציבור:

 

מינהל חברה ונוער

סיוע ותמיכה בהפעלת "קבוצות מחנכים"

 

תקנה תקציבית:  24-14-17

 

1.  רקע כללי

המשרד מעוניין לסייע למוסדות ציבור שעומדים בתנאי הסף, בהפעלה של מערך קבוצות מחנכים, מתוך הכרה בחשיבות של הפעילות ההתנדבותית ותרומתה לקהילה ומתוך מגמה לעודד צעירים לתרום בתחום החינוך הבלתי פורמלי למען הקהילה בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל ולשמש דוגמה אישית לנוער ולצעירים בקהילה, והכל אם המשרד אישר את פעילותם החינוכית של קבוצות המחנכים; מטרת התמיכה לעודד את קיומה של פעילות התנדבותית שהיא חינוכית, ערכית, חברתית וקהילתית של חברים בקבוצות המחנכים, שסיימו את שירותם הצבאי, או שירותם הלאומי או האזרחי ומעוניינים לתרום בתחום החינוך הבלתי פורמלי; המשרד רואה בקבוצות אלו פוטנציאל משמעותי לעתודת מנהיגות חינוכית שתפעל במערכת החינוך שנים רבות.

 

2.  הגופים הנתמכים

מוסדות ציבור שעוסקים בתחומי החינוך הבלתי פורמלי בקהילה, ושמפעילים ומלווים קבוצות מחנכים הפועלים בהתנדבות, בהיקף המפורט בהמשך, והפועלים באזורי פריפריה גיאוגרפית וחברתית.

 

3. הגדרות

"קבוצת מחנכים"  – קבוצה המתגוררת במשותף, ומקיימת פעילות חינוכית בלתי פורמאלית, בֵיישוב או בֶשכונה בפריפריה החברתית או הגיאוגרפית שמדד הטיפוח המשרדי שלהם הוא 5 ומעלה, אשר חבריה יהיו בוגרי שירות צבאי, שירות לאומי או שירות אזרחי.

"המינהל" – מינהל חברה ונוער אשר במשרד;

"מתחם מגורים" – דירה, בית או מבנה אחר לדיור שהינו יחידת מגורים אחת לרבות מספר יחידות מגורים צמודות;

"פעילות" - פעילות שמשכה 45 דקות לפחות ואשר אינה מתקיימת בבתיהם של חברי קבוצת המחנכים ואינה מיועדת לילדיהם של חברי הקבוצה;

"מדד טיפוח" - מדד הטיפוח של המשרד, הנוהג בשנת התמיכה, המתייחס באופן הממוקד ביותר לעניין בהקשרו נזכר במבחנים אלה (רשות מקומית, יישוב, שכונה).

 

4. מטרות התמיכה

(א)  עידוד קבוצות מחנכים לפעילות חינוכית בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, תוך תיאום עם צרכי הרשות המקומית בתחומה פועלת הקבוצה.

(ב) העמקת האחדות בין חלקי האוכלוסייה השונים.

(ג)  העצמת ילדים, נוער וצעירים תושבי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל.

(ד) עידוד נוער, צעירים ומבוגרים לפעול למען קהילתם.

(ה)  עידוד קבוצות המחנכים ליצירה והרחבה של פרויקטים חדשים להעמקת החינוך בקרב הקהילה  על רבדיה.

 

5. הנושאים הנתמכים

(א)  השתתפות בהוצאות מחיה דיור ואחזקה של החברים בקבוצת המחנכים.

(ב) פעילות ומעורבות של קבוצות המחנכים בחיי הילדים והנוער: הקמת מפעלים חינוכיים  לתושבי היישוב והאזור יחד עם הנוער המקומי.

(ג)  פעילויות חינוכיות שיפעילו קבוצות המחנכים בקרב אוכלוסיות מיוחדות, לרבות פעילות בקרב עולים חדשים, נוער בסיכון, נערים עובדים, נוער עם צרכים מיוחדים.  

(ד) פיתוח מנהיגות נוער בקהילה המקומית בידי קבוצות המחנכים .

(ה)  יוזמות חינוכיות ייחודיות שיזמו קבוצות המחנכים ושקיבלו מראש אישור של המינהל; המינהל ינמק את החלטותיו.

