אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023
1. תיקון תקנה 1
תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה)(תיקון), התשפ"ד-2023
בשנים האחרונות התרבו אירועים של תקיפת בני אדם על ידי עורבים ברחבי הארץ, נוסף על נזקיהם למגוון הביולוגי בישראל ולחקלאות. מיני העורב ההודי והעורב האפור הוכרזו בעבר כמזיקים במסגרת התקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976, והם בגדר מזיקים תברואיים במסגרת החוק להסדרת הטיפול בהדברה תברואית, התשע"ו-2016. מנגד, שני המינים היו (ועודם אף היום) מוכרזים גם כערכי טבע מוגנים במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005.
מאז הוחלט על גריעת המינים האמורים מרשימת המזיקים, רואים אותם כחיות בר מוגנות, באופן שניתן להוציא היתרי צידה להשמדתם למניעת פגיעה באדם ובחי לפי חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 (להלן – החוק).
הוראת השעה צפויה לפקוע ביום 9.1.2024, אך עדיין אין בנמצא אמצעי טיפול אפקטיביים למניעת נזקים לאדם ולטבע ממינים אלה, בין היתר לאור העובדה שאין בישראל תכשירי הדברה רשומים המיועדים להדברתם. מניעת הסיכון לבני אדם ממיני העורבים מחייבת שימוש בירי מדויק, בעיקר בתחומי יישוב כאשר עורבים אלה תוקפים בני אדם מסוימים או המצויים באיזור מסוים. על כן, ונוכח מצב החירום מאז פריצת מלחמת "חרבות ברזל", והעיכוב שחל בקידום הסדר חוקי קבוע, יש טעם להאריכה בתקופה נוספת באופן שימשיכו לראות אותם חיות בר מוגנות וניתן יהיה לטפל בהם באופן שימגר את הסיכון לאדם ולחי.
טיוטת תקנות מטעם המשרד להגנת הסביבה:
תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023
|
|
|
בתוקף סמכותי[1] לפי ההגדרה "מזיק" בסעיף 1 ולפי סעיף 16 לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955[2] , אני מתקינה תקנות אלה: |
|
|
1. |
בתקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה), התש"ף-2020[3] במקום "ועד תום שנתיים מהיום האמור" יבוא "ועד ד׳ בתמוז ה׳תשפ"ה (30 ביוני 2025)". |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
___ ב________ התשפ"ד (___ בדצמבר 2023)
(חמ 3-524-ת4)
__________________
עידית סילמן
השרה להגנת הסביבה
החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם כן השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא מזיק, ציד או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 הוכרזו עובר לחודש ינואר 2020, 13 מינים של חיות בר כמזיקים, ובהם העורב ההודי והעורב האפור. שני המינים מוגדרים גם כמזיקים תברואיים בתוספת לחוק להסדרת העיסוק בהדברה תברואית, תשע"ו-2016. עם זאת, המינים מוכרזים כערכי טבע מוגנים במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, כחלק מכלל העופות.
מאז הוחלט על גריעת המינים האמורים מרשימת המזיקים (מיום 6.1.2020 ועד יום 9.1.2024), רואים אותם כחיות בר מוגנות, באופן שניתן להוציא היתרי צידה להשמדתם למניעת פגיעה באדם ובחי לפי חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 (להלן – החוק).
בזמן שחלף מאז, עדיין אין בנמצא אמצעי טיפול אפקטיביים למניעת נזקים לאדם ולטבע ממינים אלה, בין היתר לאור העובדה שאין בישראל תכשירי הדברה רשומים המיועדים להדברתם. מניעת הסיכון לבני אדם ממיני העורבים מחייבת שימוש בירי מדויק, בעיקר בתחומי יישוב כאשר עורבים אלה תוקפים בני אדם מסוימים או המצויים באיזור מסוים. על כן, ולאור כך שהוראת השעה הנוכחית תפקע ביום 9.1.2024, יש טעם להאריכה בתקופה נוספת באופן שימשיכו לראות אותם כחיות בר מוגנות וניתן יהיה לטפל בהם באופן שימגר את הסיכון לאדם ולחי. יצוין, כי גורמי המדינה ורשות הטבע והגנים עמלו וממשיכים לעמול על עיגונו של הסדר חוקי, כולל וייעודי בתקנות לטיפול בעורבים כמזיקים, אשר הופצו להערות הציבור ביום 20 באפריל 2023, באופן שייתר את הוראת השעה. למותר לציין כי קידומן של התקנות הקבועות מתעכב, בין היתר בשל מצב החירום מאז פריצת מלחמת "חרבות ברזל".
תקנה 1
נוכח העובדה כי עדיין אין בנמצא אמצעי טיפול אפקטיביים למניעת נזקים לאדם ולטבע ממיני העורב האפור והעורב ההודי, ובכלל זאת באמצעות תכשירי הדברה רשומים המיועדים להדברתם, ולאור העובדה שטרם אושר סופית הסדר חוקי כולל וייעודי בתקנות לטיפול בעורבים כמזיקים, ולאור הצורך בהמשך מיגור הסיכון לאדם ולחי מהם, מוצע כי בתקופה של כשנה וחצי, עד ליום 30.6.2025, ייגרעו מינים אלה מרשימת המזיקים. באופן זה, ניתן יהיה להמשיך ולראות אותם חיות בר מוגנות ויוצאו היתרי צידה לצידתם באמצעות רשות הטבע והגנים הלאומיים כרשות המינהלית המוסמכת לכך.