     (ו) קיום מערך ליווי חינוכי הכולל הכנה, הכשרה והשתלמויות לחברי קבוצות המחנכים וכן ריכוז והדרכת חברי קבוצת המחנכים בפעילותם החינוכית.

 

6. תנאי סף למוסד הציבור

מוסד ציבור המבקש תמיכה לאחזקת המתנדבים והפעלתם יוכיח כי מתקיימים בו כל התנאים האלה:

(1) הוא רשום כחוק כתאגיד הפועל שלא למטרות רווח; כל פעילות המחנכים, לרבות הפעלת כוח האדם הנדרשת לכך, תהיה מרוכזת במסגרת התאגיד, ותבוא לידי ביטוי עצמאי ונפרד במסמכיו הכספיים;

(2) אין במטרות המוסד או במעשיו, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או הסתה לגזענות;

(3) הוא מפעיל מערך קבוצות מחנכים, המונה 4 קבוצות, לכל הפחות, שכל אחת מהן  פועלת ברשות מקומית אחרת, ביישובים  שונים או בשכונות שונות שמדד הטיפוח המשרדי שלהם הוא 5 ומעלה.

(4) המוסד אינו מוסד חינוך מוכר כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט – [3]1949 ופעולתו נפרדת מפעילותו של מוסד חינוך פורמאלי.

(5) למוסד ניסיון של שנתיים לפחות בהפעלת קבוצות מחנכים לפני מועד הגשת בקשת התמיכה;

(6) המוסד ידאג לקיומו של ביטוח צד ג', כנדרש לכיסוי הסיכונים בפעילות מוסד ציבור;

(7) מוסד הציבור מקיים, לפני תחילת פעילות של קבוצת מחנכים, תהליך הכנה לחברי הקבוצה שבמסגרתו יוכשרו לפעילות כאמור, בהיקף שלא יפחת מ 56 שעות.

(8) מוסד הציבור מעמיד רכז בעל רקע חינוכי לליווי מערך קבוצות המחנכים והמדריכים במשרה מלאה; הרכז לא יהא חבר במסגרת הקבוצות אותם הוא מלווה.

(9) מוסד הציבור מעמיד מערך ליווי של מדריכים לקבוצות המחנכים בהיקף של משרה אחת לפחות לכל 4 קבוצות; מדריך לא יהא חבר במסגרת הקבוצות אותם הוא מדריך.

(10) המוסד מקיים,עבור קבוצת המחנכים תהליכי הכשרה להדרכה בלתי פורמלית ולפעילות חברתית קהילתית; תהליכי ההכשרה יתקיימו באופן תדיר בהיקף שלא יפחת מ – 24 שעות ברבעון.

(11) פעילות המוסד הנתמכת לפי מבחנים אלה אינה נתמכת או מתוקצבת מכל מקור ממשלתי אחר.

 

 

7.   תנאי סף חינוכיים לקבוצת מחנכים.

מוסד הציבור יגיש תכנית חינוכית של קבוצת המחנכים שתאושר מראש על-ידי מינהל חברה ונוער; התכנים החינוכיים הערכיים שיכללו בתכניות של קבוצת המחנכים שעבורם מבקש מוסד הציבור תמיכה יכללו חינוך ברוח עקרונות מגילת העצמאות וכן את התכנים הבאים, כולם או חלקם:

(1) חינוך לשירות צבאי, לאומי או אזרחי;

(2) חינוך לקבלה שלמה של מערכת חוקי המדינה וכיבודם;

(3) חינוך למעורבות, אחריות ומחויבות חברתית-קהילתית - חינוך למחויבות חברתית, קבלת משימות החשובות למעגלים החברתיים שאליהם שייך ובהם פועל הפרט, עידוד הסולידאריות עם מעגלים חברתיים אלו;

(4) חינוך לדמוקרטיה, חינוך לסובלנות לאחרים ולשונים, כפרטים וכקבוצות, חינוך לכבוד האדם, לכיבוד חירותו ותרבותו ולקבלת האחר, חינוך לקיום משותף בין עמים, לאומים ודתות שונות; חינוך לחיים משותפים;

(5) חינוך  להגשמה ומימוש עצמי חברתי, קבוצת המחנכים תפעל להפגיש את הפרט עם מגוון של הזדמנויות ומצבים, שבאמצעותם יוכל להכיר ולהפעיל חלקים שונים באישיותו, כפרט וכחבר בקבוצה, לגלות את כישוריו ולתרגל את עצמו בתפקידים אישיים וחברתיים.

 

8.  תנאי סף ארגוניים לקבוצת מחנכים

(א)  קבוצת מחנכים תוכר אם היא מונה 10 חברים לפחות, בוגרי שירות צבאי או שירות לאומי או אזרחי.

(ב) קבוצת מחנכים תהווה יחידה קהילתית שחבריה מתגוררים באותו מתחם מגורים, או אם אישר זאת המינהל, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, עד ארבעה מתחמים הסמוכים זה לזה.

(ג)  חברי קבוצת מחנכים יקיימו פעילות חינוכית בלתי פורמלית עצמאית ומובחנת משאר פעולותיו של מוסד הציבור, בלא תמורה, בהיקף שלא יפחת ממכפלת 20 שעות שבועיות במספר חברי הקבוצה.

(ד) בלא לגרוע מהאמור בסעיף קטן ג', היקף פעילות של חבר קבוצת מחנכים בודד לא יפחת מ- 8 שעות שבועיות; מספרם של חברים שהיקף פעולת התנדבותם נמוך מ- 12 שעות שבועיות, לא יעלה על 10% מכלל חברי הקבוצה.

(ה)  פעילותם החינוכית בהתנדבות של חברי קבוצת המחנכים, הנתמכת מתקנה זו, תהיה מובחנת מפעילותם במסגרות חינוכיות וקהילתיות אחרות.

(ו)  לא תוכר פעילות של חונכות פרטנית (חבר קבוצה אחד מול יחיד בקהילה) מעל שיעור של 20% מסך הפעילות המאושרת.

(ז)  התמיכה בקבוצת מחנכים תהיה במשך 5 שנים לכל היותר.

 

9.   אופן חישוב התמיכה

התמיכה בקבוצות המחנכים מהתקציב בתקנה תחולק לפי הוראות אלה:

(1)  עד 45% בעד תשלום דמי קיום וכלכלה של חברי קבוצת מחנכים; מוסד הציבור יקבל את חלקו היחסי בפסקה זו על-פי שיעור החברים בקבוצות המחנכים המאושרות שהוא מפעיל מקרב כלל החברים בקבוצות המחנכים המאושרות שמפעילים מוסדות הציבור הנתמכים; קבוצה המתגוררת באזור בו מדד הטיפוח הוא 6 או יותר, יחושב חבר קבוצה כשהוא מוכפל במקדם של 1.25; חבר קבוצה כזה שפעילותו החינוכית הנתמכת הינה ברשות המקומית בה הוא מתגורר יחושב כשהוא מוכפל במקדם של 1.6;

(2)  עד 20% בעד היקף הפעילות החינוכית התנדבותית שיקיימו קבוצות המחנכים; מוסד הציבור יקבל את חלקו היחסי על-פי היקף פעילות קבוצות המחנכים המאושרות שהוא מפעיל מקרב כלל פעילות קבוצות המחנכים המאושרות שמפעילים מוסדות הציבור הנתמכים ובהתאם לניקוד שיצבור לפי התחשיב הבא:

1 נקודה – לכל קבוצת מחנכים שחבריה מקיימים פעילות חינוכית התנדבותית בממוצע של בין 20 עד 24  שעות שבועיות לחבר;

2 נקודות – לכל קבוצת מחנכים שחבריה מקיימים פעילות חינוכית התנדבותית בממוצע של בין 25 עד 30 שעות שבועיות לחבר;

3 נקודות - לכל קבוצת מחנכים שחבריה מקיימים פעילות חינוכית התנדבותית בממוצע של מעל 30 שעות שבועיות לחבר .

לעניין תמיכה לפי פסקה זו, לא תחושב יותר מקבוצה אחת לכל 50,000 תושבים באותה רשות מקומית; ובלבד שכל אחת מהקבוצות תפעל בשכונה או בישוב נפרד;

(3)  עד 20% בעד הוצאות דיור ואחזקת הדירות; לרבות, רכישת ריהוט בסיסי והשתתפות בתשלום חשבונות שוטפים הנובעים מכך, ובלבד שהדירה ממוקמת ברשות מקומית בה מדד הטיפוח גבוה מ 6; מוסד  הציבור יקבל את חלקו היחסי על פי מספר חברי קבוצות המחנכים המאושרות שהוא מפעיל ביחס לכלל חברי הקבוצות המאושרות שמפעילים מוסדות הציבור הנתמכים;

(4)  עד 15% בעד הוצאות הכנה, ליווי, הכשרה והשתלמות ; מוסד הציבור יקבל את חלקו היחסי על פי החלק היחסי של הפעילויות האמורות שמקיים המוסד מתוך כלל הפעילויות האמורות שמקיימים מוסדות הציבור הנתמכים; התמיכה תוענק על פי הנוסחה הבאה: מספר המחנכים x ימי ההשתתפות; משך ההכשרה או משך ההשתלמויות שיילקחו בחשבון לא יפחת משמונה שעות ליום, ויחשב כמשתתף רק מי שהשתתף ביום ההשתלמות או ההכשרה במלואו; בקבוצת מחנכים המתגוררת באזור בו מדד הטיפוח הוא 6 או יותר, יחושב יום הכשרה או השתלמות כשהוא מוכפל במקדם של 1.25; בקבוצה כזו שפעילותה החינוכית הנתמכת הינה ברשות המקומית בה היא מתגוררת יחושב יום הכשרה או השתלמות כשהוא מוכפל במקדם של 1.6.

 

10.  נוהל

 (א) לבקשה לתמיכה יצורפו מסמכים אלה:

(1)    מסמכים כמפורט בנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן[4].

 (2)   רשימת מחנכים, מחולקת לפי קבוצות, הכוללת את כתובות הקבוצות, את מקום הפעילות החינוכית ואת מדד הטיפוח של כל אחד ממקומות אלה, ערוכה במסמך בכתב, במתכונת שתיקבע בידי המינהל, וחתומה בידי המנהל הכללי של מוסד הציבור (העתק התכנית יוגש גם במדיה מגנטית), וכן שמות מדריכי הקבוצות והרכז והיקף המשרה בה הם מועסקים;

(3)  תכנית העבודה השנתית של כל קבוצת מחנכים, שתכלול תכנית חינוכית מפורטת לפי שעות, תכנית הכשרה וליווי של מתנדבי הקבוצה, הכוללת את תחומי והיקפי ההתנדבות;

(4)   הסכמי שכירות הדירות של קבוצות המחנכים;

(5)    דוחות ביצוע הערוכים לפי דרישת המשרד, במסמך בכתב, החתום בידי   המנהל הכללי של מוסד הציבור (העתק הדוח יוגש גם במדיה מגנטית), וכל מידע הרלוונטי  לבחינת בקשת התמיכה;

(6)    הצעת תקציב ודוחות כספיים שבהם ניתן לזהות את הפעילות הכספית                    של הפעילות הנתמכת;

(7)  דיווח של מוסד הציבור למשרד על כל תמורה, תשלום או טובת הנאה בכסף ובשווה  כסף שהוא מקבל בעבור פעילותם של קבוצות מחנכים.

 

(ב) בכל מקרה לא תעלה תמיכה המדינה לפי מבחנים אלה על 75% של עלות הפעילות הנתמכת.

 

(ג) היקף הפעילות הנתמכת במוסד הנתמך לראשונה לא תעלה על כפל היקף פעילות המוסד בשנה שקדמה לשנת התמיכה הראשונה בתחום הנתמך.

 

     11. תחילה

תחילתם של מבחנים אלה ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009).

 

      12. הוראת שעה

(א) בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד לסיומה של שעת החירום, יקראו את סעיף 10(ב) כאילו במקום "75%" נאמר "90%".

(ב) בסעיף זה, "שעת חירום" – התקופה שהחל ממועד תחילת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951[5], מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד תום שלושה שבועות ממועד סיום תוקפה של ההכרזה.

 

 

ד' בשבט  התשס"ט  (29 בינואר 2009)                          

                                                                                                              יולי תמיר

                                                                                                            שרת החינוך

 

_______________( __________)

(_______________)

יואב קיש
שר החינוך